משלי יח

משלי פרק יח

1לְֽ֭תַאֲוָה יְבַקֵּ֣שׁ נִפְרָ֑ד^aProv.18.1לְתַאֲוָה... נִפְרָדפסוק סתום, אולי במובן: המתבדל (או הפחדן או המבולבל) מחפש למלא את תאוות עצמו בלבד ^א משלי יח 1: ב 7; ג 21; ח 14 בְּכָל־תּ֝וּשִׁיָּ֗ה^bProv.18.1תּוּשִׁיָּהכנראה - חכמה ממשית, יכולת בחירת החלטות נכונות בזמן אמת יִתְגַּלָּֽע^cProv.18.1יִתְגַּלָּעמתפרץ (כדי להתנגד לכל דבר חכמה); או, מתגלה (חרפתו)׃ 2לֹֽא־יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל^aProv.18.2כְּסִילמטומטם, טיפש בִּתְבוּנָ֑ה ^א משלי יח 2: יב 23; יג 16; קהלת י 3 כִּ֝֗י אִֽם־בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ׃ 3בְּֽבוֹא־רָ֭שָׁע בָּ֣א גַם־בּ֑וּז וְֽעִם־קָל֥וֹן^aProv.18.3קָלוֹןבושה וביזיון חֶרְפָּֽה׃ 4^א משלי יח 4: כ 5 מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים דִּבְרֵ֣י פִי־אִ֑ישׁ נַ֥חַל נֹ֝בֵ֗עַ מְק֣וֹר חָכְמָֽה^aProv.18.4מְקוֹר חָכְמָהלפי תה"ש וכתבי יד עבריים: "מקור חיים"׃ 5^א משלי יח 5: דבר' א 17‡; משלי כד 24-23 שְׂאֵ֣ת^aProv.18.5שְׂאֵתלהעדיף (במשפט) פְּנֵי־רָשָׁ֣ע לֹא־ט֑וֹב ^ב משלי יח 5: שמות כג 2, 7-6; משלי יז 15, 26 לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יק^bProv.18.5לְהַטּוֹת צַדִּיקלעוות את דין הצדיק בַּמִּשְׁפָּֽט׃ 6שִׂפְתֵ֣י כְ֭סִיל^aProv.18.6כְסִילשוטה, טיפש יָבֹ֣אֽוּ בְרִ֑יב וּ֝פִ֗יו ^א משלי יח 6: יט 29 לְֽמַהֲלֻמ֥וֹת^bProv.18.6מַהֲלֻמוֹתמכות קשות יִקְרָֽא׃ 7^א משלי יח 7: תהל' סד 9; קמ 10; משלי י 14; יב 13; יג 3; קהלת י 12 פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑וֹ^aProv.18.7מְחִתָּהמכשול, הרס וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁוֹ׃ 8^א משלי יח 8: טז 28; כו 20, 22 דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּן^aProv.18.8נִרְגָּןמתלונן, סכסכן האומר דברים פוגעניים כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים^bProv.18.8כְּמִתְלַהֲמִיםמילה סתומה, אולי במובן: כמו מהלומות, ראה פס' 6; או, כמו דברים הנבלעים בקלות וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן^cProv.18.8חַדְרֵי־בָטֶןעמוק פנימה׃ 9גַּ֭ם ^א משלי יח 9: י 4‡ מִתְרַפֶּ֣ה^aProv.18.9גַּם מִתְרַפֶּהגם המתרשל בִמְלַאכְתּ֑וֹ ^ב משלי יח 9: כח 24; מתי יב 30; לוקס יא 23 אָ֥ח ה֝֗וּא לְבַ֣עַל מַשְׁחִֽית^bProv.18.9בַעַל מַשְׁחִיתאדם ההורס בכוונת תחילה׃ 10^א משלי יח 10: תהל' סא 4; משלי יד 26; יט 23 מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בּֽוֹ־יָר֖וּץ^aProv.18.10בּוֹבשם ה' צַדִּ֣יק ^ב משלי יח 10: כט 25 וְנִשְׂגָּֽב׃ 11^א משלי יח 11: תהל' נב 9; משלי י 15; איוב לא 24 ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ^aProv.18.11קִרְיַת עֻזּוֹ(הרכוש מספק הגנה כמו) עיר מבוצרת וּכְחוֹמָ֥ה נִ֝שְׂגָּבָ֗ה בְּמַשְׂכִּיתֽוֹ^bProv.18.11בְּמַשְׂכִּיתוֹבמחשבתו; או, בביתו המפואר׃ 12^א משלי יח 12: ירמ' מט 16; עבד' 4-3; משלי יא 2‡ לִפְנֵי־שֶׁ֭בֶר יִגְבַּ֣הּ לֵב־אִ֑ישׁ ^ב משלי יח 12: טו 33; כב 4; כט 23; כיפ"א ה 6 וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃ 13^א משלי יח 13: כ 25; יוח' ז 51; קול' ד 6; כיפ"א ג 15 מֵשִׁ֣יב דָּ֭בָר^aProv.18.13מֵשִׁיב דָּבָרעונה בְּטֶ֣רֶם יִשְׁמָ֑ע^bProv.18.13בְּטֶרֶם יִשְׁמָעלפני שישמע עד הסוף אִוֶּ֥לֶת^cProv.18.13אִוֶּלֶתשטות, סכלות, היעדר דעת הִיא־ל֝֗וֹ וּכְלִמָּֽה^dProv.18.13כְלִמָּהבושה׃ 14^א משלי יח 14: יז 22 רֽוּחַ־אִ֭ישׁ^aProv.18.14רוּחַ־אִישׁרוח אדם חזק יְכַלְכֵּ֣ל מַחֲלֵ֑הוּ^bProv.18.14יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּיחזיק מעמד במחלתו ^ב משלי יח 14: טו 13; יז 22 וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה^cProv.18.14וְרוּחַ נְכֵאָהאבל רוח דכאונית מִ֣י יִשָּׂאֶֽנָּה^dProv.18.14מִי יִשָּׂאֶנָּהמי יכול לשאת? כלומר, מי יכול לעודד אדם כזה?׃ 15^א משלי יח 15: טו 14 לֵ֣ב נָ֭בוֹן ^ב משלי יח 15: ד 7; כג 23 יִקְנֶה־דָּ֑עַת ^ג משלי יח 15: טו 31 וְאֹ֥זֶן חֲ֝כָמִ֗ים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃ 16^א משלי יח 16: ברא' לב 21; שמ"א כה 27; משלי יט 6 מַתָּ֣ן אָ֭דָם^aProv.18.16מַתָּן אָדָםמתנה ("בקשיש") שהאדם נותן יַרְחִ֣יב ל֑וֹ^bProv.18.16יַרְחִיב לוֹירחיב את דרכו, יקדם אותה וְלִפְנֵ֖י גְדֹלִ֣ים יַנְחֶֽנּוּ^cProv.18.16יַנְחֶנּוּיוביל אותו׃ 17צַדִּ֣יק הָרִאשׁ֣וֹן בְּרִיב֑וֹ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (יבא) וּבָֽא־רֵ֝עֵ֗הוּ וַחֲקָרֽוֹ׃ 18מִ֭דְיָנִים^aProv.18.18מִדְיָנִיםמריבות יַשְׁבִּ֣ית ^א משלי יח 18: ויק' טז 8‡; משלי טז 33 הַגּוֹרָ֑ל^bProv.18.18הַגּוֹרָלהטלת גורל וּבֵ֖ין עֲצוּמִ֣ים^cProv.18.18עֲצוּמִיםמתדיינים; או, אנשים חזקים יַפְרִֽיד׃ 19אָ֗ח נִפְשָׁ֥ע מִקִּרְיַת־עֹ֑ז ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ומדונים) וּ֝מִדְיָנִ֗ים כִּבְרִ֥יחַ אַרְמֽוֹן^aProv.18.19אָח... אַרְמוֹןפסוק סתום, כנראה במובן: אח שנבגד על ידי אחיו – קשה יותר לפייס מלכבוש עיר מבוצרת, ומריבות בין אחים חזקות כמו מנעול של מבנים מבוצרים; או, לפי תה"ש: "אח נושע בידי אח כקריית עז"׃ 20^א משלי יח 20: יב 14‡ מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ תִּשְׂבַּ֣ע בִּטְנ֑וֹ תְּבוּאַ֖ת שְׂפָתָ֣יו יִשְׂבָּֽע׃ 21^א משלי יח 21: יג 3; מתי יב 37; יעקב ג 10 מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים בְּיַד־לָשׁ֑וֹן וְ֝אֹהֲבֶ֗יהָ^aProv.18.21אֹהֲבֶיהָהאוהב את הלשון, המשתמש בה בחכמה יֹאכַ֥ל ^ב משלי יח 21: ישע' ג 10; משלי יג 2‡ פִּרְיָֽהּ׃ 22^א משלי יח 22: ברא' ב 18; משלי יב 4; יט 14; לא 31-10 מָצָ֣א אִ֭שָּׁה מָ֣צָא ט֑וֹב ^ב משלי יח 22: ח 35; יב 2 וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן^aProv.18.22וַיָּפֶק רָצוֹןהוציא, השיג רצון טוב מֵיְהוָֽה׃ 23^א משלי יח 23: יט 7 תַּחֲנוּנִ֥ים יְדַבֶּר־רָ֑שׁ^aProv.18.23תַּחֲנוּנִים... רָשׁהעני מתחנן ^ב משלי יח 23: יעקב ב 3, 6 וְ֝עָשִׁ֗יר ^ג משלי יח 23: מל"א יב 13 יַעֲנֶ֥ה^bProv.18.23יַעֲנֶהעונה; או, משמיע קול עַזּֽוֹת^cProv.18.23עַזּוֹתדברים קשים המלווים בכעס׃ 24אִ֣ישׁ^aProv.18.24אִישׁגרסת התרגום הארמי והפשיטתא: יש רֵ֭עִים לְהִתְרֹעֵ֑עַ^bProv.18.24לְהִתְרֹעֵעַלהישבר, שורש רע"ע, כלומר: חברים בבחינת אסון ושבר ^א משלי יח 24: יז 17; יוח' טו 15-14 וְיֵ֥שׁ אֹ֝הֵ֗ב דָּבֵ֥ק מֵאָֽח^cProv.18.24דָּבֵק מֵאָחנאמן יותר מאח׃