דניאל ו
דניאל פרק ו
דניאל בגוב האריות
1א
דנ' ו 1:
חגי א 15‡;
דנ' ט 1
וְדָרְיָ֨וֶשׁ֙
מָֽדָיָ֔א
קַבֵּ֖ל
מַלְכוּתָ֑א
כְּבַ֥ר
שְׁנִ֖ין
שִׁתִּ֥ין
וְתַרְתֵּֽין׃
2שְׁפַר֙
קֳדָ֣ם
דָּרְיָ֔וֶשׁ
וַהֲקִים֙
עַל־מַלְכוּתָ֔א
א
דנ' ו 2:
ג 2‡
לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א
מְאָ֣ה
וְעֶשְׂרִ֑ין
דִּ֥י
לֶהֱוֺ֖ן
בְּכָל־מַלְכוּתָֽא׃
3וְעֵ֤לָּא
מִנְּהוֹן֙
סָרְכִ֣ין
תְּלָתָ֔א
דִּ֥י
א
דנ' ו 3:
ב 49-48;
ה 16,
29
דָנִיֵּ֖אל
חַֽד־מִנְּה֑וֹן
דִּֽי־לֶהֱוֺ֞ן
אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א
אִלֵּ֗ין
יָהֲבִ֤ין
לְהוֹן֙
ב
דנ' ו 3:
אסתר ז 4;
עזרא ד 22
טַעְמָ֔א
וּמַלְכָּ֖א
לָֽא־לֶהֱוֵ֥א
נָזִֽק׃
4אֱדַ֨יִן֙
דָּנִיֵּ֣אל
דְּנָ֔ה
הֲוָ֣א
מִתְנַצַּ֔ח
עַל־סָרְכַיָּ֖א
וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א
כָּל־קֳבֵ֗ל
דִּ֣י
א
דנ' ו 4:
ה 12,
14
ר֤וּחַ
יַתִּירָא֙
בֵּ֔הּ
וּמַלְכָּ֣א
עֲשִׁ֔ית
לַהֲקָמוּתֵ֖הּ
ב
דנ' ו 4:
ברא' מא 40;
אסתר י 3
עַל־כָּל־מַלְכוּתָֽא׃
5אֱדַ֨יִן
א
דנ' ו 5:
שפט' יד 4;
ירמ' כ 10;
דנ' ג 8;
לוקס כ 20
סָֽרְכַיָּ֜א
וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֗א
הֲו֨וֹ
בָעַ֧יִן
עִלָּ֛ה
לְהַשְׁכָּחָ֥ה
לְדָנִיֵּ֖אל
מִצַּ֣ד
מַלְכוּתָ֑א
ב
דנ' ו 5:
ו 23;
לוקס כ 26;
כג 15-14;
פיל' ב 15;
כיפ"א ב 12;
ג 16
וְכָל־עִלָּ֨ה
וּשְׁחִיתָ֜ה
לָא־יָכְלִ֣ין
לְהַשְׁכָּחָ֗ה
כָּל־קֳבֵל֙
דִּֽי־מְהֵימַ֣ן
ה֔וּא
וְכָל־שָׁלוּ֙
וּשְׁחִיתָ֔ה
לָ֥א
הִשְׁתְּכַ֖חַת
עֲלֽוֹהִי׃
6אֱ֠דַיִן
גֻּבְרַיָּ֤א
אִלֵּךְ֙
אָֽמְרִ֔ין
דִּ֣י
לָ֧א
נְהַשְׁכַּ֛ח
לְדָנִיֵּ֥אל
דְּנָ֖ה
כָּל־עִלָּ֑א
לָהֵ֕ן
הַשְׁכַּ֥חְנָֽה
עֲל֖וֹהִי
א
דנ' ו 6:
מה"ש כד 16-13,
21-20
בְּדָ֥ת
אֱלָהֵֽהּ׃
ס
7אֱ֠דַיִן
א
דנ' ו 7:
ו 12,
16
סָרְכַיָּ֤א
וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙
אִלֵּ֔ן
הַרְגִּ֖שׁוּ
עַל־מַלְכָּ֑א
וְכֵן֙
אָמְרִ֣ין
לֵ֔הּ
דָּרְיָ֥וֶשׁ
ב
דנ' ו 7:
ב 4;
ה 10;
ו 22;
נחמ' ב 3
מַלְכָּ֖א
לְעָלְמִ֥ין
חֱיִֽי׃
8א
דנ' ו 8:
תהל' נט 4;
סב 5;
סד 7-3;
פג 4-2
אִתְיָעַ֜טוּ
ב
דנ' ו 8:
ג 2,
27
כֹּ֣ל
׀
סָרְכֵ֣י
מַלְכוּתָ֗א
סִגְנַיָּ֤א
וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙
הַדָּֽבְרַיָּ֣א
וּפַחֲוָתָ֔א
לְקַיָּמָ֤ה
קְיָם֙
מַלְכָּ֔א
וּלְתַקָּפָ֖ה
אֱסָ֑ר
דִּ֣י
כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣ה
בָ֠עוּ
מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ
וֶֽאֱנָ֜שׁ
עַד־יוֹמִ֣ין
תְּלָתִ֗ין
לָהֵן֙
מִנָּ֣ךְ
מַלְכָּ֔א
ג
דנ' ו 8:
ו 13,
16
יִתְרְמֵ֕א
לְגֹ֖ב
אַרְיָוָתָֽא׃
9כְּעַ֣ן
מַלְכָּ֔א
א
דנ' ו 9:
ישע' י 1;
אסתר ג 12;
ח 10
תְּקִ֥ים
אֱסָרָ֖א
וְתִרְשֻׁ֣ם
כְּתָבָ֑א
דִּ֣י
לָ֧א
לְהַשְׁנָיָ֛ה
ב
דנ' ו 9:
אסתר א 19;
דנ' ו 13,
16
כְּדָת־מָדַ֥י
ג
דנ' ו 9:
ה 30‡
וּפָרַ֖ס
ד
דנ' ו 9:
אסתר ח 8
דִּי־לָ֥א
תֶעְדֵּֽא׃
10כָּל־קֳבֵ֖ל
דְּנָ֑ה
מַלְכָּא֙
דָּֽרְיָ֔וֶשׁ
רְשַׁ֥ם
כְּתָבָ֖א
וֶאֱסָרָֽא׃
11וְ֠דָנִיֵּאל
כְּדִ֨י
יְדַ֜ע
דִּֽי־רְשִׁ֤ים
כְּתָבָא֙
עַ֣ל
לְבַיְתֵ֔הּ
וְכַוִּ֨ין
פְּתִיחָ֥ן
לֵהּ֙
בְּעִלִּיתֵ֔הּ
א
דנ' ו 11:
מל"א ח 44,
48;
תהל' ה 8
נֶ֖גֶד
יְרוּשְׁלֶ֑ם
ב
דנ' ו 11:
תהל' נה 18
וְזִמְנִין֩
תְּלָתָ֨ה
בְיוֹמָ֜א
ה֣וּא
׀
ג
דנ' ו 11:
מל"א ח 54;
תהל' צה 6;
דהי"ב ו 13;
לוקס כב 41
בָּרֵ֣ךְ
עַל־בִּרְכ֗וֹהִי
ד
דנ' ו 11:
ט 4;
פיל' ד 6;
תסל"א ה 18-17
וּמְצַלֵּ֤א
וּמוֹדֵא֙
קֳדָ֣ם
אֱלָהֵ֔הּ
כָּל־קֳבֵל֙
דִּֽי־הֲוָ֣א
עָבֵ֔ד
מִן־קַדְמַ֖ת
דְּנָֽה׃
ס
12אֱ֠דַיִן
א
דנ' ו 12:
ו 7,
16
גֻּבְרַיָּ֤א
אִלֵּךְ֙
הַרְגִּ֔שׁוּ
וְהַשְׁכַּ֖חוּ
לְדָנִיֵּ֑אל
בָּעֵ֥א
וּמִתְחַנַּ֖ן
קֳדָ֥ם
אֱלָהֵֽהּ׃
13בֵּ֠אדַיִן
קְרִ֨יבוּ
א
דנ' ו 13:
ג 12-8
וְאָמְרִ֥ין
קֳדָם־מַלְכָּא֮
עַל־אֱסָ֣ר
מַלְכָּא֒
הֲלָ֧א
אֱסָ֣ר
רְשַׁ֗מְתָּ
דִּ֣י
כָל־אֱנָ֡שׁ
דִּֽי־יִבְעֵה֩
מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ
וֶֽאֱנָ֜שׁ
עַד־יוֹמִ֣ין
תְּלָתִ֗ין
לָהֵן֙
מִנָּ֣ךְ
מַלְכָּ֔א
יִתְרְמֵ֕א
לְג֖וֹב
אַרְיָותָ֑א
עָנֵ֨ה
מַלְכָּ֜א
וְאָמַ֗ר
יַצִּיבָ֧א
מִלְּתָ֛א
ב
דנ' ו 13:
אסתר א 19;
דנ' ו 9,
16
כְּדָת־מָדַ֥י
ג
דנ' ו 13:
ה 30‡
וּפָרַ֖ס
דִּי־לָ֥א
תֶעְדֵּֽא׃
14בֵּ֠אדַיִן
עֲנ֣וֹ
וְאָמְרִין֮
קֳדָ֣ם
מַלְכָּא֒
דִּ֣י
דָנִיֵּ֡אל
דִּי֩
א
דנ' ו 14:
א 6;
ב 25;
ה 13
מִן־בְּנֵ֨י
גָלוּתָ֜א
דִּ֣י
יְה֗וּד
ב
דנ' ו 14:
אסתר ג 8;
דנ' ג 12;
מה"ש ה 29
לָא־שָׂ֨ם
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עליך)
עֲלָ֤ךְ
מַלְכָּא֙
טְעֵ֔ם
וְעַל־אֱסָרָ֖א
דִּ֣י
רְשַׁ֑מְתָּ
וְזִמְנִ֤ין
תְּלָתָה֙
בְּיוֹמָ֔א
בָּעֵ֖א
בָּעוּתֵֽהּ׃
15אֱדַ֨יִן
מַלְכָּ֜א
כְּדִ֧י
מִלְּתָ֣א
שְׁמַ֗ע
א
דנ' ו 15:
מרק' ו 26
שַׂגִּיא֙
בְּאֵ֣שׁ
עֲל֔וֹהִי
וְעַ֧ל
דָּנִיֵּ֛אל
שָׂ֥ם
בָּ֖ל
לְשֵׁיזָבוּתֵ֑הּ
וְעַד֙
מֶֽעָלֵ֣י
שִׁמְשָׁ֔א
הֲוָ֥א
מִשְׁתַּדַּ֖ר
לְהַצָּלוּתֵֽהּ׃
16בֵּאדַ֨יִן֙
א
דנ' ו 16:
ו 7,
12
גֻּבְרַיָּ֣א
אִלֵּ֔ךְ
הַרְגִּ֖שׁוּ
עַל־מַלְכָּ֑א
וְאָמְרִ֣ין
לְמַלְכָּ֗א
דַּ֤ע
מַלְכָּא֙
ב
דנ' ו 16:
תהל' צד 21-20;
אסתר ח 8;
דנ' ו 9,
13
דִּֽי־דָת֙
לְמָדַ֣י
וּפָרַ֔ס
דִּֽי־כָל־אֱסָ֥ר
וּקְיָ֛ם
דִּֽי־מַלְכָּ֥א
יְהָקֵ֖ים
לָ֥א
לְהַשְׁנָיָֽה׃
17בֵּאדַ֜יִן
מַלְכָּ֣א
אֲמַ֗ר
וְהַיְתִיו֙
לְדָ֣נִיֵּ֔אל
א
דנ' ו 17:
ירמ' לח 5
וּרְמ֕וֹ
לְגֻבָּ֖א
דִּ֣י
אַרְיָוָתָ֑א
עָנֵ֤ה
מַלְכָּא֙
וְאָמַ֣ר
לְדָנִיֵּ֔אל
ב
דנ' ו 17:
ו 21
אֱלָהָ֗ךְ
דִּ֣י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אנתה)
אַ֤נְתְּ
פָּֽלַֽח־לֵהּ֙
בִּתְדִירָ֔א
ג
דנ' ו 17:
ישע' מא 10;
תהל' לז 40-39;
דנ' ג 17
ה֖וּא
יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ׃
