רבים מאתנו מאמינים שלאלוהים יש מטרה לחיינו, שהוא רואה את התכלית מהראשית ושהוא ידע מה יקרה בחיינו עוד בטרם נולדנו. אין ספק שמחשבות כאלה ניחמו את ההורים שבינינו כשפגשנו לראשונה את הרך הנולד והיפה שנתן לנו אלוהים. אין ספק שאלוהים צפן לו דברים נפלאים.
מה צפה אלוהים מראש כשבנו נולד? למה ישוע נולד? האם הוא נולד כדי ללמד אותנו דברים שאיש לא לימד לפניו? האם הוא נולד כדי להראות לבני האדם כיצד לחיות? אין ספק שדברים אלה היו נכונים לגבי ישוע, אבל הם לא היו הסיבה הבסיסית לבואו.
ישוע נולד כדי למות.
כן, זה נכון שכל אחד מאתנו ימות. עד בואו של האדון לא נוכל להימנע מהמוות, אבל סביר להניח שלא נאמר שנולדנו רק כדי למות. לעומת זאת, זוהי הסיבה העיקרית שבגללה ישוע נולד, שבגללה אלוהים שלח אותו אל העולם כאדם. הוא היה "הַשֶּׂה הַשָּׁחוּט מֵהִוָּסֵד תֵּבֵל" (התגלות יג 8).
כשישוע התהלך עם שני התלמידים בדרך לעמאוס אחרי תחייתו מן המתים, הוא אמר להם שהיה על המשיח לסבול. בהזדמנויות שונות הוא אמר לתלמידיו הקרובים אליו ביותר את אותם דברים, עוד לפני מותו. "כִּי גַּם בֶּן-הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּהוּ אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים" (מרקוס י 45).
בעונה הזאת, כאשר רבים מאחינו ואחיותינו ברחבי העולם מציינים את לידתו של ישוע, עלינו לזכור שעל אף שהיה תינוק, המטרה העיקרית שלשמה נולד הייתה למות.