משלי ח

משלי פרק ח

יתרונות החכמה ונצחיותה

1^א משלי ח 1: א 20; ט 3 הֲלֹֽא־חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃ 2^א משלי ח 2: ט 3, 14 בְּרֹאשׁ־מְרוֹמִ֥ים^aProv.8.2רֹאשׁ־מְרוֹמִיםמקום גבוה ביותר עֲלֵי־דָ֑רֶךְ^bProv.8.2עֲלֵי־דָרֶךְליד הדרך בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת^cProv.8.2בֵּית נְתִיבוֹתבתוך הדרכים; או, בפרשת דרכים נִצָּֽבָה^dProv.8.2נִצָּבָהעומדת׃ 3^א משלי ח 3: איוב כט 7 לְיַד־שְׁעָרִ֥ים לְפִי־קָ֑רֶת^aProv.8.3לְפִי־קָרֶתבפתח העיר מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים^bProv.8.3מְבוֹא פְתָחִיםכניסה לפתח העיר תָּרֹֽנָּה^cProv.8.3תָּרֹנָּהמרימה קולה בשיר׃ 4אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים^aProv.8.4אִישִׁיםאנשים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 5הָבִ֣ינוּ ^א משלי ח 5: א 4‡ פְתָאיִ֣ם^aProv.8.5פְתָאיִםחסרי חכמה, קלי דעת, חסר ניסיון ^ב משלי ח 5: א 4; ח 12 עָרְמָ֑ה^bProv.8.5עָרְמָהפיקחוּת ^ג משלי ח 5: א 22, 32; ג 35 וּ֝כְסִילִ֗ים^cProv.8.5כְסִילִיםטיפשים, שוטים, חסרי דעת הָבִ֥ינוּ לֵֽב^dProv.8.5הָבִינוּ לֵבהכינו את לבכם להבין׃ 6שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־נְגִידִ֣ים^aProv.8.6נְגִידִיםדברים ישרים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י^bProv.8.6מִפְתַּח שְׂפָתַיפתיחת שפתיי, כלומר הדיבור שלי ^א משלי ח 6: כג 16 מֵישָׁרִֽים^cProv.8.6מֵישָׁרִיםדברי אמת׃ 7^א משלי ח 7: תהל' לז 30 כִּֽי־אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה^aProv.8.7יֶהְגֶּהידבר חִכִּ֑י^bProv.8.7חִכִּיהחך שלי, הפה שלי וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃ 8בְּצֶ֥דֶק כָּל־אִמְרֵי־פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם ^א משלי ח 8: דבר' לב 5; פיל' ב 15 נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ^aProv.8.8נִפְתָּל וְעִקֵּשׁדבר לא ישר, מסולף, שקרי׃ 9כֻּלָּ֣ם ^א משלי ח 9: יד 6 נְ֭כֹחִים^aProv.8.9נְכֹחִיםישרים לַמֵּבִ֑ין וִֽ֝ישָׁרִ֗ים ^ב משלי ח 9: ג 13 לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃ 10^א משלי ח 10: ג 14‡; ח 19 קְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ^aProv.8.10מֵחָרוּץמזהב נִבְחָֽר׃ 11כִּֽי־טוֹבָ֣ה חָ֭כְמָה ^א משלי ח 11: לא 10 מִפְּנִינִ֑ים ^ב משלי ח 11: ג 15 וְכָל־חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ^aProv.8.11לֹא יִשְׁווּ־בָהּלא שווים לה בערכם׃ 12אֲֽנִי־חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי ^א משלי ח 12: א 4; ח 5 עָרְמָ֑ה^aProv.8.12שָׁכַנְתִּי עָרְמָהשוכנת בתוך הפיקחות וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת^bProv.8.12דַעַת מְזִמּוֹתשיקול דעת וראיית הנולד אֶמְצָֽא׃ 13^א משלי ח 13: ג 7; טז 6 יִֽרְאַ֣ת יְהוָה֮ שְֽׂנֹ֫את^aProv.8.13שְׂנֹאתשנוא רָ֥ע ^ב משלי ח 13: שמ"א ב 3; ישע' יג 11; משלי טז 18 גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן^bProv.8.13גֵּאָה וְגָאוֹןיהירות וגאווה רבה ׀ ^ג משלי ח 13: טו 9 וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע^cProv.8.13דֶרֶךְ רָעהתנהגות רעה ^ד משלי ח 13: ב 12‡ וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת^dProv.8.13פִי תַהְפֻּכוֹתפה ההופף את האמת, כלומר משקר שָׂנֵֽאתִי׃ 14^א משלי ח 14: ישע' כח 29; ירמ' לב 19; משלי יט 20 לִֽי־עֵ֭צָה ^ב משלי ח 14: ב 7; ג 21; יח 1 וְתוּשִׁיָּ֑ה^aProv.8.14תוּשִׁיָּההפירוש המדויק איננו ברור, חכמה ממשית, יכולת בחירת החלטות נכונות בזמן אמת אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה^bProv.8.14בִינָהההבחנה וההשגה השכלית; חדירה לעומק הדבר ^ג משלי ח 14: קהלת ז 19; ט 16 לִ֣י גְבוּרָֽה^cProv.8.14גְבוּרָהאומץ וכוח׃ 15^א משלי ח 15: דנ' ב 21; דהי"ב א 10 בִּ֭י^aProv.8.15בִּיבעזרתי מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רוֹזְנִ֗ים^bProv.8.15רוֹזְנִיםמושלים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק׃ 16בִּ֭י שָׂרִ֣ים יָשֹׂ֑רוּ^aProv.8.16יָשֹׂרוּישלטו וּ֝נְדִיבִ֗ים^bProv.8.16נְדִיבִיםאצילים כָּל־שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק׃ 17אֲ֭נִי ^א משלי ח 17: שמ"א ב 30‡ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (אהביה) אֹהֲבַ֣י אֵהָ֑ב ^ב משלי ח 17: ב 6-4; יעקב א 5 וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י^aProv.8.17מְשַׁחֲרַיאלה המבקשים אותי יִמְצָאֻֽנְנִי׃ 18^א משלי ח 18: ג 16; כב 4 עֹֽשֶׁר־וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ^ב משלי ח 18: תהל' קיב 10 ה֥וֹן עָ֝תֵ֗ק^aProv.8.18הוֹן עָתֵקרכוש העובר בין סוחרים; עָתֵק מילה יחידאית, כנראה עובר ממקום למקום או עבה ורב וּצְדָקָֽה׃ 19^א משלי ח 19: ג 14; איוב כח 15 ט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז^aProv.8.19פָּזזהב טהור וּ֝תְבוּאָתִ֗י ^ב משלי ח 19: י 20 מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר^bProv.8.19נִבְחָרמזוקק, מעולה׃ 20בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה^aProv.8.20אֹרַח־צְדָקָהדרכי צדק אֲהַלֵּ֑ך בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ 21לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ^aProv.8.21יֵשׁרכוש ^א משלי ח 21: כד 4 וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃ פ

22יְֽהוָ֗ה^aProv.8.22NA[פס' 22‏-23, נב"מ 10] קָ֭נָנִי^bProv.8.22קָנָנִיילד אותי; או, יצר אותי, ברא אותי ^א משלי ח 22: תהל' קד 24‡; קול' א 15; התג' ג 14 רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ^cProv.8.22רֵאשִׁית דַּרְכּוֹבתחילת מעשיו קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו^dProv.8.22קֶדֶם מִפְעָלָיוקודמת לכל פעולותיו מֵאָֽז^eProv.8.22מֵאָזמתחילת הזמן׃ 23מֵ֭עוֹלָם^aProv.8.23מֵעוֹלָםמלפני תחילת הזמן ^א משלי ח 23: יוח' א 3-1 נִסַּ֥כְתִּי^bProv.8.23נִסַּכְתִּיעוצבתי; או, נזרעתי כמו זרע ברחם מֵרֹ֗אשׁ^cProv.8.23מֵרֹאשׁמראשית ^ב משלי ח 23: יוח' יז 5 מִקַּדְמֵי־אָֽרֶץ^dProv.8.23מִקַּדְמֵי־אָרֶץמלפני בריאת הארץ׃ 24^א משלי ח 24: ברא' א 2; משלי ג 20 בְּאֵין־תְּהֹמ֥וֹת^aProv.8.24בְּאֵין־תְּהֹמוֹתכשעוד לא היו תהומות, מי תהום חוֹלָ֑לְתִּי^bProv.8.24חוֹלָלְתִּינולדתי בְּאֵ֥ין ^ב משלי ח 24: ברא' ז 11; ח 2 מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם^cProv.8.24נִכְבַּדֵּי־מָיִםעשירים במים; או, מאגרי מים תת־קרקעיים׃ 25^א משלי ח 25: תהל' צ 2; איוב טו 7 בְּטֶ֣רֶם^aProv.8.25בְּטֶרֶםלפני הָרִ֣ים הָטְבָּ֑עוּ^bProv.8.25הָטְבָּעוּהושקעו במים לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃ 26עַד־לֹ֣א^aProv.8.26עַד־לֹאלפני עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת^bProv.8.26אֶרֶץ וְחוּצוֹתארץ נושבת והאזורים הלא מיושבים וְ֝רֹ֗אשׁ עָפְר֥וֹת תֵּבֵֽל^cProv.8.26רֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵלראשית עפר הארץ או היבשה׃ 27^א משלי ח 27: ירמ' י 12; נא 15; משלי ג 19; קול' א 16 בַּהֲכִינ֣וֹ^aProv.8.27בַּהֲכִינוֹכאשר ה' הכין שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי ^ב משלי ח 27: איוב כו 10 בְּח֥וּקוֹ ח֝֗וּג^bProv.8.27בְּחוּקוֹ חוּגכאשר ה' חקק, סימן מעגל עַל־פְּנֵ֥י תְהֽוֹם^cProv.8.27תְהוֹםהים הקדמון מבראשית׃ 28בְּאַמְּצ֣וֹ^aProv.8.28בְּאַמְּצוֹכאשר ה' אימץ, חיזק שְׁחָקִ֣ים^bProv.8.28שְׁחָקִיםשמים, רקיע מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז^cProv.8.28בַּעֲזוֹזכאשר גברו ונעשו עזים עִינ֥וֹת^dProv.8.28עִינוֹתמעיינות תְּהוֹם׃ 29^א משלי ח 29: ירמ' ה 22‡ בְּשׂ֘וּמ֤וֹ^aProv.8.29בְּשׂוּמוֹכאשר נתן לַיָּ֨ם ׀ חֻקּ֗וֹ^bProv.8.29חֻקּוֹגבולו וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־פִ֑יו^cProv.8.29לֹא יַעַבְרוּ־פִיויצייתו בְּ֝חוּק֗וֹ ^ב משלי ח 29: מיכה ו 2‡ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ^dProv.8.29בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץכאשר ה' קבע את יסודות הארץ׃ 30וָֽאֶהְיֶ֥ה^aProv.8.30NA[נב"מ 15] ^א משלי ח 30: יוח' א 3-2 אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן^bProv.8.30אֶהְיֶההייתי וָֽאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשֻׁעִים^cProv.8.30אָמוֹןאיש סודו; או, חניך המקבל הדרכה; מילה יחידאית י֤וֹם ׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכָל־עֵֽת׃ 31מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ^aProv.8.31בְּתֵבֵל אַרְצוֹבעולם שהוא ברא ^א משלי ח 31: תהל' טז 3; יוח' יג 1 וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ פ

