שיעור 2: כיצד להכיר את כתבי הקודש

הנושא שנדבר עליו היום הוא כיצד ללמוד את כתבי הקודש. בבואנו לדון בנושא זה אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מאמינים המכירים את האדון ישוע המשיח. קיבלתם אותו באמונה כמושיע שלכם. אתם פתחתם אליו את ליבכם והזמנתם אותו להיכנס כדי לשלוט בחייכם ולהיות האדון של חייכם. התוודיתם על חטאיכם, הכרתם בעובדה שאינכם יכולים לעשות דבר בלעדיו וקיבלתם את המשיח ישוע כאדון וכמושיע. ועכשיו, לאחר כל זה, מה אתם אמורים לעשות? הרי מצבכם דומה לצעדיו הראשונים של חייל בטירונות, או של ספורטאי המגיע לראשונה אל מחנה הספורט.

ובכן, להלן כמה דברים מעשיים. הראשון שבהם הוא כיצד ללמוד את הכתובים. אני חושב שדי ברור לכל מאמין שכתבי הקודש הם ההתגלות של אלוהים, ושאלוהים הוא זה שכתב את דברו עבורנו. זהו הכלל היחיד שעל פיו עלינו לחיות. דבר אלוהים מציב לנו את הסטנדרט הקובע, שעל פיו עלינו להתנהג, והוא הסמכות היחידה. ייתכן שאתם לומדים עוד דברים שעוזרים לכם בחיים, אבל אין להם את הסמכות שיש לדבר אלוהים. כאשר הכתובים מדברים, זהו קולו של אלוהים. הוא בעל הסמכות, ולכן הוא זה שקובע את הסטנדרטים בחיינו.

זאת הסיבה שחשוב לנו מאוד ללמוד את כתבי הקודש באופן שיטתי ולגלות מה הם אומרים. ולא רק מה הם אומרים, אלא גם לְמה הם מתכוונים ומה המשמעות מאחורי הדברים. יש מאמינים רבים שקוראים את מה שכתוב, אבל הם לא יודעים מהי כוונת הכתוב. לכן חשוב ביותר שהמאמין יכיר בכך שכתבי הקודש הם הסמכות הגבוהה ביותר. אין סמכות אחרת השווה לכתבי הקודש.

ישנם מאמינים שקוראים כל מיני ספרים, אבל הם לא קוראים את כתבי הקודש עצמם. הם לומדים אודות הכתובים אבל הם לא לומדים את הכתובים. הדבר החשוב ביותר שעלינו לעשות הוא ללמוד את דבר אלוהים. דרכו אלוהים מדבר. ישנם אכן ספרים טובים אחרים שמתמקדים ביישום ובפרשנות של הכתובים, אך לא קיים תחליף לכתבי הקודש עצמם. ולכן, בחייו של כל מאמין חייבת להיות הזנה יום יומית של דבר אלוהים עצמו. זהו דבר חיוני!

הנקודה הראשונה שברצוני להדגיש היא שלימוד כתבי הקודש הוא דבר הכרחי, חיוני ונחוץ. הבה נעצור לרגע ונתמקד במחשבה הזו. ישנן כמה סיבות לכך שזה כל כך הכרחי. קודם כל, עלינו ללמוד את כתבי הקודש כדי לגדול. באיגרת הראשונה של כיפא ב' 2 כתוב: "כְעוֹלָלִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב נוֹלְדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַזַּךְ שֶׁל הַדָּבָר, לְמַעַן תִּגְדְּלוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִישׁוּעָה". לאורך כל הברית החדשה מתוארים המאמינים בישוע כמי שנולדו מחדש. המאמין שזה עתה נולד הופך להיות ילדו של אלוהים. במקומות רבים בכתובים אתם נקראים ילדי אלוהים, גם את וגם אתה, בני אלוהים.

נולדתם אל תוך משפחת אלוהים; אומצתם כבני אלוהים. לפעמים אתם אפילו נקראים תינוקות. המשמעות היא שבכל מאמין חדש יש חיים חדשים ויכולת גדילה וצמיחה, וזה כמובן ברור. עלינו לגדול. והנה בפסוק זה, שמעון כיפא אומר ש"כְעוֹלָלִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב נוֹלְדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַזַּךְ שֶׁל הַדָּבָר, לְמַעַן תִּגְדְּלוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִישׁוּעָה". כמו שתינוקות גדלים, כך גם עליכם לגדול. ואם לא מאכילים תינוק, הוא מת. זאת עובדה.

אחרי לידת התינוק הוריו לוקחים אותו הביתה. לצערנו, יש גם כאלה הרוצים להיפטר מהתינוק שלהם, ומדי פעם אנחנו קוראים בחדשות על תינוקות שננטשו בפח האשפה. ומה שיקרה בפועל הוא, שלא יאכילו את התינוק הזה, והוא ימות. זה ברור. הדבר נכון גם לגבי המאמין. אנחנו תינוקות ועלינו לגדול. וכדי לגדול עלינו לצרוך ולהזין את עצמנו בדבר אלוהים, כי דבר אלוהים הוא החלב שמאפשר ונותן לנו לגדול.

דבר אלוהים הוא המזון שלנו. ממנו אנו ניזונים ומתקיימים. באיגרת הראשונה לקורינתים ג' 2-1 אנו קוראים מסר דומה בעניין זה: "וַאֲנִי, אַחַי, לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם כְּאֶל אֲנָשִׁים רוּחָנִיִּים, אֶלָּא כְּאֶל בִּלְתִּי רוּחָנִיִּים, כְּאֶל תִּינוֹקוֹת בַּמָּשִׁיחַ. בֶּחָלָב הֵזַנְתִּי אֶתְכֶם, לֹא בְּמַאֲכָל, כִּי עוֹד לֹא יְכָלְתֶּם לֶאֱכֹל. אֲבָל גַּם כָּעֵת אֵינְכֶם יְכוֹלִים".

אחת התובנות בפסוק זה היא מה שהשליח שאול אומר על עצמו, "הזנתי אתכם". הלוואי שיכולתי להאכיל אתכם בשר, הוא אומר, אבל מכיוון שאני לא יכול, אני צריך להאכיל אתכם בחלב. אך למרות זאת, אני מאכיל אתכם. זה מעיד על כך ששאול הבין את החשיבות שבהאכלה ובהזנה, ואנחנו יודעים במה הוא נהג להאכיל אותם, בכתבי הקודש. כתבי הקודש יכולים להיות לפעמים חלב ולפעמים בשר, ואין הכוונה לומר שחלקים מסוימים מהכתובים הם כך ואחרים הם כך. ההיפך הוא הנכון, כל הכתובים כולם הם או חלב או בשר. תלוי עד כמה אתם רוצים להעמיק בהם.

אתן לכם דוגמה. אם אומר לכם, "כי כה אהב אלוהים את העולם", ואתם מאמינים חדשים, בוודאי תבינו את מה שאני אומר. זה דומה לחלב. אבל אם ארחיב בנושא ואפתֵח אותו, ואדבר על אופיו של אלוהים, על טבעה של אהבתו, כיצד היא פועלת, מה הגדרתה בכתובים, ואגיע אל העומקים של משמעות המושג הזה, הרי שכך מעמיקים ומעמיקים עוד ועוד ו"ניזונים מהבשר" של אותה אמת פשוטה. אנו אומרים, למשל, "אלוהים יודע הכל", וזוהי אמירה "חלבית". אבל אם נפתֵח אותה ונחקור אותה עד שתהיה לה משמעות מורכבת, אז היא תהפוך לבשר מזין ועשיר.

שאול השליח הכיר בצורך להאכיל - לפעמים בחלב, לפעמים בבשר - בהתאם למצב. בהתאם למידת היכולת של האנשים להבין, לקבל ולהפנים. באגרת אל הקולוסים ב' 7-6 כתוב, "לָכֵן כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתֶם אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הָאָדוֹן, כֵּן הִתְהַלְּכוּ בּוֹ, כְּשֶׁאַתֶּם מֻשְׁרָשִׁים וְנִבְנִים בּוֹ, מְבֻסָּסִים בָּאֱמוּנָה…". כאן אנו שוב פוגשים את המחשבה שמאמינים צריכים לגדול, להכות שורש רוחני ולהיבנות. וזה קורה באמצעות האמונה! כלומר, הגדילה נובעת מהתוכן והמהות של האמונה המשיחית.

ככל שאנו מבינים טוב יותר את האמונה המשיחית, כך אנו מבוססים ובנויים חזק יותר באמונה. בירמיה ט"ו 16 נאמר: "נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דְבָרְךָ לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי". ירמיהו אכל את דבר אלוהים כפי שהוא אכל מזון. במעשי השליחים כ' 32, כששאול השליח נפרד מזקני קהילת אפסוס הוא אמר להם, "וְעַכְשָׁו אֲנִי מַפְקִיד אֶתְכֶם בִּידֵי אֱלֹהִים וּדְבַר חַסְדּוֹ; לוֹ הַכֹּחַ לִבְנוֹת אֶתְכֶם…".

אם כך, דבר אלוהים נחוץ לנו כדי לגדול. וצמיחה היא דבר בסיסי אם ברצוננו להביא תועלת באופן כלשהו לאדוננו. כידוע, תינוקות הם לא ממש מועילים. הם נחמדים, הם די חביבים, נעים ללטף ולנשק אותם, אבל אי אפשר באמת לבקש מהם לעשות משהו. אי אפשר להגיד להם, "עכשיו מתוק שלי, לך לנקות את החדר שלך", או משהו דומה. זוהי עבודה פשוטה למדי, אך הם אינם יכולים לעשות אותה.

והנה, ישנם מאמינים רבים הדומים לאלה שלא רק שהם אינם מועילים, אלא שהם פשוט מפריעים לנו - הם זוחלים תמיד על הרצפה ואנחנו עלולים למעוד עליהם. הם מתעסקים בכל מיני דברים קטנים והם לא ממש מועילים. וככל שהם נשארים במצב זה, הבעיה הופכת להיות טראגית יותר. לכן, אני יוצא מתוך ההנחה היום, שאתם באמת רוצים לגדול. שבחיי האמונה, באותו מקום שבו ישנם חיים, שם מתרחשת הגדילה והצמיחה. אנחנו רוצים להיות מאמינים שגדלים וצומחים, וזה קורה באמצעות דבר אלוהים. לכן, עלינו ללמוד את כתבי הקודש.

המטרה השנייה שלשמה עלינו ללמוד את הכתובים היא כדי שנוכל להתגבר על החטא. לעולם לא נצליח להביס את החטא אם לא נשתמש בדבר האלוהים. לפי הכתוב באפסים ו', מהו כלי הנשק העיקרי שמשמש אותנו במלחמתנו נגד השטן? מהו כלי ההתקפה היחיד בידו של המאמין? נכון, חרב הרוח. ומהי חרב הרוח? דבר האלוהים. מה שמביס את פיתויי השטן הוא דבר אלוהים. ישנם פסוקים רבים בכתבי הקודש שמתייחסים לזה. בתהילים קי"ט 11 כתוב, "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ". כשהמאמין צופן את כתבי הקודש בליבו, הם הופכים לגורם מספר אחד שמונע את קיום החטא בחייו.

