שפטים ט

שפטים פרק ט

שלטון אבימלך

1וַיֵּ֨לֶךְ ^א שפט' ט 1: ח 31 אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־יְרֻבַּ֨עַל֙ ^ב שפט' ט 1: ברא' לג 18 שְׁכֶ֔מָה אֶל־אֲחֵ֖י אִמּ֑וֹ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם וְאֶל־כָּל־מִשְׁפַּ֛חַת בֵּית־אֲבִ֥י אִמּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 2דַּבְּרוּ־נָ֞א בְּאָזְנֵ֨י כָל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶם֮^aJudg.9.2בַּעֲלֵי שְׁכֶםאזרחי שכם, בעלי הקרקע מַה־טּ֣וֹב לָכֶם֒ הַמְשֹׁ֨ל בָּכֶ֜ם ^א שפט' ט 2: ח 30 שִׁבְעִ֣ים אִ֗ישׁ כֹּ֚ל בְּנֵ֣י יְרֻבַּ֔עַל אִם־מְשֹׁ֥ל בָּכֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וּזְכַרְתֶּ֕ם ^ב שפט' ט 2: ברא' ב 23; כט 14; שמ"ב ה 1; יט 14 כִּֽי־עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶ֖ם^bJudg.9.2עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶםממשפחתכם אָנִֽי׃ 3וַיְדַבְּר֨וּ אֲחֵֽי־אִמּ֜וֹ עָלָ֗יו בְּאָזְנֵי֙ כָּל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤ט^aJudg.9.3וַיֵּטנטה, הלך לִבָּם֙ אַחֲרֵ֣י אֲבִימֶ֔לֶךְ כִּ֥י אָמְר֖וּ ^א שפט' ט 3: ברא' כט 15 אָחִ֥ינוּ הֽוּא׃ 4וַיִּתְּנוּ־לוֹ֙ שִׁבְעִ֣ים כֶּ֔סֶף^aJudg.9.4כֶּסֶףשקל כסף מִבֵּ֖יתּ ^א שפט' ט 4: ח 33 בַ֣עַל בְּרִ֑ית^bJudg.9.4מִבֵּית בַּעַל בְּרִיתמאוצר מקדש "בעל ברית" וַיִּשְׂכֹּ֨ר בָּהֶ֜ם אֲבִימֶ֗לֶךְ אֲנָשִׁ֤ים רֵיקִים֙ ^ב שפט' ט 4: צפנ' ג 4 וּפֹ֣חֲזִ֔ים^cJudg.9.4רֵיקִים וּפֹחֲזִיםחסרי רכוש ומופקרים קלי דעת וַיֵּלְכ֖וּ אַחֲרָֽיו׃ 5וַיָּבֹ֤א בֵית־אָבִיו֙ עָפְרָ֔תָה ^א שפט' ט 5: מל"ב יא 2-1 וַֽיַּהֲרֹ֞ג אֶת־אֶחָ֧יו בְּנֵֽי־יְרֻבַּ֛עַל ^ב שפט' ט 5: ח 30 שִׁבְּעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַיִּוָּתֵ֞ר^aJudg.9.5יִּוָּתֵרנשאר בחיים יוֹתָ֧ם בֶּן־יְרֻבַּ֛עַל הַקָּטֹ֖ן כִּ֥י נֶחְבָּֽא׃ ס 6וַיֵּאָ֨סְפ֜וּ כָּל־בַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וְכָל־בֵּ֣ית מִלּ֔וֹא^aJudg.9.6בֵּית מִלּוֹאעיר סמוכה לשכם; או, רובע בתוך העיר שכם שנבנה על מילוי עפר וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֖לֶךְ לְמֶ֑לֶךְ עִם־אֵל֥וֹן מֻצָּ֖ב^bJudg.9.6עִם־אֵלוֹן מֻצָּבאצל האלון שליד המצבה, אולי המצבה שהקים יהושע (יהושע כד 26) אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁכֶֽם׃ 7וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ ^א שפט' ט 7: דבר' יא 29; כז 12; יהושע ח 33 הַר־גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים׃ 8הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ^aJudg.9.8לִמְשֹׁחַמשיחה מסמלת הכתרה עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (מלוכה) מָלְכָ֥ה^bJudg.9.8מָלְכָהמלוך! עָלֵֽינוּ׃ 9וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־דִּשְׁנִ֔י^aJudg.9.9הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִיהאם הפסקתי לתת שמן עשיר אֲשֶׁר־בִּ֛י^bJudg.9.9בִּיבו, בשמן יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים^cJudg.9.9לָנוּעַ עַל־הָעֵצִיםלשוטט בין העצים, לשלוט עליהם במקום לעסוק במלאכה מועילה׃ 10וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי־אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ׃ 11וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־מָתְקִ֔י^aJudg.9.11הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִיהאם הפסקתי לתת את פֵּרותיי המתוקים וְאֶת־תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 12וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי־אַ֖תְּ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (מלוכי) מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ׃ 13וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־תִּ֣ירוֹשִׁ֔י ^א שפט' ט 13: תהל' קד 15; קהלת ב 3; י 19 הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים^aJudg.9.13הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִיםתירוש שימש גם נסך בפולחן וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 14וַיֹּאמְר֥וּ כָל־הָעֵצִ֖ים אֶל־הָאָטָ֑ד^aJudg.9.14הָאָטָדאילן סרק, פֵּרותיו אינם למאכל לֵ֥ךְ אַתָּ֖ה מְלָךְ־עָלֵֽינוּ׃ 15וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֨לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ^aJudg.9.15חֲסוּמִצאו מחסה בְצִלִּ֑י וְאִם־אַ֕יִן^bJudg.9.15אַיִןלא תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל ^א שפט' ט 15: מל"א ה 20; מל"ב יט 23; ישע' ב 13; יד 8; לז 24; ירמ' כב 23; זכר' יא 1; תהל' כט 5; קד 16 אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃ 16וְעַתָּ֗ה אִם־בֶּאֱמֶ֤ת וּבְתָמִים֙^aJudg.9.16בֶּאֱמֶת וּבְתָמִיםבנאמנות שלמה, ביושר ובתום לב עֲשִׂיתֶ֔ם וַתַּמְלִ֖יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וְאִם־טוֹבָ֤ה עֲשִׂיתֶם֙ ^א שפט' ט 16: ח 35 עִם־יְרֻבַּ֣עַל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאִם־כִּגְמ֥וּל יָדָ֖יו^bJudg.9.16כִּגְמוּל יָדָיוכפי שראוי היה תמורת מעשיו עֲשִׂ֥יתֶם לֽוֹ׃ 17אֲשֶׁר־נִלְחַ֥ם אָבִ֖י עֲלֵיכֶ֑ם וַיַּשְׁלֵ֤ךְ אֶת־נַפְשׁוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד^aJudg.9.17יַּשְׁלֵךְ... מִנֶּגֶדסיכן את עצמו למענכם עד סכנת נפשות וַיַּצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃ 18וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל־בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ ^א שפט' ט 18: ח 30; ט 2, 5 אֶת־בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֤לֶךְ ^ב שפט' ט 18: ח 31 בֶּן־אֲמָתוֹ֙^aJudg.9.18אֲמָתוֹפילגשו, ראה פרק ח 31 עַל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא׃ 19וְאִם־בֶּאֱמֶ֨ת וּבְתָמִ֧ים עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־יְרֻבַּ֥עַל וְעִם־בֵּית֖וֹ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִׂמְחוּ֙ בַּאֲבִימֶ֔לֶךְ וְיִשְׂמַ֥ח גַּם־ה֖וּא בָּכֶֽם׃ 20וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלּ֑וֹא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 21וַיָּ֣נָס^aJudg.9.21יָּנָסברח יוֹתָ֔ם וַיִּבְרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ בְּאֵ֑רָה וַיֵּ֣שֶׁב שָׁ֔ם מִפְּנֵ֖י אֲבִימֶ֥לֶךְ אָחִֽיו׃ פ

22וַיָּ֧שַׂר^aJudg.9.22יָּשַׂרשלט בשׂררה, ברודנות אֲבִימֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 23^א שפט' ט 23: שמ"א טז 14; מל"א כב 22; ישע' יט 2, 14; תסל"ב ב 11 וַיִּשְׁלַ֤ח אֱלֹהִים֙ ר֣וּחַ רָעָ֔ה בֵּ֣ין אֲבִימֶ֔לֶךְ וּבֵ֖ין בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם ^ב שפט' ט 23: ישע' לג 1 וַיִּבְגְּד֥וּ בַעֲלֵי־שְׁכֶ֖ם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 24^א שפט' ט 24: דבר' כז 25; שפט' ט 57-56 לָב֕וֹא חֲמַ֖ס^aJudg.9.24לָבוֹא חֲמַסכדי שיבוא הגמול על המעשה הנפשע של רצח בני גדעון שִׁבְעִ֣ים בְּנֵֽי־יְרֻבָּ֑עַל ^ב שפט' ט 24: במד' לה 33 וְדָמָ֗ם לָשׂ֞וּם עַל־אֲבִימֶ֤לֶךְ אֲחִיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָרַ֣ג אוֹתָ֔ם וְעַל֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֲשֶׁר־חִזְּק֥וּ אֶת־יָדָ֖יו^bJudg.9.24אֲשֶׁר...־יָדָיותמכו בו לַהֲרֹ֥ג אֶת־אֶחָֽיו׃ 25וַיָּשִׂ֣ימוּ לוֹ֩^aJudg.9.25לוֹנגד אבימלך בַעֲלֵ֨י שְׁכֶ֜ם מְאָרְבִ֗ים^bJudg.9.25מְאָרְבִיםכנראה תצפיתנים האורבים עַ֚ל רָאשֵׁ֣י הֶהָרִ֔ים וַיִּגְזְל֗וּ^cJudg.9.25יִּגְזְלוּשׁדדו אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם בַּדָּ֑רֶךְ וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃ פ

26וַיָּבֹ֞א גַּ֤עַל בֶּן־עֶ֨בֶד֙ וְאֶחָ֔יו^aJudg.9.26וְאֶחָיוואנשיו וַיַּעַבְר֖וּ בִּשְׁכֶ֑ם וַיִּבְטְחוּ־ב֖וֹ בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶֽם׃ 27וַיֵּצְא֨וּ הַשָּׂדֶ֜ה וַֽיִּבְצְר֤וּ אֶת־כַּרְמֵיהֶם֙ וַֽיִּדְרְכ֔וּ^aJudg.9.27יִּדְרְכוּדריכת הענבים להפקת התירוש מהם וַֽיַּעֲשׂ֖וּ הִלּוּלִ֑ים^bJudg.9.27הִלּוּלִיםחגיגת הבציר וַיָּבֹ֨אוּ֙ ^א שפט' ט 27: ח 33; ט 46 בֵּ֣ית אֱֽלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְקַלְל֖וּ אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 28וַיֹּ֣אמֶר ׀ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֗בֶד מִֽי־אֲבִימֶ֤לֶךְ וּמִֽי־שְׁכֶם֙^aJudg.9.28וּמִי־שְׁכֶםומי אנחנו יושבי שכם כִּ֣י נַעַבְדֶ֔נּוּ הֲלֹ֥א בֶן־יְרֻבַּ֖עַל וּזְבֻ֣ל^bJudg.9.28זְבֻלכנראה היה מושל שכם מטעם אבימלך פְּקִיד֑וֹ עִבְד֗וּ אֶת־אַנְשֵׁ֤י ^א שפט' ט 28: ברא' לד 2 חֲמוֹר֙^cJudg.9.28עִבְדוּ... חֲמוֹרמינו לשליט מישהו מבין אנשי משפחת חמור אֲבִ֣י שְׁכֶ֔ם וּמַדּ֖וּעַ נַעַבְדֶ֥נּוּ אֲנָֽחְנוּ׃ 29^א שפט' ט 29: שמ"ב טו 4 