ירמיה ד

ירמיה פרק ד

1^א ירמ' ד 1: ג 22; טו 19 אִם־תָּשׁ֨וּב יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ נְאֻם־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י תָּשׁ֑וּב ^ב ירמ' ד 1: ז 3; לה 15 וְאִם־תָּסִ֧יר שִׁקּוּצֶ֛יךָ^aJer.4.1שִׁקּוּצֶיךָכינוי גנאי לפסילים מִפָּנַ֖י וְלֹ֥א תָנֽוּד^bJer.4.1וְלֹא תָנוּדואם תפסיק ללכת אחרי האלילים; או, אז לא תלך מאליל לאליל׃ 2^א ירמ' ד 2: דבר' י 20; ישע' מה 23; סה 16; ירמ' יב 16 וְנִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ ^ב ירמ' ד 2: מל"א כב 14‡ חַי־יְהוָ֔ה ^ג ירמ' ד 2: ישע' מח 1 בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה ^ד ירמ' ד 2: ברא' יב 3‡; כב 18 וְהִתְבָּ֥רְכוּ ב֛וֹ ^ה ירמ' ד 2: ג 17; יב 16-15; גלט' ג 8 גּוֹיִ֖ם ^ו ירמ' ד 2: ישע' מה 25; ירמ' ט 23; קור"א א 31 וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃ ס 3כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם ^א ירמ' ד 3: הושע י 12 נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר^aJer.4.3נִירוּ לָכֶם נִירניר הוא התלם הראשון בחרישת שדה לפני זריעה; הכוונה: הכינו את עצמכם לחזור בתשובה ^ב ירמ' ד 3: מתי יג 7 וְאַֽל־תִּזְרְע֖וּ אֶל־קוֹצִֽים׃ 4^א ירמ' ד 4: ויק' כו 41‡; דבר' י 16‡; רומ' ב 29-28 הִמֹּ֣לוּ לַיהֹוָ֗ה וְהָסִ֨רוּ֙ עָרְל֣וֹת לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם פֶּן־תֵּצֵ֨א ^ב ירמ' ד 4: ישע' י 17‡; ל 27, 33; ירמ' כא 12 כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ ^ג ירמ' ד 4: ישע' א 31; לד 10; מרק' ט 43, 48 וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה ^ד ירמ' ד 4: מד 22 מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶֽם^aJer.4.4מַעַלְלֵיכֶםמעשיכם׃

איום על יהודה בפלישת אויב

5הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירוּשָׁלִַ֨ם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ ^א ירמ' ד 5: יהושע ו 4‡; ירמ' ו 1; הושע ח 1 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ותקעו) תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙^aJer.4.5קִרְאוּ מַלְאוּקִראו בקול חזק וְאִמְר֔וּ ^ב ירמ' ד 5: יהושע י 20; ירמ' ח 14 הֵאָסְפ֥וּ וְנָב֖וֹאָה אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר^bJer.4.5עָרֵי הַמִּבְצָרהערים המבוצרות׃ 6^א ירמ' ד 6: ישע' סב 10‡; ירמ' ד 21; נ 2 שְׂאוּ־נֵ֣ס צִיּ֔וֹנָה הָעִ֖יזוּ^aJer.4.6הָעִיזוּלכו למקום מעוז אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י ^ב ירמ' ד 6: ישע' מא 25; ירמ' א 15-14; ו 1, 22; י 22; יח 11 רָעָ֗ה אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃ 7עָלָ֤ה ^א ירמ' ד 7: ה 6; כה 38; נ 17; דנ' ז 4 אַרְיֵה֙ מִֽסֻּבְּכ֔וֹ^aJer.4.7מִסֻּבְּכוֹמהיער הסבוך שלו ^ב ירמ' ד 7: כה 9; יחז' כא 36; כו 9-7 וּמַשְׁחִ֣ית גּוֹיִ֔ם נָסַ֖ע יָצָ֣א מִמְּקֹמ֑וֹ ^ג ירמ' ד 7: ישע' א 7; ו 11; ירמ' ב 15 לָשׂ֤וּם אַרְצֵךְ֙ לְשַׁמָּ֔ה^bJer.4.7לָשׂוּם... לְשַׁמָּהלהשמיד עָרַ֥יִךְ תִּצֶּ֖ינָה^cJer.4.7תִּצֶּינָהתהיינה לצייה, תחרבנה ^ד ירמ' ד 7: ישע' ה 9; ירמ' ט 10; כו 9; לג 10; לד 22; מד 22; צפנ' ב 5 מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב^dJer.4.7מֵאֵין יוֹשֵׁבבלא תושבים׃ 8עַל־זֹ֛את חִגְר֥וּ ^א ירמ' ד 8: ברא' לז 34‡ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹא־שָׁ֛ב ^ב ירמ' ד 8: דהי"ב כח 11‡ חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה^aJer.4.8חֲרוֹן אַף־יהוהזעם ה' מִמֶּֽנּוּ׃ פ

9וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה ^א ירמ' ד 9: ישע' כב 3; ירמ' מח 41 יֹאבַ֥ד לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ^aJer.4.9יֹאבַד לֵביאבד אומץ לבו; או, יהיה אובד עצות וְלֵ֣ב הַשָּׂרִ֑ים וְנָשַׁ֨מּוּ֙^bJer.4.9נָשַׁמּוּימלאו שיממון הַכֹּ֣הֲנִ֔ים ^ב ירמ' ד 9: ישע' כט 10-9; יחז' יג 9 וְהַנְּבִיאִ֖ים יִתְמָֽהוּ^cJer.4.9יִתְמָהוּיוכו בתימהון׃ 10^א ירמ' ד 10: א 6; יד 13; לב 17 וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אָכֵן֩ ^ב ירמ' ד 10: מל"א כב 22‡; יחז' יד 9; תסל"ב ב 11 הַשֵּׁ֨א הִשֵּׁ֜אתָ^aJer.4.10הִשֵּׁאתָרימית לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְלִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹ֔ר ^ג ירמ' ד 10: ה 12; יד 13 שָׁל֖וֹם יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְנָגְעָ֥ה חֶ֖רֶב עַד־הַנָּֽפֶשׁ׃ 11בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָֽעָם־הַזֶּה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם ^א ירמ' ד 11: יג 24; יחז' יז 10; הושע יג 15 ר֣וּחַ צַ֤ח^aJer.4.11צַחיבשה וחמה שְׁפָיִים֙^bJer.4.11שְׁפָיִיםגבעות חשופות בַּמִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ ^ב ירמ' ד 11: ישע' כב 4; ירמ' ו 26; ח 11, 23-19; ט 6; יד 17; איכה ב 11; ג 48; ד 3, 6, 10 בַּת־עַמִּ֑י ל֥וֹא לִזְר֖וֹת וְל֥וֹא לְהָבַֽר^cJer.4.11לְהָבַרלנקות׃ 12ר֧וּחַ מָלֵ֛א מֵאֵ֖לֶּה^aJer.4.12מָלֵא מֵאֵלֶּהחזקה