המסורת הנוצרית נוהגת לציין את לידתו של ישוע לקראת סוף השנה. בלוח השנה הלועזי קיימים לפחות שלושה תאריכים שונים המציינים את לידתו של ישוע וכולם נובעים מאותו תאריך מסורתי שבו השמש ניצבת נמוך בשמי הארץ הזו והלילות ארוכים יותר מכל השנה.
אנשים רבים ניסו לחשב מתי בדיוק נולד ישוע. העובדה שההצעות מתפרשות על פני שישה חודשים לפחות היא ראייה לכך שהחישוב איננו קל. יש החושבים שהוא נולד בחג סוכות, שכן המילה שהשתמש בה יוחנן כאשר כתב שהדבר "שכן בתוכנו" נגזרת מהמילה היוונית ל"סוכה".
אחרים מתבססים על מידע מהברית החדשה (התקופה שבה זכריה שירת בבית המקדש ופרק הזמן שעבר עד שמרים הרתה) לצד המסורות היהודיות על משמרות הכוהנים השונות בבית המקדש. כל משמרת מילאה את תפקידה פעמיים בשנה, ולכן החישוב הזה מניב שתי אפשרויות: פברואר/מארס או אוגוסט/ספטמבר.
לפני כמה שנים מצאתי הסבר שדווקא מאוד אהבתי. התאריך התאים לדצמבר, וסיפק אותו אחד מאבות הכנסייה באחת המאות הראשונות. הוא טען שהבריאה החדשה במשיח תתחיל באותו תאריך שבו החלה בריאת העולם. לפי המסורת, נהוג לייחס את בריאת העולם ל-21 במרס.
אחר כך הוא עשה דבר מה מעניין מאוד: הוא אמר שדבריו של יוחנן, "הדבר נהיה בשר ושכן בתוכנו" אינם מתייחסים לאירוע אחד, אלא לשניים. הדבר נהיה בשר כאשר הרתה מרים לרוח הקודש, בתאריך הבריאה. האירוע השני "ושכן בתוכנו", היה לידתו של ישוע, תשעה חודשים לאחר מכן, בדצמבר. מהדברים עולה שבן אלוהים היה אדם מרגע ההפריה.
בסופו של דבר, כמובן, התאריך המדויק איננו חשוב. מה שחשוב הוא שלידתו של ישוע היא עובדה היסטורית וחלק חיוני בתכנית הגאולה של אלוהים לאדם.