וּמִ֨י יִתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙^aJudg.9.29הָעָם הַזֶּהתושבי שכם בְּיָדִ֔י וְאָסִ֖ירָה^bJudg.9.29אָסִירָהאוריד, אדיח מהמלוכה אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַאֲבִימֶ֔לֶךְ^cJudg.9.29וַיֹּאמֶר לַאֲבִימֶלֶךְעל אף שאבימלך לא היה שם רַבֶּ֥ה צְבָאֲךָ֖ וָצֵֽאָה^dJudg.9.29רַבֶּה צְבָאֲךָ וָצֵאָההגדל את הצבא שלך וצא למלחמה׃ 30וַיִּשְׁמַ֗ע זְבֻל֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֶת־דִּבְרֵ֖י גַּ֣עַל בֶּן־עָ֑בֶד וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ^aJudg.9.30וַיִּחַר אַפּוֹבער כעסו׃ 31וַיִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים^aJudg.9.31מַלְאָכִיםשליחים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בְּתָרְמָ֣ה^bJudg.9.31בְּתָרְמָהבתרמית, בסתר לֵאמֹ֑ר הִנֵּה֩ גַ֨עַל בֶּן־עֶ֤בֶד וְאֶחָיו֙ בָּאִ֣ים שְׁכֶ֔מָה וְהִנָּ֛ם צָרִ֥ים אֶת־הָעִ֖יר^cJudg.9.31צָרִים אֶת־הָעִירהופכים את אנשי העיר לצרים, לאויבים עָלֶֽיךָ׃ 32וְעַתָּה֙ ק֣וּם לַ֔יְלָה אַתָּ֖ה וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתָּ֑ךְ וֶאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶֽה׃ 33וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֔מֶשׁ תַּשְׁכִּ֖ים וּפָשַׁטְתָּ֣ עַל־הָעִ֑יר וְהִנֵּה־ה֞וּא וְהָעָ֤ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ יֹצְאִ֣ים אֵלֶ֔יךָ ^א שפט' ט 33: שמ"א י 7 וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֥א יָדֶֽךָ^aJudg.9.33כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָככל שתצליח׃ ס 34וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לָ֑יְלָה וַיֶּאֶרְב֣וּ עַל־שְׁכֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה רָאשִֽׁים^aJudg.9.34רָאשִׁיםקבוצות׃ 35וַיֵּצֵא֙ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֔בֶד וַיַּעֲמֹ֕ד פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְהָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִן־הַמַּאְרָֽב׃ 36וַיַּרְא־גַּעַל֮ אֶת־הָעָם֒ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־זְבֻ֔ל הִנֵּה־עָ֣ם יוֹרֵ֔ד מֵרָאשֵׁ֖י הֶהָרִ֑ים^aJudg.9.36הֶהָרִיםהר גריזים מדרום והר עיבל מצפון לעיר שכם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ זְבֻ֔ל אֵ֣ת צֵ֧ל הֶהָרִ֛ים אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה כָּאֲנָשִֽׁים׃ ס 37וַיֹּ֨סֶף ע֣וֹד גַּעַל֮ לְדַבֵּר֒ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־עָם֙ יֽוֹרְדִ֔ים מֵעִ֖ם ^א שפט' ט 37: יחז' לח 12 טַבּ֣וּר הָאָ֑רֶץ^aJudg.9.37טַבּוּר הָאָרֶץמרכז הארץ; או, שטח בצלע ההר וְרֹאשׁ־אֶחָ֣ד^bJudg.9.37רֹאשׁקבוצת אנשים בָּ֔א מִדֶּ֖רֶךְ אֵל֥וֹן מְעוֹנְנִֽים^cJudg.9.37אֵלוֹן מְעוֹנְנִיםכנראה עץ אלון שסמוך לו פעלו מנחשים ומגידי עתידות הנקראים מעוננים׃ 38וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו זְבֻ֗ל אַיֵּ֨ה אֵפ֥וֹא פִ֨יךָ֙^aJudg.9.38אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָאם כן, היכן המילים הגבוהות אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר מִ֥י אֲבִימֶ֖לֶךְ כִּ֣י נַעַבְדֶ֑נּוּ הֲלֹ֨א זֶ֤ה הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר מָאַ֣סְתָּה^bJudg.9.38מָאַסְתָּהזִלזלת בּ֔וֹ צֵא־נָ֥א עַתָּ֖ה וְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃ ס 39וַיֵּ֣צֵא גַ֔עַל לִפְנֵ֖י^aJudg.9.39לִפְנֵיבראש בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּלָּ֖חֶם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 40וַיִּרְדְּפֵ֣הוּ אֲבִימֶ֔לֶךְ וַיָּ֖נָס מִפָּנָ֑יו וַֽיִּפְּל֛וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּ֖ים עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃ 41וַיֵּ֥שֶׁב אֲבִימֶ֖לֶךְ בָּארוּמָ֑ה^aJudg.9.41בָּארוּמָהחזר אל עירו בקרבת שכם מפני שלא הצליח להיכנס אל שכם וַיְגָ֧רֶשׁ זְבֻ֛ל אֶת־גַּ֥עַל וְאֶת־אֶחָ֖יו מִשֶּׁ֥בֶת בִּשְׁכֶֽם׃ 42וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּצֵ֥א הָעָ֖ם הַשָּׂדֶ֑ה וַיַּגִּ֖דוּ לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 43וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָעָ֗ם וַֽיֶּחֱצֵם֙^aJudg.9.43יֶּחֱצֵםחילק אותם לִשְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֔ים וַיֶּאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הָעָם֙ יֹצֵ֣א מִן־הָעִ֔יר וַיָּ֥קָם עֲלֵיהֶ֖ם וַיַּכֵּֽם׃ 44וַאֲבִימֶ֗לֶךְ וְהָרָאשִׁים֙^aJudg.9.44הָרָאשִׁיםקבוצת הלוחמים שהייתה עם אבימלך אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ פָּשְׁט֕וּ וַיַּ֣עַמְד֔וּ פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וּשְׁנֵ֣י הָֽרָאשִׁ֗ים פָּֽשְׁט֛וּ עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה וַיַּכּֽוּם׃ 45וַאֲבִימֶ֜לֶךְ נִלְחָ֣ם בָּעִ֗יר כֹּ֚ל הַיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיִּלְכֹּד֙ אֶת־הָעִ֔יר וְאֶת־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־בָּ֖הּ הָרָ֑ג ^א שפט' ט 45: מל"ב ג 25 וַיִּתֹּץ֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּזְרָעֶ֖הָ מֶֽלַח׃ פ

46וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֑ם^aJudg.9.46מִגְדַּל־שְׁכֶםמבנה המקדש המבוצר שבעיר וַיָּבֹ֣אוּ אֶל־צְרִ֔יחַ^bJudg.9.46צְרִיחַמערה או מבנה תת־קרקעי מבוצר בֵּ֖ית ^א שפט' ט 46: ח 33 אֵ֥ל בְּרִֽית^cJudg.9.46בֵּית אֵל בְּרִיתמקדש "אל ברית", הוא "בעל ברית"׃ 47וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶ֑לֶךְ כִּ֣י הִֽתְקַבְּצ֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶֽם׃ 48וַיַּ֨עַל אֲבִימֶ֜לֶךְ ^א שפט' ט 48: תהל' סח 15 הַר־צַלְמ֗וֹן הוּא֮ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֒ וַיִּקַּח֩ אֲבִימֶ֨לֶךְ אֶת־הַקַּרְדֻּמּ֜וֹת^aJudg.9.48קַּרְדֻּמּוֹתגרזנים לחטוב בהם עצים בְּיָד֗וֹ וַיִּכְרֹת֙ שׂוֹכַ֣ת עֵצִ֔ים^bJudg.9.48שׂוֹכַת עֵצִיםענף עצים גדול ומסועף וַיִּ֨שָּׂאֶ֔הָ וַיָּ֖שֶׂם עַל־שִׁכְמ֑וֹ^cJudg.9.48עַל־שִׁכְמוֹעל כתפו וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּ֗וֹ מָ֤ה רְאִיתֶם֙ עָשִׂ֔יתִי מַהֲר֖וּ עֲשׂ֥וּ כָמֽוֹנִי׃ 49וַיִּכְרְת֨וּ גַם־כָּל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׂוֹכֹ֗ה וַיֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֤י אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ וַיָּשִׂ֣ימוּ עַֽל־הַצְּרִ֔יחַ^aJudg.9.49עַלמול, ליד וַיַּצִּ֧יתוּ עֲלֵיהֶ֛ם אֶֽת־הַצְּרִ֖יחַ בָּאֵ֑שׁ וַיָּמֻ֜תוּ גַּ֣ם כָּל־אַנְשֵׁ֧י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֛ם כְּאֶ֖לֶף אִ֥ישׁ וְאִשָּֽׁה׃ פ

50וַיֵּ֥לֶךְ אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־תֵּבֵ֑ץ^aJudg.9.50תֵּבֵץעיר בקרבת שכם וַיִּ֥חַן בְּתֵבֵ֖ץ^bJudg.9.50יִּחַן בְּתֵבֵץהקים מחנה כדי להטיל מצור ולהילחם וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ 51וּמִגְדַּל־עֹז֮^aJudg.9.51מִגְדַּל־עֹזמגדל מבוצר הָיָ֣ה בְתוֹךְ־הָעִיר֒ וַיָּנֻ֨סוּ שָׁ֜מָּה כָּל־הָאֲנָשִׁ֣ים וְהַנָּשִׁ֗ים וְכֹל֙ בַּעֲלֵ֣י הָעִ֔יר וַֽיִּסְגְּר֖וּ בַּעֲדָ֑ם^bJudg.9.51יִּסְגְּרוּ בַּעֲדָםנעלו את עצמם בפנים וַֽיַּעֲל֖וּ עַל־גַּ֥ג הַמִּגְדָּֽל׃ 52וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ עַד־הַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַד־פֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ׃ 53^א שפט' ט 53: שמ"ב יא 21 וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת ^ב שפט' ט 53: שמות יא 5‡; שמ"ב יא 21; איוב מא 16 פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב^aJudg.9.53פֶּלַח רֶכֶבחלק שבור של האבן העליונה של הריחיים עַל־רֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ^bJudg.9.53תָּרִץשברה אֶת־גֻּלְגָּלְתּֽוֹ׃ 54^א שפט' ט 54: שמ"א לא 4 וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל־הַנַּ֣עַר ׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי^aJudg.9.54מוֹתְתֵנִיהרוג אותי! פֶּן־יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת׃ 55וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל^aJudg.9.55אִישׁ־יִשְׂרָאֵלצבא של לוחמים מכמה שבטים כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃ 56^א שפט' ט 56: ברא' ט 6-5; תהל' צד 23 וַיָּ֣שֶׁב^aJudg.9.56יָּשֶׁבהשיב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶת־שִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו׃ 57וְאֵ֗ת כָּל־רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם ^א שפט' ט 57: ט 20-16 קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּן־יְרֻבָּֽעַל׃ פ