ישעיה נב

ישעיה פרק נב

ה' עתיד להושיע את ציון מגלותה

1^א ישע' נב 1: נא 9, 17 עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ^aIsa.52.1עֻזֵּךְכוחך, וגם הֲדָרֵך צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י ׀ ^ב ישע' נב 1: שמות כח 2, 40; ישע' מט 18; סא 3, 10; זכר' ג 4; דהי"א טז 29 בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ ^ג ישע' נב 1: מח 2‡; מתי ד 5‡ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ ^ד ישע' נב 1: יואל ד 17; נחום ב 1 כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל^bIsa.52.1עָרֵלאדם לא נימול ^ה ישע' נב 1: לה 8 וְטָמֵֽא׃ 2הִתְנַעֲרִ֧י ^א ישע' נב 2: כט 4 מֵעָפָ֛ר ^ב ישע' נב 2: ט 3; י 27; יד 25; זכר' ב 11 ק֥וּמִי^aIsa.52.2קוּמִיקומי מהעפר שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (התפתחו) הִֽתְפַּתְּחִי֙^bIsa.52.2הִתְפַּתְּחִיהתנתקי, השתחררי מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ^cIsa.52.2מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְהכבלים שעל צווארך שְׁבִיָּ֖ה ^ג ישע' נב 2: א 8‡ בַּת־צִיּֽוֹן^dIsa.52.2שְׁבִיָּה בַּת־צִיּוֹןציון השבויה׃ ס 3כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם ^א ישע' נב 3: יהושע ב 14‡ נִמְכַּרְתֶּ֑ם ^ב ישע' נב 3: מה 13 וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף ^ג ישע' נב 3: א 27; סב 12; סג 4 תִּגָּאֵֽלוּ׃ 4כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה ^א ישע' נב 4: ברא' מו 6 מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ^aIsa.52.4בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹללא סיבה עשק אותו׃ 5וְעַתָּ֤ה ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (מי־לי) מַה־לִּי^aIsa.52.5מַה־לִּי־פֹהמה לי לעשות פה, במצב הזה?־פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה^bIsa.52.5לֻקַּחנלקח לגלות כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י^cIsa.52.5חִנָּםללא סיבה חִנָּ֑ם ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (משלו) מֹשְׁלָ֤יו^dIsa.52.5יְהֵילִילוּמתנהגים בהוללות ובסכלות; או, צווחים וצורחים על העם שבגלות יְהֵילִ֨ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה ^א ישע' נב 5: יחז' לו 20, 23; רומ' ב 24 וְתָמִ֥יד כָּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י^eIsa.52.5שְׁמִי מִנֹּאָץשמי מבוזה מִנֹּאָֽץ׃ 6לָכֵ֛ן ^א ישע' נב 6: מט 23 יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י^aIsa.52.6יֵדַע עַמִּי שְׁמִילשון הבטחה, שבועה לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא^bIsa.52.6בַּיּוֹם הַהוּאביום הגאולה כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא^cIsa.52.6אֲנִי־הוּאכינוי לאלוהים, לשם ההוויה הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ 7^א ישע' נב 7: רומ' י 15 מַה־נָּאו֨וּ^aIsa.52.7מַה־נָּאווּכמה רצויות ונאות ^ב ישע' נב 7: נחום ב 1; תהל' קכא 1 עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י ^ג ישע' נב 7: מ 9; מא 27; סא 1; אפס' ו 15 מְבַשֵּׂ֗ר ^ד ישע' נב 7: יוח' יד 27; אפס' ב 17 מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן ^ה ישע' נב 7: במד' כג 21‡; ישע' כד 23 מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ 8ק֥וֹל ^א ישע' נב 8: סב 6 צֹפַ֛יִךְ^aIsa.52.8קוֹל צֹפַיִךְשמע את צופיך; צופים הם השומרים על החומות נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל^bIsa.52.8נָשְׂאוּ קוֹלהרימו את קולם יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ^cIsa.52.8יַחְדָּו יְרַנֵּנוּכולם מרננים בשירה כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֨יִן֙^dIsa.52.8עַיִן בְּעַיִןבצורה ברורה יִרְא֔וּ ^ב ישע' נב 8: זכר' ח 3 בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה צִיּֽוֹן^eIsa.52.8בְּשׁוּב יהוה צִיּוֹןאת חזרת ה' לציון׃ 9^א ישע' נב 9: מד 23; תהל' צח 4 פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙^aIsa.52.9פִּצְחוּ רַנְּנוּהחלו להשמיע שירי שמחה יַחְדָּ֔ו ^ב ישע' נב 9: מד 26; נא 3; סא 4 חָרְב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם ^ג ישע' נב 9: מ 1‡ כִּֽי־נִחַ֤ם^bIsa.52.9נִחַםניחֵם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ ^ד ישע' נב 9: מא 14‡; מח 20; מיכה ד 10 גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10^א ישע' נב 10: יחז' ד 7 חָשַׂ֤ף^aIsa.52.10NA[נב"מ 47] יְהוָה֙ ^ב ישע' נב 10: נא 9; תהל' צח 3-1 אֶת־זְר֣וֹעַ^bIsa.52.10חָשַׂף... זְרוֹעַביטוי לגילוי כוח וגבורה קָדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כָּל־הַגּוֹיִ֑ם ^ג ישע' נב 10: סו 19-18; לוקס ב 30; ג 6 וְרָאוּ֙ ^ד ישע' נב 10: מה 22 כָּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ^cIsa.52.10כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץכל עמי הארץ, אַפְסֵי־אָרֶץ הם קצות הארץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס 11^א ישע' נב 11: מח 20‡; ירמ' נ 8; קור"ב ו 17; התג' יח 4 ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙^aIsa.52.11סוּרוּ סוּרוּלכו, הכפל לחיזוק צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם^bIsa.52.11מִשָּׁםמבבל, מהגלות ^ב ישע' נב 11: במד' יט 11, 16 טָמֵ֖א^cIsa.52.11טָמֵאבכל אדם או חפץ טמא אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ ^ג ישע' נב 11: ויק' כב 2; ישע' א 16 הִבָּ֕רוּ^dIsa.52.11הִבָּרוּהיטהרו נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהוָֽה^eIsa.52.11כְּלֵי יהוהכלי בית המקדש׃ 12כִּ֣י ^א ישע' נב 12: שמות יב 11, 33; דבר' טז 3 לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙^aIsa.52.12בְחִפָּזוֹןבבהלה ובמהירות, בניגוד לנאמר על יציאת מצרים, ראה דבר' טז 3 תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן^bIsa.52.12וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּןלא תברחו כמו שנאמר על יציאת מצרים, ראה שמות יד 5 ^ב ישע' נב 12: שמות יג 21‡; ישע' מב 16; מט 10; מיכה ב 13 כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה ^ג ישע' נב 12: מח 8 וּמְאַסִּפְכֶ֖ם^cIsa.52.12וּמְאַסִּפְכֶםהמאסף שהולך מאחוריכם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

