ישעיה ט
ישעיה פרק ט
לידתו של שר השלום ושלטונו
1א
ישע' ט 1:
מתי ד 16;
לוקס א 79
הָעָם֙
הַהֹלְכִ֣ים
בַּחֹ֔שֶׁךְ
ב
ישע' ט 1:
יוח' א 5;
ח 12;
קור"ב ד 6;
אפס' ה 8
רָא֖וּ
א֣וֹר
גָּד֑וֹלaIsa.9.1אוֹר גָּדוֹל[נב"מ 19, 7]
יֹשְׁבֵי֙
בְּאֶ֣רֶץ
ג
ישע' ט 1:
ירמ' יג 16‡
צַלְמָ֔וֶתbIsa.9.1יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶתהיושבים בחשכה גמורה
א֖וֹר
נָגַ֥הּcIsa.9.1נָגַהּזרח, הבריק
עֲלֵיהֶֽם׃
2א
ישע' ט 2:
כו 15
הִרְבִּ֣יתָ
הַגּ֔וֹיaIsa.9.2הִרְבִּיתָ הַגּוֹיאתה ה' עשית את העם לעם גדול
ב
ישע' ט 2:
לה 10;
סה 14;
סו 10
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)
ל֖וֹ
הִגְדַּ֣לְתָּ
הַשִּׂמְחָ֑הbIsa.9.2לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָהנתתָ לעם שמחה רבה
שָׂמְח֤וּ
לְפָנֶ֨יךָ֙
ג
ישע' ט 2:
יוח' ד 36
כְּשִׂמְחַ֣ת
בַּקָּצִ֔ירcIsa.9.2כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִירכפי ששמחים בעת הקציר
ד
ישע' ט 2:
שמ"א ל 16;
תהל' קיט 162
כַּאֲשֶׁ֥ר
יָגִ֖ילוּ
בְּחַלְּקָ֥ם
שָׁלָֽלdIsa.9.2בְּחַלְּקָם שָׁלָלבעת חלוקת שלל׃
3כִּ֣י
׀
א
ישע' ט 3:
י 27;
יד 25;
ירמ' ל 8
אֶת־עֹ֣ל
סֻבֳּל֗וֹaIsa.9.3אֶת־עֹל סֻבֳּלוֹאת העול שהוא נושא
וְאֵת֙
מַטֵּ֣ה
שִׁכְמ֔וֹbIsa.9.3וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹהמקל שהיה מכה את גבו מתחת לעורף
ב
ישע' ט 3:
יד 2,
4;
נא 14-13;
נג 7;
נד 14;
ס 17
שֵׁ֖בֶטcIsa.9.3שֵׁבֶטמוט, מקל
הַנֹּגֵ֣שׂdIsa.9.3הַנֹּגֵשׂמי שמשגיח על העבדים
בּ֑וֹ
הַחִתֹּ֖תָeIsa.9.3הַחִתֹּתָשברת
ג
ישע' ט 3:
שפט' ז 25;
ישע' י 26
כְּי֥וֹם
מִדְיָֽןfIsa.9.3כְּיוֹם מִדְיָןכמו ביום מפלת צבא מדיין על ידי גדעון וחייליו המעטים, ראה שפט' ו–ח׃
4כִּ֤י
כָל־סְאוֹן֙aIsa.9.4כָל־סְאוֹןכל הסנדלים הכבדים, נעלי החיילים
סֹאֵ֣ןbIsa.9.4סֹאֵןצועד
בְּרַ֔עַשׁ
וְשִׂמְלָ֖ה
מְגוֹלָלָ֣הcIsa.9.4וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָהבגד מלוכלך
בְדָמִ֑ים
וְהָיְתָ֥ה
לִשְׂרֵפָ֖ה
מַאֲכֹ֥לֶת
אֵֽשׁdIsa.9.4וְהָיְתָה... אֵשׁיישרפו באש ויושמדו׃
5א
ישע' ט 5:
ז 14;
יא 2-1;
נג 2;
לוקס ב 11;
גלט' ד 4
כִּי־יֶ֣לֶדaIsa.9.5NAפס' 5-6, נב"מ 57, 59, 5, 6, 7]
יֻלַּד־לָ֗נוּbIsa.9.5יֻלַּד־לָנוּייוולד לנו
ב
ישע' ט 5:
יוח' ג 17-16
בֵּ֚ן
נִתַּן־לָ֔נוּcIsa.9.5נִתַּןיינתן
ג
ישע' ט 5:
דנ' ז 14-13;
מתי כח 18;
קור"א טו 25
וַתְּהִ֥י
הַמִּשְׂרָ֖ה
ד
ישע' ט 5:
כב 22
עַל־שִׁכְמ֑וֹdIsa.9.5וַתְּהִי... שִׁכְמוֹהשלטון יהיה שלו
וַיִּקְרָ֨א