32^א משלי ח 32: ה 7; ז 24 וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י ^ב משלי ח 32: תהל' א 1; קיט 2-1; קכח 1; לוקס יא 28 וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ^aProv.8.32אַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּהשומרים את דרכי יהיו מאושרים׃ 33^א משלי ח 33: א 7; ד 1; טו 32; יט 20 שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר^aProv.8.33מוּסָרתוכחה ומשמעת, דבר הנלמד בייסורים של ענישה פיזית וַחֲכָ֗מוּ^bProv.8.33חֲכָמוּלשון ציווי וְאַל־תִּפְרָֽעוּ^cProv.8.33אַל־תִּפְרָעוּאל תהיו פרועים, שלוחי רסן׃ 34^א משלי ח 34: ג 13, 18 אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד^aProv.8.34לִשְׁקֹדלשמור, להתמיד עַל־דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי^bProv.8.34מְזוּזֹת פְּתָחָיהעמודים בפתח הבית׃ 35כִּ֣י ^א משלי ח 35: ג 22; ד 22 מֹ֭צְאִי ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (מצאי) מָצָ֣א חַיִּ֑ים ^ב משלי ח 35: ג 4; יב 2; יח 22 וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן^aProv.8.35יָּפֶק רָצוֹןהוציא, השיג רצון טוב מֵיְהוָֽה׃ 36וְֽ֭חֹטְאִי^aProv.8.36חֹטְאִימי שחוטא לי, מי שאינו מוצא אותי ^א משלי ח 36: א 32-31; טו 32 חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ^bProv.8.36חֹמֵס נַפְשׁוֹמשחית, הורס את עצמו ^ב משלי ח 36: ה 12; יב 1 כָּל־מְ֝שַׂנְאַ֗י^cProv.8.36מְשַׂנְאַיאלה ששונאים אותי ^ג משלי ח 36: כא 6 אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃ פ