ישעיה נז

ישעיה פרק נז

1^א ישע' נז 1: מיכה ז 2; תהל' יב 2 הַצַּדִּ֣יק^aIsa.57.1הַצַּדִּיקהכוונה לצדיקים אָבָ֔ד^bIsa.57.1אָבָדמת, מקביל לנאסף וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד^cIsa.57.1וְאַנְשֵׁי־חֶסֶדהצדיקים, הנאמנים נֶֽאֱסָפִים֙^dIsa.57.1נֶאֱסָפִיםהולכים לעולמם, לשון נקייה למוות בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין^eIsa.57.1בְּאֵין מֵבִיןואין מי שמבין, מקביל אל "אֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב" ^ב ישע' נז 1: מל"ב כב 20; טימ"ב ד 18 כִּֽי־מִפְּנֵ֥י ^ג ישע' נז 1: מז 11; ירמ' יח 11 הָרָעָ֖ה^fIsa.57.1כִּי־מִפְּנֵי הָרָעָהבגלל הרעה; או, מלפני הרעה העתידה לבוא על הארץ נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃ 2^א ישע' נז 2: תהל' לז 37 יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם^aIsa.57.2יָבוֹא שָׁלוֹםהצדיק ימות בשלום ^ב ישע' נז 2: דנ' יב 13 יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם^bIsa.57.2מִשְׁכְּבוֹתָםבקברם, בקבר שלהם, לשון נקייה למוות ^ג ישע' נז 2: כו 7 הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ^cIsa.57.2הֹלֵךְ נְכֹחוֹהצדיקים ההולכים בדרך הישרה׃ 3וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י ^א ישע' נז 3: ירמ' כז 9; מיכה ה 11 עֹנְנָ֑ה^aIsa.57.3בְּנֵי עֹנְנָהבני מכשפה, ביטוי יחידאי ^ב ישע' נז 3: א 4 זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף ^ג ישע' נז 3: א 21‡ וַתִּזְנֶֽה^bIsa.57.3זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶהבני אב נואף ואם זונה׃ 4עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ^aIsa.57.4תִּתְעַנָּגוּתתלוצצו עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה^bIsa.57.4תַּרְחִיבוּ פֶהלועגים תַּאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן^cIsa.57.4תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹןמבזים בדרך גלויה וקשה; או, מוציאים את לשונכם בזלזול; ביטוי יחידאי הֲלֽוֹא־אַתֶּ֥ם^dIsa.57.4הֲלוֹאהרי ^א ישע' נז 4: מח 8 יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע^eIsa.57.4יִלְדֵי־פֶשַׁעפושעים בני פושעים המורדים באלוהים ^ב ישע' נז 4: כח 15; נט 3, 13 זֶ֥רַע שָֽׁקֶר^fIsa.57.4זֶרַע שָׁקֶרבנים שנולדו בשקר הוריכם שנאפו וזנו; או, בני שקרנים׃ 5הַנֵּֽחָמִים֙^aIsa.57.5הַנֵּחָמִיםמתייחמים בתאווה מינית ^א ישע' נז 5: א 29 בָּֽאֵלִ֔ים^bIsa.57.5בָּאֵלִיםבין האילנות של עבודה זרה; או, מול האלים, האלילים ^ב ישע' נז 5: דבר' יב 2; מל"א יד 23; מל"ב טז 4; יז 10; ירמ' ב 20; ג 6, 13; יחז' ו 13; דהי"ב כח 4 תַּ֖חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן ^ג ישע' נז 5: ויק' יח 21‡; מל"ב כג 10; ירמ' ז 31; תהל' קו 38-37 שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים^cIsa.57.5שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִיםמעשה פולחני של הקרבת ילדים למוֹלך תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים^dIsa.57.5תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִיםלרגלי נקיקי הסלעים׃ 6בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל^aIsa.57.6בְּחַלְּקֵי־נַחַלבחלוקי נַחַל, בין האבנים החלקות שבערוצי הנחל חֶלְקֵ֔ךְ^bIsa.57.6חֶלְקֵךְנחלתך הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם^cIsa.57.6גַּם־לָהֶםלאלילים ^א ישע' נז 6: ירמ' ז 18 שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֨סֶךְ֙^dIsa.57.6נֶסֶךְקרבן נוזלי, בדרך כלל יין הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה^eIsa.57.6הֶעֱלִית מִנְחָההקרבת קרבן מנחה שהוא קרבן מן הדגן ^ב ישע' נז 6: ירמ' ה 9, 29; ט 9 הַ֥עַל אֵ֖לֶּה^fIsa.57.6הַעַל אֵלֶּההייתכן שעל כל המעשים המתועבים האלה אֶנָּחֵֽם^gIsa.57.6אֶנָּחֵםאחזור בי ולא אעניש?׃ 7^א ישע' נז 7: ירמ' ג 6 עַ֤ל הַר־גָּבֹ֨הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א^aIsa.57.7הַר־גָּבֹהַּ וְנִשָּׂאהר גבוה מאוד ^ב ישע' נז 7: יחז' כג 41 שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ^bIsa.57.7מִשְׁכָּבֵךְמשכב אהבים גַּם־שָׁ֥ם^cIsa.57.7גַּם־שָׁםאפילו שם, נוסף על הנחלים עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח^dIsa.57.7זָבַחקרבן מן החי׃ 8וְאַחַ֤ר הַדֶּ֨לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה^aIsa.57.8וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָהלא רק בחוץ אלא גם בתוך הבית, מזוזה היא כל אחת משתי דפנות של פתח (דלת, שער) בין הסף והמשקוף שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ^bIsa.57.8זִכְרוֹנֵךְצלמי אלילים, כנראה בצורת איבר מין זכרי כִּ֣י מֵאִתִּ֞י^cIsa.57.8מֵאִתִּיהתנתקת ממני ^א ישע' נז 8: יחז' כג 18 גִּלִּ֣ית^dIsa.57.8גִּלִּיתגילית את עצמך במובן מיני; או, לפי תה"ש: התרחקת וַֽתַּעֲלִ֗י^eIsa.57.8וַתַּעֲלִיהסתלקת ממני הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙^fIsa.57.8הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְהרחבת את מיטתך כדי לשכב עם נואפים רבים בו זמנית וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם^gIsa.57.8וַתִּכְרָת־לָךְ מֵהֶםכרתְּ ברית עם מקצתם; או, קנית לך מהם את "אהבתם" אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם^hIsa.57.8אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָםאהבת לשכב אִתם יָ֥ד חָזִֽיתⁱIsa.57.8יָד חָזִיתחזית באיבר זכרותם, התבוננת באיבר מינם; או, בחרת באהבתם; או, בחרת את המקום לזנות בו עם מאהביך׃ 9וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֨לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן^aIsa.57.9וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶןהלכת להביא שמן תשורה, מתנה, למלך; יש הגורסים: לאליל 'מׂלֶך' וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ^bIsa.57.9וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְהרבית למרוח על עצמך בשמים ריחניים וכך למשוך את מאהבייך; או, הרביתְ להביא קטורת בשמים למוֹלך ^א ישע' נז 9: יחז' כג 16, 40 וַתְּשַׁלְּחִ֤י^cIsa.57.9וַתְּשַׁלְּחִיהרביתְ לשלוח צִרַ֨יִךְ֙^dIsa.57.9צִרַיךְשליחייך עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק^eIsa.57.9מֵרָחֹקלמקום רחוק למצוא מאהבים וַתַּשְׁפִּ֖ילִי^fIsa.57.9וַתַּשְׁפִּילִי... את עצמך, בעת שרדפת להשיג לך מאהבים ^ב ישע' נז 9: ברא' לז 35‡ עַד־שְׁאֽוֹל^gIsa.57.9עַד־שְׁאוֹלהכוונה, לשפל הנמוך ביותר׃ 10בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙^aIsa.57.10דַּרְכֵּךְנסיעותייך לחיפוש מאהבים; או, יחסי מין, תשמישי מיטה יָגַ֔עַתְּ^bIsa.57.10יָגַעַתְּעייפתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ ^א ישע' נז 10: ירמ' ב 25; יח 12 