ירמיה ב

ירמיה פרק ב

ה' מפציר בישראל המשרכת דרכיה

1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2הָלֹ֡ךְ ^א ירמ' ב 2: ז 2; יא 6 וְקָֽרָאתָ֩ בְאָזְנֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ ^ב ירמ' ב 2: תהל' קכט 2‡; התג' ב 4 חֶ֣סֶד ^ג ירמ' ב 2: תהל' קכט 2‡ נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ^aJer.2.2אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְאהבתך בתור כלה ^ד ירמ' ב 2: דבר' א 30, 33; ב 7 לֶכְתֵּ֤ךְ^bJer.2.2לֶכְתֵּךְכשהלכת אַחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃ 3^א ירמ' ב 3: שמות יט 6-5‡; דבר' יד 2, 21; כו 19; ישע' סב 12; רומ' יא 16 קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֔ה ^ב ירמ' ב 3: יעקב א 18; התג' יד 4 רֵאשִׁ֖ית תְּבוּאָתֹ֑ה ^ג ירמ' ב 3: ישע' מא 11; ירמ' ל 16; נ 7; יחז' לה 12; חבק' א 11 כָּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ^aJer.2.3יֶאְשָׁמוּנענשו רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ

4^א ירמ' ב 4: ישע' כח 14; סו 5; ירמ' ז 2; יז 4; יט 3; כא 11; כט 20; מב 15; מד 24, 26; יחז' יג 2; לד 9; לז 4; הושע ד 1 שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכָֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 5כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה ^א ירמ' ב 5: ישע' ה 4; מיכה ו 3 מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י ^ב ירמ' ב 5: מד 9‡ רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י ^ג ירמ' ב 5: מל"ב יז 15; רומ' א 21 וַיֵּֽלְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל^aJer.2.5הַהֶבֶלהאלילים, שאין בהם ממש וַיֶּהְבָּֽלוּ^bJer.2.5יֶּהְבָּלוּהם נעשו בעצמם הבל׃ 6וְלֹ֣א אָמְר֔וּ אַיֵּ֣ה^aJer.2.6אַיֵּהאיפה יְהוָ֔ה ^א ירמ' ב 6: שמות ו 6‡ הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם ^ב ירמ' ב 6: דבר' ח 2, 15; כט 4; עמוס ב 10 הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙^bJer.2.6שׁוּחָהבורות בְּאֶ֨רֶץ֙ צִיָּ֣ה^cJer.2.6צִיָּהיבשה, שוממה ^ג ירמ' ב 6: יג 16‡ וְצַלְמָ֔וֶת^dJer.2.6צַלְמָוֶתחושך בְּאֶ֗רֶץ לֹֽא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃ 7^א ירמ' ב 7: יחז' כ 28 וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ ^ב ירמ' ב 7: דבר' ח 9-7; יא 12-10 אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל^aJer.2.7אֶרֶץ הַכַּרְמֶלארץ של כרמים ועצי פרי לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֨אוּ֙ ^ג ירמ' ב 7: ויק' יח 28-25; במד' לה 34; דבר' כא 23; ירמ' ג 2; טז 18; יחז' לו 18-17; תהל' קו 38 וַתְּטַמְּא֣וּ^bJer.2.7וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּאבל באתם וטימאתם ^ד ירמ' ב 7: ויק' כה 23; ישע' יד 25; ירמ' ב 7; טז 18; יחז' לו 5; לח 16; הושע ט 3; יואל א 6; ד 2 אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃ 8^א ירמ' ב 8: י 21; יחז' כב 28-25 הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ ^ב ירמ' ב 8: ד 2; מלא' ב 8-7 לֹ֣א יְדָע֔וּנִי ^ג ירמ' ב 8: ישע' נו 11‡; ירמ' כג 1; יחז' לד 2 וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י ^ד ירמ' ב 8: כג 13 וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י ^ה ירמ' ב 8: טז 19; חבק' ב 18 לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ^aJer.2.8אַחֲרֵי... הָלָכוּהלכו אחרי דברים, אלילים, שלא מועילים כלל׃ 9לָכֵ֗ן עֹ֛ד ^א ירמ' ב 9: ישע' ג 13; מיכה ו 2 אָרִ֥יב^aJer.2.9אָרִיבאתבע אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃ 10כִּ֣י ^א ירמ' ב 10: ישע' כג 12 עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י ^ב ירמ' ב 10: במד' כד 24‡ כִתִּיִּים֙^aJer.2.10עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּיםעברו את הים אל קפריסין; הכוונה כאן היא "לכל הארצות מערבה לנו" וּרְא֔וּ ^ג ירמ' ב 10: ישע' כא 16‡ וְקֵדָ֛ר^bJer.2.10קֵדָרשבטי נוודים במדבר; הכוונה היא לכל העמים מזרחה לנו שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃ 11^א ירמ' ב 11: יחז' ה 7-6 הַהֵימִ֥יר^aJer.2.11הַהֵימִירהאם החליף גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים ^ב ירמ' ב 11: מל"ב יט 18‡; ירמ' ה 7; טז 20 וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים^bJer.2.11הֵמָּה לֹא אֱלֹהִיםאלוהי הגויים הם אפילו לא אלוהים וְעַמִּ֛י ^ג ירמ' ב 11: תהל' קו 20; רומ' א 23 הֵמִ֥יר ^ד ירמ' ב 11: תהל' ג 4 כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל׃ 12^א ירמ' ב 12: דבר' ד 26; ל 19; לא 28; ישע' א 2 שֹׁ֥מּוּ^aJer.2.12שֹׁמּוּהשתוממו שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ^bJer.2.12שַׂעֲרוּרגזו; או, הזדעזעו חָרְב֥וּ^cJer.2.12חָרְבוּהֱיוּ לחורבן מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י ^א ירמ' ב 13: דבר' לא 16‡ עָזְב֜וּ ^ב ירמ' ב 13: יז 13; זכר' יג 1; תהל' לו 10; יוח' ד 14-10 מְק֣וֹר ׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת ^ג ירמ' ב 13: יד 3 בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃ 14^א ירמ' ב 14: דבר' ו 21; ירמ' ה 19; יז 4; יוח' ח 34-33 הַעֶ֨בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל^aJer.2.14הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵלהאם ישראל הוא עבד? ^ב ירמ' ב 14: ברא' טו 3 אִם־יְלִ֥יד^bJer.2.14אִםהאם בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז^cJer.2.14לָבַזלשלל׃ 15^א ירמ' ב 15: ד 7; זכר' יא 3 עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים^aJer.2.15כְפִרִיםאריות צעירים נָתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ^bJer.2.15יָּשִׁיתוּעשו אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (נצתה) נִצְּת֖וּ^cJer.2.15נִצְּתוּנשרפו ונחרבו מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃ 16^א ירמ' ב 16: ישע' יט 13‡ גַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף ^ב ירמ' ב 16: מג 9-7; מד 1; מו 14; יחז' ל 18 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ותחפנס) וְתַחְפַּנְחֵ֑ס^aJer.2.16נֹף, תַחְפַּנְחֵסשתי ערים במצרים יִרְע֖וּךְ ^ג ירמ' ב 16: דבר' לג 20; ירמ' מח 45 קָדְקֹֽד^bJer.2.16יִרְעוּךְ קָדְקֹדיגלחו לך את הראש; או, ישברו את ראשך׃ 17הֲלוֹא־זֹ֖את ^א ירמ' ב 17: ד 18; יחז' כב 31 תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ ^ב ירמ' ב 17: דבר' לא 16‡ עָזְבֵךְ֙^aJer.2.17הֲלוֹא... עָזְבֵךְהאם לא הבאת את זה על עצמך מכיוון שעזבת אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת ^ג ירמ' ב 17: ב 6‡ מוֹלִיכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ 18וְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ ^א ירמ' ב 18: ישע' ל 2 לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם^aJer.2.18מַה... מִצְרַיִםמה יועיל לך ללכת למצרים לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י ^ב ירמ' ב 18: יהושע יג 3; ישע' כג 3; דהי"א יג 5 שִׁח֑וֹר^bJer.2.18שִׁחוֹרנהר הנילוס וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ ^ג ירמ' ב 18: יחז' טז 28 אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י ^ד ירמ' ב 18: ברא' ב 14‡ נָהָֽר^cJer.2.18נָהָרנהר הפרת׃ 19^א ירמ' ב 19: ישע' ג 9; ירמ' ד 18; יחז' כב 31; הושע ה 5; ז 2 תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ^aJer.2.19תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְהרע שעשית הוא יעניש אותך ^ב ירמ' ב 19: ג 6, 8, 11, 14; הושע יא 7; משלי א 32 וּמְשֻֽׁבוֹתַ֨יִךְ֙^bJer.2.19מְשֻׁבוֹתַיִךְחטאייך, מעשייך כשובבה תּוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּי־רַ֣ע ^ג ירמ' ב 19: עמוס ח 10; איוב כ 16-12 וָמָ֔ר ^ד ירמ' ב 19: דבר' לא 16‡ עָזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ ^ה ירמ' ב 19: ה 24; תהל' לו 2 וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ^cJer.2.19לֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְאין בך יראת ה' ^ו ירמ' ב 19: שמ"ב ה 10‡ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ 20כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם^aJer.2.20מֵעוֹלָםמזמן ^א ירמ' ב 20: ויק' כו 