צום

לרגל אסון לאומי:

שמ״ב א 12

בצרות:

תהל׳ לה 13; דנ׳ ו 19

בעת צרה אישית:

שמ״ב יב 16

למנוע סכנה קרבה:

אסתר ד 16

בהקדשת מנהיג בקהילה:

מה״ש יג 3; יד 23

מלווה בתפילה:

דנ׳ ט 3; י 14-1; נחמ׳ א 4; תהל׳ לה 13; עזרא ח 21; לוקס ב 37; ה 33; מה״ש יג 3; יד 23

וידוי על חטא:

שמ״א ז 6; נחמ׳ ט 1, 2

ביטוי של עצב:

דבר׳ ט 18; נחמ׳ ט 1

צום של 40 יום:

משה:

דבר׳ ט 9, 18

ישוע:

מתי ד 1, 2; מרק׳ א 12, 13; לוקס ד 1, 2

כהרגל:

תלמידיו של יוחנן:

מתי ט 14

חנה:

לוקס ב 37

פרושים:

מתי ט 14; מרק׳ ב 18; לוקס יח 12

קורנליוס:

מה״ש י 30

שואל:

קור״ב ו 5; יא 27

בעת שיכול:

אנשי יבש גלעד אחרי מות שאול ובניו:

שמ״א לא 13; דהי״א י 12

דוד, לרגל מות שאול:

שמ״ב א 12 דוד, לרגל מות אבנר, שמ״ב ג 35

ממושך:

דניאל, שלושה שבועות:

דנ׳ י 2, 3

משה, 40 יום:

שמות כד 18; לד 28; דבר׳ ט 9, 18

אליהו:

מל״א יט 8

ישוע:

מתי ד 2

מקומות לא ממוינים:

ישע׳ נח 3-7; ירמ׳ יד 12; יואל א 14; ב 12, 13; זכר׳ ז 5; ח 19; תהל׳ לה 13; סט 11; דנ׳ י 3; עזרא ח 21-23; מתי ו 16-18; ט 14, 15; יז 21; מה״ש כז 9, 33, 34; קור״א ז 5

ע״י בני ישראל, בפרשת פילגש הלוי:

שפט׳ כ 26

במצפה, אחרי ששמו את ארון הברית בקרית יערים:

שמ״א ז 6

ע״י דוד, אחרי מות שאול:

שמ״ב א 12

עבור ילדו החולה:

שמ״ב יב 16-22

כשהוא מתפלל עבור חבריו:

תהל׳ לה 13

בקנאותו לציון:

תהל׳ סט 11

בתפילה עבור עצמו ועבור אויביו:

תהל׳ קט 4, 24

ע״י אחאב, עקב נבואת אליהו שביתו יושמד:

מל״א כא 27 עם כ 29

ע״י יהושפט, בעת סכנת פלישת אויבים לארץ:

דהי״ב כ 3

ע״י עזרא, כשיהודים התחתנו עם עובדות אלילים:

עזרא י 6

ע״י נחמיה, כששמע על המצב בריושלים:

נחמ׳ א 4

ע״י תושבי יהודה, כשירמיהו ניבא נגד יהודה וירושלים:

ירמ׳ לו 9

בבבל, ביקשו הדרכה והגנה:

עזרא ח 21, 23

ע״י דריוש, כששם את דניאל בגוב האריות:

דנ׳ ו 19

ע״י דניאל, כשהתפלל עבור העם:

דנ׳ ט 3

בזמן שקיבל חזון:

דנ׳ י 1-3

ע״י תושבי ננוה, כתגובה להטפת יונה:

יונה ג 5-10

ע״י שאול, בעת שהאמין בדמשק:

מה״ש ט 9

ע״י התמידים באנטעוכיה, כשהקדישו את בר־נבא ושאול לשרות:

מה״ש יג 2, 3

ע״י בר־נבא ושאול, כשהקדישו זקנים בקהילות:

מה״ש יד 23