נוֹאָ֑שׁ^cIsa.57.10נוֹאָשׁמילת קריאה להבעת ייאוש חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את^dIsa.57.10חַיַּת יָדֵךְ מָצָאתעדיין מצאת כוח חיים בידייך, כלומר רעננות וכוח להמשיך או מצאת סיפוק לתיאבון המיני שלך עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית^eIsa.57.10לֹא חָלִיתלא חששת, לא הצטערת; או, לא התעייפת׃ 11^א ישע' נז 11: נא 13-12; משלי כט 25 וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙^aIsa.57.11וְאֶת־מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִיממי דאגת ופחדת? כִּ֣י ^ב ישע' נז 11: תהל' עח 36 תְכַזֵּ֔בִי^bIsa.57.11כִּי תְכַזֵּבִישבגדת בי? ^ג ישע' נז 11: דבר' ו 12‡; ירמ' ב 32; ג 21 וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י ^ד ישע' נז 11: מב 14; תהל' נ 21 מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם^cIsa.57.11הֲלֹא... וּמֵעֹלָםהרי אני מחריש, שותק ומתאפק זה זמן רב וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי^dIsa.57.11וְאוֹתִי לֹא תִירָאִיולכן אינך חוששת ממני׃ 12אֲנִ֥י ^א ישע' נז 12: נח 2-1 אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ^aIsa.57.12צִדְקָתֵךְגזר דינך ^ב ישע' נז 12: כט 15; נט 6; סה 7; סו 18 וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ^bIsa.57.12לֹא יוֹעִילוּךְמעשייך לא יעזרו לך, לא יועילו לך׃ 13בְּזַֽעֲקֵךְ֙^aIsa.57.13בְּזַעֲקֵךְכשתזעקי בעת צרה ^א ישע' נז 13: ירמ' כב 20; ל 14 יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ^bIsa.57.13קִבּוּצַיִךְהאלילים שקיבצת לך; או, המאהבים שאספת לך וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל^cIsa.57.13הָבֶלמשב רוח ^ב ישע' נז 13: ד 6; כה 4; יואל ד 16; תהל' מו 2; סא 4; סב 9; משלי יד 26 וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙^dIsa.57.13וְהַחוֹסֶה בִיאבל הבוטח בי יִנְחַל־אֶ֔רֶץ ^ג ישע' נז 13: סה 9 וְיִירַ֖שׁ ^ד ישע' נז 13: נו 7‡ הַר־קָדְשִֽׁי׃

ישועת ה' ורפואתו

14וְאָמַ֥ר^aIsa.57.14וְאָמַרה' לנביא ^א ישע' נז 14: סב 10; ירמ' יח 15; תהל' סח 5 סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ^bIsa.57.14סֹלּוּ־סֹלּוּסללו דרך! פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ ס 15כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר ^א ישע' נז 15: ו 1; נב 13 רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א^aIsa.57.15רָם וְנִשָּׂאה' הנעלה והנשגב ^ב ישע' נז 15: דבר' לג 27; ישע' מ 28; רומ' טז 26 שֹׁכֵ֥ן עַד֙^bIsa.57.15שֹׁכֵן עַדהקיים לנצח ^ג ישע' נז 15: דהי"א טז 10‡ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ ^ד ישע' נז 15: לג 5; סו 2-1 מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן^cIsa.57.15מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹןאני שוכן במקום מרומם (בשמים הגבוהים) ובקדושה ^ה ישע' נז 15: סו 2; זכר' ט 9; תהל' לד 19; נא 19 וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ^dIsa.57.15וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַאני שוכן גם עם אדם שבור לב שרוחו נמוכה (כלומר תשוש וגם עניו) ^ו ישע' נז 15: סא 3-1; תהל' קיט 25‡; קמז 3; תסל"א ה 14 לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃ 16כִּ֣י ^א ישע' נז 16: ברא' ו 3; רומ' א 24 לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב^aIsa.57.16אָרִיבאכעס; או, אייסר, אעניש ^ב ישע' נז 16: מיכה ז 18; תהל' פה 6; קג 9 וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף^bIsa.57.16אֶקְּצוֹףאכעס כִּי־ר֨וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף^cIsa.57.16מִלְּפָנַי יַעֲטוֹףלפניי מתעלף; או, המחיה את האדם בא ממני ^ג ישע' נז 16: מב 5; זכר' יב 1 וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃ 17בַּעֲוֺ֥ן ^א ישע' נז 17: נו 11; ירמ' ו 13 בִּצְע֛וֹ^aIsa.57.17בַּעֲוֹן בִּצְעוֹבגלל חטא תאוות בצע של העם קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ^bIsa.57.17קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּהכיתי אותו בכעסי ^ב ישע' נז 17: א 15; ל 20; מה 15; נד 8; נט 2; סד 6; איוב יג 24‡ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף^cIsa.57.17הַסְתֵּר וְאֶקְצֹףבעת כעסי הסתרתי פניי ממנו וַיֵּ֥לֶךְ ^ג ישע' נז 17: ירמ' ג 14, 22 שׁוֹבָ֖ב^dIsa.57.17וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָבהולך שוב ושוב, סוטה מהדרך הישרה בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ^eIsa.57.17בְּדֶרֶךְ לִבּוֹבשרירות לבו הרע׃ 18דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי ^א ישע' נז 18: יט 22; ל 26; נג 5; הושע ו 1; יד 5 וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ^aIsa.57.18וְאֶרְפָּאֵהוּארפא אותו על אף דרכיו הרעות ^ב ישע' נז 18: נב 12 וְאַנְחֵ֕הוּ^bIsa.57.18וְאַנְחֵהוּאנחה, אוביל אותו בדרך הנכונה ^ג ישע' נז 18: סא 3-1 וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים ל֖וֹ^cIsa.57.18וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹאגמול לו בניחומים וְלַאֲבֵלָֽיו^dIsa.57.18וְלַאֲבֵלָיוולכל מי שהתאבל על מצבו׃ 19בּוֹרֵ֖א ^א ישע' נז 19: הושע יד 3; משלי יח 20; עבר' יג 15 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (נוב) נִ֣יב^aIsa.57.19נִיבפרי ממשי; או, דיבור, מאמר שְׂפָתָ֑יִם^bIsa.57.19וְלַאֲבֵלָיו׃ בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִםאולי יש להתעלם כאן מֵחלוקת הפסוקים וטעמי המקרא ולקרוא כדלקמן: "ולאבלים על מצבו אני בורא פרי דבר שפתיים". האבלים נהגו לשבת בדממה, וכאן אלוהים מבטיח שינוי המוציא אותם מהאבל ^ב ישע' נז 19: כו 12‡; נג 5; זכר' ט 10; רומ' ה 1 שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם ^ג ישע' נז 19: מה"ש ב 39; אפס' ב 13 לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב^cIsa.57.19לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹבלַכול; או, למי שהיה רחוק מאלוהים וגם למי שהיה קרוב ולא עזב אותו אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו^dIsa.57.19וּרְפָאתִיוארפא אותו׃ 20וְהָרְשָׁעִ֖ים ^א ישע' נז 20: אפס' ד 14; יהודה 13 כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ^aIsa.57.20כַּיָּם נִגְרָשׁכמו הים הסוער כִּ֤י ^ב ישע' נז 20: ירמ' מט 23 הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל^bIsa.57.20הַשְׁקֵט לֹא יוּכָללא יכול להירגע וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט^cIsa.57.20וַיִּגְרְשׁוּ... וָטִיטגועשים מימיו ומעלים בוץ וטיט׃ 21^א ישע' נז 21: מח 22; נט 8 אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר ^ב ישע' נז 21: מט 4 אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ ס