בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיְתָה חֲתֻנָּה בְּקָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל. אִמּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָׁם, וְגַם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הֻזְמְנוּ לַחֲתֻנָּה. כְּשֶׁחָסַר לָהֶם יַיִן אָמְרָה אֵם יֵשׁוּעַ אֵלָיו: "אֵין לָהֶם יַיִן." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "מַה לִּי וָלָךְ, אִשָּׁה? עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתִי." אָמְרָה אִמּוֹ לַמְשָׁרְתִים: "כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לָכֶם עֲשׂוּ." שִׁשָּׁה כַּדֵּי אֶבֶן הָיוּ עֲרוּכִים שָׁם, כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים לְטָהֳרָתָם, וְכָל אֶחָד הֵכִיל כִּשְׁמוֹנִים עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים לִיטֶר. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַלְּאוּ אֶת הַכַּדִּים מַיִם", וְהֵם מִלְּאוּ אוֹתָם עַד לְמַעְלָה. אָמַר לָהֶם: "שַׁאֲבוּ עַכְשָׁו וְהָבִיאוּ אֶל רֹאשׁ הַמְּסִבָּה." הֵם שָׁאֲבוּ וְהֵבִיאוּ אֵלָיו. טָעַם רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הַמַּיִם שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְיַיִן וְלֹא יָדַע מֵאַיִן הוּא, אֶלָּא שֶׁהַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר שָׁאֲבוּ אֶת הַמַּיִם יָדְעוּ. קָרָא רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הֶחָתָן וְאָמַר לוֹ: "כָּל אָדָם מַגִּישׁ תְּחִלָּה אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב וְכַאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים מְבֻסָּמִים יַגִּישׁ אֶת הַטּוֹב-פָּחוֹת, אֲבָל אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב עַד עַכְשָׁו." זאת תְּחִלַּת הָאוֹתוֹת שֶׁל יֵשׁוּעַ. הוּא עָשָׂה זֹאת בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל. אָז הֶרְאָה אֶת כְּבוֹדוֹ וְתַלְמִידָיו הֶאֱמִינוּ בּוֹ.
יוחנן ב 11-1
כולנו מכירים את הנס הראשון שחולל ישוע, הנס שבו גילה לנו את כבודו. ישוע חולל את הנס בנוכחות אמו, תלמידיו והמשרתים בחתונה. חתונה היא בדרך כלל אירוע משמח שבו נוסדת משפחה חדשה. הסיפור מלמד בבירור שישוע שמח ליטול חלק בהקמת משפחה חדשה המבוססת על יסוד איתן, שבמקרה הזה היא נוכחותו של ישוע עצמו.
ישוע גילה את כבודו בחתונה הזו, אבל הדבר שמושך את תשומת לבי הוא שכשאמו של ישוע חיפשה פתרון לבעיה בשעת משבר, היא חיפשה את ישוע.
למה היא ניגשה אליו כשהייתה זקוקה לפתרון? האם היא ידעה מניסיון שהוא בן צייתן? האם היא הבינה שהוא זה שעונה על כל צורך? ברוך שמו!
אבל מרים לא הסתפקה בבקשת פתרון; היא גם הורתה למשרתים לעשות כל דבר שיאמר להם.
ישוע ציווה על המשרתים למלא את הכדים במים. הם עשו כמצוותו ומילאו אותם עד שפתם. אחר כך הורה להם ישוע לקחת חלק מהיין הפלאי לראש המסיבה, והוא אישר שלא זו בלבד שהמשקה הוא יין, אלא יין משובח.
עלינו להביא את כל צרכינו ולשטוח אותם לרגליו של ישוע, המכלכל העליון שלנו. אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שנאמן הוא המבטיח.