זכריה יא

זכריה פרק יא

1פְּתַ֥ח לְבָנ֖וֹן דְּלָתֶ֑יךָ ^א זכר' יא 1: ירמ' כב 7-6 וְתֹאכַ֥ל אֵ֖שׁ ^ב זכר' יא 1: שפט' ט 15‡ בַּאֲרָזֶֽיךָ׃ 2הֵילֵ֤ל^aZech.11.2הֵילֵלבָּכָה, או בְּכֵה בְּרוֹשׁ֙ כִּֽי־נָ֣פַל אֶ֔רֶז אֲשֶׁ֥ר אַדִּרִ֖ים^bZech.11.2אַדִּרִיםארזים גבוהים, חזקים שֻׁדָּ֑דוּ^cZech.11.2שֻׁדָּדוּהושמדו הֵילִ֨ילוּ֙ ^א זכר' יא 2: ישע' ב 13; יחז' כז 6 אַלּוֹנֵ֣י בָשָׁ֔ן כִּ֥י יָרַ֖ד יַ֥עַר ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (הבצור) הַבָּצִֽיר^dZech.11.2הַבָּצִירהמבוצר׃ 3ק֚וֹל ^א זכר' יא 3: ירמ' כה 36-34 יִֽלְלַ֣ת הָרֹעִ֔ים כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה אַדַּרְתָּ֑ם^aZech.11.3אַדַּרְתָּםתפארתם ק֚וֹל ^ב זכר' יא 3: ירמ' ב 15; נ 44 שַׁאֲגַ֣ת כְּפִירִ֔ים כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד גְּא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן^bZech.11.3גְּאוֹן הַיַּרְדֵּןהחורשה, הצמחייה הסבוכה שליד הירדן׃ ס

הרועים חסרי הערך

4כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י רְעֵ֖ה ^א זכר' יא 4: יא 7; תהל' מד 23 אֶת־צֹ֥אן הַהֲרֵגָֽה^aZech.11.4צֹאן הַהֲרֵגָההצאן המיועדות לשחיטה׃ 5אֲשֶׁ֨ר קֹנֵיהֶ֤ן יַֽהֲרְגֻן֙ ^א זכר' יא 5: ירמ' נ 7 וְלֹ֣א יֶאְשָׁ֔מוּ^aZech.11.5לֹא יֶאְשָׁמוּלא יתחרטו; או, לא יוענשו; או, לא ייחשבו כאשמים וּמֹכְרֵיהֶ֣ן יֹאמַ֔ר בָּר֥וּךְ יְהוָ֖ה ^ב זכר' יא 5: הושע יב 9; טימ"א ו 9 וַאעְשִׁ֑ר^bZech.11.5אעְשִׁראתעשר ^ג זכר' יא 5: יחז' לד 4-2 וְרֹ֣עֵיהֶ֔ם לֹ֥א יַחְמ֖וֹל עֲלֵיהֶֽן׃ 6כִּ֠י ^א זכר' יא 6: ירמ' יג 14‡ לֹ֣א אֶחְמ֥וֹל ע֛וֹד עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַמְצִ֣יא^aZech.11.6מַמְצִיאמפקיר, מוסר, מסגיר אֶת־הָאָדָ֗ם ^ב זכר' יא 6: ישע' ט 19-18; מיכה ז 6-2; זכר' יד 13 אִ֤ישׁ בְּיַד־רֵעֵ֨הוּ֙ וּבְיַ֣ד מַלְכּ֔וֹ וְכִתְּתוּ֙^bZech.11.6כִתְּתוּיהרסו, ישברו לרסיסים אֶת־הָאָ֔רֶץ ^ג זכר' יא 6: מיכה ה 7‡ וְלֹ֥א אַצִּ֖יל מִיָּדָֽם׃ 7^א זכר' יא 7: יא 4 וָֽאֶרְעֶה֙ אֶת־צֹ֣אן הַֽהֲרֵגָ֔ה לָכֵ֖ן ^ב זכר' יא 7: ירמ' לט 10; צפנ' ג 12 עֲנִיֵּ֣י הַצֹּ֑אן^aZech.11.7לָכֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאןמכיוון שה' גזר כך, הצאן בסכנה; או, אפשר לקרוא "לכנעני הצאן", סוחרי הצאן, כמו "מוכריהן" בפס' 5, והשווה יד 21 וָאֶקַּֽח־לִ֞י ^ג זכר' יא 7: יחז' לז 22-16 שְׁנֵ֣י מַקְל֗וֹת לְאַחַ֞ד קָרָ֤אתִי ^ד זכר' יא 7: תהל' כז 4; צ 17 נֹ֨עַם֙ וּלְאַחַד֙ קָרָ֣אתִי ^ה זכר' יא 7: תהל' קלג 1 חֹֽבְלִ֔ים^bZech.11.7חֹבְלִיםאחדות, מלשון חֶבֶל, שקושר ומאחד וָאֶרְעֶ֖ה אֶת־הַצֹּֽאן׃ 8וָאַכְחִ֛ד^aZech.11.8אַכְחִדהשמדתי, הסרתי אֶת־שְׁלֹ֥שֶׁת הָרֹעִ֖ים ^א זכר' יא 8: הושע ה 7 בְּיֶ֣רַח^bZech.11.8בְּיֶרַחבחודש אֶחָ֑ד וַתִּקְצַ֤ר נַפְשִׁי֙^cZech.11.8תִּקְצַר נַפְשִׁיפקעה סבלנותי, הם נמאסו עליי בָּהֶ֔ם וְגַם־נַפְשָׁ֖ם בָּחֲלָ֥ה בִֽי^dZech.11.8וְגַם־נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִיוגם אני נמאסתי עליהם׃ 9וָאֹמַ֕ר לֹ֥א אֶרְעֶ֖ה אֶתְכֶ֑ם ^א זכר' יא 9: ירמ' טו 2‡ הַמֵּתָ֣ה תָמ֗וּת^aZech.11.9הַמֵּתָה תָמוּתזאת (הכבשה) שעומדת למות – שתמות וְהַנִּכְחֶ֨דֶת֙ תִּכָּחֵ֔ד וְהַ֨נִּשְׁאָר֔וֹת תֹּאכַ֕לְנָה אִשָּׁ֖ה אֶת־בְּשַׂ֥ר רְעוּתָֽהּ׃ 10וָאֶקַּ֤ח אֶת־מַקְלִי֙ אֶת־נֹ֔עַם וָאֶגְדַּ֖ע^aZech.11.10אֶגְדַּעשיברתי אֹת֑וֹ ^א זכר' יא 10: ירמ' יד 21; הושע א 6, 9 לְהָפֵיר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־כָּל־הָעַמִּֽים׃ 11וַתֻּפַ֖ר בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֵּדְע֨וּ כֵ֜ן ^א זכר' יא 11: צפנ' ג 12 עֲנִיֵּ֤י הַצֹּאן֙^aZech.11.11כֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאןראה פס' 7, הערה הַשֹּׁמְרִ֣ים אֹתִ֔י^bZech.11.11הַשֹּׁמְרִים אֹתִישראו אותי כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 12וָאֹמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם אִם־ט֧וֹב בְּעֵינֵיכֶ֛ם הָב֥וּ^aZech.11.12הָבוּתְּנו, שַׁלמו שְׂכָרִ֖י וְאִם־לֹ֣א ׀ חֲדָ֑לוּ וַיִּשְׁקְל֥וּ אֶת־שְׂכָרִ֖י ^א זכר' יא 12: ברא' לז 28; שמות כא 32; מתי כו 15; כז 3, 9 שְׁלֹשִׁ֥ים כָּֽסֶף^bZech.11.12יִּשְׁקְלוּ אֶת־שְׂכָרִי שְׁלֹשִׁים כָּסֶף[פס' 12‏-13, נב"מ 29]׃ 13וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ^א זכר' יא 13: מתי כז 10-3 הַשְׁלִיכֵ֨הוּ֙ אֶל־הַיּוֹצֵ֔ר^aZech.11.13אֶל־הַיּוֹצֵראל הממונה על אוצר בית המקדש; או, אל הכדר אֶ֣דֶר הַיְקָ֔ר^bZech.11.13אֶדֶר הַיְקָרהשכר המכובד כל כך אֲשֶׁ֥ר יָקַ֖רְתִּי מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם^cZech.11.13אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶםכך העריכו אותי! וָֽאֶקְחָה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים הַכֶּ֔סֶף וָאַשְׁלִ֥יךְ אֹת֛וֹ בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֶל־הַיּוֹצֵֽר׃ 14וָֽאֶגְדַּע֙ ^א זכר' יא 14: יא 7 אֶת־מַקְלִ֣י הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖ת הַחֹֽבְלִ֑ים ^ב זכר' יא 14: ישע' ט 20; זכר' יא 6 לְהָפֵר֙ אֶת־הָֽאַחֲוָ֔ה בֵּ֥ין יְהוּדָ֖ה וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 15וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י ע֣וֹד קַח־לְךָ֔ כְּלִ֖י ^א זכר' יא 15: ישע' נו 11‡ רֹעֶ֥ה אֱוִלִֽי^aZech.11.15אֱוִלִישלא מטפל בצאן כיאות; או, משוגע; או, מתרשל׃ 16כִּ֣י הִנֵּֽה־אָנֹכִי֩ מֵקִ֨ים רֹעֶ֜ה בָּאָ֗רֶץ ^א זכר' יא 16: ירמ' כג 2 הַנִּכְחָד֤וֹת לֹֽא־יִפְקֹד֙^aZech.11.16הַנִּכְחָדוֹת לֹא־יִפְקֹדשלא יחפש את אלה שאבדו, שלא דאג להן הַנַּ֣עַר^bZech.11.16הַנַּעַרהטלה הרך; או, זה שהתרחק ואבד לֹֽא־יְבַקֵּ֔שׁ וְהַנִּשְׁבֶּ֖רֶת לֹ֣א יְרַפֵּ֑א הַנִּצָּבָה֙^cZech.11.16נִּצָּבָההַבְּריאה, החזקה לֹ֣א יְכַלְכֵּ֔ל ^ב זכר' יא 16: יחז' לד 6-2 וּבְשַׂ֤ר הַבְּרִיאָה֙ יֹאכַ֔ל וּפַרְסֵיהֶ֖ן יְפָרֵֽק׃ ס 17^א זכר' יא 17: ישע' נו 11‡ ה֣וֹי רֹעִ֤י הָֽאֱלִיל֙^aZech.11.17הָאֱלִיללא מוצלח, חסר ערך, עלוב ^ב זכר' יא 17: י 2 עֹזְבִ֣י הַצֹּ֔אן ^ג זכר' יא 17: ירמ' נ 37-35 חֶ֥רֶב עַל־זְרוֹע֖וֹ וְעַל־עֵ֣ין יְמִינ֑וֹ ^ד זכר' יא 17: יחז' ל 22-21 זְרֹעוֹ֙ יָב֣וֹשׁ תִּיבָ֔שׁ^bZech.11.17יָבוֹשׁ תִּיבָשׁתתייבש לחלוטין וְעֵ֥ין יְמִינ֖וֹ כָּהֹ֥ה תִכְהֶֽה^cZech.11.17כָּהֹה תִכְהֶהתתעוור׃ ס