על מנת להמחיש זאת, אביא לכם דוגמה מחיי האישיים. ככל שאני לומד יותר את כתבי הקודש, כך קשה לי יותר לחטוא. פעם הייתי מסוגל לחטוא ואפילו ליהנות מזה. יכולתי ליהנות מחטא, לחיות איתו ולעשות חיים. עכשיו, אני אפילו לא יכול להתקרב לחטא כלשהו מבלי שאחשוב על חמישה עשר פסוקים לפחות שעוצרים בעדי. כיום, אם רק אושיט יד כדי לעשות עסקה, מייד עולה לי בראש מצוות "לא תעשה" כלשהי. כיוון שאני יודע את אמת האלוהים והיא קיימת בראשי, האמת עולה במוחי ומעוררת את מצפוני. אם לא נדע את אמת האלוהים, רוח הקודש לא תוכל להעלות אותה במחשבתנו ולעורר את מצפוננו. לכן, כדי להביס את השטן ולהתגבר על פיתוייו, אתם צריכים לאחוז בחרב הרוח. כלומר, לדעת את הכתובים ואת עקרונות אלוהים, על מנת שהם ייהפכו למערכת ההגנה האיתנה שלכם מפני פיתויי השטן.

שימו לב לשאלה שמופיעה בתהילים קי"ט 9: "בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ?" כיצד אתה מזכך את אורח החיים שלך ומטהר אותו? מידי פעם אנשים באים אליי ואומרים "הלוואי והחיים שלי היו נקיים וזכים; איזה בלגן יש לי בחיים. איך אני יכול לנקות את כל זה?"

התשובה מופיעה בחלק השני של אותו פסוק, "לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ". הבינו, הדרך שבה תוכלו לנקות את חייכם, היא על ידי כך שתלמדו ותשמרו את דבר אלוהים בראשכם, עד שהוא יהפוך להיות המחשבה הדומיננטית שלכם. הרי אנחנו דומים למחשב.

ואתם יודעים מה אומרים על המחשב? הזבל שנכנס אליו זה הזבל שיוצא ממנו. מה שתכניסו למחשב שלכם בראש, זה גם מה שיבוא לידי ביטוי באורח חייכם. אז אם תכניסו את דבר ה', מה שייצא בחייכם יהיה צדקה, יראת אלוהים וקדושה. התנהגות שכזו תנבע מן האמת שנטועה בכם.

כתוב באגרת הראשונה של יוחנן ב' 14, "... כָּתַבְתִּי לָכֶם, אָבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ אֲשֶׁר הוּא מֵרֵאשִׁית. כָּתַבְתִּי לָכֶם, בַּחוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם חֲזָקִים וּדְבַר אֱלֹהִים קַיָּם בְּקִרְבְּכֶם וְנִצַּחְתֶּם אֶת הָרַע". הדרך היחידה להתגבר על הרשע היא באמצעות דבר אלוהים השוכן בכם. ויש פסוקים רבים נוספים שמדברים על כך.

המטרה השלישית שלשמה עלינו ללמוד את דבר אלוהים היא לשם הכנת עצמנו לשירות. עליכם להכין את עצמכם לשירות האדון. כאשר תתחילו לעבוד בעבודת האדון, תגלו שידיעת דבר אלוהים תהווה תמיכה יציבה עבורכם, במיוחד במצבים קשים. הכתובים יקנו לכם ביטחון ויהפכו להיות מקור המידע שלכם. כשתיקלעו למצב כלשהו, אתם תדעו את עקרונות הכתובים, אשר ידריכו אתכם אל הפתרון לאותו מצב. באמצעות דבר ה' תדעו איך לשרת אותו, באיזה כיוון להתקדם ואיך לפעול לפי רצונו.

הדבר הזה חשוב במיוחד במסגרת שירות האדון. אחרת, אתם עלולים להיכנס בצורה עיוורת לארגון כלשהו, לחשוב שאתם משרתים את אלוהים, אבל בפועל אתם תפרו את מצוותיו ואת העקרונות המנחים שלו. זו חובתכם להכיר את עקרונות האלוהים. זה כמו לקרוא מדריך הפעלה לפני שמפעילים מכשיר חדש. לדוגמה, בחור מגיע למקום עבודה חדש, מקבל תפקיד מאתגר ושואלים אותו, "נו, יש לך ניסיון?" אם הוא יענה, "לא, מעולם לא עשיתי דבר כזה קודם" והם יגידו לו, "לא נורא, פשוט תיכנס ותנסה", והוא יתחיל לעבוד, הרי הוא יעשה צחוק מעצמו. כי לא עושים כך. הבחור זקוק להדרכה כלשהי וגם להכשרה. עיקרון זה נכון גם לגבינו.

הכרת דבר אלוהים מכינה אותנו לשירות. הכתוב ביהושע א' 8 נותן לנו תובנה בסיסית בעניין: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה (דבר אלוהים) מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". אגב, זו דרך מצוינת ללכת לישון. לשנן פסוקים לפני שהולכים לישון ולהירדם עם דבר אלוהים במוחנו זה מעולה. כי אז מחשבות אלה נשארות לנו בראש כל הלילה. "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל".

ההצלחה בחייך תלויה במידת העיסוק שלך בדבר אלוהים. ידיעת הכתובים היא שתביא לך הצלחה. פסוק 9 ממשיך ואומר: "הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ, חֲזַק וֶאֱמָץ. אַל תַּעֲרֹץ (אל תחרד) וְאַל תֵּחָת (ואל תתייאש), כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ". יהושע בן נון עומד לצאת למשימה אדירה ועל כתפיו מוטלת אחריות עצומה. אלוהים אומר לו, "תראה יהושע, אם תהגה בדברי יומם ולילה, תצליח להתמודד עם המשימה הזאת בהצלחה. זה ייתן לך כיוון התקדמות וזה יראה לך את האופן שבו אני פועל. וזה גם יביא לך נחמה בשעת ייאוש. לכן, היצמד לכל מילה ומילה בדברי, וכך גם תהנה מהצלחה גדולה".

עלינו לדעת את דבר אלוהים כדי להיות מועילים וכדי להצליח בשירות המשיח. אפשר להוסיף לכך את הכתוב באיגרת הראשונה לטימותיאוס ד' 6: "אִם תּוֹרֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחִים, תִּהְיֶה מְשָׁרֵת טוֹב לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, מְשָׁרֵת הַנִּזּוֹן מִדִּבְרֵי הָאֱמוּנָה וּמֵהַתּוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁדָּבַקְתָּ בָּהּ". מה הופך אותנו להיות משרתים טובים של המשיח?

מי הוא המאמין שהופך להיות משרת טוב של המשיח? זה "הַנִּזּוֹן מִדִּבְרֵי הָאֱמוּנָה וּמֵהַתּוֹרָה הַטּוֹבָה". אלו שיודעים את דבר אלוהים, נעשים משרתים טובים של אלוהים. ואנחנו רואים כל כך הרבה מאמינים שרוצים לשרת את אלוהים, אבל הם לא מכירים את הכתובים מספיק טוב כדי לעשות זאת נכון. הם לא פועלים נכון וכתוצאה מכך נגרמות בעיות.

המטרה הרביעית שלשמה חיוני שנלמד את כתבי הקודש, היא כדי להתברך. אני לא יודע מה איתכם, אבל אני מעדיף להיות שמח ולא עצוב. אני אוהב להיות מאושר ולא אומלל. אני יודע שבחיים יש תקופות אומללות וגם ימים מאושרים. אבל אני גם יודע שככל שאני לומד יותר את דבר אלוהים, אני מאושר יותר, ולא משנה מה הנסיבות סביבי. דבר אלוהים משמח אותי באופן ממשי ומעשי בכל מצב.

כשאתם פוגשים מאמינים אומללים, השאלה הראשונה שעליכם לשאול אותם היא, "האם למדת את הכתובים היום?" שאלה פשוטה. ואם אתם שואלים אותי איפה זה כתוב, אז הנה, זה כתוב בתהילים א' 2-1, "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה". זה תיאור של אדם מאושר. האדם המאושר הוא זה שלומד את דבר אלוהים.

שוחחתי עם אנשים שאמרו לי שהם פשוט דפדפו בספר הכתובים ופתאום מצאו את עצמם מתחילים ללמוד את דבר אלוהים. הם מעידים על כך שמאז כל החיים שלהם השתנו ויש בהם הרבה שמחה ואושר. זה בדיוק כך, וזה מה שכתוב בתהילים א' וביהושע א' 9-8 (הפסוקים שהזכרתי קודם). הם אומרים את אותו הדבר: אתם תהיו מאושרים אם תהגו בדבר ה' יומם ולילה.

המטרה החמישית שלשמה חשוב שנלמד את כתבי הקודש, היא כדי לעזור לאחרים. האמת היא, שאי אפשר לעזור לאף אחד, אלא אם כן יודעים משהו. בעיני אלוהים, הבּוֹרוּת מעולם לא נחשבה ליתרון. בגלל הבורות, לא תוכלו לעזור לעצמכם, אבל גם לא תוכלו לעזור לאף אחד אחר. האמונה המשיחית עוסקת באופן שיטתי במתן עזרה לאחרים, הלא כן? אך מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לאדם שנקלע לצרה? להציג לו את הפתרון של אלוהים, נכון?! כיצד תוכל לפתור את הבעיה של אדם בצורה הטובה ביותר? בכך שתדע מה הכתובים אומרים על הבעיה שלו, וכיצד יש לטפל בה.

הנה דוגמה לדרך שאפשר לעזור לאחרים באמצעות ההיכרות את דבר אלוהים. כתוב באגרת השנייה לטימותיאוס ב' 2, "וְהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בְּמַעֲמַד עֵדִים רַבִּים, הַפְקֵד אוֹתָם בִּידֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים הַמֻּכְשָׁרִים לְלַמֵּד גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים". הדרך היחידה שבאמצעותה נוכל ללמד אנשים אחרים עקרונות, הדרך היחידה שבה נוכל לעזור לאנשים אחרים, היא ללמוד בעצמנו את עקרונות הכתובים ולדעת אותם. כך גם כתוב באגרת הראשונה של כיפא ג' 15, "אֶת הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ הַקְדִּישׁוּ בִּלְבַבְכֶם וְתָמִיד הֱיוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה לְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִכֶּם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּדְבַר הַתִּקְוָה שֶׁבְּלִבְּכֶם". אחריותכם לדעת את התשובות עבור אלה ששואלים אתכם.

אתם לא יכולים לעזור לאף אחד אם אינכם יודעים את התשובות. אתן לכם דוגמה טריה מאתמול בערב. בחור שאני מתלמד בא וסיפר לי שבחור אחד שאל אותו כל מיני שאלות, אבל הוא לא הצליח למצוא תשובות לשאלות האלה. ולבסוף, כשכבר מצא חלק מהתשובות, עם עקרונות מהכתובים, הוא לא זכר היכן בכתובים נמצאים הפסוקים שתומכים בעקרונות אלה. ולכן, הבחור השני הגיע למסקנה שהוא מספר לו את דעותיו האישיות בלבד. ואז, התלמיד שלי אמר לי, "המקרה הזה גרם לי להבין, יותר מכל דבר אחר שחוויתי עד כה, עד כמה לימוד הכתובים חסר בחי". הוא חזר מייד לביתו, פתח את ספר הכתובים שלו והתחיל ללמוד במרץ את דבר אלוהים. פתאום הוא הבין שבלי זה, הוא לא מסוגל לעזור לבחור השני או לאחרים.

ובכן, עד עכשיו דיברנו על חמש מטרות שלשמן עלינו ללמוד את הכתובים, ואלה הם רק חלק מהיסודות שלנו. כעת עלינו לשאול איך עושים זאת בפועל? כיצד עלינו ללמוד את כתבי הקודש באופן מעשי? ובכן, צריכה להיות לנו הכנה מסוימת לפני שניגש ללימוד דבר אלוהים. אם בכוונתנו לקרוא את הכתובים או ללמוד אותם, עלינו לעשות כמה דברים לפני כן. נחזור לפסוקים שקראנו באגרת הראשונה של כיפא ב' 2-1. זוכרים שפס' 2 אומר לנו ללמוד את דבר אלוהים כדי לגדול? אבל פס' 1, שבא לפניו, אומר דבר חשוב נוסף: "וְעַתָּה הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל רֶשַׁע וְכָל מִרְמָה, אֶת הַצְּבִיעוּת וְהַקִּנְאָה וְכָל לָשׁוֹן הָרָע". כלומר, את כל הדברים האלה אתם צריכים להסיר מעליכם קודם, ורק אחר כך להשתוקק לחלב הזך של דבר אלוהים.

מה הכוונה כאן? לפני שבאים ללמוד את כתבי הקודש במטרה שהם ישפיעו עלינו באופן משמעותי, עלינו להיפטר ממה? מהחטא! זו ההתמודדות הראשונה. אם כן, לפני שאתם ניגשים לכתבי הקודש, מהי הדרך הטובה להתחיל? בתפילה ווידוי על חטאים. כשאתם מכירים בחטאיכם ומתוודים עליהם בפני האדון, מחשבותיכם מיטהרות ואתם נהיים תלמידים המוכנים ומסוגלים לקבל את דבר אלוהים אל חייכם ולגדול באמצעותו. כל עוד מחשבותיכם, ליבכם וחייכם עמוסים וטרודים בחטא, לא תוכלו לגדול, כי ההכנה כרוכה בהיטהרות, וזה המקום הטוב שראוי להתחיל בו.

באגרת יעקב א' 21 כתוב, "לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל טִנּוּף וְרֹב רֶשַׁע, וְקַבְּלוּ בַּעֲנָוָה אֶת הַדָּבָר הַנָּטוּעַ אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם". ישנו כאן עיקרון בסיסי, האומר שרק אחרי שתסירו מעליכם את החטא תהיו מסוגלים לקבל את דבר אלוהים. העיקרון החשוב הזה מדבר על שלב הכנה, לפני שאנו מתחילים ללמוד את הכתובים. כל יום עלינו לבלות זמן מה בתפילה ולהתוודות על חטאינו. להתוודות בפני ה' על כל חטא שקיים, לטהר את ליבנו, ורק אז לגשת אל דברו.

לאחר שלב ההכנה, עולה השאלה המתבקשת והיא, כיצד ללמוד את הכתובים באופן מעשי? קודם כל כמובן, צריך לקרוא אותם, ואפשר גם להקשיב להקלטות קוליות של הטקסט המקראי. בקריאת הכתובים, עליכם להאמין שהקריאה לכשעצמה היא דבר מיוחד, כי אלוהים הבטיח לברך כל אחד שקורא את דברו. פגשתי אנשים בקורסים שונים שלימדתי, שאמרו לי שהם קוראים רק חלקים מסוימים מכתבי הקודש, כי הם לא מבינים את השאר.

למשל, בחור אחד אמר לי שהוא נמנע מקריאת ספר ההתגלות. הוא אף פעם לא קרא אותו, כי הספר נשמע לו מוזר מדי והוא פשוט לא מבין אותו. בתשובה שעניתי לו ציטטתי את הכתוב בהתגלות א' 3, "אַשְׁרֵי הַקּוֹרֵא וְאַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה", והסברתי לו שאם הוא רוצה להיות מאושר, עליו לקרוא את ספר ההתגלות. עליכם להבין שלקרוא את ספר ההתגלות זה דבר משמח המביא אושר. אך אתם בוודאי שואלים מדוע? איך זה יכול להיות ספר שמח, כשמתרחשים בו כל כך הרבה דברים נוראיים? ובכן, יש לקרוא אותו עד הסוף כדי לראות שהוא ספר משמח, כי שם מגלים את האושר. בסוף הספר תגלו שאינכם כלולים בחלקו השני של הספר, שבו מתוארים כל הדברים הנוראים. מחבר הספר, יוחנן, אומר בהתגלות י' 10, "לָקַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר הַקָּטָן מִיָּדוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ וַאֲכַלְתִּיו; בְּפִי הָיָה מָתוֹק כִּדְבַשׁ".

כיוון שנתברך ונהיה מאושרים כשנקרא את דבר אלוהים, חשוב מאוד שנקרא אותו על בסיס יום יומי. כששאול השליח הדריך את טימותיאוס כיצד לבשר את הבשורה, הוא אמר לו, "שְׁקֹד עַל קְרִיאָה בְּצִבּוּר שֶׁל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ" (האגרת הראשונה לטימותיאוס ד' 13). עלינו לקרוא את כתבי הקודש ולשם כך עלינו להקדיש זמן לקריאה מדי יום. ברצוני כעת להסביר לכם כיצד לעשות זאת. את ההצעה שאני מביא בפניכם, כתבתי בספרון קטן שנקרא באנגלית "God's Will Is Not Lost". זוהי תוכנית קריאה בכתובים, שמאוד עזרה לי באופן אישי. בעבר, גם אני נאבקתי בנושא הקריאה היומית של כתבי הקודש. הייתי קורא, ושוכח את מה שקראתי כבר ביום המחרת. זה קרה לי שוב ושוב במשך תקופה ארוכה. הייתי קורא ספר מהכתובים, מסיים אותו, ולמחרת מגלה שאני בעצם לא מכיר את הספר טוב יותר מאשר מקודם. אז הייתי קורא עוד ספר, ושוב הקריאה לא עזרה לי לדעת ולהכיר את הספר טוב יותר.

וכך, בדרך הזו, צברתי גם בורוּת אדירה וגם בזבזתי זמן רב בתהליך עצמו. למרות שהשקעתי זמן רב בקריאה, נשארתי בוּר וחסר ידע וגם לא הצלחתי לזכור דבר. לכן חשבתי לעצמי שלא זו הדרך להתקדם ולהצליח לדעת את הכתובים. ואז נקלע לידיי ספר קטן בשם How to Master the English Bible מאת ג'יימס מ. גריי. במקביל גם הקשבתי למסר על דרך שונה שבה אפשר ללמוד את הכתובים. חיברתי יחד את הדברים שקראתי ושמעתי, והחלטתי שהשיטה שבאמצעותה אלמד את הכתובים תהיה שיטת החזרה והשינון. להפתעתי, גיליתי שגם הנביא ישעיהו אמר דברים דומים בפרק כ"ח 13, "וְהָיָה לָהֶם דְּבַר יְהוָה צַו לָצָו, צַו לָצָו, קַו לָקָו, קַו לָקָו, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם".

לאחר שקיבלתי את ההחלטה שהשיטה שמתאימה לי היא לימוד באמצעות חזרה ושינון, בכל פעם שניגשתי למבחן בסמינר התיאולוגי בו למדתי, לא הסתפקתי בקריאת הטקסט פעם אחת, אלא הייתי עובר עליו שוב, ושוב, ושוב. אתם כמובן יודעים כיצד ללמוד למבחנים. על הצורך לחזור על החומר שוב ושוב. הרי כך אנו מפתחים שיטות ונוסחאות וטיפים שיכולים לעזור לנו לזכור את כל הפרטים, עם סימונים ומרקרים ועוד אמצעים שעוזרים לנו לזכור את הכל לקראת המבחן. האסטרטגיה של חזרה ושינון עוזרת לנו להפנים את החומר וגם לזכור אותו. עם הזמן הבנתי שזו הדרך הטובה ביותר עבורי לקרוא את כתבי הקודש והחלטתי להתחיל עם איגרת יוחנן הראשונה.

כעת ברצוני להסביר לכם כיצד השיטה הזו עובדת. אני מציע שתתחילו לקרוא את האיגרת הראשונה של יוחנן, כי זה ספר טוב להתחיל בו. למרות שאינו ספר קל, יש בו כמה נושאים מורכבים שאותם תגלו ככל שתתקדמו בקריאה שלו. ואז תתחילו לעכל את הכתוב בספר כאילו היה מזון מוצק או בשר ולא כתינוקות הזקוקים לחלב. קראו תחילה את כל איגרת יוחנן הראשונה בבת אחת ובאופן רציף. זה ייקח לכם בין עשרים לעשרים וחמש דקות. יש בספר חמישה פרקים והם לא קשים להבנה. שבו וקראו אותו מההתחלה ועד הסוף, וזה הכל. בחרו את התרגום שאתם מעדיפים ופשוט קראו.

לאחר שתקראו את כל האיגרת, סיגרו את ספר הכתובים, הקדישו זמן מה לתפילה, וזהו זה, סיימתם לאותו היום. למחרת, שזה כבר היום השני, עשו אותו הדבר. קראו את האיגרת, סיגרו את הספר והתפללו. כך גם ביום השלישי, הרביעי, החמישי, השישי, וכו'. בכל יום עשו את אותו הדבר. ועכשיו שימו לב, חיזרו על כך במשך שלושים ימים! כן, בכל יום, במשך שלושים ימים, קיראו את הספר הזה פעם אחת והתפללו, וזהו, ובסוף שלושים הימים האלה, אני מבטיח לכם, שתדעו מצוין מה כתוב באיגרת יוחנן הראשונה.

בשלב זה, אם מישהו ישאל אתכם איפה כתוב באיגרת יוחנן הראשונה: "אִם נִתְוַדֶּה עַל חֲטָאֵינוּ"? (א' 9) תוכלו להגיד לו מיד - בעמוד הראשון, בטור הימני למטה, קצת לפני הסוף. אתם תדעו בדיוק איפה מופיע הפסוק, כי המיקום שלו יהיה חקוק בזיכרונכם. ואם אני אשאל אתכם לאחר שתקראו את האיגרת אל הרומים, מה כתוב ברומים י"ב 1? מה הדבר הראשון שיעלה במחשבתכם? המיקום של הפסוק בעמוד, ואולי גם הכותרת שמופיעה ביחד איתו. המוח שלכם כבר צילם את מיקומו של הפסוק ויצר בראשכם תמונה חזותית שלו. ולידיעתכם, אי אפשר ללמוד מבלי לייצר תמונות חזותיות בזיכרון.

אחד הדברים שמקשים עלינו ללמוד את הכתובים ולזכור את הפסוקים, הוא המראה האחיד של כל הדפים והעמודים. זו הסיבה לכך שאני משרבט ומצייר בספר הכתובים שלי כל כך הרבה. כך אני מזהה כל עמוד ומבדיל אותו מעמודים אחרים. כשאני רואה את הדף ואת המאפיינים שלו בראשי, אני זוכר מה כתוב בו. כשאנשים שואלים אותי איך אני זוכר פסוקים מכתבי הקודש, אני מסביר להם שזו אחת הדרכים שמסייעות בידי. בספר הכתובים שלי יש קשקושים קטנים במקומות שונים, או סימני זיעה קטנים. לפעמים דמעות או קרעים בקצות הדף ועוד סימנים שכאלה. כך אני זוכר את הכתוב ואת המיקום שלו בדפי ספר הכתובים שלי. גם אתם, בתום שלושים ימים, תדעו ממש טוב מה כתוב באיגרת יוחנן הראשונה.

