קהלת ה

קהלת פרק ה

1^א קהלת ה 1: משלי כ 25 אַל־תְּבַהֵ֨ל עַל־פִּ֜יךָ^aEccl.5.1אַל...־פִּיךָאל תמהר לפתוח פה וְלִבְּךָ֧ אַל־יְמַהֵ֛ר לְהוֹצִ֥יא דָבָ֖ר לִפְנֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י ^ב קהלת ה 1: דבר' ד 39‡ הָאֱלֹהִ֤ים בַּשָּׁמַ֨יִם֙ וְאַתָּ֣ה עַל־הָאָ֔רֶץ עַֽל־כֵּ֛ן ^ג קהלת ה 1: משלי י 19; יז 27; מתי ו 7; יעקב א 19 יִהְי֥וּ דְבָרֶ֖יךָ מְעַטִּֽים׃ 2כִּ֛י בָּ֥א הַחֲל֖וֹם בְּרֹ֣ב עִנְיָ֑ן^aEccl.5.2כִּי... עִנְיָןכמו שחלום מלא דברים רבים לא הגיוניים ולא קשורים זה לזה ^א קהלת ה 2: משלי טו 2; איוב יא 2; קהלת י 14 וְק֥וֹל כְּסִ֖יל^bEccl.5.2כְּסִילמטומטם, טיפש בְּרֹ֥ב דְּבָרִֽים׃ 3כַּאֲשֶׁר֩ ^א קהלת ה 3: ברא' כח 20‡ תִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לֵֽאלֹהִ֗ים אַל־תְּאַחֵר֙ ^ב קהלת ה 3: תהל' כב 26‡ לְשַׁלְּמ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בַּכְּסִילִ֑ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּדֹּ֖ר שַׁלֵּֽם׃ 4^א קהלת ה 4: משלי כ 25; מה"ש ה 4 ט֖וֹב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תִדֹּ֑ר מִשֶׁתִּדּ֖וֹר וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם׃ 5אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֨יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ^aEccl.5.5לַחֲטִיא אֶת־בְּשָׂרֶךָלגרום לך לחטוא וְאַל־תֹּאמַר֙ לִפְנֵ֣י הַמַּלְאָ֔ךְ^bEccl.5.5הַמַּלְאָךְהכוהן; או, השליח (שבא לגבות ממך את שנדרת) כִּ֥י ^א קהלת ה 5: ויק' ד 2‡ שְׁגָגָ֖ה^cEccl.5.5שְׁגָגָהעבֵרה לא מכֻוונת הִ֑יא לָ֣מָּה יִקְצֹ֤ף^dEccl.5.5יִקְצֹףיכעס הָֽאֱלֹהִים֙ עַל־קוֹלֶ֔ךָ^eEccl.5.5קוֹלֶךָדבריך וְחִבֵּ֖ל^fEccl.5.5חִבֵּלישחית אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ 6כִּ֣י בְרֹ֤ב חֲלֹמוֹת֙ וַהֲבָלִ֔ים^aEccl.5.6הֲבָלִיםהבל הוא דבר חולף, כזב ושווא, לא יועיל, דבר שאין בו ממש וּדְבָרִ֖ים הַרְבֵּ֑ה^bEccl.5.6כִּי... הַרְבֵּהכי בהרבה חלומות ודיבורים יש הרבה הבלים כִּ֥י ^א קהלת ה 6: ג 14; ז 18; ח 13-12; יב 13 אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים יְרָֽא׃ 7^א קהלת ה 7: משלי כב 16; קהלת ד 1 אִם־עֹ֣שֶׁק רָ֠שׁ^aEccl.5.7רָשׁעניים ^ב קהלת ה 7: יחז' יח 18 וְגֵ֨זֶל^bEccl.5.7גֵזֶלעיוות מִשְׁפָּ֤ט וָצֶ֨דֶק֙ תִּרְאֶ֣ה בַמְּדִינָ֔ה^cEccl.5.7בַמְּדִינָהבמחוז ^ג קהלת ה 7: כיפ"א ד 12 אַל־תִּתְמַ֖הּ עַל־הַחֵ֑פֶץ^dEccl.5.7אַל...־הַחֵפֶץאל תתפלא על דבר זה כִּ֣י גָבֹ֜הַּ מֵעַ֤ל גָּבֹ֨הַ֙ שֹׁמֵ֔ר^eEccl.5.7כִּי... שֹׁמֵרעל כל פקיד ממונה פקיד גבוה ממנו שנותן לו חסות ^ד קהלת ה 7: יוח' יט 11; קול' ד 1 וּגְבֹהִ֖ים עֲלֵיהֶֽם^fEccl.5.7וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶםוגם על אלה יש פקידים ששומרים עליהם׃ 8וְיִתְר֥וֹן אֶ֖רֶץ בַּכֹּ֣ל ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (היא) ה֑וּא^aEccl.5.8יִתְרוֹן... הוּאחשיבות האדמה עולה על הכול מֶ֥לֶךְ לְשָׂדֶ֖ה נֶעֱבָֽד^cEccl.5.8מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָדהמלך מולך במיוחד על השדות המעובדים; או, המלך עצמו תלוי בשדה^bEccl.5.8וְיִתְרוֹן... נֶעֱבָדפסוק סתום. אפשר לראות בו המשך של הרעיון שבפסוק הקודם: אלה העושקים את העניים רואים חשיבות מרבית באדמה, ואפילו המלך רוצה להיות בעל שדה מעובד׃ 9^א קהלת ה 9: טימ"א ו 10 אֹהֵ֥ב כֶּ֨סֶף֙ ^ב קהלת ה 9: א 18; ב 11-10; ד 8 לֹא־יִשְׂבַּ֣ע כֶּ֔סֶף^aEccl.5.9לֹא־יִשְׂבַּע כֶּסֶףלעולם לא יחשוב שיש לו די כסף וּמִֽי־אֹהֵ֥ב בֶּהָמ֖וֹן^bEccl.5.9הָמוֹןעושר לֹ֣א תְבוּאָ֑ה^cEccl.5.9לֹא תְבוּאָהלא יהיה שבע רצון מרווחיו, מתבואתו גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 10בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה^aEccl.5.10הַטּוֹבָההרכוש רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ראית) רְא֥וּת^bEccl.5.10רְאוּת עֵינָיוהוא רק זוכה לראות את הרכוש אבל לא נהנה ממנו עֵינָֽיו׃ 11^א קהלת ה 11: משלי ג 24 מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל^aEccl.5.11אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵלבין שיש לו מעט לאכול בין שיש לו הרבה וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר^bEccl.5.11הַשָּׂבָע לֶעָשִׁירהבטן המלאה, או, הרכוש הרב של העשיר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ ל֖וֹ לִישֽׁוֹן׃ 12יֵ֚שׁ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה^aEccl.5.12רָעָה חוֹלָהרעה גדולה, מלחה רעה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ ^א קהלת ה 12: ו 2 עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֽוֹ׃ 13וְאָבַ֛ד הָעֹ֥שֶׁר הַה֖וּא בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָד֖וֹ מְאֽוּמָה׃ 14^א קהלת ה 14: איוב א 21 כַּאֲשֶׁ֤ר יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמּ֔וֹ עָר֛וֹם יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א ^ב קהלת ה 14: תהל' מט 18; טימ"א ו 7 וּמְא֨וּמָה֙ לֹא־יִשָּׂ֣א בַעֲמָל֔וֹ שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֽוֹ^aEccl.5.14וּמְאוּמָה... בְּיָדוֹומאומה לא יקח אתו׃ 15וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה כָּל־עֻמַּ֥ת^aEccl.5.15כָּל־עֻמַּתכמו שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ ^א קהלת ה 15: א 3; ב 11; ג 9 וּמַה־יִּתְר֣וֹן ל֔וֹ ^ב קהלת ה 15: משלי יא 29 שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ^bEccl.5.15לָרוּחַלריק׃ 16גַּ֥ם כָּל־יָמָ֖יו ^א קהלת ה 16: תהל' קכז 2 בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל ^ב קהלת ה 16: ב 26 וְכָעַ֥ס הַרְבֵּ֖ה וְחָלְי֥וֹ וָקָֽצֶף׃ 17הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי אָ֗נִי ^א קהלת ה 17: ב 24 ט֣וֹב אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּוֹת וְלִרְא֨וֹת טוֹבָ֜ה בְּכָל־עֲמָל֣וֹ ׀ שֶׁיַּעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵי־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (חיו) חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים ^ב קהלת ה 17: ב 10; ג 22; ט 9 כִּי־ה֥וּא^aEccl.5.17כִּי־הוּא חֶלְקוֹזה מה שיועד לו, זה שכרו חֶלְקֽוֹ׃ 18גַּ֣ם כָּֽל־הָאָדָ֡ם אֲשֶׁ֣ר ^א קהלת ה 18: ו 2 נָֽתַן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֩ עֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֜ים וְהִשְׁלִיט֨וֹ^aEccl.5.18הִשְׁלִיטוֹנותן לו את היכולת לֶאֱכֹ֤ל מִמֶּ֨נּוּ֙ וְלָשֵׂ֣את אֶת־חֶלְק֔וֹ וְלִשְׂמֹ֖חַ בַּעֲמָל֑וֹ זֹ֕ה ^ב קהלת ה 18: ב 24; ג 13 מַתַּ֥ת^bEccl.5.18מַתַּתמתנת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ 19כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י ^א קהלת ה 19: שמות כג 25 הָאֱלֹהִ֛ים מַעֲנֶ֖ה^aEccl.5.19מַעֲנֶהמעסיק אותו בְּשִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ^bEccl.5.19הָאֱלֹהִים... לִבּוֹאלוהים נותן לו לשמוח׃