ישעיה כט
ישעיה פרק כט
אריאל ואויביו
1ה֚וֹי אֲרִיאֵ֣לaIsa.29.1אֲרִיאֵלכינוי של ירושלים אֲרִיאֵ֔ל קִרְיַ֖ת א ישע' כט 1: שמ"ב ה 9 חָנָ֣ה דָוִ֑דbIsa.29.1קִרְיַת חָנָה דָוִדבעיר שבה קבע דוד את מושבו סְפ֥וּcIsa.29.1סְפוּהוסיפו! שָׁנָ֛ה עַל־שָׁנָ֖הdIsa.29.1שָׁנָה עַל־שָׁנָהשנתיים; או, שנה אחרי שנה ב ישע' כט 1: א 14; ה 12 חַגִּ֥ים יִנְקֹֽפוּeIsa.29.1יִנְקֹפוּיעברו במחזורם; או, ישחטו, יכו את הקרבנות׃ 2וַהֲצִיק֖וֹתִי לַֽאֲרִיאֵ֑לaIsa.29.2וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵלאביא מצוקה על ירושלים וְהָיְתָ֤ה א ישע' כט 2: ג 26; איכה ב 5 תַֽאֲנִיָּה֙ וַֽאֲנִיָּ֔הbIsa.29.2תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּהקינה ויללה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽלcIsa.29.2כַּאֲרִיאֵלכמו מזבח (ראה יחז' מג 15) שסביבו הרבה זבחי בהמות הרוגות, כך תהיה ירושלים מלאה חללים׃ 3א ישע' כט 3: לוקס יט 44-43 וְחָנִ֥יתִי כַדּ֖וּר עָלָ֑יִךְaIsa.29.3וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְאקים מחנה עליך מסביב; כַדּוּר פירושו כמו דּוּר, כמו מעגל; או, שם מהשורש כד"ר וְצַרְתִּ֤יbIsa.29.3וְצַרְתִּיהקפתי עָלַ֨יִךְ֙ מֻצָּ֔בcIsa.29.3מֻצָּבמגדלי תקיפה של אויב וַהֲקִֽימֹתִ֥י עָלַ֖יִךְ מְצֻרֹֽתdIsa.29.3מְצֻרֹתכלי מצור, סוללות מכשול של האויב׃ 4וְשָׁפַלְתְּ֙aIsa.29.4וְשָׁפַלְתְּתושפל גאוותך, כמו מי שכוחו הותש מֵאֶ֣רֶץ תְּדַבֵּ֔רִיbIsa.29.4מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִיתדברי כמו אדם שפיו טמון בארץ וּמֵֽעָפָ֖ר תִּשַּׁ֣חcIsa.29.4וּמֵעָפָר תִּשַּׁחתדבר מתוך העפר; או, תדבר בקול נמוך כאילו עפר הארץ אתה אִמְרָתֵ֑ךְ וְֽ֠הָיָה א ישע' כט 4: ח 19 כְּא֤וֹב מֵאֶ֨רֶץ֙dIsa.29.4כְּאוֹב מֵאֶרֶץכמו של רוח המת העולה מהארץ, קול דק וחלש קוֹלֵ֔ךְ וּמֵעָפָ֖ר אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף׃ 5וְהָיָ֛ה א ישע' כט 5: יז 13; מא 16-11 כְּאָבָ֥ק דַּ֖ק הֲמ֣וֹן זָרָ֑יִךְaIsa.29.5כְּאָבָק... זָרָיִךְההמון של האויבים שלך יהיה כמו חומר שנרמס עד שהפך לאבק דק המתפזר ברוח וּכְמֹ֤ץ עֹבֵר֙bIsa.29.5וּכְמֹץ עֹבֵרכמו קליפות הגרגירים העוברות ונעלמות ברוח לאחר הַדַּיִשׁ הֲמ֣וֹן ב ישע' כט 5: יג 11‡ עָֽרִיצִ֔יםcIsa.29.5הֲמוֹן עָרִיצִיםכך יהיה עם ההמון של הרשעים המציקים לך וְהָיָ֖ה ג ישע' כט 5: ל 13; מז 11; תסל"א ה 3 לְפֶ֥תַע פִּתְאֹֽםdIsa.29.5לְפֶתַע פִּתְאֹםהאויב יושמד פתאום׃ 6מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ א ישע' כט 6: י 3; כו 14, 21 תִּפָּקֵ֔דaIsa.29.6תִּפָּקֵדתזכר לטובה ב ישע' כט 6: שמ"א ב 10 בְּרַ֥עַם ג ישע' כט 6: מל"א יט 11‡ וּבְרַ֖עַשׁ וְק֣וֹל גָּד֑וֹל ד ישע' כט 6: עמוס א 14; נחום א 3 סוּפָה֙ וּסְעָרָ֔ה וְלַ֖הַב אֵ֥שׁ אוֹכֵלָֽה׃ 7וְהָיָ֗ה א ישע' כט 7: תהל' עג 20; איוב כ 8 כַּֽחֲלוֹם֙ חֲז֣וֹן לַ֔יְלָה ב ישע' כט 7: מיכה ד 12-11; זכר' יב 9 הֲמוֹן֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖יםaIsa.29.7הַצֹּבְאִיםהשמים מצור עַל־אֲרִיאֵ֑ל וְכָל־צֹבֶ֨יהָ֙ וּמְצֹ֣דָתָ֔הּbIsa.29.7וְכָל־צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּכל הצבאות הנלחמים בה בכלי המצור שלהם וְהַמְּצִיקִ֖ים לָֽהּ׃ 8וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ יַחֲלֹ֨ם הָרָעֵ֜ב וְהִנֵּ֣ה אוֹכֵ֗ל וְהֵקִיץ֮aIsa.29.8הֵקִיץמתעורר וְרֵיקָ֣ה נַפְשׁוֹ֒bIsa.29.8נַפְשׁוֹבִּטנו, תאוותו או בית הבליעה שלו וְכַאֲשֶׁ֨ר יַחֲלֹ֤ם הַצָּמֵא֙ וְהִנֵּ֣ה שֹׁתֶ֔ה וְהֵקִיץ֙ וְהִנֵּ֣ה עָיֵ֔ףcIsa.29.8עָיֵףצמא וְנַפְשׁ֖וֹ שׁוֹקֵקָ֑הdIsa.29.8שׁוֹקֵקָהמשתוקקת, מתאווה לשתות א ישע' כט 8: נד 17 כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֗ה הֲמוֹן֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־הַ֥ר צִיּֽוֹן׃ ס
עוורונה של ישראל וצביעוּתה
9א
ישע' כט 9:
חבק' א 5
הִתְמַהְמְה֣וּ
וּתְמָ֔הוּaIsa.29.9הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּהֱיו אחוזי תימהון, כאנשים המתעכבים במקום כי הם לא יודעים לאן לפנות
הִשְׁתַּֽעַשְׁע֖וּ
וָשֹׁ֑עוּbIsa.29.9הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּהֱיו כמו העיוורים או אנשים המכסים עיניהם שלא יראו
ב
ישע' כט 9:
נא 17,
22-21
שָֽׁכְר֣וּ
וְלֹא־יַ֔יִןcIsa.29.9שָׁכְרוּ וְלֹא־יַיִןאתם מתנהגים כמי שהשתכרו אבל לא מיין
נָע֖וּ
וְלֹ֥א
ג
ישע' כט 9:
ה 11‡
שֵׁכָֽרdIsa.29.9נָעוּ וְלֹא שֵׁכָראתם דומים לשיכורים הנעים בתנועות לא מכוונות, אבל שכרותם לא נובעת משתייה חריפה׃
10כִּֽי־נָסַ֨ךְaIsa.29.10נָסַךְשפך
עֲלֵיכֶ֤ם
יְהוָה֙
ר֣וּחַ
א
ישע' כט 10:
ברא' ב 21‡;
איוב ד 13;
לג 15
תַּרְדֵּמָ֔ה
ב
ישע' כט 10:
ו 10-9;
מד 18;
מיכה ג 6;
תהל' סט 24;
רומ' יא 8
וַיְעַצֵּ֖םbIsa.29.10וַיְעַצֵּםסגר
אֶת־עֵֽינֵיכֶ֑ם
אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים
וְאֶת־רָאשֵׁיכֶ֥םcIsa.29.10רָאשֵׁיכֶםמנהיגיכם
ג
ישע' כט 10:
מל"ב יז 13‡
הַחֹזִ֖ים
כִּסָּֽהdIsa.29.10כִּסָּהכדי למנוע מהם את היכולת לחזות את העתיד׃
11וַתְּהִ֨י
לָכֶ֜ם
חָז֣וּת
הַכֹּ֗לaIsa.29.11חָזוּת הַכֹּלכל מראה נבואי
כְּדִבְרֵי֮
א
ישע' כט 11:
ח 16;
דנ' יב 4,
9;
התג' ה 1
הַסֵּ֣פֶר
הֶֽחָתוּם֒bIsa.29.11הַסֵּפֶר הֶחָתוּםמגילה גלולה וחתומה בחותם של שעווה או של טיט
אֲשֶֽׁר־יִתְּנ֣וּ
אֹת֗וֹ
אֶל־יוֹדֵ֥עַ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הספר)
סֵ֛פֶר
לֵאמֹ֖ר
קְרָ֣א
נָא־זֶ֑ה
וְאָמַר֙
ב
ישע' כט 11:
מתי יג 11
לֹ֣א
אוּכַ֔ל
כִּ֥י
חָת֖וּם
הֽוּא׃
12וְנִתַּ֣ן
הַסֵּ֗פֶר
עַל֩
אֲשֶׁ֨ר
לֹֽא־יָדַ֥ע
סֵ֛פֶרaIsa.29.12לֹא־יָדַע סֵפֶרלא יודע לקרוא
לֵאמֹ֖ר
קְרָ֣א
נָא־זֶ֑ה
וְאָמַ֕ר
לֹ֥א
יָדַ֖עְתִּי
סֵֽפֶר׃
ס
13וַיֹּ֣אמֶר
אֲדֹנָ֗י
יַ֚עַן
כִּ֤יaIsa.29.13יַעַן כִּימפני ש...
א
ישע' כט 13:
יחז' לג 31;
מתי טו 9-8;
מרק' ז 7-6
נִגַּשׁ֙
הָעָ֣ם
הַזֶּ֔הbIsa.29.13נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה. הגיע העם אליי להתפלל או הגיע העם אל עבודת בית המקדש
בְּפִ֤יו
וּבִשְׂפָתָיו֙
כִּבְּד֔וּנִי
וְלִבּ֖וֹ
רִחַ֣ק
מִמֶּ֑נִּי
וַתְּהִ֤י
יִרְאָתָם֙
אֹתִ֔י
ב
ישע' כט 13:
קול' ב 22
מִצְוַ֥ת
אֲנָשִׁ֖ים
מְלֻמָּדָֽהcIsa.29.13מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָהכל מעשיהם יהיו דרך הֶרְגֵּל ולא מתוך כוונה בלב; או, מצווה מלומדת של אנשים ולא של אלוהים׃
14לָכֵ֗ן
הִנְנִ֥י
יוֹסִ֛ף
א
ישע' כט 14:
כח 21;
חבק' א 5
לְהַפְלִ֥יאaIsa.29.14יוֹסִף לְהַפְלִיאמוסיף לעשות ניסים ונפלאות לרעתו
אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה
הַפְלֵ֣א
וָפֶ֑לֶאbIsa.29.14הַפְלֵא וָפֶלֶאמעשים אשר יִפָּלְאוּ בעיני העם ולא יבינו
ב
ישע' כט 14:
ו 10-9;
מד 25;
ירמ' ח 9;
מט 7;
עבד' 8;
מתי יא 25;
לוקס י 21;
קור"א א 20-19
וְאָֽבְדָה֙
חָכְמַ֣ת
חֲכָמָ֔יו
וּבִינַ֥ת
נְבֹנָ֖יו
תִּסְתַּתָּֽר׃
ס
15ה֛וֹי
א
ישע' כט 15:
כח 15;
הושע ה 2;
תהל' י 14-11
הַמַּעֲמִיקִ֥ים
מֵֽיהוָ֖ה
ב
ישע' כט 15:
ברא' ג 8;
ישע' ל 1
לַסְתִּ֣רaIsa.29.15לַסְתִּרלהסתיר
עֵצָ֑הbIsa.29.15עֵצָהמחשבה
ג
ישע' כט 15:
יחז' ח 12;
איוב כב 13
וְהָיָ֤ה
בְמַחְשָׁךְ֙cIsa.29.15בְמַחְשָׁךְבחושך, בסתר
מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
ד
ישע' כט 15:
מז 10;
מלא' ב 17;
תהל' צד 7;
קלט 12-11
מִ֥י
רֹאֵ֖נוּ
וּמִ֥י
יוֹדְעֵֽנוּ׃
16הַ֨פְכְּכֶ֔םaIsa.29.16הַפְכְּכֶםסילוף, נהפוך הוא; או, יהיה ההפך ממה שאתם חושבים
א
ישע' כט 16:
מה 9;
סד 7;
ירמ' יח 6-1;
רומ' ט 21-19
אִם־כְּחֹ֥מֶר
הַיֹּצֵ֖ר
יֵֽחָשֵׁ֑בbIsa.29.16אִם... יֵחָשֵׁבהאם היוצר ייחשב לחומר?
כִּֽי־יֹאמַ֨רcIsa.29.16כִּיהאם
מַעֲשֶׂ֤ה
לְעֹשֵׂ֨הוּ֙
לֹ֣א
עָשָׂ֔נִיdIsa.29.16לֹא עָשָׂנִילא עשית אותי
וְיֵ֛צֶרeIsa.29.16וְיֵצֶרהמוצר
אָמַ֥ר
לְיוֹצְר֖וֹ
לֹ֥א
הֵבִֽין׃
גאולת ישראל
17א ישע' כט 17: י 25; חגי ב 6 הֲלוֹא־עוֹד֙ מְעַ֣ט מִזְעָ֔רaIsa.29.17מְעַט מִזְעָרזמן קצר ב ישע' כט 17: לה 2 וְשָׁ֥בbIsa.29.17וְשָׁביהפוך לְבָנ֖וֹןcIsa.29.17לְבָנוֹןמקום עצי סרק ג ישע' כט 17: לב 15; לה 1; תהל' קז 33 לַכַּרְמֶ֑לdIsa.29.17לַכַּרְמֶללמקום של עצי פרי ואדמה מעובדת וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁבeIsa.29.17וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁבמקום מעובד ייחשב ליער, כלומר יתהפכו סדרי הטבע המוכרים׃ 18א ישע' כט 18: לה 5; מב 18; מתי יא 5; מרק' ז 37; לוקס ז 22 וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים ב ישע' כט 18: כט 11 דִּבְרֵי־סֵ֑פֶרaIsa.29.18דִּבְרֵי־סֵפֶרהספר החתום יהיה פתוח גם לחירשים וּמֵאֹ֣פֶלbIsa.29.18וּמֵאֹפֶלמאפֵלה וּמֵחֹ֔שֶׁךְ ג ישע' כט 18: לב 3; תהל' קמו 8; מתי כ 34‡; מרק' ח 23; יוח' ט 19; מה"ש כו 18 עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃ 19וְיָסְפ֧וּaIsa.29.19וְיָסְפוּיוסיפו א ישע' כט 19: יא 4; סא 1; תהל' כה 9; לז 11; מתי ה 5; יעקב ב 5 עֲנָוִ֛יםbIsa.29.19עֲנָוִיםהצדיקים, אנשים נמוכי רוח בַּֽיהוָ֖ה שִׂמְחָ֑ה ב ישע' כט 19: יד 30, 32; כה 4 וְאֶבְיוֹנֵ֣י אָדָ֔םcIsa.29.19וְאֶבְיוֹנֵי אָדָםכינוי לצדיקים, בדומה לענווים ג ישע' כט 19: מל"ב יט 22‡ בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל ד ישע' כט 19: מא 16‡ יָגִֽילוּ׃ 20א ישע' כט 20: כט 5 כִּֽי־אָפֵ֥ס עָרִ֖יץaIsa.29.20אָפֵס עָרִיץנשמדו, חדלו המושלים האכזרים ב ישע' כט 20: כח 14‡ וְכָ֣לָה לֵ֑ץbIsa.29.20וְכָלָה לֵץכלו, נשמדו הלועגים ג ישע' כט 20: מיכה ב 1 וְנִכְרְת֖וּcIsa.29.20וְנִכְרְתוּנשמדו כָּל־שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶןdIsa.29.20שֹׁקְדֵי אָוֶןהמתמידים והשוקדים לעשות את הרע׃ 21מַחֲטִיאֵ֤י אָדָם֙ בְּדָבָ֔רaIsa.29.21מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָרהמטעים והמסיתים את האנשים בדבריהם לחטוא א ישע' כט 21: עמוס ה 10 וְלַמּוֹכִ֥יחַ בַּשַּׁ֖עַר יְקֹשׁ֑וּןbIsa.29.21וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּןהטומנים מוקש, מלכודת לנביא או לצדיק העומד בשער ומוכיח את מעשיהם הרעים ב ישע' כט 21: לב 7; עמוס ה 12 וַיַּטּ֥וּ בַתֹּ֖הוּ צַדִּֽיקcIsa.29.21וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיקהמטים את הצדיק מהדרך הטובה אל דרך התוהו, הדרך הרעה; או, המטים את דין הצדיק במשפט בדברי הבל וכזבים׃ ס 22לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר א ישע' כט 22: מא 8; נא 2 פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם ב ישע' כט 22: מה 17; מט 23; נ 7; נד 4 לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖הaIsa.29.22לֹא־עַתָּה, וְלֹא עַתָּהלעולם לא; או, מעתה והלאה לא פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּbIsa.29.22יֶחֱוָרוּילבינו מבושה׃ 23כִּ֣י בִ֠רְאֹתוֹaIsa.29.23בִרְאֹתוֹכאשר יראה א ישע' כט 23: מט 25-20 יְלָדָ֞יו ב ישע' כט 23: יט 25; מה 11; ס 21 מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֛י בְּקִרְבּ֖וֹbIsa.29.23בְּקִרְבּוֹבתוך עם ישראל יַקְדִּ֣ישֽׁוּ שְׁמִ֑יcIsa.29.23יַקְדִּישׁוּ שְׁמִייקדשו את שמי ג ישע' כט 23: ה 16; ח 13 וְהִקְדִּ֨ישׁוּ֙ אֶת־קְד֣וֹשׁ יַֽעֲקֹ֔ב ד ישע' כט 23: תהל' פט 8-7 וְאֶת־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲרִֽיצוּdIsa.29.23יַעֲרִיצוּישבחו וייראו׃ 24א ישע' כט 24: מא 20; ס 16 וְיָדְע֥וּ ב ישע' כט 24: מל"ב יט 22‡ תֹֽעֵי־ר֖וּחַaIsa.29.24תֹעֵי־רוּחַהתועים מדרך השכל בִּינָ֑הbIsa.29.24בִּינָהחכמה וְרוֹגְנִ֖יםcIsa.29.24וְרוֹגְנִיםהמתלוננים יִלְמְדוּ־לֶֽקַחdIsa.29.24לֶקַחדבר חכמה ומוסר׃