18וְהֵיתָ֨יִת֙
אֶ֣בֶן
חֲדָ֔ה
וְשֻׂמַ֖ת
עַל־פֻּ֣ם
גֻּבָּ֑א
א
דנ' ו 18:
מתי כז 66;
התג' כ 3
וְחַתְמַ֨הּ
מַלְכָּ֜א
ב
דנ' ו 18:
ברא' לח 18‡
בְּעִזְקְתֵ֗הּ
וּבְעִזְקָת֙
רַבְרְבָנ֔וֹהִי
דִּ֛י
לָא־תִשְׁנֵ֥א
צְב֖וּ
בְּדָנִיֵּֽאל׃
19אֱ֠דַיִן
אֲזַ֨ל
מַלְכָּ֤א
לְהֵֽיכְלֵהּ֙
וּבָ֣ת
טְוָ֔ת
א
דנ' ו 19:
שפט' כ 26‡
וְדַחֲוָ֖ן
לָא־הַנְעֵ֣ל
קָֽדָמ֑וֹהִי
ב
דנ' ו 19:
תהל' עז 5;
אסתר ו 1;
דנ' ב 1
וְשִׁנְתֵּ֖הּ
נַדַּ֥ת
עֲלֽוֹהִי׃
20בֵּאדַ֣יִן
מַלְכָּ֔א
בִּשְׁפַּרְפָּרָ֖א
יְק֣וּם
בְּנָגְהָ֑א
וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה
לְגֻבָּ֥א
דִֽי־אַרְיָוָתָ֖א
אֲזַֽל׃
21וּכְמִקְרְבֵ֣הּ
לְגֻבָּ֔א
לְדָ֣נִיֵּ֔אל
בְּקָ֥ל
עֲצִ֖יב
זְעִ֑ק
עָנֵ֨ה
מַלְכָּ֜א
וְאָמַ֣ר
לְדָנִיֵּ֗אל
דָּֽנִיֵּאל֙
עֲבֵד֙
אֱלָהָ֣א
חַיָּ֔א
אֱלָהָ֗ךְ
דִּ֣י
א
דנ' ו 21:
ו 17,
28
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אנתה)
אַ֤נְתְּ
פָּֽלַֽח־לֵהּ֙
בִּתְדִירָ֔א
ב
דנ' ו 21:
במד' יא 23;
ישע' נט 1;
ירמ' לב 17;
דנ' ג 17
הַיְכִ֥ל
לְשֵׁיזָבוּתָ֖ךְ
מִן־אַרְיָוָתָֽא׃
22אֱדַ֨יִן֙
דָּנִיֶּ֔אל
עִם־מַלְכָּ֖א
מַלִּ֑ל
א
דנ' ו 22:
ב 4;
ו 7
מַלְכָּ֖א
לְעָלְמִ֥ין
חֱיִֽי׃
23אֱלָהִ֞י
א
דנ' ו 23:
ג 28‡;
מה"ש יב 7,
11;
עבר' א 14
שְׁלַ֣ח
מַלְאֲכֵ֗הּ
ב
דנ' ו 23:
מל"א יג 28;
תהל' צא 13-11;
טימ"ב ד 17;
עבר' יא 33
וּֽסֲגַ֛ר
פֻּ֥ם
אַרְיָוָתָ֖א
וְלָ֣א
חַבְּל֑וּנִי
כָּל־קֳבֵ֗ל
דִּ֤י
קָֽדָמ֨וֹהִי֙
זָכוּ֙
הִשְׁתְּכַ֣חַת
לִ֔י
וְאַ֤ף
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(קדמיך)
קָֽדָמָךְ֙
מַלְכָּ֔א
חֲבוּלָ֖ה
לָ֥א
עַבְדֵֽת׃
24בֵּאדַ֣יִן
מַלְכָּ֗א
שַׂגִּיא֙
טְאֵ֣ב
עֲל֔וֹהִי
וּלְדָ֣נִיֵּ֔אל
אֲמַ֖ר
לְהַנְסָקָ֣ה
מִן־גֻּבָּ֑א
וְהֻסַּ֨ק
דָּנִיֵּ֜אל
מִן־גֻּבָּ֗א
א
דנ' ו 24:
ג 25,
27
וְכָל־חֲבָל֙
לָא־הִשְׁתְּכַ֣ח
בֵּ֔הּ
ב
דנ' ו 24:
ישע' כו 3;
דנ' ג 17,
28;
דהי"א ה 20;
דהי"ב כ 20
דִּ֖י
הֵימִ֥ן
בֵּאלָהֵֽהּ׃
25וַאֲמַ֣ר
מַלְכָּ֗א
וְהַיְתִ֞יו
גֻּבְרַיָּ֤א
אִלֵּךְ֙
דִּֽי־אֲכַ֤לוּ
קַרְצ֨וֹהִי֙
דִּ֣י
דָֽנִיֵּ֔אל
א
דנ' ו 25:
דבר' יט 19-18;
תהל' ז 17;
אסתר ז 10
וּלְגֹ֤ב
אַרְיָוָתָא֙
רְמ֔וֹ
אִנּ֖וּן
ב
דנ' ו 25:
דבר' כד 16;
אסתר ט 10
בְּנֵיה֣וֹן
וּנְשֵׁיה֑וֹן
וְלָֽא־מְט֞וֹ
לְאַרְעִ֣ית
גֻּבָּ֗א
עַ֠ד
דִּֽי־שְׁלִ֤טֽוּ
בְהוֹן֙
אַרְיָ֣וָתָ֔א
ג
דנ' ו 25:
ישע' לח 13
וְכָל־גַּרְמֵיה֖וֹן
הַדִּֽקוּ׃
26בֵּאדַ֜יִן
דָּרְיָ֣וֶשׁ
מַלְכָּ֗א
כְּ֠תַב
א
דנ' ו 26:
אסתר ג 12;
דנ' ג 31;
ח 9
לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א
אֻמַיָּ֧א
וְלִשָּׁנַיָּ֛א
דִּֽי־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(דארין)
דָיְרִ֥ין
בְּכָל־אַרְעָ֖א
ב
דנ' ו 26:
ג 31;
עזרא ד 17;
כיפ"א א 2
שְׁלָמְכ֥וֹן
יִשְׂגֵּֽא׃
27מִן־קֳדָמַי֮
שִׂ֣ים
טְעֵם֒
דִּ֣י
׀
בְּכָל־שָׁלְטָ֣ן
מַלְכוּתִ֗י
לֶהֱוֺ֤ן
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(זאעין)
זָיְעִין֙
וְדָ֣חֲלִ֔ין
מִן־קֳדָ֖ם
אֱלָהֵ֣הּ
דִּי־דָֽנִיֵּ֑אל
דִּי־ה֣וּא
׀
א
דנ' ו 27:
יהושע ג 10‡;
דנ' ד 31;
ו 21
אֱלָהָ֣א
חַיָּ֗א
ב
דנ' ו 27:
ברא' כא 33‡
וְקַיָּם֙
לְעָ֣לְמִ֔ין
ג
דנ' ו 27:
במד' כג 21‡;
דנ' ב 44‡
וּמַלְכוּתֵהּ֙
דִּֽי־לָ֣א
תִתְחַבַּ֔ל
וְשָׁלְטָנֵ֖הּ
עַד־סוֹפָֽא׃
28מְשֵׁיזִ֣ב
וּמַצִּ֗ל
וְעָבֵד֙
א
דנ' ו 28:
שמות ז 3;
דנ' ג 33-32
אָתִ֣ין
וְתִמְהִ֔ין
בִּשְׁמַיָּ֖א
וּבְאַרְעָ֑א
דִּ֚י
שֵׁיזִ֣יב
לְדָֽנִיֵּ֔אל
מִן־יַ֖ד
אַרְיָוָתָֽא׃
29א
דנ' ו 29:
א 21
וְדָנִיֵּ֣אל
דְּנָ֔ה
הַצְלַ֖ח
בְּמַלְכ֣וּת
ב
דנ' ו 29:
חגי א 15‡;
דנ' ו 1
דָּרְיָ֑וֶשׁ
וּבְמַלְכ֖וּת
ג
דנ' ו 29:
א 21;
י 1;
עזרא א 1‡
כּ֥וֹרֶשׁ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(פרסיא)
פָּרְסָאָֽה׃
פ