העולם שבו אנחנו חיים אפוף פיתויים ותאוות רבים, ולכן יש משיחיים שמנסים להתבדל ממנו. יש כאלה שאפילו מפרידים את עצמם ממשיחיים אחרים! רבים מהם מתכנסים כמו צבים בתוך השריון של קהילתם ואף פעם לא מוציאים את ראשם החוצה. בראשית תולדות הקהילה, הרצון להתרחק מפיתויי העולם היה הגורם העיקרי לראשיתה של תנועת הנזירים.
אחרי שקראנו את הפסוקים של היום, מוטב שנשאל את עצמנו: "האם אלוהים באמת רוצה שנתרחק כך מהעולם? אם כן, מדוע הוא שם אותנו בעולם?"
אלוהים שם את הקהילה בעולם כדי שהיא תהיה אור; הקהילה איננה נקראת להיות רק פלג או אפשרות נוספת בעולם. הקהילה צריכה להגשים את התפקיד שאלוהים הטיל עליה, להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר, ולהזמין את האבודים בעולם אל תוך הקהילה. עמודיה של כל קהילה הם חבריה ומוריה, וכולנו אמורים להגשים את השליחות הגדולה ביותר שלנו, להכריז את הבשורה לעולם כולו (מתי כח 20-18) - לחוטאים, לאתאיסטים ולאלה שחיים תחת דיכויו של השטן.
המצווה ללכת ולעשות פרי קשורה קשר ישיר להליכה בעקבותיו. ישוע אמר שאם נלך אחריו נניב פרי, אבל מהו הפרי הזה? הוא ודאי כולל ישועתן של נפשות. ישוע ציווה עלינו להיות אור לעולם הזה. "אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם. עִיר שׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר. גַּם אֵין מַדְלִיקִים מְנוֹרָה וְשָׂמִים אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי, אֶלָּא עַל כַּן שָׂמִים אוֹתָהּ וְאָז תָּאִיר לְכָל בָּאֵי הַבַּיִת. כָּךְ יָאֵר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם." (מתי ה 16-14).
עלינו להתקדם אל המטרה. הקציר רב אבל הפועלים מעטים, ולכן עלינו לחבור זה לזה כדי לקצור יבול גדול עוד יותר מאי פעם.