ישעיה ל

ישעיה פרק ל

מצרים – משענת קנה רצוץ

1ה֣וֹי ^א ישע' ל 1: דבר' כא 21-18; ישע' א 2, 23; ל 9; סה 2; ירמ' ה 23; ו 28; יחז' יב 3‡; הושע ד 16; ט 15; זכר' ז 11; תהל' עח 8; נחמ' ט 29 בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה ^ב ישע' ל 1: כט 15 לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙^aIsa.30.1לַעֲשׂוֹת עֵצָהעושים תוכנית וְלֹ֣א מִנִּ֔י^bIsa.30.1וְלֹא מִנִּישהם לא ממני, נגד רצוני ^ג ישע' ל 1: דבר' לב 38; ישע' נז 6 וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה^cIsa.30.1וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָהאורגים אריג, יוצקים פסל שהם משל לעשיית תוכנית ערוכה ומתוכננת על ידי אומן; או, כורתים ברית וְלֹ֣א רוּחִ֑י^dIsa.30.1וְלֹא רוּחִיבניגוד לרוחי, בניגוד לרצוני לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת^eIsa.30.1לְמַעַן סְפוֹתכדי להוסיף חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃ 2הַהֹלְכִים֙ ^א ישע' ל 2: לא 1; ירמ' מג 7 לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם ^ב ישע' ל 2: ח 19 וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ ^ג ישע' ל 2: לו 9 לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה^aIsa.30.2לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹהלמצוא מקלט והגנה בחזק של פרעה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם׃ 3וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה ^א ישע' ל 3: כ 6-5; לו 6 לְבֹ֑שֶׁת^aIsa.30.3לְבֹשֶׁתלבושה וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה^bIsa.30.3לִכְלִמָּהלבזיון׃ 4כִּֽי־הָי֥וּ ^א ישע' ל 4: יט 11‡ בְצֹ֖עַן^aIsa.30.4בְצֹעַןעיר חשובה בצפון-מזרח מצרים שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו^bIsa.30.4שָׂרָיו וּמַלְאָכָיושריו ושליחיו של מלך יהודה חָנֵ֥ס^cIsa.30.4חָנֵסעיר חשובה במצרים, כנראה קיצור השם של העיר תחפנחס יַגִּֽיעוּ׃ 5כֹּ֣ל ^א ישע' ל 5: ירמ' ב 36 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (הבאיש) הֹבִ֔ישׁ^aIsa.30.5כֹּל הֹבִישׁהכול יהיה לבושה עַל־עַ֖ם^bIsa.30.5עַל־עַםאנשי יהודה סמכו על עם לֹא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ^cIsa.30.5לָמוֹלהם לֹ֤א ^ב ישע' ל 5: י 3; כ 6; לא 3-1 לְעֵ֨זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל^dIsa.30.5לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִילכל מה שנעשה לא יהיה לעזר ולא לתועלת כִּ֥י^eIsa.30.5כִּיאלא לְבֹ֖שֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃ ס 6מַשָּׂ֖א ^א ישע' ל 6: מו 2-1 בַּהֲמ֣וֹת ^ב ישע' ל 6: ברא' יב 9 נֶ֑גֶב^aIsa.30.6מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶבמשא כבד מובל על גבי בהמות בדרך הנגב אל מצרים; או, נבואת תוכחה נגד "בהמות נגב" שהוא כינוי למצרים בְּאֶרֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה^bIsa.30.6בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָהבארץ צרה ומצוקה, כינוי למדבר לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם^cIsa.30.6לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶםאריות נוהמים אֶפְעֶה֙^dIsa.30.6אֶפְעֶהנחש ארסי ^ג ישע' ל 6: במד' כא 6; דבר' ח 15 וְשָׂרָ֣ף ^ד ישע' ל 6: יד 29 מְעוֹפֵ֔ף^eIsa.30.6וְשָׂרָף מְעוֹפֵףנחש השורף בנשיכתו ומעופף, ייתכן שהכוונה לנחש המקפץ לגובה רב ומתקדם בדילוגים מהירים הנראים כאילו הוא מעופף יִשְׂאוּ֩^fIsa.30.6יִשְׂאוּשליחי יהודה עַל־כֶּ֨תֶף ^ה ישע' ל 6: שפט' י 4; זכר' ט 9 עֲיָרִ֜ים^gIsa.30.6עַל־כֶּתֶף עֲיָרִיםעל גב חמורים ממין זכר חֵֽילֵהֶ֗ם^hIsa.30.6חֵילֵהֶםרכושם, עושרם ^ו ישע' ל 6: מל"א י 2 וְעַל־דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֽוֹצְרֹתָ֔ם עַל־עַ֖ם לֹ֥א יוֹעִֽילוּⁱIsa.30.6עַל... יוֹעִילוּאל עם, העם המצרי שאין תועלת בעזרתו׃ 7וּמִצְרַ֕יִם^aIsa.30.7וּמִצְרַיִםאבל מצרים הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ^bIsa.30.7הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּאין ממש בעזרם לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את^cIsa.30.7קָרָאתִי לָזֹאתאני ה' קראתי להסכם בין יהודה למצרים ^א ישע' ל 7: נא 9; תהל' פז 4; פט 11; איוב ט 13; כו 12 רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת^dIsa.30.7רַהַב הֵם שָׁבֶתגאוותנים הם וחסרי מעש, "רהב" הוא גאווה, כאן משמש כינוי למצרים׃ 8עַתָּ֗ה בּ֣וֹא ^א ישע' ל 8: שמות כד 12; לד 1, 28; ישע' ח 1; חבק' ב 2; משלי ג 3; ז 3 כָתְבָ֥הּ^aIsa.30.8בּוֹא כָתְבָהּבוא וכתוב את הנבואה עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם^bIsa.30.8אִתָּםבנוכחותם; או, שישאר איתם ^ב ישע' ל 8: התג' א 11 וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ^cIsa.30.8וְעַל־סֵפֶר חֻקָּהּעל מגילת קלף ("ספר") חקוק את הנבואה! וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן^dIsa.30.8וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹןתהיה קיימת עד היום האחרון לָעַ֖ד עַד־עוֹלָֽם^eIsa.30.8לָעַד עַד־עוֹלָםהנבואה תהיה לעדות עד עולם, לנצח; או, הנבואה תהיה קיימת תמיד, לנצח׃ 9כִּ֣י ^א ישע' ל 9: ל 1 עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא^aIsa.30.9עַם מְרִי הוּאיהודה הוא עם שממרה את דבר אלוהים בָּנִ֖ים ^ב ישע' ל 9: ויק' ה 22-21; יט 11 כֶּחָשִׁ֑ים^bIsa.30.9בָּנִים כֶּחָשִׁיםבנים שקרנים, לא אמינים בָּנִ֕ים ^ג ישע' ל 9: ה 24; כח 12; סה 12; סו 4 לֹֽא־אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ^cIsa.30.9לֹא־אָבוּ שְׁמוֹעַלא רוצים לשמוע תּוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃ 10אֲשֶׁ֨ר ^א ישע' ל 10: עמוס ב 12 אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙^aIsa.30.10לָרֹאִיםלנביאים לֹ֣א תִרְא֔וּ ^ב ישע' ל 10: מל"ב יז 13‡ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ־לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת^bIsa.30.10נְכֹחוֹתדברי אמת ^ג ישע' ל 10: מל"א כב 8; ירמ' ו 14; כג 17; טימ"ב ד 4-3 דַּבְּרוּ־לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת^cIsa.30.10חֲלָקוֹתדברי חנופה חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת^dIsa.30.10מַהֲתַלּוֹתדברי צחוק משעשעים׃ 11ס֚וּרוּ^aIsa.30.11סוּרוּאתם הנביאים, עזבו מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ^bIsa.30.11מִנֵּי־דֶרֶךְמהדרך הישרה ^א ישע' ל 11: מה"ש יג 8 הַטּ֖וּ^cIsa.30.11הַטּוּעִזבו! מִנֵּי־אֹ֑רַח^eIsa.30.11מִנֵּי־אֹרַחמהדרך הישרה^dIsa.30.11סוּרוּ... אֹרַחאל תפריעו לנו בדרך שאנחנו הולכים בה ^ב ישע' ל 11: איוב כא 14 הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ ^ג ישע' ל 11: מל"ב יט 22‡ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל^fIsa.30.11הַשְׁבִּיתוּ... יִשְׂרָאֵלהפסיקו להזכיר לנו את רצון אלוהים׃ ס 12לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן ^א ישע' ל 12: ויק' כו 15‡ מָֽאָסְכֶ֖ם^aIsa.30.12יַעַן מָאָסְכֶםמפני שאתם מואסים בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה^bIsa.30.12בַּדָּבָר הַזֶּהבדבר הנבואה הזה ^ב ישע' ל 12: תהל' סב 11 וַֽתִּבְטְחוּ֙ ^ג ישע' ל 12: ג 15-14; נט 13 בְּעֹ֣שֶׁק וְנָל֔וֹז^cIsa.30.12בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹזמדיניות של מרמה והטעיה, עושק הוא סחיטת האנשים תוך כדי דיכוי; נָלֹוז פירושו עקמומיות, ההפך של הישר; ייתכן שמדובר בכינוי של מצרים שבה אנשי יהודה שמו את מבטח וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו׃ 13לָכֵ֗ן יִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ ^א ישע' ל 13: א 4; כב 14; מג 24; נ 1; נג 6-5, 11; נט 3-2, 12; סד 8-5 הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה ^ב ישע' ל 13: נח 12; יחז' יג 5; כב 30 כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל^aIsa.30.13כְּפֶרֶץ נֹפֵלכמו סדק שנגרם בקיר ^ג ישע' ל 13: תהל' סב 4 נִבְעֶ֖ה^bIsa.30.13נִבְעֶהנגלה, מתגלה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה ^ד ישע' ל 13: כט 5; מז 11; משלי ו 15; תסל"א ה 3 אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ׃ 14וּ֠שְׁבָרָהּ ^א ישע' ל 14: ירמ' יט 11-10; תהל' ב 9; התג' ב 27 כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל^aIsa.30.14כְּשֵׁבֶר נֵבֶלשבר של כלי חרס יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת^bIsa.30.14כָּתוּתדבר הנשבר לרסיסים לֹ֣א יַחְמֹ֑ל^cIsa.30.14לֹא יַחְמֹללא יחמלו על השבר כשם שלא חומלים על שבר של כלי חרס וְלֹֽא־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙^dIsa.30.14בִמְכִתָּתוֹבין רסיסי החרס חֶ֔רֶשׂ^eIsa.30.14חֶרֶשׂחרס כלשהו גדול מספיק לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙^fIsa.30.14לַחְתּוֹת אֵשׁלקחת, לגרוף גחלת בוערת מִיָּק֔וּד^gIsa.30.14מִיָּקוּדממקור אש חיה וְלַחְשֹׂ֥ף^hIsa.30.14וְלַחְשֹׂףלגלות, כאן במשמעות לשאוב מַ֖יִם מִגֶּֽבֶאⁱIsa.30.14מִגֶּבֶאמהבור; או, מהשלולית׃ פ

15כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל ^א ישע' ל 15: ירמ' ל 10; מו 27; תהל' קטז 7; קור"ב ז 10 בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֨חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן^aIsa.30.15בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּןתיוושעו בחזרה בתשובה ובהגעה למנוחה; או, בישיבה במנוחה רגועה תבוא ישועתכם ^ב ישע' ל 15: ז 4; לב 18-17 בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם^bIsa.30.15בְּהַשְׁקֵט... גְּבוּרַתְכֶםניצחונכם יגיע מתוך הביטחון השקט באלוהים ^ג ישע' ל 15: ל 9 וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם^cIsa.30.15וְלֹא אֲבִיתֶםולא רציתם׃ 16וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י ^א ישע' ל 16: לא 1, 3 עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס^aIsa.30.16עַל־סוּס נָנוּסנדהר מהר על סוס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן^bIsa.30.16עַל־כֵּן תְּנוּסוּןלכן תברחו וְעַל־קַ֣ל^cIsa.30.16וְעַל־קַלעל סוס מהיר נִרְכָּ֔ב עַל־כֵּ֖ן ^ב ישע' ל 16: עמוס ב 14 יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם^dIsa.30.16יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶםיהיו מהירים רודפיכם׃ 17^א ישע' ל 17: ויק' כו 36; דבר' כח 25; לב 30; משלי כח 1 אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד^aIsa.30.17אֶלֶף... אֶחָדאלף חיילי יהודה יברחו בגלל צעקת אחד מחיילי האויב מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ^bIsa.30.17מִפְּנֵי... תָּנֻסוּאו לכל היותר בגלל צעקת חמישה מחיילי האויב עַ֣ד אִם־נוֹתַרְתֶּ֗ם^cIsa.30.17אִם־נוֹתַרְתֶּםעד שתישארו כַּתֹּ֨רֶן֙^dIsa.30.17כַּתֹּרֶןכמו העמוד הגבוה ששימש את הדגל עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס^eIsa.30.17וְכַנֵּסכמו הדגל על העמוד שנשאר ללא השגחה לאחר שהחיילים ברחו עַל־הַגִּבְעָֽה׃

הבטחת חסד ה' לעמו

18וְלָכֵ֞ן ^א ישע' ל 18: מב 14; מח 9; כיפ"ב ג 9, 15 יְחַכֶּ֤ה^aIsa.30.18יְחַכֶּהממתין, מצפה; או, לא ימהר, יתמהמה יְהוָה֙ ^ב ישע' ל 18: שמות לד 6‡ לַֽחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן ^ג ישע' ל 18: לג 5 יָר֖וּם^bIsa.30.18יָרוּםהוא יַראה את רוממותו כשירחם; או, יתרחק מכם לְרַֽחֶמְכֶ֑ם ^ד ישע' ל 18: ה 16; כח 17; סא 8 כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהוָ֔ה ^ה ישע' ל 18: ח 17‡ אַשְׁרֵ֖י כָּל־ח֥וֹכֵי^cIsa.30.18כָּל־חוֹכֵיכל המחכים, כל המקווים לֽוֹ׃ ס 19כִּי־עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן ^א ישע' ל 19: סה 9; יחז' לז 25 יֵשֵׁ֖ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם^aIsa.30.19כִּי־עַם... בִּירוּשָׁלִָםאתם, העם היושב בציון ובירושלים ^ב ישע' ל 19: כה 8‡; ס 20; סא 3-1 בָּכ֣וֹ לֹֽא־תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יָחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ^bIsa.30.19חָנוֹן... זַעֲקֶךָהאל יחון אותך בעת שתפנה אליו ^ג ישע' ל 19: נח 9; סה 24; יונה ב 3; תהל' יז 6; כז 7; קמג 1 כְּשָׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ^cIsa.30.19כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְהאל יענה לך מיד כשישמע אותך׃ 20וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י ^א ישע' ל 20: מל"א כב 27; תהל' פ 6 לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ^aIsa.30.20לֶחֶם... לָחַץמעט לחם ומים גם בעת מצור ומצוקה ^ב ישע' ל 20: עמוס ח 11; תהל' עד 9 וְלֹֽא־יִכָּנֵ֥ף^bIsa.30.20וְלֹא־יִכָּנֵףלא יסתתר עוֹד֙ ^ג ישע' ל 20: כח 9‡; מתי כג 10 מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃ 21וְאָזְנֶ֨יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵֽאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר ^א ישע' ל 21: לה 9-8; מב 16; תהל' כה 9-8; משלי ג 6 זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ^aIsa.30.21כִּי... תַשְׂמְאִילוּבין שיאמר לפנות ימינה בין שיאמר לפנות שמאלה; או, כאשר תפנו ימינה או שמאלה׃ 22וְטִמֵּאתֶ֗ם^aIsa.30.22וְטִמֵּאתֶםתחשבו אותם לטמאים אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ^bIsa.30.22אֶת... כַסְפֶּךָאת פסלי האלילים המצופים בכסף ^א ישע' ל 22: שפט' יז 5-3; ישע' מו 6 וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת^cIsa.30.22וְאֶת־אֲפֻדַּתאת הכיסוי של מַסֵּכַ֣ת^dIsa.30.22מַסֵּכַתשימש לעבודת אלילים בדומה לפסל זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ ^ב ישע' ל 22: ויק' יב 2; טו 33; כ 18 דָוָ֔ה^eIsa.30.22תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָהתרחיק ותפזר כמו את הדם הטמא של נידת האישה ^ג ישע' ל 22: מתי ד 10 צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃ 23וְנָתַן֩ ^א ישע' ל 23: מל"א יח 1‡; תהל' סה 14-10; קד 16-13 מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜^aIsa.30.23זַרְעֲךָעל זרעך אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת־הָאֲדָמָ֗ה^bIsa.30.23אֶת־הָאֲדָמָהבאדמה וְלֶ֨חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָֽאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן^cIsa.30.23וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵןתבואת האדמה תהיה שמנה ^ב ישע' ל 23: לב 20; הושע ד 16 יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב^dIsa.30.23כַּר נִרְחָבבשדה מרעה רחב׃ 24וְהָאֲלָפִ֣ים^aIsa.30.24וְהָאֲלָפִיםהשוורים וְהָעֲיָרִ֗ים^bIsa.30.24וְהָעֲיָרִיםהחמורים עֹֽבְדֵי֙ הָֽאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ^cIsa.30.24בְּלִיל חָמִיץמספוא שהוא תערובת תבן ותחמיץ יֹאכֵ֑לוּ ^א ישע' ל 24: מתי ג 12; לוקס ג 17 אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה^dIsa.30.24אֲשֶׁר־זֹרֶהשנוקה בעזרת זריית המוץ בָרַ֖חַת^eIsa.30.24רַחַתכלי לזריית התבואה וּבַמִּזְרֶֽה^fIsa.30.24בַמִּזְרֶהכלי חקלאי עשוי עץ בעל שיניים דמוי מזלג לזרות בו את התבואה׃ 25וְהָיָ֣ה ׀ עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַ וְעַל֙ כָּל־גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה ^א ישע' ל 25: לה 7-6; מא 18; מג 20-19; יואל ד 18 פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי־מָ֑יִם^aIsa.30.25פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִםנחלים וזרמי מים בְּיוֹם֙ ^ב ישע' ל 25: לד 2 הֶ֣רֶג רָ֔ב^bIsa.30.25בְּיוֹם הֶרֶג רָבביום שייהרגו צבאות האויב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים^cIsa.30.25בִּנְפֹל מִגְדָּלִיםכשייפלו מגדלי המצור של האויב׃ 26וְהָיָ֤ה אֽוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם ^א ישע' ל 26: סא 1; הושע ו 1; תהל' קמז 3 חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ ^ב ישע' ל 26: א 6; ל 14-13 אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ ^ג ישע' ל 26: דבר' לב 29‡ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ^aIsa.30.26וּמַחַץ מַכָּתוֹהפצע שספג ממכת האויב יִרְפָּֽא׃ ס

משפט ה' על אשור

27הִנֵּ֤ה שֵׁם־יְהוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק ^א ישע' ל 27: י 17 בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ^aIsa.30.27בֹּעֵר אַפּוֹהוא בא עם כעס גדול וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑ה^bIsa.30.27וְכֹבֶד מַשָּׂאָההכעס המתואר כבעירה גדולה, מעלה עמוד עשן כבד; מַשָּׂאָה פירושו עמוד עשן שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשׁוֹנ֖וֹ ^ב ישע' ל 27: שמות כד 17‡; ישע' סו 16-15 כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת׃ 28^א ישע' ל 28: יא 4; תסל"ב ב 8 וְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ ^ב ישע' ל 28: ח 8 עַד־צַוָּ֣אר יֶֽחֱצֶ֔ה^aIsa.30.28עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶהשמימיו מגיעים עד הצוואר בעת החצייה ^ג ישע' ל 28: עמוס ט 9 לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם^bIsa.30.28לַהֲנָפָה גוֹיִםלהניף עמים בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא^cIsa.30.28בְּנָפַת שָׁוְאנפה היא כלי בעל חורים קטנים וצפופים המשמש לסינון ולהפרדה בין הגרגירים ולבין האבנים הקטנות; כאן הנפה אינה מסננת דבר ונותנת לכל מה שבתוכה ליפול ארצה, לכן היא נקראת "שָׁוְא" ^ד ישע' ל 28: מל"ב יט 28; ישע' לז 29 וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה^dIsa.30.28מַתְעֶההעמים יקבלו רסן שיגרום להם לתעות בדרכם ותוביל אותם אל האבדון עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים׃ 29הַשִּׁיר֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם^aIsa.30.29הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶםאז תשירו כְּלֵ֖יל^bIsa.30.29כְּלֵילכמו בליל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג^cIsa.30.29הִתְקַדֶּשׁ־חָגערב החג, כניסת החג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב^dIsa.30.29וְשִׂמְחַת לֵבָבשמחה עמוקה מהלב ^א ישע' ל 29: תהל' מב 5 כַּֽהוֹלֵךְ֙ בֶּֽחָלִ֔יל^eIsa.30.29כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִילכמי שהולך ומחלל בחליל תוך כדי הליכתו לָב֥וֹא ^ב ישע' ל 29: ב 3; מיכה ד 2; זכר' ח 3; תהל' כד 3 בְהַר־יְהוָ֖ה^fIsa.30.29לָבוֹא בְהַר־יהוהבדרכו לעלות להר בית ה' ^ג ישע' ל 29: דבר' לב 4‡ אֶל־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל^gIsa.30.29אֶל־צוּר יִשְׂרָאֵללהראות לפני אלוהי ישראל׃ 30וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהוָ֜ה אֶת־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙^aIsa.30.30וְנַחַת זְרוֹעוֹעצמת המכה של זרועו יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף^bIsa.30.30בְּזַעַף אַףבכעס גדול ^א ישע' ל 30: יואל ב 5 וְלַ֖הַב ^ב ישע' ל 30: שמות כד 17‡; ישע' סו 16‡ אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה^cIsa.30.30וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָהלהבת אש אוכלת נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם^dIsa.30.30נֶפֶץ וָזֶרֶםרעש של רעם לאחר ברק וגשם שוטף וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד^eIsa.30.30וְאֶבֶן בָּרָדגושי קרח כמו אבנים הנופלות מהשמים׃ 31^א ישע' ל 31: יא 4 כִּֽי־מִקּ֥וֹל יְהוָ֖ה ^ב ישע' ל 31: י 12; יד 25; לא 8 יֵחַ֣ת^aIsa.30.31יֵחַתיישבר אַשּׁ֑וּר ^ג ישע' ל 31: י 26 בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה^bIsa.30.31בַּשֵּׁבֶט יַכֶּהשהיה מכה את יהודה בשבטו, במקלו; או, בעת שאלוהים יכה אותו בשבט, במקל׃ 32וְהָיָ֗ה כֹּ֤ל מַֽעֲבַר֙^aIsa.30.32כֹּל מַעֲבַרבכל מקום שעבר בו מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔ה^bIsa.30.32מַטֵּה מוּסָדָהמטה העונשים, כינוי לאשור שיסד ה' אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ^cIsa.30.32יָנִיחַישים את ידו יְהוָה֙ עָלָ֔יו^dIsa.30.32עָלָיועל המטה, על אשור ^א ישע' ל 32: שפט' יא 34‡ בְּתֻפִּ֖ים וּבְכִנֹּר֑וֹת וּבְמִלְחֲמ֥וֹת תְּנוּפָ֖ה נִלְחַם־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (בה)^eIsa.30.32בְּתֻפִּים... בָּםבכל מקום שסבלו ממקל העונשים שיסד אלוהים, ינגנו בתופים ובכינורות כאשר יילחם ה' ביד מונפת נגד האויבים, נגד אשור בָּֽם׃ 33כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙^aIsa.30.33מֵאֶתְמוּלמוכן מזמן ^א ישע' ל 33: מל"ב כג 10; ירמ' ז 32-31; יט 6, 14-11 תָּפְתֶּ֔ה^bIsa.30.33תָּפְתֶּהמקום השמדה בשרפה, "תופתה" היא התופת שלה, התופת בגיא בן הִִנום שנהגו שם לשרוף ילדים קרבן למולך גַּם־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (הוא) הִ֛יא לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה ^ב ישע' ל 33: יא 4; ל 28; יחז' כא 37 נִשְׁמַ֤ת יְהוָה֙ כְּנַ֣חַל ^ג ישע' ל 33: ברא' יט 24‡; דבר' כט 22‡ גָּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃ ס