זכריה יד

זכריה פרק יד

ירושלים והעמים

1הִנֵּ֥ה ^א זכר' יד 1: ישע' יג 6‡ יֽוֹם־בָּ֖א לַֽיהוָ֑ה ^ב זכר' יד 1: יד 14 וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ 2^א זכר' יד 2: יב 3-2 וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם ׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלִַם֮ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר ^ב זכר' יד 2: ישע' יג 16 וְנָשַׁ֨סּוּ֙^aZech.14.2נָשַׁסּוּיבוזו, יישדדו הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (תשגלנה) תִּשָּׁכַ֑בְנָה^bZech.14.2הַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָהתיאנסנה וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן־הָעִֽיר׃ 3וְיָצָ֣א יְהוָ֔ה ^א זכר' יד 3: שמות יד 14‡; טו 3‡; זכר' ט 15-14 וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖ו בְּי֥וֹם קְרָֽב׃ 4^א זכר' יד 4: יחז' יא 23 וְעָמְד֣וּ^aZech.14.4NA[פס' 4‏-5, נב"מ 56] רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם־הַ֠הוּא ^ב זכר' יד 4: שמ"ב טו 30; מתי כא 1‡ עַל־הַ֨ר הַזֵּתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרוּשָׁלִַם֮ מִקֶּדֶם֒^bZech.14.4עַל־פְּנֵי... מִקֶּדֶםמזרחה לירושלים ^ג זכר' יד 4: יחז' מז 10-1; מיכה א 4-3; חבק' ג 6 וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה^cZech.14.4יָמָּהלמערב גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ^dZech.14.4מָשׁיזוז חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה׃ 5וְנַסְתֶּ֣ם^aZech.14.5נַסְתֶּםתברחו; או, ייסתם גֵּֽיא־הָרַ֗י כִּֽי־יַגִּ֣יעַ גֵּי־הָרִים֮ אֶל־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י ^א זכר' יד 5: מל"א יט 11‡; ישע' כט 6; עמוס א 1 הָרַ֔עַשׁ^bZech.14.5כַּאֲשֶׁר... הָרַעַשׁכמו שברחתם מפני רעידת האדמה; או, כמו שניסתם בעת רעידת האדמה בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה ^ב זכר' יד 5: ישע' סו 16-15; מתי טז 27; כה 31 וּבָא֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כָּל־קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ^cZech.14.5עִמָּךְעם ירושלים; בכתבי יד רבים כתוב "עִמו", עם אלוהים׃ 6וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא ^א זכר' יד 6: ישע' יג 10; ירמ' ד 23; יחז' לב 8-7; יואל ג 4 לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (יקפאון) וְקִפָּאֽוֹן^aZech.14.6לֹא־יִהְיֶה... וְקִפָּאוֹןבהיעדר אור שמש יהיה קר מאוד; או, אלא יהיה אור בהיר וערפל; או, לא יהיה חום, קור או קרה׃ 7וְהָיָ֣ה ^א זכר' יד 7: ירמ' ל 7 יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא ^ב זכר' יד 7: מתי כד 36 יִוָּדַ֥ע לַֽיהוָ֖ה ^ג זכר' יד 7: עמוס ח 9 לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה ^ד זכר' יד 7: ישע' נח 14; התג' כב 5 לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר׃ 8וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא ^א זכר' יד 8: יחז' מז 12-1; יואל ד 18; יוח' ז 38; התג' כב 2-1 יֵצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם ^ב זכר' יד 8: יואל ב 20 אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י^aZech.14.8הַיָּם הַקַּדְמוֹנִיהים שבמזרח, ים המלח וְחֶצְיָ֖ם ^ג זכר' יד 8: דבר' יא 24 אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן^bZech.14.8הַיָּם הָאַחֲרוֹןהים שבמערב, הים התיכון בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃ 9וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה ^א זכר' יד 9: במד' כג 21‡; זכר' ט 9; יד 17-16 לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהוָ֛ה ^ב זכר' יד 9: דבר' ו 4‡ אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃ 10יִסּ֨וֹב^aZech.14.10יִסּוֹבתהיה ל, תהפוך ל כָּל־הָאָ֤רֶץ כָּעֲרָבָה֙ ^א זכר' יד 10: מל"א טו 22‡ מִגֶּ֣בַע ^ב זכר' יד 10: שפט' כ 45, 47 לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרֽוּשָׁלִָ֑ם ^ג זכר' יד 10: ישע' ב 2 וְֽרָאֲמָה֩^bZech.14.10רָאֲמָהתתרומם (ירושלים) ^ד זכר' יד 10: ירמ' ל 18; זכר' יב 6 וְיָשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ^cZech.14.10וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָוהיא תשב במקומה ^ה זכר' יד 10: ירמ' יז 19; כ 2; לז 13; לח 7 לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד־מְק֞וֹם שַׁ֤עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ ^ו זכר' יד 10: מל"ב יד 13; דהי"ב כה 23 עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים ^ז זכר' יד 10: ירמ' לא 38; נחמ' ג 1; יב 39 וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 11וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ ^א זכר' יד 11: ח 13; התג' כב 3 וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד ^ב זכר' יד 11: ויק' כה 18‡ וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלִַ֖ם לָבֶֽטַח׃ 12וְזֹ֣את ׀ תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ^aZech.14.12צָבְאוּנלחמו עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם ^א זכר' יד 12: ויק' כו 39; יחז' לג 10 הָמֵ֣ק ׀ בְּשָׂר֗וֹ^bZech.14.12הָמֵק בְּשָׂרוֹהבשר של כולם יירקב וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו^cZech.14.12וְהוּא... רַגְלָיובעודם עומדים חיים וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃ 13וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּֽהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת־יְהוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ ^א זכר' יד 13: יא 6 וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל־יַ֥ד רֵעֵֽהוּ^aZech.14.13עָלְתָה... רֵעֵהוּיתקפו זה את זה׃ 14וְגַ֨ם־יְהוּדָ֔ה ^א זכר' יד 14: יב 2, 5 תִּלָּחֵ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם ^ב זכר' יד 14: ישע' כג 18; זכר' יד 1 וְאֻסַּף֩^aZech.14.14אֻסַּףיהיה לשלל חֵ֨יל^bZech.14.14חֵילעושר, רכוש כָּל־הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃ 15וְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֨רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַחֲמ֔וֹר וְכָ֨ל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּמַּחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 16וְהָיָ֗ה ^א זכר' יד 16: התג' ז 10-9 כָּל־הַנּוֹתָר֙^aZech.14.16כָּל־הַנּוֹתָרכל מי שנשאר מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה ^ב זכר' יד 16: תהל' סו 4‡ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֨לֶךְ֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג ^ג זכר' יד 16: ויק' כג 34‡ אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 17וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת ^א זכר' יד 17: במד' כג 21‡; זכר' יד 9 לְמֶ֖לֶךְ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת ^ב זכר' יד 17: מל"א יח 1‡; ירמ' יד 6-3; עמוס ד 7 וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃ 18וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם^aZech.14.18וְלֹא עֲלֵיהֶםגם עליהם לא ירד גשם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 19זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את^aZech.14.19חַטַּאתעונש מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 20בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל־מְצִלּ֣וֹת^aZech.14.20מְצִלּוֹתפעמוני, מין קישוטי מתכת הַסּ֔וּס ^א זכר' יד 20: שמות כח 36 קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙^bZech.14.20הַסִּירוֹתכלים לבישול הקרבנות בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים^cZech.14.20כַּמִּזְרָקִיםכמו הקערות שלתוכן נשפך דם הקרבנות במקדש לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 21וְ֠הָיָה כָּל־סִ֨יר בִּירוּשָׁלִַ֜ם וּבִֽיהוּדָ֗ה ^א זכר' יד 21: נחמ' ח 10; קור"א י 31 קֹ֚דֶשׁ לַיהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֨אוּ֙ כָּל־הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֨ה ^ב זכר' יד 21: צפנ' א 11‡ כְנַעֲנִ֥י^aZech.14.21כְנַעֲנִיסוחר ע֛וֹד בְּבֵית־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