פעם שמעתי על קהילה שבה נתפס איש במעשה חטא, באותו היום ממש הוכיחו אותו וסילקו אותו מכל קשר עם המאמינים. התהליך נשמע יעיל ביותר, אבל אני מסופק אם לזה התכוון ישוע כשהוא לימד כיצד להתמודד עם חטא.
בדבריו של ישוע בולטים שני עקרונות: (1) המטרה הסופית היא להשיב את האדם מחטאו ואל הקשר עם המאמינים; (2) התהליך צריך להתנהל בסודיות מרבית לאורך זמן מרבי. למעשה, המטרה השנייה משרתת את הראשונה.
כשאדם פוגע בי, משהו בי רוצה לפגוע בו חזרה. אין זו אהבה מצדי ולא אופיו של ישוע, אבל למרבה העצב, כך אני מגיב.
דבריו של ישוע משקפים את אופיו האוהב. הוא רוצה שכל אחד מאתנו ישתחרר מחטאו ויתהלך באור. אם אני מציית לו ומשקף את אופיו, אגש בהקדם האפשרי לאדם האחר. לא אספר על כך לאיש, גם לא בתירוץ שהוא יתפלל בעבורי או בעבור האדם האחר.
אם האחר מודה בחטאו וחוזר בתשובה, הרי ששנינו צריכים להיות היחידים שיודעים ושיידעו אי פעם על המקרה. נקודה.
אם הוא אינו חוזר בתשובה, עליי לקחת אתי אדם נוסף, אולי שניים. שוב, עליי לערב אנשים ספורים ככל האפשר כדי שריבוי האנשים המדברים על חטאו של החוטא לא יעיב על השבתו.
מזעור מספר האנשים המעורבים בתהליך מקל על שיקומו האפשרי של החוטא, אבל הוא גם מגן עליי. ייתכן מאוד שאני טועה ושהאדם האחר לא חטא ובעצם רק הבנתי אותו לא נכון. במקרה הזה, גם אני מעוניין שמעט אנשים ככל האפשר ידע על המקרה, כדי להגן גם על שמו של האדם האחר וגם על שמי. מדבריו של ישוע, "אִם יִשְׁמַע לְךָ", משתמע שגם אני צריך לשמוע לו. למעשה, אם אני אח אוהב, אקווה לכל אורך הדרך שאני טועה ושהוא לא חטא.
העיקרון הבסיסי ביותר הוא שאגש לאחי באותו אופן שבו הייתי רוצה שהוא ייגש אליי אם הוא חושב שאני חוטא.