רות

רות א

רות פרק א

רות ונעמי

1וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ ^א רות א 1: שפט' ב 18-16 שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים^aRuth.1.1בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִיםבתקופת השופטים (1250‏-1030‏ לפנה"ס) וַיְהִ֥י ^ב רות א 1: ברא' יב 10‡ רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨לֶךְ אִ֜ישׁ ^ג רות א 1: ברא' לה 19‡ מִבֵּ֧ית לֶ֣חֶם יְהוּדָ֗ה לָגוּר֙^bRuth.1.1לָגוּרלחיות זמנית כמו גֵּר, כמו זר בִּשְׂדֵ֣י מוֹאָ֔ב ה֥וּא וְאִשְׁתּ֖וֹ וּשְׁנֵ֥י בָנָֽיו׃ 2וְשֵׁ֣ם הָאִ֣ישׁ אֱֽלִימֶ֡לֶךְ וְשֵׁם֩ אִשְׁתּ֨וֹ נָעֳמִ֜י וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו ׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙ אֶפְרָתִ֔ים^aRuth.1.2אֶפְרָתִיםתושבי בית לחם הנקראת גם "אֶפְרָתָה" מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה ^א רות א 2: שפט' ג 30 וַיָּבֹ֥אוּ שְׂדֵי־מוֹאָ֖ב וַיִּֽהְיוּ־שָֽׁם׃ 3וַיָּ֥מָת אֱלִימֶ֖לֶךְ אִ֣ישׁ נָעֳמִ֑י וַתִּשָּׁאֵ֥ר הִ֖יא וּשְׁנֵ֥י בָנֶֽיהָ׃ 4וַיִּשְׂא֣וּ לָהֶ֗ם ^א רות א 4: נחמ' יג 23 נָשִׁים֙ מֹֽאֲבִיּ֔וֹת שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָרְפָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית ^ב רות א 4: מתי א 5 ר֑וּת וַיֵּ֥שְׁבוּ שָׁ֖ם כְּעֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃ 5וַיָּמ֥וּתוּ גַם־שְׁנֵיהֶ֖ם מַחְל֣וֹן וְכִלְי֑וֹן וַתִּשָּׁאֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה מִשְּׁנֵ֥י יְלָדֶ֖יהָ וּמֵאִישָֽׁהּ׃ 6וַתָּ֤קָם הִיא֙ וְכַלֹּתֶ֔יהָ וַתָּ֖שָׁב^aRuth.1.6וַתָּשָׁבשבה, חזרה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב כִּ֤י שָֽׁמְעָה֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב ^א רות א 6: שמות ד 31‡ כִּֽי־פָקַ֤ד^bRuth.1.6פָקַדזכר, שם לב (כאן לטובה) יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ ^ב רות א 6: תהל' קלב 15; מתי ו 11 לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם לָֽחֶם׃ 7וַתֵּצֵ֗א מִן־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיְתָה־שָׁ֔מָּה וּשְׁתֵּ֥י כַלֹּתֶ֖יהָ עִמָּ֑הּ וַתֵּלַ֣כְנָה בַדֶּ֔רֶךְ לָשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 8וַתֹּ֤אמֶר נָעֳמִי֙ לִשְׁתֵּ֣י כַלֹּתֶ֔יהָ לֵ֣כְנָה שֹּׁ֔בְנָה^aRuth.1.8לֵכְנָה שֹּׁבְנָהלכו חִזרו אִשָּׁ֖ה לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ ^א רות א 8: טימ"ב א 16 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (יעשה) יַ֣עַשׂ יְהוָ֤ה עִמָּכֶם֙ חֶ֔סֶד^bRuth.1.8יַעַשׂ... חֶסֶדיגמול לכם אלוהים טובה כַּאֲשֶׁ֧ר עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־הַמֵּתִ֖ים וְעִמָּדִֽי׃ 9יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לָכֶ֔ם וּמְצֶ֣אןָ ^א רות א 9: דבר' יב 9‡; רות ג 1 מְנוּחָ֔ה^aRuth.1.9מְנוּחָהשלווה וביטחון שבחיי הנישואין אִשָּׁ֖ה בֵּ֣ית אִישָׁ֑הּ^bRuth.1.9אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּכל אחת מהן תינשא בשנית ותקים בית ומשפחה וַתִּשַּׁ֣ק לָהֶ֔ן וַתִּשֶּׂ֥אנָה קוֹלָ֖ן וַתִּבְכֶּֽינָה^cRuth.1.9וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָההרימו את קולן בבכי׃ 10וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ כִּי־אִתָּ֥ךְ נָשׁ֖וּב לְעַמֵּֽךְ׃ 11וַתֹּ֤אמֶר נָעֳמִי֙ שֹׁ֣בְנָה^aRuth.1.11שֹׁבְנָהחִזרו נא בְנֹתַ֔י לָ֥מָּה תֵלַ֖כְנָה עִמִּ֑י הַֽעֽוֹד־לִ֤י בָנִים֙ בְּֽמֵעַ֔י^bRuth.1.11הַעוֹד... בְּמֵעַיהאם יש תקווה שעוד אלד בנים? ^א רות א 11: ברא' לח 8, 11; דבר' כה 5 וְהָי֥וּ^cRuth.1.11וְהָיוּשיכולים להיות לָכֶ֖ם לַאֲנָשִֽׁים׃ 12שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַי֙ לֵ֔כְןָ כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִהְי֣וֹת לְאִ֑ישׁ^aRuth.1.12מִהְיוֹת לְאִישׁמלהיות אשת איש כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֙^bRuth.1.12כִּי אָמַרְתִּיוגם אם הייתי מניח ש... יֶשׁ־לִ֣י תִקְוָ֔ה גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַלַּ֨יְלָה֙ לְאִ֔ישׁ וְגַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃ 13הֲלָהֵ֣ן^aRuth.1.13הֲלָהֵןהאם לבנים האלה ׀ תְּשַׂבֵּ֗רְנָה^bRuth.1.13תְּשַׂבֵּרְנָהתחכו, תצפו, תקוו עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִגְדָּ֔לוּ הֲלָהֵן֙ תֵּֽעָגֵ֔נָה^cRuth.1.13תֵּעָגֵנָהתהיו עגונות, מנועות מלהתחתן לְבִלְתִּ֖י הֱי֣וֹת לְאִ֑ישׁ אַ֣ל בְּנֹתַ֗י כִּֽי־מַר־לִ֤י מְאֹד֙ מִכֶּ֔ם^dRuth.1.13כִּי... מִכֶּםמצבי קשה יותר ממצבכן; או, כואב לי מאד לראות את מצבכן ^א רות א 13: שפט' ב 15; תהל' לב 4‡; איוב יט 21 כִּֽי־יָצְאָ֥ה בִ֖י^eRuth.1.13כִּי־יָצְאָה בִיפגעה בי יַד־יְהוָֽה׃ 14וַתִּשֶּׂ֣נָה קוֹלָ֔ן^aRuth.1.14וַתִּשֶּׂנָההרימו וַתִּבְכֶּ֖ינָה ע֑וֹד וַתִּשַּׁ֤ק^bRuth.1.14וַתִּשַּׁקנישקה עָרְפָּה֙ לַחֲמוֹתָ֔הּ וְר֖וּת דָּ֥בְקָה בָּֽהּ^cRuth.1.14דָּבְקָה בָּהּהתעקשה להישאר אִתה׃ 15וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ^aRuth.1.15יְבִמְתֵּךְגיסתך אֶל־עַמָּ֖הּ ^א רות א 15: יהושע כד 15; שפט' יא 24 וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ׃ 16וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י^aRuth.1.16אַל־תִּפְגְּעִי־בִיאל תפצירי בי לְעָזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֨ינִי֙ אָלִ֔ין^bRuth.1.16וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִיןהיכן שתתגוררי אתגורר גם אני עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃ 17בַּאֲשֶׁ֤ר^aRuth.1.17בַּאֲשֶׁרבמקום ש... תָּמ֨וּתִי֙ אָמ֔וּת וְשָׁ֖ם אֶקָּבֵ֑ר כֹּה֩ ^א רות א 17: שמ"א יד 44; כ 13; מל"א ב 23; יט 2; מל"ב ו 31 יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֥ה לִי֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף^bRuth.1.17כֹּה... יֹסִיףלשון שבועה מקובלת במקרא כִּ֣י הַמָּ֔וֶת^cRuth.1.17הַמָּוֶתרק המוות יַפְרִ֖יד בֵּינִ֥י וּבֵינֵֽךְ׃ 18^א רות א 18: מה"ש כא 14 וַתֵּ֕רֶא כִּֽי־מִתְאַמֶּ֥צֶת^aRuth.1.18כִּי־מִתְאַמֶּצֶתעומדת על דעתה בעקשנות הִ֖יא לָלֶ֣כֶת אִתָּ֑הּ וַתֶּחְדַּ֖ל לְדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיהָ^bRuth.1.18לְדַבֵּר אֵלֶיהָלשכנע אותה לחזור׃ 19וַתֵּלַ֣כְנָה שְׁתֵּיהֶ֔ם עַד־בֹּאָ֖נָה^aRuth.1.19עַד־בֹּאָנָהעד שבאו אל ^א רות א 19: ברא' לה 19‡ בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיְהִ֗י כְּבֹאָ֨נָה֙^bRuth.1.19כְּבֹאָנָהכאשר באו אל בֵּ֣ית לֶ֔חֶם ^ב רות א 19: מתי כא 10 וַתֵּהֹ֤ם^cRuth.1.19וַתֵּהֹםנרעשה, מלשון מהומה כָּל־הָעִיר֙ עֲלֵיהֶ֔ן^dRuth.1.19עֲלֵיהֶןבגללן וַתֹּאמַ֖רְנָה הֲזֹ֥את נָעֳמִֽי׃ 20וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ן אַל־תִּקְרֶ֥אנָה לִ֖י נָעֳמִ֑י קְרֶ֤אןָ לִי֙ ^א רות א 20: איכה א 4 מָרָ֔א כִּי־הֵמַ֥ר ^ב רות א 20: ברא' כח 3‡ שַׁדַּ֛י לִ֖י^aRuth.1.20כִּי... לִיגרם לי אלוהים מרירות וסבל מְאֹֽד׃ 21אֲנִי֙ מְלֵאָ֣ה הָלַ֔כְתִּי ^א רות א 21: איוב א 21 וְרֵיקָ֖ם הֱשִׁיבַ֣נִי יְהוָ֑ה לָ֣מָּה תִקְרֶ֤אנָה לִי֙ נָעֳמִ֔י ^ב רות א 21: איוב ל 11 וַֽיהוָה֙ עָ֣נָה בִ֔י^aRuth.1.21עָנָה בִיהעיד על חטאתי בכך שהביא עליי רעה וְשַׁדַּ֖י הֵ֥רַֽע לִֽי׃ 22וַתָּ֣שָׁב נָעֳמִ֗י וְר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה כַלָּתָהּ֙ עִמָּ֔הּ הַשָּׁ֖בָה^aRuth.1.22הַשָּׁבָהשחזרה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם ^א רות א 22: שמות ט 31; ויק' כג 11-10 בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים^bRuth.1.22בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִיםבאמצע חודש ניסן, בסמוך לחג הפסח, תקופת האביב׃