מישהו אמר פעם שלאלוהים אין נכדים. כל מי שמאמין בישוע הוא ילד לאלוהים. איננו יכולים לרשת את הגמול הנצחי שלנו מהורינו.
אני אמנם מאמין שזה מה שמלמדים כתבי הקודש, אבל טעות גדולה היא להסיק שתפקידם של הורים והדור המבוגר יותר איננו חשוב. הסיפור מפסוקים אלה בשופטים מראה את משמעותו הרבה של הדור המבוגר יותר בעבור אלה הבאים אחריו. לכל אורך ספר שופטים אנחנו רואים שדור מסוים של בני ישראל היה פחות או יותר נאמן כל עוד היה להם מנהיג שהלך בדרכי אלוהים. כאשר המנהיג ששמר על הקשר בינם לבין אלוהים מת, הידרדר העם מהר מאוד ופנה לדרכי העולם המרושע שסביבו. בני העם שכחו את מה שעשה למענם ה' כי לא היה איש שיזכיר להם, ומשום כך גם לא העבירו את הדברים האלה לדור הבא וכך הלאה.
שוב ושוב ציווה אלוהים על הורים לספר לילדיהם את מה שעשה למענם, וילדים אלה היו צריכים להעביר את הדברים האלה בתורם לילדיהם.
"אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי-קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ-לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יהוה וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי-אֵל וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ:" (תהלים עח 7-2)