סבלו של עבד ה'

13הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל^aIsa.52.13יַשְׂכִּיליצליח ^א ישע' נב 13: מב 1; מט 7-1; נג 11 עַבְדִּ֑י^bIsa.52.13עַבְדִּימשיח ישראל ^ב ישע' נב 13: ו 1; נז 15; פיל' ב 9 יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד^cIsa.52.13יָרוּם... מְאֹדיגיע למקום גבוה מאוד; מילים נרדפות׃ 14כַּאֲשֶׁ֨ר^aIsa.52.14כַּאֲשֶׁרכשם ש... שָׁמְמ֤וּ^bIsa.52.14שָׁמְמוּהשתוממו, נדהמו עָלֶ֨יךָ֙ רַבִּ֔ים ^א ישע' נב 14: נג 3-2; דנ' ט 26 כֵּן־מִשְׁחַ֥ת^cIsa.52.14כֵּןמפני ש... מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ^eIsa.52.14מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּמַרְאֵהוּ מכוער ופגום, אינו דומה לדמות אנוש^dIsa.52.14מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ[נב"מ 32] וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם^fIsa.52.14וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָםתוארו מקולקל ומשולל כל צורה של בני אדם׃ 15כֵּ֤ן^aIsa.52.15כֵּןבאותה מידה ^א ישע' נב 15: במד' יט 21-18; יחז' לו 25 יַזֶּה֙^bIsa.52.15יַזֶּהיקפיץ מרוב תימהון, כלומר יגרום לרעד של השתוממות ותימהון גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו ^ב ישע' נב 15: איוב כא 5 יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים^cIsa.52.15עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִיםעקב מראהו המעורר סלידה, ראה הפסוק הקודם; או, עקב רוממותו, ראה פס' 13 - יסגרו המלכים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י ^ג ישע' נב 15: רומ' טו 21; קור"א ב 9; אפס' ג 5 אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ^dIsa.52.15לֹא־שָׁמְעוּלא שמעו עליו הִתְבּוֹנָֽנוּ׃