מדיי לדברים האלה יָ֣בוֹא לִ֑י עַתָּ֕ה גַּם־אֲנִ֛י אֲדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּטִ֖ים אוֹתָֽם^bJer.4.12אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָםאוכיח ואעניש אותם׃ 13הִנֵּ֣ה ׀ ^א ירמ' ד 13: ישע' יט 1; נחום א 3 כַּעֲנָנִ֣ים יַעֲלֶ֗ה ^ב ירמ' ד 13: ישע' ה 28; סו 15‡ וְכַסּוּפָה֙ מַרְכְּבוֹתָ֔יו ^ג ירמ' ד 13: הושע ח 1; חבק' א 8; איכה ד 19 קַלּ֥וּ^aJer.4.13קַלּוּמהירים מִנְּשָׁרִ֖ים ^ד ירמ' ד 13: יחז' כו 10 סוּסָ֑יו א֥וֹי לָ֖נוּ כִּ֥י ^ה ירמ' ד 13: ד 20; ה 6; ט 18 שֻׁדָּֽדְנוּ^bJer.4.13שֻׁדָּדְנוּמשמידים אותנו׃ 14^א ירמ' ד 14: מתי ט 4-3; יעקב ד 8 כַּבְּסִ֨י מֵרָעָ֤ה לִבֵּךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְמַ֖עַן תִּוָּשֵׁ֑עִי ^ב ירמ' ד 14: יג 27; משלי א 22 עַד־מָתַ֛י תָּלִ֥ין^aJer.4.14תָּלִיןתשארנה בְּקִרְבֵּ֖ךְ מַחְשְׁב֥וֹת אוֹנֵֽךְ^bJer.4.14מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְמחשבותיך הרעות והחוטאות׃ 15כִּ֛י ק֥וֹל מַגִּ֖יד ^א ירמ' ד 15: ח 16 מִדָּ֑ן וּמַשְׁמִ֥יעַ אָ֖וֶן מֵהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ 16הַזְכִּ֣ירוּ לַגּוֹיִ֗ם הִנֵּה֙ הַשְׁמִ֣יעוּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֔ם נֹצְרִ֥ים^aJer.4.16נֹצְרִיםאנשים שמתכננים לשים מצור בָּאִ֖ים ^א ירמ' ד 16: ישע' לט 3; ירמ' ה 15; ח 18 מֵאֶ֣רֶץ הַמֶּרְחָ֑ק^bJer.4.16הַמֶּרְחָקרחוקה ^ב ירמ' ד 16: יחז' כא 27 וַֽיִּתְּנ֛וּ עַל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה קוֹלָֽם׃ 17כְּשֹׁמְרֵ֣י שָׂדַ֔י^aJer.4.17שָׂדַישדות הָי֥וּ ^א ירמ' ד 17: מל"ב כה 1, 4 עָלֶ֖יהָ מִסָּבִ֑יב כִּי־אֹתִ֥י ^ב ירמ' ד 17: ישע' א 20, 23; ל 1‡; ירמ' ה 23 מָרָ֖תָה^bJer.4.17אֹתִי מָרָתָההיא מרדה בי נְאֻם־יְהוָֽה׃ 18^א ירמ' ד 18: ישע' נ 1; ירמ' ב 17, 19; יחז' כב 31; הושע ז 2; תהל' קז 17 דַּרְכֵּךְ֙ וּמַ֣עֲלָלַ֔יִךְ עָשׂ֥וֹ אֵ֖לֶּה לָ֑ךְ^aJer.4.18עָשׂוֹ אֵלֶּה לָךְהביאו את הרעות האלה עלייך זֹ֤את רָעָתֵךְ֙ כִּ֣י ^ב ירמ' ד 18: ב 19 מָ֔ר^bJer.4.18זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָרזה עונשך והוא מר כִּ֥י נָגַ֖ע עַד־לִבֵּֽךְ׃ ס 19^א ירמ' ד 19: ישע' טז 11; כא 3; כב 4; ירמ' ח 23 מֵעַ֣י^aJer.4.19מֵעַייגוני, בטני כואבת ׀ מֵעַ֨י ׀ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (אחולה) אוֹחִ֜ילָה^bJer.4.19אוֹחִילָהאני סובל מכאבים קִיר֥וֹת ^ב ירמ' ד 19: ישע' טו 5; עמוס ג 6; חבק' ג 16 לִבִּ֛י הֹֽמֶה־לִּ֥י לִבִּ֖י^cJer.4.19הֹמֶה־לִּי לִבִּילבי פועם בחזקה לֹ֣א אַחֲרִ֑ישׁ כִּ֣י ק֤וֹל ^ג ירמ' ד 19: יהושע ו 4‡ שׁוֹפָר֙ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (שמעתי) שָׁמַ֣עַתְּ נַפְשִׁ֔י ^ד ירמ' ד 19: במד' י 9; קור"א יד 8 תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָֽה׃ 20^א ירמ' ד 20: יחז' ז 26 שֶׁ֤בֶר עַל־שֶׁ֨בֶר֙ נִקְרָ֔א כִּ֥י ^ב ירמ' ד 20: ד 13, 27 שֻׁדְּדָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פִּתְאֹם֙ ^ג ירמ' ד 20: י 20 שֻׁדְּד֣וּ אֹהָלַ֔י רֶ֖גַע יְרִיעֹתָֽי׃ 21עַד־מָתַ֖י אֶרְאֶה־נֵּ֑ס^aJer.4.21נֵּסהנס של האויב התוקף אֶשְׁמְעָ֖ה ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ ס 22כִּ֣י ׀ ^א ירמ' ד 22: ה 4; י 8; רומ' א 22 אֱוִ֣יל^aJer.4.22אֱוִילשוטה, טיפש עַמִּ֗י ^ב ירמ' ד 22: הושע ד 1 אוֹתִי֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בָּנִ֤ים סְכָלִים֙^bJer.4.22סְכָלִיםחסרי דעת הֵ֔מָּה וְלֹ֥א ^ג ירמ' ד 22: משלי יד 6‡ נְבוֹנִ֖ים הֵ֑מָּה חֲכָמִ֥ים הֵ֨מָּה֙ ^ד ירמ' ד 22: ט 2; יג 23; רומ' טז 19; קור"א טז 20 לְהָרַ֔ע ^ה ירמ' ד 22: עמוס ג 10; תהל' לו 4 וּלְהֵיטִ֖יב לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ 23^א ירמ' ד 23: ישע' כד 19 רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ ^ב ירמ' ד 23: ברא' א 2; איוב כו 7 וְהִנֵּה־תֹ֖הוּ וָבֹ֑הוּ וְאֶל־הַשָּׁמַ֖יִם ^ג ירמ' ד 23: זכר' יד 6 וְאֵ֥ין אוֹרָֽם׃ 24רָאִ֨יתִי֙ הֶֽהָרִ֔ים וְהִנֵּ֖ה ^א ירמ' ד 24: מל"א יט 11‡; ישע' ה 25; ירמ' י 10 רֹעֲשִׁ֑ים וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת הִתְקַלְקָֽלוּ^aJer.4.24הִתְקַלְקָלוּהזדעזעו, התנודדו׃ 25רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֖ה אֵ֣ין הָאָדָ֑ם ^א ירמ' ד 25: ט 9; יב 4; צפנ' א 3 וְכָל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם נָדָֽדוּ^aJer.4.25נָדָדוּהתרחקו׃ 26רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל^aJer.4.26כַּרְמֶלארץ של כרמים ועצי פרי הַמִּדְבָּ֑ר^bJer.4.26הַמִּדְבָּרהיה למדבר ^א ירמ' ד 26: א 15; ב 15; ד 7, 16; ט 10; י 22 וְכָל־עָרָ֗יו נִתְּצוּ֙^cJer.4.26נִתְּצוּנהרסו מִפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י ^ב ירמ' ד 26: דהי"ב כח 11‡ חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ ס 27כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה ^א ירמ' ד 27: ויק' כו 33; ישע' א 7; ו 11; סב 4; ירמ' ו 8; יב 11; כה 11; לב 43; לד 22; מד 6; איכה א 13 שְׁמָמָ֥ה