האלוהים הנצחי הופיע בתהומות הריק והכריז: "יהי אור!". משמעות האור כאן היא מעבר לאור יום טבעי. האור לא רק חשף את האמת, אלא גם היה התגלות אלוהי האור הנצחי במרחב הזמן והחלל. אירוע זה מציין את ראשית הזמן, ואלוהים, בורא שמים וארץ, עמד לגלות את עצמתו והדרו.
כוחו ועצמתו באים לידי ביטוי ברור בבריאת העולם ובכל היצורים החיים. בריאת האדם בצלמו הייתה התגלותו האינטימית ביותר. למרות חטאו המכוון של האדם, חטא שעיוות את דמותו המושלמת, המשיך אלוהים להתגלות על במת ההיסטוריה בדרכים שונות וחשף את תכנית הגאולה שלו. התורה והנביאים גילו את תכונותיו הצודקות והאוהבות של אלוהים עצמו.
אחר כך, בזמן שהועיד מראשית, שלח אלוהים את בנו ישוע, את עצם דמותו בלבוש אדם. אלוהים עצמו התגלם בישוע והיה ההתגלות העליונה והאולטימטיבית.
ישוע הוא האור הזה, התגלות אלוהים עצמו למין האנושי. האור הזה הוא שמגרש את כל החושך והבורות, וכל מי שמאמין בו לא יחיה בחושך.
אלוהים ציווה עלינו, המאמינים בו, לאפשר לאורו של ישוע להאיר לעולם כדי שהכול יראו את אלוהים באמצעות מעשינו הטובים ויכבדו אותו. בדברים אלה טמונים מצווה ואתגר עצומים. כשאני חושבת על הפלא וההדר של האלוהים הנצחי, אני נכנעת בענווה ותוהה כמה מאורו של אלוהים בא לידי ביטוי בחיי. חטא שאינני חוזרת עליו בתשובה הוא שכולא אותי בחושך ומסתיר את אורו של אלוהים בחיי.
בכל יום אני מתפללת שאורו של אלוהים יבוא לידי ביטוי בחיי על פי הפסוקים ממזמור (קלט 24-23): "חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי. וּרְאֵה אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי, וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם".