קהלת ז

קהלת פרק ז

יתרון החכמה

1^א קהלת ז 1: משלי כב 1; שה"ש א 3 ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב ^ב קהלת ז 1: יונה ד 3; איוב ג 22-11; ז 16-15; קהלת ב 17; ז 8 וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃ 2ט֞וֹב לָלֶ֣כֶת אֶל־בֵּֽית־אֵ֗בֶל מִלֶּ֨כֶת֙ אֶל־בֵּ֣ית מִשְׁתֶּ֔ה בַּאֲשֶׁ֕ר^aEccl.7.2בַּאֲשֶׁרשהרי ^א קהלת ז 2: תהל' מט 11; קהלת ב 14; ג 19; ו 6; ז 2; ט 3-2 ה֖וּא ס֣וֹף כָּל־הָאָדָ֑ם וְהַחַ֖י יִתֵּ֥ן אֶל־לִבּֽוֹ^bEccl.7.2יִתֵּן אֶל־לִבּוֹישים לזה לבו׃ 3^א קהלת ז 3: ב 2 ט֥וֹב כַּ֖עַס מִשְּׂחֹ֑ק^aEccl.7.3שְּׂחֹקצחוק ^ב קהלת ז 3: משלי יד 13; קור"ב ז 10 כִּֽי־בְרֹ֥עַ פָּנִ֖ים יִ֥יטַב לֵֽב^bEccl.7.3בְרֹעַ... לֵבדרך הצרות שפוקדות אדם יכול הוא לגדול; או, כשאדם רואה שאחרים עוברים דברים קשים הוא יכול להתעודד בצערו׃ 4לֵ֤ב חֲכָמִים֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔בֶל וְלֵ֥ב כְּסִילִ֖ים בְּבֵ֥ית שִׂמְחָֽה׃ 5^א קהלת ז 5: תהל' קמא 5; משלי א 25‡; יג 18; כה 12; קהלת ט 17 ט֕וֹב לִשְׁמֹ֖עַ גַּעֲרַ֣ת חָכָ֑ם מֵאִ֕ישׁ שֹׁמֵ֖עַ שִׁ֥יר כְּסִילִֽים׃ 6כִּ֣י ^א קהלת ז 6: תהל' נח 10; קיח 12 כְק֤וֹל הַסִּירִים֙^aEccl.7.6הַסִּירִיםבעירת הקוצים תַּ֣חַת הַסִּ֔יר כֵּ֖ן שְׂחֹ֣ק הַכְּסִ֑יל וְגַם־זֶ֖ה הָֽבֶל^bEccl.7.6הָבֶלחולף, כזב ושווא, לא יועיל, דבר שאין בו ממש׃ 7כִּ֥י ^א קהלת ז 7: ד 1; ה 7 הָעֹ֖שֶׁק יְהוֹלֵ֣ל^aEccl.7.7יְהוֹלֵלמשגע חָכָ֑ם וִֽיאַבֵּ֥ד אֶת־לֵ֖ב ^ב קהלת ז 7: שמות כג 8‡; משלי טו 27 מַתָּנָֽה^bEccl.7.7יאַבֵּד... מַתָּנָהשוחד משחית ומעוות את הלב; או, העושק משחית לב מתון׃ 8^א קהלת ז 8: ז 1 ט֛וֹב אַחֲרִ֥ית דָּבָ֖ר מֵֽרֵאשִׁית֑וֹ ^ב קהלת ז 8: משלי יד 29; טז 32 ט֥וֹב אֶֽרֶךְ־ר֖וּחַ מִגְּבַהּ־רֽוּחַ^bEccl.7.8גְּבַהּ־רוּחַגאווה וקוצר רוח^aEccl.7.8טוֹב... מִגְּבַהּ־רוּחַכששומעים דבר מאדם אחר טוב להקשיב עד סוף דבריו׃ 9^א קהלת ז 9: משלי יד 17; יט 11; יעקב א 19 אַל־תְּבַהֵ֥ל^aEccl.7.9אַל־תְּבַהֵלאל תמהר בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃ 10אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־זֶֽה׃ 11טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה עִֽם־נַחֲלָ֑ה ^א קהלת ז 11: ב 13 וְיֹתֵ֖ר לְרֹאֵ֥י הַשָּֽׁמֶשׁ^aEccl.7.11לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁלכל אדם חי׃ 12כִּ֛י ^א קהלת ז 12: ז 19; ט 18 בְּצֵ֥ל הַֽחָכְמָ֖ה ^ב קהלת ז 12: י 19 בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף^aEccl.7.12כִּי... הַכָּסֶףהמשפט מתייחס לטֹובָה חָכְמָה עִם־נַחֲלָה בפסוק הקודם: כי גם חכמה וגם כסף הם מחסה ומגן וְיִתְר֣וֹן דַּ֔עַת ^ג קהלת ז 12: משלי ג 18; ח 35 הַֽחָכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ^bEccl.7.12וְיִתְרוֹן... בְעָלֶיהָמתייחס ליֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ: אבל החכמה יאריך חיי בעליה׃ 13רְאֵ֖ה ^א קהלת ז 13: ג 11; ח 17 אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י ^ב קהלת ז 13: א 15 מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֽוֹ^aEccl.7.13אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹדבר שהוא עיקם, קלקל׃ 14^א קהלת ז 14: דבר' כו 11; קהלת ג 22; ט 7; יא 9 בְּי֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְט֔וֹב וּבְי֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה ^ב קהלת ז 14: איוב א 21; ב 10 גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים ^ג קהלת ז 14: ג 22; ו 12 עַל־דִּבְרַ֗ת^aEccl.7.14עַל־דִּבְרַתכך, באופן כזה שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה^bEccl.7.14שֶׁלֹּא... מְאוּמָהשלא ידע אדם מה יהיה אחריו (או מה תהיינה תוצאות מעשיו); או, שאין אדם מסוגל לעמוד על מחשבות אלוהים (אחריו = אחרי אלוהים)׃ 15אֶת־הַכֹּ֥ל רָאִ֖יתִי ^א קהלת ז 15: ט 9 בִּימֵ֣י הֶבְלִ֑י יֵ֤שׁ ^ב קהלת ז 15: ח 14 צַדִּיק֙ אֹבֵ֣ד^aEccl.7.15אֹבֵדמת בְּצִדְק֔וֹ וְיֵ֣שׁ ^ג קהלת ז 15: ח 13-12 רָשָׁ֔ע מַאֲרִ֖יךְ^bEccl.7.15מַאֲרִיךְמאריך ימים בְּרָעָתֽוֹ׃ 16אַל־תְּהִ֤י ^א קהלת ז 16: פיל' ג 6 צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה ^ב קהלת ז 16: רומ' יב 3 וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם^aEccl.7.16תִּשּׁוֹמֵםתהרוס את עצמך; או, תתבודד מחברת בני אדם׃ 17אַל־תִּרְשַׁ֥ע הַרְבֵּ֖ה וְאַל־תְּהִ֣י סָכָ֑ל^aEccl.7.17סָכָלטיפש לָ֥מָּה ^א קהלת ז 17: תהל' נה 24‡; איוב כב 16; קהלת ג 2 תָמ֖וּת בְּלֹ֥א עִתֶּֽךָ^bEccl.7.17בְּלֹא עִתֶּךָבטרם עת׃ 18ט֚וֹב אֲשֶׁ֣ר תֶּאֱחֹ֣ז בָּזֶ֔ה וְגַם־מִזֶּ֖ה אַל־תַּנַּ֣ח אֶת־יָדֶ֑ךָ ^א קהלת ז 18: ג 14; ה 6; ח 13-12; יב 13 כִּֽי־יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים יֵצֵ֥א אֶת־כֻּלָּֽם^aEccl.7.18יֵצֵא אֶת־כֻּלָּםיצא ידי חובתו לגבי שניהם; או, יצא בשלום משתי הקצוות, הסכנות׃ 19^א קהלת ז 19: ז 12; ט 18-13 הַֽחָכְמָ֖ה תָּעֹ֣ז^aEccl.7.19תָּעֹזתהיה מעוז ומצודה, תיתן כוח לֶחָכָ֑ם מֵֽעֲשָׂרָה֙ שַׁלִּיטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בָּעִֽיר׃ 20כִּ֣י ^א קהלת ז 20: מל"א ח 46‡ אָדָ֔ם אֵ֥ין צַדִּ֖יק בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂה־טּ֖וֹב וְלֹ֥א יֶחֱטָֽא׃ 21גַּ֤ם לְכָל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔רוּ אַל־תִּתֵּ֖ן לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תִשְׁמַ֥ע ^א קהלת ז 21: משלי ל 10 אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ מְקַלְלֶֽךָ׃ 22כִּ֛י גַּם־פְּעָמִ֥ים רַבּ֖וֹת יָדַ֣ע לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר גַּם־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (את) אַתָּ֖ה ^א קהלת ז 22: יעקב ג 10-9 קִלַּ֥לְתָּ אֲחֵרִֽים׃ 23כָּל־זֹ֖ה נִסִּ֣יתִי בַֽחָכְמָ֑ה אָמַ֣רְתִּי אֶחְכָּ֔מָה ^א קהלת ז 23: ג 11; ח 17 וְהִ֖יא רְחוֹקָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃ 24רָח֖וֹק מַה־שֶּׁהָיָ֑ה ^א קהלת ז 24: רומ' יא 33 וְעָמֹ֥ק ׀ עָמֹ֖ק ^ב קהלת ז 24: איוב יא 7‡ מִ֥י יִמְצָאֶֽנּוּ׃ 25^א קהלת ז 25: א 17 סַבּ֨וֹתִֽי^aEccl.7.25סַבּוֹתִיהחלטתי, אז פניתי אֲנִ֤י וְלִבִּי֙ לָדַ֣עַת וְלָת֔וּר וּבַקֵּ֥שׁ חָכְמָ֖ה וְחֶשְׁבּ֑וֹן^bEccl.7.25חֶשְׁבּוֹןמחשבה, היגיון וְלָדַ֨עַת֙ רֶ֣שַׁע כֶּ֔סֶל^cEccl.7.25כֶּסֶלטיפשות וְהַסִּכְל֖וּת ^ב קהלת ז 25: א 17; ב 12; ט 3; י 13 הוֹלֵלֽוֹת^dEccl.7.25הַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹתהטיפשות היא שיגעון׃ 26וּמוֹצֶ֨א אֲנִ֜י ^א קהלת ז 26: משלי ה 4 מַ֣ר מִמָּ֗וֶת^aEccl.7.26מַר מִמָּוֶתדבר גרוע ממוות אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁר־הִ֨יא ^ב קהלת ז 26: משלי ז 23-22 מְצוֹדִ֧ים וַחֲרָמִ֛ים^bEccl.7.26מְצוֹדִים וַחֲרָמִיםרשתות שבאמצעותן צדים חיות ודגים לִבָּ֖הּ אֲסוּרִ֣ים^cEccl.7.26אֲסוּרִיםכבלים יָדֶ֑יהָ ^ג קהלת ז 26: משלי ו 24-23 ט֞וֹב לִפְנֵ֤י הָאֱלֹהִים֙ יִמָּלֵ֣ט מִמֶּ֔נָּה ^ד קהלת ז 26: משלי כב 14 וְחוֹטֵ֖א יִלָּ֥כֶד בָּֽהּ^dEccl.7.26בָּהּעל ידיה׃ 27רְאֵה֙ זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אָמְרָ֖ה ^א קהלת ז 27: א 1‡ קֹהֶ֑לֶת אַחַ֥ת לְאַחַ֖ת לִמְצֹ֥א חֶשְׁבּֽוֹן׃ 28אֲשֶׁ֛ר עוֹד־בִּקְשָׁ֥ה נַפְשִׁ֖י וְלֹ֣א מָצָ֑אתִי אָדָ֞ם אֶחָ֤ד מֵאֶ֨לֶף֙ מָצָ֔אתִי ^א קהלת ז 28: מל"א יא 3 וְאִשָּׁ֥ה בְכָל־אֵ֖לֶּה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃

החיפוש אחר החכמה

29לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר ^א קהלת ז 29: ברא' א 27 עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת^aEccl.7.29חִשְּׁבֹנוֹתתחבולות רַבִּֽים׃