הגות יומית

האור מאיר בחושך (16 דצמבר)

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים. הַכֹּל נִהְיָה עַל-יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה. בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ הָאוֹר לִבְנֵי הָאָדָם. וְהָאוֹר מֵאִיר בַּחֹשֶׁךְ וְהַחֹשֶׁךְ לֹא הִשִּׂיגוֹ.
יוחנן א 5-1

הדברים הראשונים שדיבר אלוהים במו פיו ומופיעים בדברו היו אלה שבאמצעותם ברא אלוהים את האור. אלוהים רצה לברוא אור בתוך מה שהיה קודם חלל חסר צורה, ריק ואפל.

מכאן עולה בבירור שאור הוא חלק בלתי נפרד מכל מה שקרה בתהליך הבריאה. מילות הפתיחה בבשורת יוחנן קובעות שבראשית היה הדבר, ובו היה האור. העובדה שאורו של בנו הוא שמבקיע את האפלה מדגישה את חשיבות האור בעיני אלוהים.

הניגוד בין אור לחושך הוא מאוד בולט. ההבדל בין יום ללילה הוא מאפיין שבא לידי ביטוי בכל יממה; המעבר הקבוע בין אור לחושך בכל מקום בעולם הוא בלתי נמנע.

כתבי הקודש מרבים להתרכז בחושך הרוחני שמכסה את הארץ ולאו דווקא בחושך הנתפש בחושים. ב(ישעיה ס 2) מתואר החושך כערפל סמיך וכבד שמכסה את העולם ואת יושביו. הפרק הקודם בישעיה מראה שהחושך יכול ללבוש צורות רבות: חטא, אי צדק, אלימות, אי יושר, והרשימה עוד ארוכה. המסר הוא שאין מקום בעולם שאנחנו יכולים להימלט אליו מפני החושך.

אבל יש תקווה. ב(יוחנן א 5) כתוב שהאור חזק יותר מהחושך, ושכאשר האור מאיר בחשכה, החושך חייב להיעלם.

הדרך היחידה למצוא מפלט מפני חושך רוחני היא לשכון עם המשיח, לאפשר לו לשכון בנו, בישותנו, בכל מי שאנחנו ובכל מה שאנחנו עושים. אם נעשה את זה, גם בני אדם אחרים יימשכו אל האור והם לא יוכלו לעמוד בפני האור הקורן מתוכנו. בישעיה ס 3 נאמר שהעמים ילכו לנוגה האור. גם אם אנחנו נאיר את אורו של המשיח, יתקרבו בני אדם אלינו.

איש איננו אוהב לשבת בחושך זמן רב! אנשים שחיים בחושך, ללא המשיח, לא יוכלו לעמוד זמן רב בפני האור. זוהי האחריות המוטלת על כל מי שיש לו אורו של אלוהים: עלינו לאפשר לו להאיר לאנשים שסביבנו שאובדים בחושך, כדי שגם הם ידעו את אורו העצום של אלוהים.

- 16 דצמבר -
© 2012 United Bible Societies - Palestinian Bible Society, Bible Society in Israel, and Arab Israeli Bible Society. All rights reserved.