רות ד

רות פרק ד

נישואי בעז ורות

1וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה ^א רות ד 1: ברא' לד 20‡; רות ד 1 הַשַּׁעַר֮^aRuth.4.1הַשַּׁעַראל השער; רחבת השער היא המקום הפתוח היחיד בעיר הקדומה, ובה התנהלו חיי המסחר והמשפט ובאופן כללי חייה הציבוריים של יושבי העיר וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה ^ב רות ד 1: ג 12 הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה^bRuth.4.1סוּרָה שְׁבָה־פֹּהבוא ושב פה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י^cRuth.4.1פְּלֹנִי אַלְמֹנִיהכתוב לא מעוניין לגלות את שם האיש ולכן משתמש בביטוי סתמי וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃ 2וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים ^א רות ד 2: דבר' יט 12; כא 3-2; כב 15; כה 8; יהושע כ 4; שפט' ח 16; שמ"א יא 3; טז 4; מל"א כא 8, 11; מל"ב י 1; עזרא י 14 מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ־פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה ^א רות ד 3: ויק' כה 25 אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י^aRuth.4.3מָכְרָה נָעֳמִינעמי מתכוונת למכור הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃ 4וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣^aRuth.4.4אֶגְלֶה אָזְנְךָאביא לתשומת לבך לֵאמֹ֗ר ^א רות ד 4: ירמ' לב 8-7 קְ֠נֵה נֶ֥גֶד^bRuth.4.4נֶגֶדמול עדות הַֽיֹּשְׁבִים֮ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם־תִּגְאַל֙^cRuth.4.4אִם־תִּגְאַלאם ברצונך לגאול גְּאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ואדע) וְאֵֽדְעָה֙ כִּ֣י ^ב רות ד 4: ויק' כה 25 אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל׃ 5וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת^aRuth.4.5וּמֵאֵתאו, וגם את ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (קניתי) קָנִ֔יתָה^bRuth.4.5אֵשֶׁת... קָנִיתָהעם השדה אתה קונה גם את אשת המת, כלומר עליך לקחת אותה לאישה ^א רות ד 5: ברא' לח 8; דבר' כה 6-5; מתי כב 24; מרק' יב 19; לוקס כ 28 לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ׃ 6וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (לגאול) לִגְאָל־לִ֔י^aRuth.4.6פֶּן־אַשְׁחִיתשלא אהרוס פֶּן־אַשְׁחִ֖ית אֶת־נַחֲלָתִ֑י גְּאַל־לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת־גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא־אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל׃ 7^א רות ד 7: דבר' כה 10-8 וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל^aRuth.4.7וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵלזה היה המנהג בעבר בישראל עַל־הַגְּאוּלָּ֤ה וְעַל־הַתְּמוּרָה֙^bRuth.4.7עַל־הַגְּאוּלָּה וְעַל־הַתְּמוּרָהבעת קנייה בכסף או בעת מסחר חליפין לְקַיֵּ֣ם^cRuth.4.7לְקַיֵּםלאשר כָּל־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף^dRuth.4.7שָׁלַףחלץ אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה^eRuth.4.7הַתְּעוּדָההעדות בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 8וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה־לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ^aRuth.4.8וַיִּשְׁלֹף נַעֲלוֹפעולה סמלית שהייתה נהוגה לאישור הוויתור על זכות הקנייה׃ 9וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֨יתִי֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֶֽאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי׃ 10וְגַ֣ם אֶת־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן ^א רות ד 10: הושע ג 2 קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־הַמֵּת֙ עַל־נַ֣חֲלָת֔וֹ ^ב רות ד 10: דבר' כה 6 וְלֹא־יִכָּרֵ֧ת^aRuth.4.10וְלֹא־יִכָּרֵתלא יימחה, לא יישכח שֵׁם־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ^bRuth.4.10וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹמשער עירו, כלומר מהתודעה עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם׃ 11וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־הָעָ֧ם ^א רות ד 11: ברא' לד 20‡; רות ד 1 אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ ^ב רות ד 11: ברא' כט 30-25 כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל^aRuth.4.11וַעֲשֵׂה־חַיִלהצלח במעשה ידיך ^ג רות ד 11: ברא' לה 16‡ בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם ^ד רות ד 11: ברא' לה 19‡ בְּבֵ֥ית לָֽחֶם^bRuth.4.11וּקְרָא... לָחֶםיהא לך שם מכובד בבית לחם; או, הקם זרע בבית לחם׃ 12וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית ^א רות ד 12: ברא' לח 29‡; רות ד 18 פֶּ֔רֶץ^aRuth.4.12בֵית פֶּרֶץהמשפחה העיקרית ביהודה אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה תָמָ֖ר^bRuth.4.12תָמָראִזכור תמר מדגיש את הדמיון בין סיפורה ובין סיפור רות, שתיהן נשים נוכריות המתעקשות לזכות בזכות הייבום לאחר מות בעליהן לִֽיהוּדָ֑ה ^ב רות ד 12: שמ"א ב 20; מלא' ב 15 מִן־הַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ מִן־הַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 13וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־רוּת֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ^aRuth.4.13וַיָּבֹא אֵלֶיהָשכב אִתה ^א רות ד 13: ברא' כא 2-1; כט 31; ל 23-22 וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃ 14^א רות ד 14: לוקס א 58 וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל־נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית^aRuth.4.14לֹא הִשְׁבִּיתלא הפסיק, נתן המשך למשפחתך לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל^bRuth.4.14וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵללשון ברכה, יהיה אבי משפחה חשובה וידועה בישראל׃ 15וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ^aRuth.4.15לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁאחד שמחיה את הנפש וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ^bRuth.4.15וּלְכַלְכֵּל אֶת־שֵׂיבָתֵךְמי שיפרנס אותך בזקנתך, וגם מי שיחזיק ויסבול, כלומר ידאג לך בזקנתך כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר־אֲהֵבַ֨תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ^cRuth.4.15יְלָדַתּוּילדה אותו אֲשֶׁר־הִיא֙ ^א רות ד 15: א 17-16; ב 12-11 ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃ 16וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֨לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ^aRuth.4.16וַתְּשִׁתֵהוּשמה אותו בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת^bRuth.4.16לְאֹמֶנֶתלמטפלת׃ 17וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ ^א רות ד 17: דהי"א ב 12; מתי א 5; לוקס ג 32 עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃ פ

18^א רות ד 18: דהי"א ב 15-4; מתי א 6-3; לוקס ג 33-31 וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת־חֶצְרֽוֹן׃ 19וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־עַמִּֽינָדָֽב׃ 20וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת־שַׂלְמָֽה׃ 21וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד׃ 22וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד׃