תִהְיֶ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ ^ב ירמ' ד 27: ה 10, 18; ל 11; מו 28; עמוס ט 8; נחמ' ט 31 וְכָלָ֖ה לֹ֥א אֶעֱשֶֽׂה^aJer.4.27וְכָלָה לֹא אֶעֱשֶׂהאבל לא אשמיד אותה לגמרי׃ 28עַל־זֹאת֙ ^א ירמ' ד 28: ישע' לג 9; ירמ' יב 4, 11; כג 10; הושע ד 3 תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ ^ב ירמ' ד 28: ישע' ה 30; נ 3; יואל ג 4-3 וְקָדְר֥וּ^aJer.4.28קָדְרוּיחשכו, ישחירו הַשָּׁמַ֖יִם מִמָּ֑עַל עַ֤ל ^ג ירמ' ד 28: במד' כג 19; ירמ' נא 12 כִּי־דִבַּ֨רְתִּי֙ זַמֹּ֔תִי^bJer.4.28זַמֹּתִיתכננתי, גזרתי ^ד ירמ' ד 28: ברא' ו 6‡; זכר' ח 14 וְלֹ֥א נִחַ֖מְתִּי^cJer.4.28לֹא נִחַמְתִּילא אתחרט ^ה ירמ' ד 28: כג 20; ל 24 וְלֹא־אָשׁ֥וּב מִמֶּֽנָּה׃ 29מִקּ֨וֹל פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת^aJer.4.29רֹמֵה קֶשֶׁתקַשָת ^א ירמ' ד 29: מל"ב כה 4 בֹּרַ֨חַת֙ כָּל־הָעִ֔יר ^ב ירמ' ד 29: ישע' ב 21-19; ירמ' טז 16; התג' ו 15 בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים^bJer.4.29עָבִיםסבכים וּבַכֵּפִ֖ים^cJer.4.29כֵּפִיםסלעים עָל֑וּ ^ג ירמ' ד 29: ד 7 כָּל־הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין־יוֹשֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃ 30^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ואתי) וְאַ֨תְּ שָׁד֜וּד ^א ירמ' ד 30: ישע' י 3; ירמ' יג 21 מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י^aJer.4.30שָׁנִיבגדים אדומים ויקרים כִּי־תַעְדִּ֣י^bJer.4.30תַעְדִּיתתקשטי, תשימי על עצמך עֲדִי־זָהָ֗ב^cJer.4.30עֲדִי־זָהָבתכשיטי זהב ^ב ירמ' ד 30: מל"ב ט 30; יחז' כג 40; משלי ו 25 כִּֽי־תִקְרְעִ֤י^dJer.4.30תִקְרְעִיתעשי שעינייך תיראנה רחבות יותר בַפּוּךְ֙^eJer.4.30פּוּךְאיפור בצבע כחול עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ ^ג ירמ' ד 30: כב 20, 22; יחז' כג 5, 9; איכה א 2, 19 עֹגְבִ֖ים^fJer.4.30עֹגְבִיםמאהבים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃ 31כִּי֩ ק֨וֹל כְּחוֹלָ֜ה^aJer.4.31חוֹלָהאישה שיש לה צירי לידה שָׁמַ֗עְתִּי צָרָה֙ כְּמַבְכִּירָ֔ה^bJer.4.31כְּמַבְכִּירָהכמו אישה שיולדת בן בכור ק֧וֹל ^א ירמ' ד 31: ישע' א 8‡ בַּת־צִיּ֛וֹן ^ב ירמ' ד 31: ישע' מב 14 תִּתְיַפֵּ֖חַ^cJer.4.31תִּתְיַפֵּחַנאנחת מכאבים ^ג ירמ' ד 31: איכה א 17 תְּפָרֵ֣שׂ כַּפֶּ֑יהָ אֽוֹי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־עָיְפָ֥ה נַפְשִׁ֖י לְהֹרְגִֽים^dJer.4.31לְהֹרְגִיםמול הרבים שמבקשים להרוג אותי׃ פ