לאחר שתסיימו את חודש הקריאה באיגרת, אתם תדעו איפה כתוב: "אַל תֹּאהֲבוּ אֶת הָעוֹלָם, אַף לֹא אֶת מַה שֶּׁבָּעוֹלָם" (האגרת הראשונה של יוחנן ב' 15). כי מייד תזהו את המיקום של הפסוק בדף - עמוד ימני, טור ימני, באמצע. אך בנוסף לכך, תתחילו לשלוט בתוכן של האיגרת ובמה היא עוסקת. למרות שעדיין לא למדתם אותה. אבל שימו לב, ביום העשירי בערך, תתחילו להרגיש שאתם כבר שולטים בחומר ושאין כבר צורך להמשיך ולקרוא. בכל זאת, המשיכו לקרוא כל יום! ואז, כשיגיע היום השלושים, פתאום תבינו שאינכם יודעים הרבה כלל. כי ככל שתקראו יותר, ההבנה שלכם תלך ותעמיק. אני זוכר שכאשר עשיתי זאת לראשונה, קראתי את הספר הזה שוב ושוב במשך תשעים יום. כי ככל שקראתי יותר, התלהבתי יותר מהאיגרת הזו ורציתי לקרוא בה שוב ושוב.

עם סיום הקריאה של איגרת יוחנן הראשונה, עיברו אל בשורת יוחנן. ייתכן שבהתחלה תרגישו שהיא ארוכה כי יש בה עשרים ואחד פרקים, ושאולי לא יהיה לכם מספיק זמן. זה בסדר. אתם יכולים לחלק את הבשורה לשלושה חלקים, שבעה פרקים בכל חלק, ולקרוא שבעה פרקים כל יום במשך שלושים יום. בשלושים הימים הראשונים קיראו פרקים א'-ז'. לאחר מכן, בשלושים הימים הבאים קיראו את פרקים ח'-י"ד, ולאחר מכן את פרקים ט"ו-כ"א. בתום תשעים יום תסיימו את קריאת הבשורה של יוחנן ותדעו בדיוק מה מסופר בה.

ושוב, אם מישהו ישאל אתכם איפה מסופר על האישה השומרונית, אתם תדעו בדיוק איפה מסופר על ישוע שפגש את האישה ליד הבאר בשכם. זה קורה בפרק ד'. ואם מישהו ישאל אתכם על נקדימון, אתם תדעו שהוא מופיע בפרק ג'. ואם ישאלו אתכם על לחם החיים, זה בפרק ו'. ועל הרועה הטוב, זה בפרק י'. ואיפה ישוע אומר על עצמו "אני הגפן", זה בפרק ט"ו. ואיפה מופיעה תפילת ההפגעה של ישוע עבור תלמידיו, בפרק י"ז. והמעצר של ישוע בגת שמנים, בפרק י"ח. בפרק כ"א מסופר על החזרה בתשובה של שמעון כיפא. פרק כ' מתעד את תקומת ישוע מן המוות, וכן הלאה, וכן הלאה. ואז תגידו לאלה שמופתעים מהידע שלכם, "אמנם אינני מלומד גדול, אבל קראתי את בשורת יוחנן תשעים פעם, אז לְמה אתם מצפים?"

כאן אני מגיע לנקודה העיקרית שברצוני להדגיש בפניכם. אחרי שנתיים וחצי של קריאה בשיטה הזו, אתם תכירו את התוכן של כל ספרי הברית החדשה ותדעו מה כתוב בהם. אתם תהיו מומחים לברית החדשה תוך שנתיים וחצי בלבד.

מכיוון שאתם הולכים ללמוד את כתבי הקודש במשך כל חייכם, בדרך זו או אחרת, כדאי שתתחילו כבר עכשיו עם שיטת קריאה משמעותית, שתעזור לכם גם לזכור את מה שאתם קוראים. הדבר הבא שיקרה עם הזמן, זה שתתחילו להצליב פסוקים, כלומר, אתם תמצאו פסוק בספר אחד שיזכיר לכם פסוק בספר אחר. אתם תזהו פסוקים שקשורים לפסוקים אחרים, ודי מהר תתחילו לשלוף פסוקים מהראש כמו מהקונקורדנציה.

לפעמים, כשאנחנו לא יודעים איפה נמצא פסוק מסוים בכתובים ומתחילים לחפש את המילה בקונקורדנציה, לוקח לנו הרבה זמן למצוא את המקום המדויק שאנחנו מחפשים. אבל באמצעות קריאה חוזרת ונשנית, אתם תתחילו לדעת די מהר היכן הפסוקים נמצאים ולמצוא אותם בקלות יחסית. וכאשר מישהו ירצה תשובה לשאלה כלשהי בכתובים, תהיה לכם תשובה בשבילו. תחשבו לרגע עד כמה הייתם יודעים את הכתובים היום לו הייתם מתחילים בתוכנית הקריאה הזו לפני שנתיים וחצי. האם זה לא מרגש? לכן אני מאד מציע לכם "לקנות" ממני את המוצר הזה כבר היום.

כאן הזמן לומר שמלבד הקריאה של דבר אלוהים, חשוב גם שתלמדו אותו. האמת היא, שאם אתם קוראים את הכתובים, באים לאסיפות הקהילה, מקשיבים לדרשות ומשתתפים בקבוצות לימוד ותפילה, הרי שזה בסדר גמור וזו דרך מצוינת שיש להמשיך בה. אבל לאחר שתקראו את כל הכתובים בשיטה הזו, תגלו שאתם מסוגלים גם לפרש אותם בדרך הנכונה. כי הכתובים מפרשים את עצמם בצורה הטובה ביותר. מי שכבר מכיר את שיטת הלימוד שלי, יודע שכך אני מפרש את הכתובים. כשאני מנסה להסביר קטע מסוים בכתובים, אני הולך לקטע אחר או למספר קטעים אחרים, ובעזרתם אני מסביר את הקטע הזה.

לאחר שתקראו את כל כתבי הקודש, חשוב שתתחילו ללמוד אותם. אז כיצד לומדים את כתבי הקודש? אביא לכם דוגמה או רעיון לשם התחלה. אתם יכולים להתחיל ללמוד את כל התפילות שמופיעות בכתובים. זה לימוד מעולה אבל הוא ידרוש מכם זמן רב. התחילו בספר בראשית, חפשו כל מקום שנאמרת בו תפילה, והחלו לחקור אותה - מה נאמר בתפילה, מי התפלל, על מה הוא התפלל, מה הייתה התשובה שהוא קיבל. זו התחלה מצוינת! לאחר מכן, תוכלו ללמוד את כל התפילות של השליח שאול בברית החדשה. בצורה כזו אתם יכולים לבחור כל נושא שתרצו ולהתחיל ללמוד אותו.

אפשר ללמוד את נושא הסליחה בכתובים. זה יכול להיות נושא מרגש מאד. אולי תרצו ללמוד על משפט אלוהים. במקרה הזה תוכלו לקרוא את ספר ישעיה ולמצוא בו את כל המקומות שמדברים על הנושא של משפט אלוהים. כך תתחילו להכיר את הסיבות שבגללן אלוהים שופט, כיצד הוא שופט ומהי התגובה למשפט שלו.

דרך מצוינת נוספת ללמוד את הכתובים, היא באמצעות סיפורי הביוגרפיה של דמויות מקראיות. תוכלו לבחור דמות כמו אליהו הנביא וללמוד עליו. או דוד המלך, וללמוד את קורות חייו. לימוד ממש מרתק יהיה על חיי יוסף. מצד שני תוכלו לבחור דמות לא מוכרת כמו אחיתופל, או דמות שהיא קצת מוזרה, או דמות שלא מדברים עליה הרבה כמו השליח אנדרי. במקרה הזה תוכלו לנסות לחפור קצת ולגלות את כל מה שהברית החדשה אומרת עליו בספרים השונים.

במהלך הלימוד הנושאי שלכם רצוי שתקראו ספרים טובים שיעזרו לכם. חשוב שתמצאו חומר טוב על הנושא שבחרתם, שתקשיבו לשיעורים מוקלטים בנושא, שתקבלו מידע ממקורות חוץ. טוב יהיה אם תמצאו ספרייה טובה שבה תוכלו להשאיל ספרים או לשבת ולהתעמק בספרי עיון. בנוסף לכל אלה ישנם שיעורים מקוונים וחומר כתוב באתרים משיחיים.

טוב לקרוא ספרים עם עדויות של משיחיים וטוב גם להשאיל ספרים ולקרוא, אלא אם כן רוצים לקנות ספר מדי פעם. אבל חשוב יותר לקרוא ולקנות ספרים שיעזרו לכם בלימוד הכתובים. להקים ספריה בביתכם שיהיו בה ספרי עיון כדי שתוכלו לחזור ולהשתמש בהם שוב ושוב במשך שנים רבות. כמו כן, חשוב שתהיה לכם קונקורדנציה שמכילה מידע רב. יש שלושה סוגים עיקריים של קונקורדנציות באנגלית - Strong, Young, ו-Cruden's. החזיקו ברשותכם קונקורדנציה טובה כדי שתוכלו לחפש בה מילים ולחקור את משמעותן. זה מאוד חשוב.

דבר נוסף שהייתי מציע לכם לרכוש הוא סדרה של ספרי פרשנות לתנ"ך ולברית החדשה. ספרי פרשנות מסבירים לנו את משמעות הכתוב. יש מספר פרשנים טובים. אני מציע את הסדרה הפשוטה ביותר באנגלית עבור מאמין חדש והיא Wycliffe Bible Commentary שמופיעה בכרך אחד. אפשר לחפש שם כל קטע בכתבי הקודש והוא ייתן לכם הסבר בסיסי על משמעות הכתוב. זהו כלי עזר מאוד מועיל. לסיכום, בלימוד כתבי הקודש לומדים נושאים שמופיעים בכתובים, נעזרים בספרים חיצוניים שמלמדים על נושאים אלה, וקוראים ספרי פרשנות על נושאים אלה.

אחד הדברים החשובים ביותר בלימוד הכתובים, הוא למצוא מישהו כדי לחלוק איתו את הדברים שאתם מגלים במהלך הלימוד שלכם. זה יכול להיות אחד הילדים שלכם, אם אתם הורים, בן או בת הזוג אם אתם נשואים, אח או אחות באמונה שאתם מכירים בקהילה, או אולי מאמין חדש שלאחרונה התוודעתם אליו. לא משנה מי זה יהיה, חשוב שתמצאו מישהו שתוכלו לחלוק איתו את הדברים החדשים שלמדתם. זה ימלא אתכם במוטיבציה והתלהבות להמשיך וללמוד.

לפעמים שואלים אותי כיצד אני יכול להמשיך וללמוד כל כך הרבה. אני משיב שהמוטיבציה העיקרית שלי נובעת מהעובדה שאני בא בכל יום ראשון, ועומד מול שלושת אלפים איש שיושבים ומחכים שאני אלמד אותם. אם הם רוצים שאני אלמד אותם משהו, אז לְמה אתם מצפים? אני חייב להכין לימוד, לבוא וללמד אותם. המניע הגדול ביותר שיש לי ללמוד את הכתובים הוא האחריות כלפי השירות שאלוהים נתן לי. את הנאמנות שלי לאלוהים, אני מבטא בכך שאני מלמד את האנשים שהוא נתן לי.