13; יחז' לד 27 שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ ^ב ירמ' ב 20: תהל' קז 14 נִתַּ֨קְתִּי֙ מוֹסְרֹתַ֔יִךְ^bJer.2.20מוֹסְרֹתַיִךְהרצועות שבהן קושרים את העול לבהמה או לעבד וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (אעבד) אֶעֱב֑וֹר^cJer.2.20תֹּאמְרִי לֹא (אעבד) אֶעֱבוֹרלפי הכתיב: אמרת: אני לא רוצה לעבוד את ה'; לפי הקרי: אמרת: אני לא רוצה לזוז ממקומי; או, הבטחת שלא תעברי את מצוותיי כִּ֣י ^ג ירמ' ב 20: דבר' יב 2; ישע' נז 5, 7; ירמ' ג 6; יז 2; יחז' כ 28; הושע ד 13 עַֽל־כָּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֨חַת֙ כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה ^ד ירמ' ב 20: ויק' כ 5‡ זֹנָֽה^dJer.2.20צֹעָה זֹנָהשוכבת כזונה׃ 21וְאָֽנֹכִי֙ ^א ירמ' ב 21: שמות טו 17; ישע' ה 2; תהל' מד 3; פ 9 נְטַעְתִּ֣יךְ ^ב ירמ' ב 21: יחז' יז 6-1; יט 14-10 שֹׂרֵ֔ק^aJer.2.21שֹׂרֵקכרם כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י ^ג ירמ' ב 21: ישע' ה 4 סוּרֵ֖י^bJer.2.21סוּרֵיזמורות רעות, באושי הגפן הַגֶּ֥פֶן נָכְרִיָּֽה^cJer.2.21נָכְרִיָּהגרועה׃ 22כִּ֤י ^א ירמ' ב 22: ד 14; איוב ט 30 אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר^aJer.2.22נֶּתֶרחומר ניקוי וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית^bJer.2.22תַרְבִּי־לָךְ בֹּרִיתתתרחצי בסבון רב נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 23אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י ^א ירמ' ב 23: משלי ל 12, 20 לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי ^ב ירמ' ב 23: ט 13 אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ ^ג ירמ' ב 23: ז 31 בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה^aJer.2.23בִּכְרָהנָאקָה (נקבת הגמל) צעירה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת ^ד ירמ' ב 23: ב 33, 36 דְּרָכֶֽיהָ^bJer.2.23מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָרצה לכל כיוון, הולכת בדרכים מפותלות׃ 24^א ירמ' ב 24: יד 6; איוב כד 5‡ פֶּ֣רֶה^aJer.2.24פֶּרֶהפרא, אתון מדבר ׀ לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר^bJer.2.24לִמֻּד מִדְבָּררגילה להיות במדבר בְּאַוַּ֤ת ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (נפשו) נַפְשָׁהּ֙^cJer.2.24בְּאַוַּת נַפְשָׁהּבתאווה שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ^dJer.2.24שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּבעונת ייחומה היא מתנשפת בתשוקתה מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה^eJer.2.24מִי יְשִׁיבֶנָּהאין מי שיכול לעצור בעדה כָּל־מְבַקְשֶׁ֨יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחָדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃ 25מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף^aJer.2.25מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵףאל תרוצי (אחרי מאהבייך) עד שיתבלו נעלייך ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (וגורנך) וּגְרוֹנֵ֖ךְ מִצִּמְאָ֑ה^bJer.2.25גְרוֹנֵךְ מִצִּמְאָהכדי שלא תתייבשי מצמא ^א ירמ' ב 25: ישע' נז 10; ירמ' יח 12; מלא' ג 14 וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא^cJer.2.25נוֹאָשׁ לוֹאלא! אינני מסוגלת ^ב ירמ' ב 25: איכה א 2 כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי ^ג ירמ' ב 25: דבר' לב 16; מל"א ח 60‡ זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃ 26כְּבֹ֤שֶׁת ^א ירמ' ב 26: מח 27; זכר' ה 4-3 גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א^aJer.2.26כִּי יִמָּצֵאכשהוא נתפס כֵּ֥ן ^ב ירמ' ב 26: יז 13; הושע י 6 הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃ 27^א ירמ' ב 27: ישע' מד 19; הושע ד 12 אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֨בֶן֙ אַ֣תְּ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ילדתני) יְלִדְתָּ֔נוּ ^ב ירמ' ב 27: לב 33 כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים ^ג ירמ' ב 27: שמ"א יב 10; ישע' כו 16; הושע ה 15 וּבְעֵ֤ת רָֽעָתָם֙^aJer.2.27וּבְעֵת רָעָתָםאבל כשהם בצרות יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃ 28^א ירמ' ב 28: דבר' לב 37; שפט' י 14 וְאַיֵּ֤ה ^ב ירמ' ב 28: א 16 אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ ^ג ירמ' ב 28: יא 12 אִם־יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י ^ד ירמ' ב 28: מל"ב יז 31-30; ירמ' יא 13 מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ^aJer.2.28מִסְפַּר... אֱלֹהֶיךָאל אחר יש לך בכל עיר יְהוּדָֽה׃ ס 29לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י ^א ירמ' ב 29: ה 1; ו 13; דנ' ט 11 כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 30^א ירמ' ב 30: ישע' א 5; ירמ' ה 3; ז 28 לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם ^ב ירמ' ב 30: ז 28‡ מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ^aJer.2.30מוּסָר לֹא לָקָחוּלא למדו לקח ^ג ירמ' ב 30: כו 24-20; נחמ' ט 26; מתי כג 31-30; מה"ש ז 52; תסל"א ב 15 אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃ 31הַדּ֗וֹר^aJer.2.31הַדּוֹרפנייה לדור שומעיו אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֨יתִי֙^bJer.2.31הֲמִדְבָּר הָיִיתִיהאם הייתי מִדבָּר לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם^cJer.2.31אִםאו ^א ירמ' ב 31: ישע' מה 19 אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה^dJer.2.31מַאְפֵּלְיָהאפלה גדולה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ^eJer.2.31רַדְנוּרצוננו למשול בעצמנו, להיות חופשיים, ללכת לאן שאנו רוצים; או, התרחקנו ממך ^ב ירמ' ב 31: ב 20, 25 לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃ 32הֲתִשְׁכַּ֤ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ^aJer.2.32עֶדְיָהּתכשיטיה כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ ^א ירמ' ב 32: דבר' ו 12‡; ירמ' ג 21; יג 25; יח 15 וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 33מַה־תֵּיטִ֥בִי דַּרְכֵּ֖ךְ^aJer.2.33מַה־תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְאת מצליחה מאוד; או, למה תתגנדרי? לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (למדתי) לִמַּ֖דְתְּ אֶת־דְּרָכָֽיִךְ^bJer.2.33גַּם... דְּרָכָיִךְאפילו את הנשים הרעות לימדת את דרכייך׃ 34^א ירמ' ב 34: איכה ד 14 גַּ֤ם בִּכְנָפַ֨יִךְ֙^aJer.2.34בִּכְנָפַיִךְעל בגדייך נִמְצְא֔וּ ^ב ירמ' ב 34: דבר' יט 10‡; יחז' כב 25; יעקב ה 6-1 דַּ֛ם נַפְשׁ֥וֹת אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים ^ג ירמ' ב 34: שמות כב 1 לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת^bJer.2.34לֹא־בַמַּחְתֶּרֶתלא בשעה שפרצו לתוך הבית מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כָּל־אֵֽלֶּה^cJer.2.34כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּהאך למרות כל זה׃ 35וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י ^א ירמ' ב 35: משלי ל 12 נִקֵּ֔יתִי^aJer.2.35נִקֵּיתִיאני חפה מפשע אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ^bJer.2.35אַפּוֹכעסו מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ ^ב ירמ' ב 35: כה 31; יחז' יז 20 נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ^cJer.2.35נִשְׁפָּט אוֹתָךְאבוא אתך במשפט ^ג ירמ' ב 35: ב 23; משלי כח 13; יוח' ט 41; יוח"א א 8, 10 עַל־אָמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ 36מַה־תֵּזְלִ֥י^aJer.2.36מַה־תֵּזְלִיכמה את מזלזלת בעצמך; או, כמה את הולכת מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם ^א ירמ' ב 36: ישע' כ 5; ל 3; לו 6 מִמִּצְרַ֨יִם֙ תֵּב֔וֹשִׁי ^ב ירמ' ב 36: יחז' טז 28; דהי"ב כח 16, 21-20 כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃ 37גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙^aJer.2.37מֵאֵת זֶהמשם תֵּֽצְאִ֔י ^א ירמ' ב 37: שמ"ב יג 19; ירמ' יד 4-3 וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהֹוָה֙ ^ב ירמ' ב 37: מל"ב יח 21; ישע' לו 6; ירמ' לז 7 בְּמִבְטַחַ֔יִךְ^bJer.2.37בְּמִבְטַחַיִךְבאלה שאת בוטחת בהם וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