כשאנחנו נמנעים מלשפוט בני אדם אחרים, אנחנו נוקטים כלפיהם רחמים. התנהגות זו משקפת את יחסו של אלוהים כלפינו. ישוע לא ציין בפסוקים אלה מה עלינו לתת, אבל הוא כן משקף את מתנת החסד של אלוהים ומדבריו עולה בבירור שעלינו לתת בשפע, כפי שאלוהים נתן לנו.
"מִדָּה יָפָה, דְּחוּסָה, גְּדוּשָׁה וְשׁוֹפַעַת." לשון הדיבור כאן מתארת לשון שגורה בפיהם של סוחר ולקוח. הסוחר רוצה לכבד את הלקוח. הוא נותן את הכמות המבוקשת ואחר כך מוסיף עוד חיטה ודוחס אותה כדי שיהיה בשפע. הוא מוסיף עוד חיטה עד שהיא גודשת שוב את הכלי, והלקוח המרוצה מקבל את השפע הזה אל חיקו.
"הֵן הַזּוֹרֵעַ בְּצִמְצוּם יִקְצֹר בְּצִמְצוּם, וְהַזּוֹרֵעַ בִּנְדִיבוּת יִקְצֹר בְּשֶׁפַע. כָּל אִישׁ כְּפִי שֶׁיִּדְּבֶנּוּ לִבּוֹ יִתֵּן, לֹא מִתּוֹךְ צַעַר אוֹ הֶכְרֵחַ, שֶׁהֲרֵי אֶת הַנּוֹתֵן בְּשִׂמְחָה אוֹהֵב אֱלֹהִים. וֵאלֹהִים יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם כָּל חֶסֶד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם תָּמִיד דֵּי צָרְכְּכֶם בְּכָל דָּבָר, וְהוֹתֵר לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב." (אל הקורינתים ב ט 8-6)
אם נסלח לבני אדם, נרחם עליהם ונפסיק לשפוט אותם, אלוהים ירחם עלינו ויסלח לנו על חטאינו. לפעמים אלוהים בוחר לתת לנו באותה מידה שבה אנחנו נותנים לזולת.
"אם הרחמים עוזרים לנו להיאחז בחוזקה באלוהינו הרחמן ואם אנחנו מבקשים את חסדו, עלינו להרעיף רחמים על אחינו במקום לשפוט אותם" (יוחנן כריסוסטומוס).
אלוהים, אתה אמרת שעלינו לסלוח כדי שיסלח לנו. אתה הוא מקור כל הסליחה והרחמים. שים בלבותינו מידה יפה ודחוסה של רחמים וסליחה כדי שגם לנו יהיה מהם בשפע. עזור לנו להיענות לאתגר הזה, ולנהוג כמוך. עזור לנו לסלוח לזולת כפי שאתה סלחת לנו על הצלב.