כאשר אין לנו מישהו ללמד, יחסר לנו המניע או הדחף ללמוד רק בשביל עצמנו, כי לפעמים קשה להניע את עצמנו. אבל כל עוד יש ציפור קטנה אחת בקן שממשיכה לפעור את המקור הקטן שלה, לצייץ ולבקש לאכול, עלינו לקחת אחריות ולתת לה מזון מדבר אלוהים, כדי שתחיה ותגדל. גם אם אתם מאמינים חדשים, דעו שתמיד יהיו מאמינים שהם יותר חדשים מכם והם יודעים פחות מכם. אולי יש מישהו שעדיין איננו מאמין ואתם יכולים ללמד אותו. לכן, זו האחריות שלכם.

נסו למצוא מישהו שתוכלו לחלוק איתו את המידע שאתם רוכשים. לעיתים זה יהיה מישהו שיודע יותר מכם, אך האמינו לי, שיש אנשים שיודעים פחות ממני על הכתובים, אבל אני לומד מהם. איך? לפעמים יש להם תובנה רעננה, או הם רואים דברים שאני מעולם לא שמתי לב אליהם, או שהם מביאים דרכים חדשות ליישום הכתוב בחייהם. כך גם אתם יכולים למצוא מישהו כדי לשתף איתו את התגליות שלכם בכתובים.

דבר חשוב נוסף בלימוד הכתובים הוא למצוא מישהו שמהווה עבורכם דוגמה ומופת שאתם יכולים ללכת בעקבותיו. מישהו שאתם יכולים ללמוד ממנו ומדרך ההוראה שלו. זה יכול להיות מישהו כמוני, אם אתם מכירים אותי מספיק טוב כדי להתבונן בדפוסי החיים שלי. זה יכול להיות מורה של שיעורי המקרא שלכם. זה יכול להיות מאמין ירא שמים אותו אתם מכירים היטב, אח או אחות במשיח, או אחד מזקני הקהילה. אולי אפילו מספר אנשים, העיקר שתמצאו מודל לחיקוי שתוכלו ללכת בעקבותיו. בנו מערכת יחסים עם אותו אדם, כדי שתוכלו לדבר איתו על דברים חשובים בחיים, דברים שמתייחסים אליכם וגם לעקרונות שברצונכם ליישם בחייכם.

דיברנו עד כה על האופן ועל הדרך שיש ללמוד את הכתובים, וציינו שיש מספר שלבים בתהליך הזה. עליכם להכין את עצמכם, עליכם לקרוא את הכתובים, עליכם להורות אותם למישהו אחר. וכעת, השלב הרביעי – לשבת וללמוד ממורה אחר. הכוונה כאן היא שתכניסו את עצמכם למשמעת לימודים תחת הוראה טובה ובריאה של מורה טוב של כתבי הקודש. אבל חשוב להדגיש, שגם הלימוד של המורה הטוב ביותר לעולם לא יהווה תחליף ללימוד העצמי והאישי שלכם בכתובים. אל תחשבו שמכיוון שהגעתם לאספת הקהילה ושמעתם דרשה בבוקר ואולי גם בערב, ואפילו השתתפתם בשיעור הכתובים במהלך השבוע, שאתם לא צריכים ללמוד בעצמכם. אם תחשבו כך, אתם יודעים מה תפסידו? אתם תפסידו את כל הדברים שדיברנו עליהם בחלק הראשון של המסר – במלואם ובשלמותם.

יש תועלת רבה בקבלת לימוד ממישהו אחר, אבל הרווח הגדול ביותר יבוא כשתלמדו בעצמכם את הכתובים באופן עצמאי. אולי אתם מרגישים שאינכם מאמינים בוגרים מספיק כדי ללמוד לבד את הכתובים, אבל עליכם לדעת שגם אם הייתם מאמינים רק עשר דקות, זה כבר מספיק זמן. לכן התחילו ללמוד ואל תחכו! לסיכום, היו בטוחים שאתם מושיבים את עצמכם לרגליו של מורה טוב של הכתובים, השתתפו באופן קבוע בשיעורים של הכתובים, ולכו באופן קבוע לקהילה שבה מלמדים נכונה את דבר אלוהים.

אני פוגש מאמינים חדשים רבים שהדרך שלהם להתחבר ולהישאר באמונה המשיחית, היא באמצעות השתתפות באירועים של מאמינים מפורסמים, במופעים של "כוכבים" בעולם המשיחי. הם שומעים שהערב יופיע מישהו עם התזמורת שלו, והוא מאמין יוצא מן הכלל עם עדות מדהימה, וממש חובה לשמוע אותו. הם נמשכים אל המופע, שומעים מוזיקה משיחית, ואז הם הולכים לראות איזה סרט משיחי שיצא לאחרונה, שמספר את סיפורו של אסיר שקיבל את האמונה בכלא, סיפור מדהים – וכן הלאה וכן הלאה. הם פשוט הולכים מאטרקציה משיחית אחת לשנייה. נודדים מעניין אחד למשנהו, אבל לא מבססים את אמונתם. אל תהיו כמוהם, אלא הכניעו את עצמכם להוראה טובה, בריאה ושיטתית של דבר אלוהים במקום טוב כלשהו. זה מאוד מאוד חשוב.

אחת התופעות העצובות בעולם המשיחי היא לראות אדם מפורסם נושע, אדם שיש בסיפור שלו עניין שיווקי ופוטנציאל מסחרי. למרבה הצער, קהילת המאמינים תשאב ממנו את המקסימום ותהפוך אותו למוצר מסחרי. שוחחתי פעם עם בחור שהיה סלבריטאי ועכשיו שכב על ערש דווי. הוא סיפר לי שחייו כמאמין נהרסו. כידוען אשר קיבל את האמונה, שיווקו אותו בעולם המשיחי תחת הכותרת של סלבריטאי שנושע, והוא בילה את כל חייו כמאמין, כשהוא מסתובב בעולם ומספר לכולם כמה נפלא להיות ידוען שנושע. אבל הבעיה הייתה שהוא מעולם לא למד את הכתובים ולא למד דבר על החיים המשיחיים עצמם. התוצאה הייתה שהוא חווה תבוסה אחר תבוסה במהלך חייו וסבל מאשמה נוראית בגלל חטאים בחייו שלא טופלו. וכך, בכל פעם שהוא קם לספר לכולם על הדבר הנפלא של להיות ידוען שנושע, הוא ידע בליבו את האמת והיה אכול אשמה כי הוא לא גדל באמונה בכלל. זו בעיה רצינית בחברה המשיחית, ממש טרגדיה. גם אם יש ביניכם ידוענים וסלבריטאים, דעו לכם שגם אתם צריכים להכניע את עצמכם להוראה שיטתית כלשהי של כתבי הקודש. עליכם לקבל מזון רוחני מוצק ממאמינים שיש להם את המתנה הרוחנית של הוראה. הם ניתנו לקהילה מאת אלוהים כדי ללמד אתכם. זה חשוב מאוד לבריאות הרוחנית שלכם ולחיים הרוחניים שלכם.

דיברתי עד עכשיו על נושא לימוד הכתובים. זהו נושא חשוב ביותר. כעת ברצוני לתת זמן ולענות על שאלות שלכם, על כל שאלה שיש לכם בנוגע לנושא הזה.

שאלה: באיזה סדר עלינו לקרוא את הכתובים? אמרת שהתחלת עם איגרת יוחנן הראשונה ואחר כך קראת את בשורת יוחנן, ומה אחר כך?

מקארתור: שאלה טובה. אני מציע לא לקרוא לפי סדר מסוים, אלא לסירוגין. ספר קצר ולאחריו ספר ארוך. לדוגמה, כשתסיימו לקרוא את בשורת יוחנן קיראו את האיגרת אל הפיליפים. כשתסיימו את האגרת אל הפיליפים, קיראו את האגרת אל הרומים. כשתסיימו את האיגרת אל הרומים, שיש בה שישה עשר פרקים, קיראו את האגרת הראשונה לטימותיוס, שיש בה רק שישה פרקים. לאחר מכן תוכלו לקרוא את בשורת מרקוס עם שישה עשר פרקים וממנה לעבור אל האגרת אל הקולוסים. קיראו לסירוגין ספר ארוך וספר קצר, לפי שיקול דעתכם. כמו כן, ייתכן שרוח הקודש תפנה אתכם לספרים מסוימים בהתאם לצרכים השונים שתחוו בחייכם, ואלה משתנים כל הזמן.

שאלה: דיברת על כך שהכרחי ללמוד את הכתובים כמו שתינוק זקוק לאוכל, אחרת הוא ימות. למה אתה מתכוון במילה מוות?

מקארתור: אמרתי בצורה פשוטה שתינוק שלא יאכל ימות. מאמין שלא יאכיל את עצמו בדבר אלוהים יגלה, במובן מטפורי כמובן, שהוא חש עצירה בגדילה הרוחנית שלו. כמו מוות בתחושת השמחה שלו ובתחושת הברכה שלו. הוא לא יאבד את ישועתו, אבל זה כבר נושא אחר.

שאלה: אם אדם מכריז שהוא קיבל את המשיח, אבל אין בו רעב ללמוד את הכתובים. האם זה אומר משהו על ישועתו? וגם, האם יש משהו שנוכל לעשות כדי לגרום לאותו אדם לרעוב יותר לדבר אלוהים?

מקארתור: אני חושב שזו שאלה חשובה מאוד, והיא מתייחסת לקטע מכונן בכתבי הקודש. ביוחנן ח' 31 כתוב, "אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַיְּהוּדִים שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ: "אִם תַּעַמְדוּ בִּדְבָרִי, תַּלְמִידַי אַתֶּם בֶּאֱמֶת". אחד הסממנים של תלמיד אמיתי של המשיח הוא הרצון לדעת את דבר אלוהים, למרות שזה עשוי להשתנות מאחד לשני. יש מאמינים חדשים שהתשוקה שלהם ללמוד את הכתובים היא מינימלית, ולעתים קרובות האשמה היא בקהילה שבה הם נמצאים, משום שלא שמים שם מספיק דגש על לימוד הדבר ולא נותנים לו את החשיבות הראויה. כתוצאה מכך, המאמין החדש לא מבין את המשמעות של רעב לדבר אלוהים ואיך לאכול אותו כמזון רוחני.

ישוע מציין במפורש שאם מישהו מאמין באמת, והאמונה שלו הושיעה אותו והוא מסר את חייו לאדון, אזי הוא ימשיך ויעמוד בדבר אלוהים. במילים אחרות, הוא ירצה לדעת את הדבר ולציית לו. ברור שבמקרים מסוימים זה יהיה שונה, כי לחלק יש התלהבות רבה יותר מאחרים. יכול להיות גם שההתלהבות לדבר אלוהים תגיע מאוחר יותר, ככל שההתמסרות והמחויבות יגדלו. יש כאלה שנמצאים בסביבה שאין בה לחץ חברתי בריא להיות במסגרת של לימוד נכון של דבר אלוהים. לדעתי, הדבר היחיד שנוכל לעשות כדי לעודד אותם, זה מה שאנחנו מנסים לעשות היום, כלומר, מצד אחד להצביע על היתרונות, התועלת והברכות שבלימוד הכתובים, ומצד שני להדגיש את ההשלכות השליליות של היעדר לימוד, של בורות ושל חוסר הזנה מדבר אלוהים. אחת ההשלכות היא שהופכים להיות קורבן. לכן, עליכם לעמוד בדבר אלוהים. כלומר, להתמיד בלימוד הדבר ובהזנה ממנו, כי זהו הסממן של תלמידי המשיח. אני מאוד חשדן כלפי אלה שאין להם עניין בכתובים, כי הרי ישוע אמר שאם הם תלמידי באמת, הם יעמדו בדברי.

שאלה: לפעמים, למרות שהרצון ללמוד את הכתובים קיים, האם ייתכן שהבעיה נעוצה בתחום המשמעת? האם ייתכן שחלק מהאנשים חונכו כך שמאוד קל להם לפעול מתוך משמעת עצמית וללמוד את הכתובים, בעוד שלאנשים אחרים קשה עם זה, למרות שהם באמת רוצים? ולכן קשה להם להיות עקביים בלימודיהם.

מקארתור: אני אענה על שאלה זו בשתי דרכים. האחת היא, כן, זה נכון שחלק מהאנשים ממושמעים יותר מאחרים. אך השנייה היא שזה לא תירוץ לא ללמוד. האדון אומר לנו במפורש שעלינו ללמוד את דברו. פגשתי בחיי אנשים מאוד לא ממושמעים ומפוזרים, שלומדים את הכתובים הרבה מאד. ולעומתם, פגשתי אחרים, בעלי משמעת צבאית שלא למדו כלל. לכן, אני לא כל כך בטוח שאפשר להשוות בין הרעב הרוחני והרצון ללמוד לבין משמעת עצמית.

יתכן שלאדם הממושמע קל יותר לקבוע לעצמו לוח זמנים ללימודים ולעמוד בו. אבל מצד שני אולי הוא לא יפיק מהלימוד את אותה איכות כמו האדם השני שניגש ללימוד בצורה מפוזרת או ספונטנית, אבל עם תשוקה גדולה בליבו. לכן, איננו יכולים להגיע לקביעה מוחלטת כאן. אני חושב שכאשר דבר אלוהים אומר לנו, "הֱיֵה שָׁקוּד לְהִתְיַצֵּב נֶאֱמָן לִפְנֵי אֱלֹהִים -- פּוֹעֵל לֹא יֵבוֹשׁ, הַמְחַלֵּק נְכוֹנָה אֶת דְּבַר הָאֱמֶת" (האגרת השנייה לטימותיאוס ב' 15), זוהי מצווה כללית שניתנת לכולנו. לכן, איננו יכולים לתרץ ולומר, "אני מצטער, אבל עברתי אבחון פסיכולוגי שמראה שאני לא ממושמע, לכן אני פטור מלימוד הכתובים". ודבר נוסף, כשאלוהים נותן לנו מצווה כלשהי, הוא נותן לנו גם את הכוח ואת רוח הקודש כדי למלא מצווה זו, אם אנחנו מתהלכים ברוח.

שאלה: ציינת את החשיבות שבמציאת אדם ירא שמים שמהווה דוגמה ומופת עבורנו. אדם שבאורח חייו קיים דפוס שאפשר ללמוד ממנו וללכת בעקבותיו. האם תוכל להסביר קצת יותר למה אתה מתכוון בדוגמה או בדפוס?

מקארתור: השליח שאול אמר לטימותיאוס, "הֱיֵה מוֹפֵת לַמַּאֲמִינִים, בְּדִבּוּר, בְּהִתְנַהֲגוּת, בְּאַהֲבָה, בֶּאֱמוּנָה וּבְטָהֳרָה" (האגרת הראשונה לטימותיאוס ד' 12). המאפיין המשמעותי ביותר במנהיגות, הוא להוות דוגמה לאחרים. זה מאד נכון, כי ראיתי זאת כל כך הרבה פעמים, כיצד אנשים מחקים אחד את השני. כולנו עושים זאת. השליח שאול ידע זאת היטב. בכל מקום אליו הגיע אמר, "לְכוּ בְּעִקְּבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנִי הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ" (האגרת הראשונה אל הקורינתים י"א 1). כולנו הולכים בעקבות מישהו, אנחנו מחקים אחרים. זה לא מספיק שיש לנו מישהו כמו המשיח כדוגמה ומופת לחיקוי, כי הוא אלוהים. אנחנו זקוקים לבן אנוש בשר ודם ללכת בעקבותיו. זו הסיבה ששאול תמיד אמר, "לכו בעקבותיי, לכו בעקבותיי, כי אני הולך בעקבות המשיח". אתם זקוקים למישהו בשר ודם, שתוכלו להתבונן בדפוסי החיים שלו וללמוד ממנו כיצד לנהל את חייכם. חשוב מאוד שתמצאו דוגמה ומופת כזה עבורכם. לכן אני אומר, שמסוכן למאמינים להסתובב ולנדוד ממקום למקום מבלי שיהיו בחייהם אנשים יראי אלוהים שהם יכולים להיכנע להם, לצפות בדפוסי החיים שלהם, ללמוד מהם וללכת בעקבותיהם.

שאלה: שאלה נוספת בעניין ההליכה בעקבות מאמין ירא שמים. בדרך כלל די מהר מגלים שהוא אנושי בדיוק כמוני וחוטא כמוני. האם תוכל להרחיב על כך?

מקארתור: ברור שבחיים של כולנו יש חטא. לכן, הדבר הראשון שהמאמין ירא השמים צריך לעשות הוא להודות בכך, כפי ששאול השליח עשה כשאמר, "אֲנִי הַגָּדוֹל בָּהֶם (בחוטאים)", באגרת הראשונה אל טימותיאוס א' 15. עלינו לומר זאת כבר בהתחלה, ולא לחכות שהחטא יתגלה. הדבר השני שצריך להבין הוא, שלא היעדר החטא הוא שעושה את המאמין לדוגמה ומופת, אלא הדרך שבה הוא מתמודד עם החטא שבחייו. האם אתם מבינים את ההבדל? אל תלכו בעקבות מאמין ירא שמים כלשהו כי הוא מושלם, אלא קחו ממנו דוגמה כי הוא יודע איך להתמודד עם העובדה שהוא לא מושלם.

המשך השאלה: אני מבין, אך יחד עם זאת, אני חושב שקיימת סכנה ממשית בהליכה אחרי בני אדם ובחיקוי דפוסי החיים שלהם. למשל, כשמגיעים למסקנה השגויה שאומרת, "כיוון שאני חי כמוהו אז אני ירא שמים כמוהו", אתה מבין את כוונתי?

מקארתור: כן, בוודאי. ואנחנו תמיד נגלה שבכל דבר טוב השטן ינסה לדחוף אותנו להתנהגות קיצונית, כדי שנהיה כולנו אותו הדבר, על בסיס של חיקוי חיצוני ולא של שינוי פנימי אמיתי. אבל הנקודה החשובה כאן היא, שעלינו ללכת בעקבותיו של ירא השמים, כל עוד הליכתו משקפת את ההליכה אחרי ישוע, כמו שאול השליח. עלינו לשמור על פרספקטיבה נכונה. דמיינו אדם שהגוף שלו שקוף ואפשר לראות את המשיח שחי בתוך גופו. אם אתם כבר לא רואים בו את המשיח, ואותו אדם הפסיק להיות שקוף, הוא כבר לא יהווה דוגמה כפי שהוא אמור להיות עבורנו. מאמין מהווה דוגמה לאחרים כל עוד הוא מוביל אותם, כשהאחריות היא עליו, לוודא שהוא אכן שקוף, כדי שהם יראו את המשיח חי בו. באיגרת יוחנן השלישית א' 9 יש דוגמה לכך, ושם כתוב, "דִּיוֹטְרֶפֶס הַמִּתְאַוֶּה לִהְיוֹת לָהֶם לְרֹאשׁ". דיוטרפס שאף להיות להם לראש, להיות הבכור, ובאותו הרגע הוא הפסיק להיות שקוף. המשיח כבר לא חי בו כי אם האגו שלו. ומעניין לראות שהמושגים ראש ובכור מופיעים ביחד רק בעוד מקום אחד בכתובים ביחס למשיח ישוע. אם כן, האיש הזה דיוטרפס, שהיה מנהיג בקהילה, תפס את מקומו של ישוע ושאף להיות במקומו כבכור וראש הקהילה. כשמאמין עושה את זה, הוא מפסיק להיות שקוף, כי אי אפשר לראות את המשיח דרכו יותר. כל עוד מאמין מצביע על בכורתו וראשותו של המשיח בחייו באופן קבוע, ומחזיק בדגש הזה בעקביות, יש תוקף להיותו מופת ודוגמה לאחרים.

שאלה: בבקשה תסביר מה אתה מנסה להשיג באמצעות הקריאה בספר מסויים מכתבי הקודש במשך 30 יום. האם אתה מנסה לפתח הרגל כלשהו שבאמצעותו דבר אלוהים יהיה בך? וגם, האם תוכל להרחיב קצת על הרגלים וכיצד נוכל לרכוש אותם?

מקארתור: שאלה טובה. הרגל זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, וזה בדיוק מה שאנו עושים בקריאה חוזרת ונשנית. אם תצליחו להניע את ההרגל הזה בחייכם הוא יימשך, כי הרגלים מאפיינים אותנו, בני האדם. אנחנו נוטים לעשות את אותם הדברים באותה צורה כל הזמן. למשל, כשהייתי צעיר הכנסתי את אותה הרגל ראשונה למכנסיים בכל בוקר, וכשהגעתי לגיל 40 ההרגל הזה נשאר אצלי. אותו הדבר עם איזו גרב אני גורב ראשונה. וכך זה קורה כמעט בכל פעולה שחוזרת על עצמה - אנחנו מפתחים הרגלים. יש לנו שגרה. לצעירים ביניכם זה אולי חדש, אבל אתם תגלו עם הזמן, ובמיוחד כשתהיו זקנים כמוני, שהכול ואני מדגיש הכול, מתנהל לפי ההרגלים והשגרה שיש לנו. כשהשגרה הזו מופרת אנחנו לא מבינים למה הכוס מונחת שם ולא פה, למה היא לא נמצאת במקום שאני מניח אותה תמיד.

אפשר לזהות את ההרגלים האלה ולעקוב אחר התפתחותם בשגרת חיינו. והדבר הטוב ביותר זה להתחיל לפתח הרגלים טובים בעודנו צעירים, כי שגרה טובה תעזור לנו מאד בהמשך חיינו. יש האומרים, "אני פשוט זורם, נע עם הרוח, הולך לאן שהרוח מנחה אותי". אבל שימו לב שאפשר לזהות הרגלים גם בחייו של המשיח ישוע. הוא בילה את רוב לילותיו בתפילה, כי זה היה הזמן שלו עם אלוהים אביו. הוא חזר להר הזיתים לילה אחר לילה, כדי להתפלל אל האב. אם כך הוא בילה את הזמן שלו עלי אדמות, לדעתי הרגלים כאלה הם דבר חשוב מאד גם בשבילנו. אני לא מדבר על הרגלים לגליסטיים או על טקסים פולחניים, אלא על אימוץ של דפוסי התנהגות בריאים, על הרגלים טובים ועל שגרה ברוכה, כל אלה יעזרו לכם מאד בהווה ובעתיד.

שאלה: האם קריאת הכתובים והלימוד העצמי שלך באים בנוסף לשירות שלך בקהילה כמורה של הכתובים? האם אתה לומד לעצמך בנוסף להכנות שאתה עושה בכתובים לקראת השיעורים בימי ראשון?

מקארתור: לא בהכרח. אני מרגיש שאם למדתי את דבר אלוהים, אז למדתי את דבר אלוהים וזהו. לדוגמה, אם נכנסתי לחדר העבודה שלי ב-9:00 בבוקר, התפללתי זמן מה, למדתי את הכתובים עד 5:00 אחר הצהריים, ואז הלכתי הביתה, אני לא ארגיש שלא היה לי זמן הגות עם האדון היום. בוודאי שלא, כי ביליתי שש או שבע שעות בלימוד דברו. לפעמים מדברים על זמן הגות יומי עם האדון ואני לא בטוח כלל למה מתכוונים. אם זו קריאה שאין בה כל הבנה של הכתוב, אז לדעתי אין לזה כל משמעות. אבל אם הכוונה היא לשימוש בנוסחה כלשהי כמו קריאה יומית בספר הגות (בעברית למשל, "אור לנתיבתנו" או "גל עיני") אז זה בסדר גמור. יש בזה הזנה רוחנית במידה מסוימת. כמו כן, אם ביליתם זמן משמעותי בלימוד מעמיק של דבר אלוהים, הרי זה בעצם מה שאנחנו רוצים. אני לא חושב שעלינו לתייג נוסחאות כלשהן ולהרגיש שאם לא עשיתי כך וכך, ולא קראתי את זה ואת זה, אז זה לא נחשב.

שאלה: כיוון שהמצב שלך קצת שונה מאיתנו המאמינים הרגילים, מה אתה אומר על לימוד יומי של הכתובים בנוסף ללימוד שבועי קבוצתי של הכתובים? האם גם במצב זה עדיין חשוב שאקרא את הכתובים לעצמי מדי יום?

מקארתור: כן, אני חושב שאתה צריך לקיים את תכנית הקריאה הקבועה והאישית שלך בכל מצב. ואם יש בחייך דברים נוספים, זה ערך מוסף. אל תשברו את שגרת הקריאה והלימודים שלכם. מצד שני, אם מחסירים יום קריאה כי צריך להכין שיעור, אני לא חושב שזה כל כך מהותי, זה בסדר, אין בעיה עם זה.

שאלה: ברצוני לבקש ממך להסביר לנו באופן מפורט מה עשית השבוע כשהכנת את הדרשה על האגרת הראשונה אל הקורינתים. וגם, מה היית ממליץ למאמין חדש בנוגע לאופן הלימוד בכתובים? למשל, איך לימוד של איגרת יהיה שונה מלימוד של קטע אחר בכתובים?

מקארתור: נכון, אופן הלימוד כנראה יהיה שונה. הדרך שבה אני לומד את הכתובים מתחילה קודם כל בקריאת הטקסט, בכמה נוסחים ותרגומים, ובמקביל גם בטקסט היווני. אני קורא וקורא עד שאני מבין את הטקסט על בוריו. לדוגמה, השבוע עבדתי על האגרת הראשונה אל הקורינתיים ד' 21-14. בהתחלה רק קראתי את הקטע שוב ושוב, והמשכתי לקרוא ולחזור ולקרוא עד שהקטע היה חרוט בראשי ויכולתי לעמוד לפניכם ולצטט את כולו מבלי שאפילו ניסיתי לזכור אותו בעל פה. בדרך זו המוח שלי היה רווי בפסוקים האלה מדבר אלוהים ואז הם התחילו לקבל משמעות. התחלתי לזהות מושגים ועקרונות ומצאתי שבקטע הזה השליח שאול מדגיש אמירה מאוד ברורה המכריזה שהוא האבא הרוחני של המאמינים בקורינתוס, והבנתי שמשמעות הדבר היא כזו וכזו. כך התגלו לפני הנושא המרכזי של הקטע וגם ראשי הפרקים שלו.

רק אחרי שזיהיתי את ראשי הפרקים של הקטע התחלתי לרשום אותם. בשלב הזה התחלתי לעבור על הקטע ביסודיות פסוק אחר פסוק. קראתי דברי פרשנות שונים, עשרה או שנים עשר פירושים, כי רציתי ללקט את כל המידע האפשרי על הפסוקים האלה ולהכיר את מלוא רוחב היריעה של מה שנכתב עליהם. לבסוף רשמתי לעצמי את ההערות שלי על הקטע, חיברתי הכל ביחד, וביום ראשון בבוקר באתי ועמדתי לפניכם עם הדרשה שיצאה מכל זה – לטוב או רע. וכפי שאמרתי קודם, אני מרגיש שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא קודם כל, לעבור על הטקסט בעצמי ולקבל את כל מה שאני יכול לקבל מהכתוב. רק לאחר מכן להשלים את ההבנה הזאת עם מידע מהספרים שברשותי ומפרשנים אחרים.

אפשר ללמוד ספר ופשוט לעבור עליו שוב ושוב עד שמבינים אותו, או ללמוד נושא מסוים כמו תפילה, משפט אלוהים, או כל נושא אחר שציינתי קודם. אתם יכולים ללמוד דמות חשובה או ביוגרפיה או כל מה שאתם רוצים. אפשר לעשות זאת באמצעות קריאת הפסוקים, רישום הדברים שמצאתם בהם, עבודת חקר עליהם. אפשר גם ללמוד פרק ולשאול עליו שאלות כמו, מהו הרעיון המרכזי בפרק הזה? אילו מחשבות עולות מהפרק ומתבססות על הרעיון המרכזי? מה אני מבין ומה אני עדיין לא מבין בפרק הזה? לברר אילו נושאים נוספים עולים בפרק הזה שאוכל ללמוד עליהם בהמשך? את התשובות לכל השאלות האלה תרשמו לפניכם. כך תגלו שעולים מתוך הפרק כל כך הרבה דברים, זה פשוט לא יאמן. יש הרבה דרכים לגשת ללימוד הכתובים וכל אחד ימצא את הדרך שמתאימה לו.

שאלה: כשאתה עושה חקר מילים וניתוח דקדוקי של הטקסט, האם אתה משתמש בספרי פרשנות, או שיש דרך אחרת?

מקארתור: די קשה לי לענות על שאלה זו כי אני אישית ניגש לנושא זה בדרכים שונות. היום לדוגמה, למדתי את משמעותו של מושג מסוים כשקראתי על אודות מאמין בשם גאיוס. באיגרת יוחנן השלישית יוחנן משבח אדם בשם גאיוס ואומר עליו שהוא לא רק יודע את האמת אלא הוא גם מתהלך באמת. חשבתי שזה דבר שבח מיוחד במינו עבור מאמין כלשהו והתחלתי להתעמק בדברי שבח שנאמרים על אנשים. לקחתי את כתבי הקודש שלי ובדקתי מקומות בהם מדברים בשבחו של אדם אחר. באיגרת אל הרומים עברתי על כל המקומות ששאול השליח משבח אנשים מסוימים ומצאתי שאלו מתחילים בפרק ט"ז 2-1, כשהוא משבח את פיבי על היותה שמשית נאמנה בקהילה והוא כותב שהיא, "הָיְתָה עֵזֶר לְרַבִּים וְגַם לִי". בהמשך הוא מציין אנשים כמו מרים בפס' 6, אורבנוס בפס' 9 ועוד. משם עברתי לספרים אחרים בברית החדשה ורשמתי לפני את כל מי שזכה לקבל דברי שבח ומדוע דיברו בשיבחו. זו אחת הדרכים בהן אני משתמש כדי לחקור מושג מסוים.

פעם כשלמדתי את איגרת יוחנן השלישית, נתקלתי בביטוי ביוונית ורציתי ללמוד עליו יותר לעומק. במקרה ההוא למדתי את הטקסט היווני בעזרת Westcott וכך גיליתי את המשמעות של הביטוי. לפעמים אני חוקר את המילה בעצמי. למשל, רציתי לחקור את משמעות המילה ביוונית - hupolambanō. השתמשתי בלקסיקון יווני וערכתי מחקר משלי על המילה. ישנן דרכים שונות לעשות זאת ואני אישית נוטה לפנות לכיוונים שונים. אין לי דרך אחת ויחידה שאני לומד באמצעותה.

שאלה: מה אתה עושה אם במשך כל היום פשוט אין לך חשק לקרוא בכתובים?

מקארתור: ובכן, בדרך כלל מה שיקרה איתכם במצב כזה הוא שבסוף לא תקראו בכתובים כלל, נכון? אבל אחד הדברים החשובים שעליכם להבין הוא שחוסר חשק לקרוא בכתובים, זה בדרך כלל סימן או אינדיקציה שמצביעים על אמת מסוימת. והאמת היא שזה דווקא הזמן החשוב ביותר כן לקרוא ולא לוותר. אם תצליחו להפנים את האמת הזו, היא תעזור לכם רבות בהמשך. כי כאשר אתם לא רוצים לקרוא את דבר אלוהים זה הזמן שאתם הכי זקוקים לו. וחוסר הרצון מעיד על משהו שהשתבש בגישה שלכם אל כתבי הקודש. בואו נודה בזה, כולנו אנשים חוטאים ואחת הדרכים שבהן החטא שלנו בא לידי ביטוי היא חוסר צייתנות. חוסר הצייתנות הזה מוביל לכישלון, כי אנחנו נכשל בעשייה של דברים שונים שאחד מהם הוא הקריאה בדבר אלוהים. כולנו נכשלים בתחום הזה, אפילו אני. באופן אישי, הזמנים הקשים ביותר עבורי הם ימי החופשה שלי, כי אז אין לי את תכנית הלימודים הקבועה שלי ואין לי שגרה. אני נוטה לדלג על יומיים שלושה ללא לימוד הכתובים, אבל בשבילי זה כמו צום או הימנעות מאוכל, כי אני כל כך רגיל ללמוד באופן קבוע. וההשפעה של זה עלי היא הרסנית. ובכן, גם אני נאבק עם זה ואני חושב שכל המאמינים נאבקים, בגלל חולשת הבשר שלנו. אבל אם תכירו בעובדה שברגע שאתם מרגישים חוסר רצון ללמוד את הכתובים, זה הרגע בו אתם זקוקים להם באופן מיוחד, זה יעזור לכם להתגבר על חוסר החשק.

שאלה: האם אתה ממליץ לילדים בני שתים עשרה כבר לקרוא את הברית החדשה וספרים אחרים בתנ"ך?

