מלכים א יב
מלכים א פרק יב
מרד עשרת השבטים
1א
מל"א יב 1:
דהי"ב י 1
וַיֵּ֥לֶךְ
רְחַבְעָ֖ם
ב
מל"א יב 1:
ברא' לג 18‡
שְׁכֶ֑ם
כִּ֥י
שְׁכֶ֛ם
בָּ֥א
כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל
לְהַמְלִ֥יךְ
אֹתֽוֹ׃
2וַיְהִ֞י
כִּשְׁמֹ֣עַ
׀
א
מל"א יב 2:
יא 26,
40
יָרָבְעָ֣ם
בֶּן־נְבָ֗ט
וְהוּא֙
עוֹדֶ֣נּוּ
בְמִצְרַ֔יִם
אֲשֶׁ֣ר
בָּרַ֔ח
מִפְּנֵ֖י
הַמֶּ֣לֶךְ
שְׁלֹמֹ֑ה
וַיֵּ֥שֶׁב
יָרָבְעָ֖ם
בְּמִצְרָֽיִם׃
3וַֽיִּשְׁלְחוּ֙
וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויבאו)
וַיָּבֹ֥א
יָרָבְעָ֖ם
וְכָל־קְהַ֣ל
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַֽיְדַבְּר֔וּ
אֶל־רְחַבְעָ֖ם
לֵאמֹֽר׃
4אָבִ֖יךָ
א
מל"א יב 4:
שמ"א ח 18-11;
מל"א ד 7;
ה 3-1;
ט 15
הִקְשָׁ֣ה
אֶת־עֻלֵּ֑נוּa1Kgs.12.4הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵּנוּהטיל עלינו עול כבד
וְאַתָּ֡ה
עַתָּ֣ה
הָקֵל֩
מֵעֲבֹדַ֨ת
אָבִ֜יךָ
הַקָּשָׁ֗ה
וּמֵעֻלּ֧וֹ
הַכָּבֵ֛ד
אֲשֶׁר־נָתַ֥ן
עָלֵ֖ינוּ
וְנַעַבְדֶֽךָּ׃
5וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵיהֶ֗ם
לְכ֥וּ
עֹ֛ד
שְׁלֹשָׁ֥ה
יָמִ֖ים
וְשׁ֣וּבוּ
אֵלָ֑י
וַיֵּלְכ֖וּ
הָעָֽם׃
6א
מל"א יב 6:
ח 1‡;
משלי יא 14;
טו 22
וַיִּוָּעַ֞ץa1Kgs.12.6יִּוָּעַץהתיעץ
הַמֶּ֣לֶךְ
רְחַבְעָ֗ם
ב
מל"א יב 6:
ד 6-1;
איוב יב 12
אֶת־הַזְּקֵנִים֙
אֲשֶׁר־הָי֣וּ
עֹמְדִ֗ים
אֶת־פְּנֵי֙
שְׁלֹמֹ֣הb1Kgs.12.6עֹמְדִים... שְׁלֹמֹהמשרתים את שלמה
אָבִ֔יו
בִּֽהְיֹת֥וֹ
חַ֖י
לֵאמֹ֑ר
אֵ֚יךְ
אַתֶּ֣ם
נֽוֹעָצִ֔ים
לְהָשִׁ֥יב
אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה
דָּבָֽר׃
7*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וידבר)
וַיְדַבְּר֨וּ
אֵלָ֜יו
לֵאמֹ֗ר
א
מל"א יב 7:
דהי"ב י 7;
מרק' ט 35
אִם־הַ֠יּוֹם
תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד
לָעָ֤ם
הַזֶּה֙
וַֽעֲבַדְתָּ֔ם
וַעֲנִיתָ֕ם
וְדִבַּרְתָּ֥
אֲלֵיהֶ֖ם
דְּבָרִ֣ים
טוֹבִ֑ים
וְהָי֥וּ
לְךָ֛
עֲבָדִ֖ים
כָּל־הַיָּמִֽים׃
8וַֽיַּעֲזֹ֛ב
אֶת־עֲצַ֥ת
הַזְּקֵנִ֖ים
אֲשֶׁ֣ר
יְעָצֻ֑הוּa1Kgs.12.8יְעָצֻהוּנתנו לו עצה
וַיִּוָּעַ֗ץ
אֶת־הַיְלָדִים֙b1Kgs.12.8אֶת־הַיְלָדִיםעם הצעירים
אֲשֶׁ֣ר
גָּדְל֣וּ
אִתּ֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
הָעֹמְדִ֖ים
לְפָנָֽיו׃
9וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵיהֶ֗ם
מָ֚ה
אַתֶּ֣ם
נֽוֹעָצִ֔ים
וְנָשִׁ֥יב
דָּבָ֖ר
אֶת־הָעָ֣ם
הַזֶּ֑ה
אֲשֶׁ֨ר
דִּבְּר֤וּ
אֵלַי֙
לֵאמֹ֔ר
הָקֵל֙
מִן־הָעֹ֔ל
אֲשֶׁר־נָתַ֥ן
אָבִ֖יךָ
עָלֵֽינוּ׃
10וַיְדַבְּר֣וּ
אֵלָ֗יו
הַיְלָדִים֙
אֲשֶׁ֨ר
גָּדְל֣וּ
אִתּוֹ֮
לֵאמֹר֒
כֹּֽה־תֹאמַ֣ר
לָעָ֣ם
הַזֶּ֡ה
אֲשֶׁר֩
דִּבְּר֨וּ
אֵלֶ֜יךָ
לֵאמֹ֗ר
אָבִ֨יךָ֙
הִכְבִּ֣יד
אֶת־עֻלֵּ֔נוּ
וְאַתָּ֖ה
הָקֵ֣ל
מֵעָלֵ֑ינוּ
כֹּ֚ה
תְּדַבֵּ֣ר
אֲלֵיהֶ֔ם
קָֽטָנִּ֥יa1Kgs.12.10קָטָנִּיהזרת, האצבע הקטנה שלי
עָבָ֖ה
מִמָּתְנֵ֥י
אָבִֽי׃
11וְעַתָּ֗ה
אָבִי֙
הֶעְמִ֤יס
עֲלֵיכֶם֙
עֹ֣ל
כָּבֵ֔ד
וַאֲנִ֖י
אוֹסִ֣יף
עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם
אָבִ֗י
יִסַּ֤רa1Kgs.12.11יִסַּרייסר, הלקה
אֶתְכֶם֙
בַּשּׁוֹטִ֔ים
וַאֲנִ֕י
אֲיַסֵּ֥ר
אֶתְכֶ֖ם
בָּעַקְרַבִּֽיםb1Kgs.12.11עַקְרַבִּיםשוטים דוקרים, קוצים חדים׃
12*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויבו)
וַיָּב֨וֹא
יָרָבְעָ֧ם
וְכָל־הָעָ֛ם
אֶל־רְחַבְעָ֖ם
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֑י
כַּאֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֤ר
הַמֶּ֨לֶךְ֙
לֵאמֹ֔ר
שׁ֥וּבוּ
אֵלַ֖י
בַּיּ֥וֹם
הַשְּׁלִישִֽׁי׃
13א
מל"א יב 13:
משלי יח 23
וַיַּ֧עַן
הַמֶּ֛לֶךְ
אֶת־הָעָ֖ם
קָשָׁ֑ה
וַֽיַּעֲזֹ֛ב
אֶת־עֲצַ֥ת
הַזְּקֵנִ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
יְעָצֻֽהוּ׃
14וַיְדַבֵּ֣ר
אֲלֵיהֶ֗ם
כַּעֲצַ֤ת
הַיְלָדִים֙
לֵאמֹ֔ר
אָבִי֙
א
מל"א יב 14:
שמות א 14-13;
ה 9-5
הִכְבִּ֣יד
אֶֽת־עֻלְּכֶ֔ם
וַאֲנִ֖י
אֹסִ֣יף
עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם
אָבִ֗י
יִסַּ֤ר
אֶתְכֶם֙
בַּשּׁוֹטִ֔ים
וַאֲנִ֕י
אֲיַסֵּ֥ר
אֶתְכֶ֖ם
בָּעַקְרַבִּֽים׃
15וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע
הַמֶּ֖לֶךְ
אֶל־הָעָ֑ם
א
מל"א יב 15:
דבר' ב 30;
שפט' יד 4;
מל"א יב 24;
דהי"ב י 15
כִּֽי־הָיְתָ֤ה
סִבָּה֙
מֵעִ֣ם
יְהוָ֔ה
לְמַ֜עַן
ב
מל"א יב 15:
במד' כב 19;
מל"א יא 11,
31;
ישע' מו 11;
יחז' יז 24;
כב 14;
כד 14;
לו 36
הָקִ֣ים
אֶת־דְּבָר֗וֹ
אֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֤ר
יְהוָה֙
בְּיַד֙
אֲחִיָּ֣ה
הַשִּׁילֹנִ֔י
אֶל־יָרָבְעָ֖ם
בֶּן־נְבָֽט׃
16וַיַּ֣רְא
כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל
כִּ֠י
לֹֽא־שָׁמַ֣ע
הַמֶּלֶךְ֮
אֲלֵיהֶם֒
וַיָּשִׁ֣בוּ
הָעָ֣ם
אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ
דָּבָ֣רa1Kgs.12.16יָּשִׁבוּ... דָּבָרענו למלך
׀
לֵאמֹ֡ר
א
מל"א יב 16:
שמ"ב יט 44;
דהי"ב י 16
מַה־לָּנוּ֩b1Kgs.12.16מַה־לָּנוּאין לנו
חֵ֨לֶק
בְּדָוִ֜ד
וְלֹֽא־נַחֲלָ֣ה
בְּבֶן־יִשַׁ֗י
ב
מל"א יב 16:
שמ"ב כ 1
לְאֹהָלֶ֨יךָ֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
עַתָּ֕ה
רְאֵ֥ה
בֵיתְךָ֖
דָּוִ֑דc1Kgs.12.16רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִדתמלוך רק על ביתך, על שבט יהודה
וַיֵּ֥לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֖ל
לְאֹהָלָֽיו׃
17וּבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
הַיֹּשְׁבִ֖ים
בְּעָרֵ֣י
יְהוּדָ֑ה
א
מל"א יב 17:
יא 13,
36
וַיִּמְלֹ֥ךְ
עֲלֵיהֶ֖ם
רְחַבְעָֽםa1Kgs.12.17יִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָםרחבעם המשיך למלוך עליהם׃
פ
18וַיִּשְׁלַ֞ח
הַמֶּ֣לֶךְ
רְחַבְעָ֗ם
א
מל"א יב 18:
שמ"ב כ 24;
מל"א ד 6;
ה 28
אֶת־אֲדֹרָם֙
אֲשֶׁ֣ר
ב
מל"א יב 18:
ד 6‡
עַל־הַמַּ֔ס
וַיִּרְגְּמ֨וּa1Kgs.12.18יִּרְגְּמוּסקלו
כָל־יִשְׂרָאֵ֥ל
בּ֛וֹ
אֶ֖בֶן
וַיָּמֹ֑ת
וְהַמֶּ֣לֶךְ
רְחַבְעָ֗ם
הִתְאַמֵּץ֙b1Kgs.12.18הִתְאַמֵּץמיהר
לַעֲל֣וֹת
בַּמֶּרְכָּבָ֔ה
לָנ֖וּסc1Kgs.12.18לָנוּסלברוח
יְרוּשָׁלִָֽם׃
19א
מל"א יב 19:
מל"ב יז 21
וַיִּפְשְׁע֤וּa1Kgs.12.19יִּפְשְׁעוּמרדו
יִשְׂרָאֵל֙
בְּבֵ֣ית
דָּוִ֔ד
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה׃
ס
20וַיְהִ֞י
כִּשְׁמֹ֤עַ
כָּל־יִשְׂרָאֵל֙
כִּֽי־שָׁ֣ב
יָרָבְעָ֔ם
וַֽיִּשְׁלְח֗וּ
וַיִּקְרְא֤וּ
אֹתוֹ֙
אֶל־הָ֣עֵדָ֔הa1Kgs.12.20אֶל־הָעֵדָהאל אספה
וַיַּמְלִ֥יכוּ
אֹת֖וֹ
עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל
לֹ֤א
הָיָה֙
אַחֲרֵ֣יb1Kgs.12.20לֹא הָיָה אַחֲרֵילא נשאר נאמן ל
בֵית־דָּוִ֔ד
א
מל"א יב 20:
יא 13,
32,
36
זוּלָתִ֥י
שֵֽׁבֶט־יְהוּדָ֖ה
לְבַדּֽוֹ׃
21א
מל"א יב 21:
דהי"ב יא 1
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויבאו)
וַיָּבֹ֣א
רְחַבְעָם֮
יְרוּשָׁלִַם֒
וַיַּקְהֵל֩a1Kgs.12.21יַּקְהֵלגייס, קרא
אֶת־כָּל־בֵּ֨ית
יְהוּדָ֜ה
וְאֶת־שֵׁ֣בֶט
בִּנְיָמִ֗ן
מֵאָ֨ה
וּשְׁמֹנִ֥ים
אֶ֛לֶף
בָּח֖וּרb1Kgs.12.21בָּחוּרנבחרים
עֹשֵׂ֣ה
מִלְחָמָ֑ה
לְהִלָּחֵם֙
עִם־בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֔ל
לְהָשִׁיב֙
אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה
לִרְחַבְעָ֖ם
בֶּן־שְׁלֹמֹֽה׃
פ
22וַיְהִי֙ דְּבַ֣ר הָֽאֱלֹהִ֔ים א מל"א יב 22: דהי"ב יא 2; יב 7-5 אֶל־שְׁמַעְיָ֥ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 23אֱמֹ֗ר אֶל־רְחַבְעָ֤ם בֶּן־שְׁלֹמֹה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְאֶל־כָּל־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ין א מל"א יב 23: יב 17 וְיֶ֥תֶר הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 24כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹֽא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּן עִם־אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ א מל"א יב 24: יב 15‡ כִּ֧י מֵאִתִּ֛יa1Kgs.12.24מֵאִתִּיממני נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֥בוּ לָלֶ֖כֶת כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
ירבעם בן נבט מחטיא את ישראל
25וַיִּ֨בֶן
יָרָבְעָ֧ם
א
מל"א יב 25:
ברא' לג 18‡
אֶת־שְׁכֶ֛ם
בְּהַ֥ר
אֶפְרַ֖יִם
וַיֵּ֣שֶׁב
בָּ֑הּ
וַיֵּצֵ֣א
מִשָּׁ֔ם
וַיִּ֖בֶן
ב
מל"א יב 25:
ברא' לב 32-31;
שפט' ח 8,
17
אֶת־פְּנוּאֵֽל׃
26וַיֹּ֥אמֶר
יָרָבְעָ֖ם
בְּלִבּ֑וֹ
עַתָּ֛ה
תָּשׁ֥וּב
הַמַּמְלָכָ֖ה
לְבֵ֥ית
דָּוִֽד׃
27א
מל"א יב 27:
שמות לד 24;
דבר' יב 7-5,
14
אִֽם־יַעֲלֶ֣ה
׀
הָעָ֣ם
הַזֶּ֗ה
לַעֲשׂ֨וֹת
זְבָחִ֤ים
בְּבֵית־יְהוָה֙
בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם
וְ֠שָׁב
לֵ֣ב
הָעָ֤ם
הַזֶּה֙a1Kgs.12.27שָׁב לֵב הָעָם הַזֶּהישובו להיות נאמנים
אֶל־אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם
אֶל־רְחַבְעָ֖ם
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֑ה
וַהֲרָגֻ֕נִי
וְשָׁ֖בוּ
אֶל־רְחַבְעָ֥ם
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃
28וַיִּוָּעַ֣ץa1Kgs.12.28יִּוָּעַץהתיעץ
הַמֶּ֔לֶךְ
א
מל"א יב 28:
מל"ב י 29;
יז 16;
הושע ח 6-4
וַיַּ֕עַשׂ
שְׁנֵ֖י
ב
מל"א יב 28:
מל"ב יז 16;
הושע י 5;
יג 2;
דהי"ב יא 15;
יג 8
עֶגְלֵ֣י
זָהָ֑ב
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֗ם
רַב־לָכֶם֙b1Kgs.12.28רַב־לָכֶםדי לכם, קשה לכם
מֵעֲל֣וֹת
יְרוּשָׁלִַ֔ם
ג
מל"א יב 28:
שמות לב 4,
8
הִנֵּ֤ה
אֱלֹהֶ֨יךָ֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁ֥ר
הֶעֱל֖וּךָ
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם׃
29וַיָּ֥שֶׂם
א
מל"א יב 29:
הושע ח 5;
י 5
אֶת־הָאֶחָ֖ד
ב
מל"א יב 29:
ברא' כח 19;
שפט' א 30
בְּבֵֽית־אֵ֑ל
וְאֶת־הָאֶחָ֖ד
נָתַ֥ן
ג
מל"א יב 29:
שפט' יח 31-26
בְּדָֽן׃
30א
מל"א יב 30:
יג 34;
מל"ב יז 21
וַיְהִ֛י
הַדָּבָ֥ר
הַזֶּ֖ה
לְחַטָּ֑את
וַיֵּלְכ֥וּ
הָעָ֛ם
לִפְנֵ֥י
הָאֶחָ֖דa1Kgs.12.30לִפְנֵי הָאֶחָדאל העגל האחד
עַד־דָּֽן׃
31א
מל"א יב 31:
יג 32
וַיַּ֖עַשׂ
ב
מל"א יב 31:
מל"ב כג 19
אֶת־בֵּ֣ית
בָּמ֑וֹתa1Kgs.12.31בֵּית בָּמוֹתמקומות פולחן אלילים
ג
מל"א יב 31:
יג 33;
מל"ב יז 32;
עמוס ז 10;
דהי"ב יא 15-14
וַיַּ֤עַשׂ
כֹּֽהֲנִים֙
מִקְצ֣וֹת
הָעָ֔םb1Kgs.12.31מִקְצוֹת הָעָםמכל שבטי העם
אֲשֶׁ֥ר
ד
מל"א יב 31:
שמות כט 9
לֹֽא־הָי֖וּ
מִבְּנֵ֥י
לֵוִֽי׃
32וַיַּ֣עַשׂ
יָרָבְעָ֣ם
׀
חָ֡ג
בַּחֹ֣דֶשׁ
הַשְּׁמִינִ֣יa1Kgs.12.32בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִיבחודש חשוון
בַּחֲמִשָּֽׁה־עָשָׂר֩
י֨וֹם
׀
לַחֹ֜דֶשׁ
א
מל"א יב 32:
ויק' כג 34;
במד' כט 12;
מל"א ח 2,
5
כֶּחָ֣גb1Kgs.12.32כֶּחָגכחג הסוכות
׀
אֲשֶׁ֣ר
בִּיהוּדָ֗ה
וַיַּ֨עַל֙
עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ
כֵּ֤ן
עָשָׂה֙
בְּבֵֽית־אֵ֔ל
לְזַבֵּ֖חַ
לָעֲגָלִ֣ים
אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה
ב
מל"א יב 32:
עמוס ז 13-10
וְהֶעֱמִיד֙
בְּבֵ֣ית
אֵ֔ל
אֶת־כֹּהֲנֵ֥י
הַבָּמ֖וֹת
אֲשֶׁ֥ר
עָשָֽׂה׃
33וַיַּ֜עַל
עַֽל־הַמִּזְבֵּ֣חַ
׀
אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה
בְּבֵֽית־אֵ֗ל
בַּחֲמִשָּׁ֨ה
עָשָׂ֥ר
יוֹם֙
בַּחֹ֣דֶשׁ
הַשְּׁמִינִ֔י
בַּחֹ֖דֶשׁ
א
מל"א יב 33:
במד' טו 39
אֲשֶׁר־בָּדָ֣א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מלבד)
מִלִּבּ֑וֹa1Kgs.12.33אֲשֶׁר־בָּדָא מִלִּבּוֹשהמציא בלבו, בחר בעצמו
וַיַּ֤עַשׂ
חָג֙
לִבְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיַּ֥עַל
עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ
ב
מל"א יב 33:
יג 1
לְהַקְטִֽיר׃
פ