שְׁמ֜וֹeIsa.9.5וַיִּקְרָא שְׁמוֹשמו נקרא
ה
ישע' ט 5:
כח 29
פֶּ֠לֶא
יוֹעֵץ֙fIsa.9.5פֶּלֶא יוֹעֵץיועץ נפלא
ו
ישע' ט 5:
דבר' י 17;
ישע' י 21;
תהל' מה 4;
נחמ' ט 32
אֵ֣ל
גִּבּ֔וֹרgIsa.9.5אֵל גִּבּוֹראל רב־עצמה
ז
ישע' ט 5:
ברא' כא 33‡;
ישע' סג 16;
סד 7
אֲבִיעַ֖דhIsa.9.5אֲבִיעַדאב נצחי
ח
ישע' ט 5:
מיכה ה 4-1;
לוקס ב 14;
יוח' יד 27;
רומ' ה 1;
אפס' ב 14
שַׂר־שָׁלֽוֹםiIsa.9.5שַׂר־שָׁלוֹםאדון השלום׃
6א
ישע' ט 6:
דנ' ב 44;
ז 14;
לוקס א 33-32
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לםרבה)
לְמַרְבֵּ֨ה
ב
ישע' ט 6:
זכר' ט 10-9
הַמִּשְׂרָ֜הaIsa.9.6לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָהלגדולה ולהתפתחות שלטונו
וּלְשָׁל֣וֹם
ג
ישע' ט 6:
יוח' יב 34;
עבר' ז 24
אֵֽין־קֵ֗ץbIsa.9.6קֵץסוף, גבול
ד
ישע' ט 6:
שמ"ב ז 13;
מל"א ב 4‡;
ישע' טז 5;
תהל' פט 5,
30‡;
לוקס א 32,
70-69
עַל־כִּסֵּ֤א
דָוִד֙
וְעַל־מַמְלַכְתּ֔וֹ
לְהָכִ֤ין
אֹתָהּ֙cIsa.9.6לְהָכִין אֹתָהּלייצב, לחזק אותה
וּֽלְסַעֲדָ֔הּdIsa.9.6וּלְסַעֲדָהּלתמוך בה ולחזקהּ
ה
ישע' ט 6:
יא 5-4;
לב 1;
מב 4-1
בְּמִשְׁפָּ֖ט
וּבִצְדָקָ֑ה
מֵעַתָּה֙
וְעַד־עוֹלָ֔ם
ו
ישע' ט 6:
לז 32
קִנְאַ֛ת
יְהוָ֥הeIsa.9.6קִנְאַת יהוהאהבה נלהבת של ה'
צְבָא֖וֹת
תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃
ס
7דָּבָ֛רaIsa.9.7דָּבָרדבר ה'; נבואת פורענות
שָׁלַ֥ח
אֲדֹנָ֖י
בְּיַעֲקֹ֑ב
וְנָפַ֖לbIsa.9.7וְנָפַליתקיים
בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
כעס ה' על ישראל
8וְיָדְעוּ֙ הָעָ֣ם כֻּלּ֔וֹ א ישע' ט 8: ז 9-8; כח 4-1 אֶפְרַ֖יִם וְיוֹשֵׁ֣ב שֹׁמְר֑וֹן בְּגַאֲוָ֛ה ב ישע' ט 8: מו 12 וּבְגֹ֥דֶל לֵבָ֖בaIsa.9.8וּבְגֹדֶל לֵבָבבשחצנות לֵאמֹֽר׃ 9לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית א ישע' ט 9: מלא' א 4 נִבְנֶ֑הaIsa.9.9לְבֵנִים... נִבְנֶהבמקום בניין הלבֵנים שנהרס נבנה בניין חזק יותר מאבני גזית מסותתות שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַאֲרָזִ֖ים נַחֲלִֽיףbIsa.9.9שִׁקְמִים... נַחֲלִיףנחליף את עצי השקמה שנגדעו וניטע במקומם עצי ארז׃ 10וַיְשַׂגֵּ֧בaIsa.9.10וַיְשַׂגֵּבחיזק יְהוָ֛ה אֶת־צָרֵ֥יbIsa.9.10צָרֵיאויבי א ישע' ט 10: ז 1, 8 רְצִ֖ין עָלָ֑יו וְאֶת־אֹיְבָ֖יו יְסַכְסֵֽךְcIsa.9.10יְסַכְסֵךְיסית את צבא אשור נגד צבא ארם של רצין׃ 11אֲרָ֣ם מִקֶּ֗דֶםaIsa.9.11מִקֶּדֶםמהמזרח א ישע' ט 11: יא 14 וּפְלִשְׁתִּים֙ מֵֽאָח֔וֹרbIsa.9.11מֵאָחוֹרמהמערב ב ישע' ט 11: ירמ' י 25; תהל' עט 7-6 וַיֹּאכְל֥וּcIsa.9.11וַיֹּאכְלוּארם ופלישתים יבזזו אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־פֶּ֑הdIsa.9.11בְּכָל־פֶּהבפה מלא, כפי שזוללים אוכל בְּכָל־זֹאת֙eIsa.9.11בְּכָל־זֹאתלמרות הפורענות ג ישע' ט 11: ה 25 לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹfIsa.9.11לֹא־שָׁב אַפּוֹלא נרגע זעמו וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽהgIsa.9.11וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָהידו של ה' עדיין מתוחה מעל העם לקראת מכה נוספת׃ 12א ישע' ט 12: ירמ' ה 3; הושע ז 10; עמוס ד 6 וְהָעָ֥ם לֹא־שָׁ֖בaIsa.9.12לֹא־שָׁבלא חזר ב ישע' ט 12: דבר' לב 39; הושע ו 1 עַד־הַמַּכֵּ֑הוּbIsa.9.12עַד־הַמַּכֵּהוּאל המכה אותו, אל אלוהים ג ישע' ט 12: לא 1; הושע ג 5; צפנ' א 6 וְאֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֹ֥א דָרָֽשׁוּcIsa.9.12לֹא דָרָשׁוּלא פנו לקבל את הדרכתו ועצתו׃ ס 13וַיַּכְרֵ֨תaIsa.9.13וַיַּכְרֵתהשמיד יְהוָ֜ה מִיִּשְׂרָאֵ֗ל א ישע' ט 13: יט 15 רֹ֧אשׁ וְזָנָ֛בbIsa.9.13רֹאשׁ וְזָנָבהנכבד והשפל שבעם כִּפָּ֥הcIsa.9.13כִּפָּהענף גבוה וחזק בצמרת הדקל וְאַגְמ֖וֹןdIsa.9.13וְאַגְמוֹןקנה שהוא צמח קטן ורך הגדל ליד אגמים ונהרות ב ישע' ט 13: התג' יח 8 י֥וֹם אֶחָֽדeIsa.9.13יוֹם אֶחָדביום אחד׃ 14א ישע' ט 14: ג 3-2; איוב כב 8 זָקֵ֥ן וּנְשׂוּא־פָנִ֖יםaIsa.9.14וּנְשׂוּא־פָנִיםבעלי מעמד רם ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ ב ישע' ט 14: ירמ' יד 14; כ 6; כג 14, 26-25; כז 14, 16; כח 15; יחז' יג 6; כב 28; מיכה ב 11; זכר' יג 3; מתי ז 15‡ וְנָבִ֥יא מֽוֹרֶה־שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃ 15וַיִּֽהְי֛וּ א ישע' ט 15: ג 12; מיכה ג 5; מתי טו 14; כג 16, 24 מְאַשְּׁרֵ֥יaIsa.9.15מְאַשְּׁרֵימנהיגים המכוונים את העם הָֽעָם־הַזֶּ֖ה מַתְעִ֑ים וּמְאֻשָּׁרָ֖יוbIsa.9.15וּמְאֻשָּׁרָיואלה שהמנהיגים מכוונים, המונהגים מְבֻלָּעִֽיםcIsa.9.15מְבֻלָּעִיםמבולבלים; או, מושמדים׃ 16עַל־כֵּ֨ן א ישע' ט 16: ירמ' יח 21; עמוס ד 10; ח 13 עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹֽא־יִשְׂמַ֣ח ׀ אֲדֹנָ֗י ב ישע' ט 16: דבר' טז 11‡; תהל' קט 12 וְאֶת־יְתֹמָ֤יו ג ישע' ט 16: שמות כב 21‡ וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו֙ ד ישע' ט 16: כז 11 לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלּוֹ֙ ה ישע' ט 16: י 6; לב 6; לג 14; ירמ' כג 11 חָנֵ֣ף ו ישע' ט 16: א 4; לא 2 וּמֵרַ֔עaIsa.9.16כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַעכל העם רשע, עושה רע ז ישע' ט 16: מתי יב 34 וְכָל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑הbIsa.9.16דֹּבֵר נְבָלָהמדבר בחוסר הגיון, בכסילות ח ישע' ט 16: ה 25 בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽהcIsa.9.16בְּכָל־זֹאת... נְטוּיָהעיין בפס' 11׃ 17כִּֽי־בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔הaIsa.9.17בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָההרשעות בוערת ומתפשטת בעם כמו אש שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑לbIsa.9.17שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵלתשרוף את הקוצים, את העם הפשוט וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַרcIsa.9.17וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַרהאש עברה מהקוצים ונדלקה בענפים של העצים והשיחים המשולבים זה בזה וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁןdIsa.9.17וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁןהתפתלו, התרוממו כמו עמודי עשן׃ 18א ישע' ט 18: י 6; יג 9, 13; יחז' ז 19; צפנ' א 18; איכה ב 2; ג 1 בְּעֶבְרַ֛ת יְהוָ֥הaIsa.9.18בְּעֶבְרַת יהוהבזעמו של ה' צְבָא֖וֹת נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץbIsa.9.18נֶעְתַּם אָרֶץנחרכה הארץ ב ישע' ט 18: א 31; כד 6 וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁcIsa.9.18וַיְהִי... אֵשׁכל העם יישרף באש ג ישע' ט 18: מיכה ז 2, 6; מתי יב 25 אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּdIsa.9.18אִישׁ... יַחְמֹלוּכל אחד דואג להציל רק את עצמו׃ 19וַיִּגְזֹ֤ר עַל־יָמִין֙ א ישע' ט 19: ח 21 וְרָעֵ֔בaIsa.9.19וַיִּגְזֹר... וְרָעֵבחותך, נושך מיד ימינו בשביל לאכול ונשאר רעב וַיֹּ֥אכַל עַל־שְׂמֹ֖אולbIsa.9.19עַל־שְׂמֹאולמיד שמאל שלו ב ישע' ט 19: מיכה ו 14 וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ ג ישע' ט 19: מט 26 אִ֥ישׁ בְּשַׂר־זְרֹע֖וֹ יֹאכֵֽלוּ׃ 20מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֨יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה א ישע' ט 20: יא 13; דהי"ב כח 6, 8 יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה ב ישע' ט 20: ה 25 בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽהaIsa.9.20בְּכָל־זֹאת... נְטוּיָהעיין פס' 11׃ ס