חושך טבעי הוא חלק מהטבע. אני אוהבת להשכים קום בבוקר ולבלות את שעת ההגות והתפילה שלי בשעה שעולה השחר.
הפחד מביא חושך אל חיי. אנחנו יודעים שדברים לא נעימים קורים בלילות יותר מאשר בימים. בלילות יש יותר תאונות דרכים, יותר פשעים וכשאנחנו חולים מאוד אנחנו פוחדים מהלילות, מכיוון שקשה יותר להזעיק עזרה. מאז מלחמת המפרץ אני פוחדת מעוד משהו, אני פוחדת ממלחמה. יש פחדים שאיננו מודעים להם עד שאנחנו נקלעים למצב מסוים כמו פחד מטיסה, למשל.
כמשיחית, אני חושבת שאיננו צריכים לפחד כלל, אבל רובנו לא במצב הזה. פעם הופתעתי מכך שלא פחדתי. כבר כמה שנים אני עובדת בחנות ספרים משיחית. ידעתי היטב שאלוהים קורא לי לעבודה הזאת ולא רציתי שאיש יפריע לי בעבודתי שם. לא כולם אוהבים את החנות הזו. היו יהודים חרדים שהגיעו לחנות בקביעות. הם תמיד באו יחד, איימו, גרמו לנזקים בחנות וניסו להפחיד אותי, אבל הם לא הצליחו. הם לא עשו את זה בגלל מעשה שעשיתי להם. הם עשו את זה מפני שאני משיחית ובגלל אופיו של המקום ותו לא. לא חשתי שום שנאה כלפיהם. תמיד חשתי חמלה כלפיהם והבנתי שייתכן שהם מסורים לאלוהים ולאמונתם לא פחות משהיה שאול הטרסי. אם אלוהים שינה את חייו, הוא יכול לשנות גם את חייהם.
הפחד יסתלק מחיינו רק כאשר נפקיד את חיינו בידי אלוהים. החיים שלנו הם בתחום אחריותו של אלוהים, אלא אם כן נעשה מעשים שגויים או מטופשים. כשאנחנו מוסרים את חיינו לידיו, אנחנו מגלים שכל פחד הוא הזדמנות נוספת להעמיק את הקשר עם אלוהים. הוא מקרב אותנו אליו ובסופו של דבר ננחל ניצחון ונפאר את אלוהים.
חירות אמתית היא שחרור מפחד! כדי לזכות בחירות הזאת אנחנו מאוד זקוקים לאלוהים!
"אַל-תִּירָא, כִּי עִמְּךָ-אָנִי. אַל-תִּשְׁתָּע, כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ. אִמַּצְתִּיךָ, אַף-עֲזַרְתִּיךָ, אַף-תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי" (ישעיה מא 10).