מקארתור: ישנם כמה תרגומים טובים לילדים. (בעברית יש את ספרי העדות – ספר הכתובים לבני הנעורים. ואת התרגום של התנך והברית החדשה בעברית מודרנית). בעזרתם, גם ילדים ונוער יכולים להבין את כל ספרי התנ"ך והברית חדשה. יש עוד ספרים טובים לילדים ונוער שניתן להשתמש בהם. היום למשל למדנו על תורת הישועה ביחס לחטא ולרחמים. למדנו על המחשבה שאלוהים הוא טוב וסולח. למדנו זאת דרך הסיפור של יוסף, שלמרות שאחיו היו רעים והשליכו אותו לבור ומכרו אותו למצרים, ה' בטובו העלה את יוסף לעמדת מושל מצרים כדי לספק להם תבואה ואוכל בזמן הרעב הקשה. אלוהים היה רחום בזכות העובדה שהם מכרו את יוסף למצרים. ומסתבר שזו תמונה מושלמת של המשיח. אותו אדם שהעולם בחטאו הרג על הצלב, גאל אותם באותו הרגע שהם הרגו אותו. ישנם ספרי עזר טובים שתוכלו להשתמש בהם עם ילדים ונוער, ולמעשה הם יכולים להועיל גם לכם בלימוד הכתובים העצמי שלכם. שמתם לב בוודאי שזכרתי היטב את פרטי הסיפור של יוסף, זאת מפני שאני מאוד אוהב את פשטות הטקסט אשר עוזרת לי לזכור.

שאלה: אם מאמין חדש שאני מכיר, גר רחוק ואינו יכול להגיע לאסיפות הקהילה שלי, איזו עצה יש לך לתת לו בבחירת קהילה באזור מגוריו? מה עליו לחפש?

מקארתור: יש כמה דברים שתוכל לעשות. תוכלו להקשיב לשיעורים ולדרשות שלנו שעוסקים בסממנים ובמאפיינים של קהילה טובה ובריאה. מסרים אלה עונים על השאלה, מהם הסממנים של קהילה שהיית רוצה להשתייך אליה? זו דרך אחת. חשוב לתת למאמין החדש עקרונות שינחו אותו בחיפוש אחר קהילה טובה. כמו כן, תוכל לשלוח לו ספרים טובים לקריאה, כדי שהוא ייבנה באמונה ויוכל להפעיל שיקול דעת נכון בבחירת קהילה. מדובר כאן על אתגר ממשי ומעשי ביותר. אני מכיר את התופעה הזו בקהילה שלנו. בכל יום ראשון ניגשים אלי אנשים ומבקשים ממני להמליץ על קהילה בעיר זו או בעיר אחרת עבור מאמינים חדשים שגרים שם. אבל אני לא תמיד יודע על מה להמליץ. אז אני אומר להם לשלוח לאותם מאמינים ספרי קריאה ודרשות מוקלטות כדי שיתחילו ללמוד את הדברים הבסיסיים לגבי מהות הקהילה ותפקודה וכיצד לזהות את הסממנים של קהילה טובה. לאחר שידעו איך להעריך נכונה קהילה זו או אחרת, הם יידעו גם איך לשפוט את טיבה. לבסוף, מה שנשאר להם לעשות זה פשוט לפעול על פי הדרכת רוח הקודש.

שאלה: האם אתה חושב שיש סכנה בהסתמכות יתר על ספרי עזר, קונקורדנציות, פרשנות, וכדו'? לפעמים החיפוש גוזל זמן רב, וזאת לאחר שכבר קראתי ונתתי לרוח הקודש פשוט לדבר אליי אישית ולהראות לי את האמת ואת הפירוש של הפסוק. זה קרה לי בפעם הראשונה שפניתי לספרי עזר ופרשנויות. קראתי את הפסוק ומיד הבנתי את הפירוש שלו. (פנייה לספרי עזר היתה רק גוזלת זמן ולא ממש מועילה)

מקארתור: ובכן, תשובתי לשאלתך היא שאי אפשר לדעת מה רוח הקודש אומרת לנו באמת עד שאנחנו יודעים מה רוח הקודש אומרת לנו באמת. כי הרוח לא תגיד לך משהו שונה ממה שהיא כבר אמרה למישהו אחר במקום אחר. אנחנו לא יכולים להגיד "מה שהפסוק הזה אומר לנו הוא נפלא", כי זה לא מה שחשוב. הדבר החשוב הוא לא מה הפסוק אומר לנו אלא, מה הפסוק אומר. נקודה.

יש האומרים, כתבי הקודש אומרים לי כך. אבל אם נפעל לפי השיטה הזו בכל פעם שנפרש את הכתובים, הרי אז כל אחד יבין את הכתובים באופן שונה. כמו כן, איננו יכולים להגיד שמה שאלוהים אמר לי בכתבי הקודש זה טוב בשבילי. כי אם לא תבינו את הכתוב בהקשר הנכון שלו, לא תוכלו לפרש אותו נכון ולא תדייקו בהבנה המדויקת של משמעותו עבורכם. לכן אני אומר כך - קִראו את הכתוב, לִמדו את הכתוב, לכו לפרשנויות, ורק אז שבו וחישבו על מה שמצאתם בכתוב. זו הדרך הנכונה לגשת אל כתבי הקודש. בכל מקרה, אל תוותרו על זמן ההגות האישית שלכם בכתובים כי אנו יודעים מה כתוב ביהושע א' 8, "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". בימינו אנחנו לא הוגים מספיק בכתוב, וההגות היא חלק חשוב ביותר בלימוד של דבר אדוני.

קראתי מאמר מעניין לאחרונה שאומר שאנו חיים בעולם שכל כך עסוק בדברים שמתרחשים כל הזמן כאן ועכשיו, בדברים שנאמרים כל הזמן, במוזיקה שנשמעת כל הזמן, שלאף אחד אין זמן לחשוב בשקט, שהדרך הטובה ביותר להימנע מאלוהים היא לא להיות לבד ותמיד להקשיב למוזיקה. שלעולם שלנו כבר אין יותר מה לומר. התקשורת כבר אמרה הכל. כבר אין דעות חדשות, כולן כבר הובעו אין ספור פעמים. אין יותר שיחות שלא נערכו כבר בעבר. כולם יושבים ריקים ובוהים במכשירים שלפניהם. אין יותר על מה לדבר. עולם התקשורת כולו נתון תחת השפעת השטן אשר משתמש בו כדי לשלוט במחשבות שלנו. אנשים מסתובבים עם אוזניות באוזניים, נכנסים למכונית ומיד מפעילים את המוזיקה. חוזרים הביתה ומפעילים את הטלוויזיה. מדליקים את הרדיו. הם זקוקים לרעש כל הזמן. האם אתם מבינים מדוע כל כך חשוב להגות בכתובים ומה המטרה בזה?

מצד שני ישנם אחרים שיושבים ברגליים משוכלות, עם שיער ארוך פזור על הגב והם אומרים שהם עושים מדיטציה, כלומר הגות. זו הקיצוניות השנייה. הם יושבים שם בשקט, אבל למעשה הם לא חושבים על דבר. אז למה המדיטציה כל כך פופולרית בימינו? כי זו תגובה לכל הרעש בעולם הזה. לפעמים המוח פשוט מופצץ בקולות, צלילים ורעשים. לכן אנשים בוחרים לשבת בשקט בפינה ולנסות להבין מי הם בכלל ומה הם עושים כאן. אבל הגישה המקראית היא הגות בדבר אלוהים. באגרת אל הפיליפים ד' 8 כתוב, "בְּאֵלֶּה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם". אתם צריכים לשבת בשקט ולחשוב על הנאמר בכתובים ולהגות בהם. יחד עם זאת, עליכם להיות בטוחים שההגות שלכם נכונה, שהמדיטציה שלכם ממוקדת, שאתם חושבים על הדבר הראוי והנכון. וכדי להגיע לשם, אתם צריכים לפרש נכון ובאופן מדויק את הכתוב בדבר אלוהים. אני לא אומר שלא נכון להגות רק בדבר אלוהים, אבל אם בכוונתכם להיות יסודיים, עליכם לפעול באופן יסודי, ולגשת לכתובים בדרך הזו.

שאלה: לפני זמן מה דיברתי עם מאמין חדש יחסית על נושא מסוים והוא אמר לי שהוא לא יודע בדיוק במה מדובר כי הוא עוד לא קרא על כך בכתובים בקריאה היומית שלו. לדוגמה, הוא הגיע עד פרק ג' ואילו הנושא שדיברנו בו נדון רק בפרק ה'. הוא השתמש בחוסר הידיעה שלו כתירוץ לא לעשות דבר מה בנושא. אז השאלה שלי היא זו, האם אתה מאמין שאי ידיעת הכתובים זה תירוץ לחטא, או שרוח הקודש באמת מדריכה את המאמין כדי שלא יבוא לידי חטא?

מקארתור: כן, אני מאמין בזה. אני מאמין שרוח הקודש שומרת עלינו, ושכל חטא, בכל שלב בחיינו כמשיחיים, הוא הפרה מצידנו של מה שאנו יודעים שהוא נכון וצודק. אבל מצד שני, אני חושב שישנם עקרונות שאינם בהכרח מוסריים, ושאם לא נלמד עליהם, פשוט לא נכיר אותם. יש עקרונות מעשיים שאינם מצוות מוסריות ועלינו להכיר ולדעת אותם כמאמינים. לדוגמה, מתן מעשר. יתכן שמאמין חדש לא ידע שעליו לתת מעשר ותרומה מההכנסות שאלוהים נתן לו. הוא לא יכול לדעת זאת אלא אם כן מישהו ילמד אותו. יתכן שהוא יקרא על כך באגרת השנייה לקורינתים פרקים ח'-ט' ואולי הוא ירצה לתרום מכספו, אבל הוא לא בהכרח יכיר את האופן שבו זה נעשה בקהילה.

דוגמה אחרת היא של סעודת האדון. אם מישהו לא ילמד מאמין חדש על סעודת האדון, הוא לא ידע על כך. לא מדובר כאן בעניין מוסרי אלא במנהג של הקהילה, מנהג שישוע אמר לתלמידיו לקיים. מכאן, שיש דברים שהמאמין צריך ללמוד. אבל בתחום המוסרי, אני מאמין שאלוהים ילמד אותו באמצעות רוח קודשו. המחשה טובה לכך אנו מוצאים באגרת אל הרומים י"ד. שם שאול מסביר לקוראיו שיש אנשים שעדיין לא מבינים את החירות שיש להם במשיח ולכן יש לנהוג איתם בסבלנות עד שיתבגרו באמונה. אין להטריד אותם בנושא שמירת ימים מסוימים בשבוע או מאכלים כלשהם, אם זה מה שהם רוצים. כי זה לא כל כך משנה. מה שחשוב הוא, שהם יגדלו באמונה ויגיעו למקום שבו הם מבינים את החירות שניתנה להם במשיח.

שאלה: בזמן שאנו גדלים באופן אישי, באמצעות קריאה חוזרת ונשנית של הכתובים, האם אנו יכולים גם ללמד אחרים, כמו בני משפחה או ילדים קטנים? באמצעות קריאה בקול רם אולי, וזאת מבלי שיהיה לנו ידע קודם?

מקארתור: כן, בוודאי. אני חושב שאם תרצו לתרגל את הקריאה היומית שלכם עם בני המשפחה, זו דרך מצוינת לעשות זאת. תקראו בקול רם עם כולם ביחד וכך כולכם תרוויחו מזה. זה בטוח.

הגענו כעת לסוף הזמן שלנו היום, זמן שהיה טוב ומועיל לדעתי. נגענו היום בכמה עקרונות בסיסיים שיעזרו לכם, למאמינים אחרים, ובעיקר לתלמידים חדשים של המשיח.

_______________________________________

זמין באינטרנט בכתובת:

https://www.gty.org/library/sermons-library/1357

הינך רשאי\ת לשחזר את התוכן הזה של Grace to You למטרות לא מסחריות בהתאם למדיניות זכויות היוצרים של Grace to You.