ישעיה ט

ישעיה פרק ט

לידתו של שר השלום ושלטונו

1^א ישע' ט 1: מתי ד 16; לוקס א 79 הָעָם֙ הַהֹלְכִ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ ^ב ישע' ט 1: יוח' א 5; ח 12; קור"ב ד 6; אפס' ה 8 רָא֖וּ א֣וֹר גָּד֑וֹל^aIsa.9.1אוֹר גָּדוֹל[נב"מ 19, 7] יֹשְׁבֵי֙ בְּאֶ֣רֶץ ^ג ישע' ט 1: ירמ' יג 16‡ צַלְמָ֔וֶת^bIsa.9.1יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶתהיושבים בחשכה גמורה א֖וֹר נָגַ֥הּ^cIsa.9.1נָגַהּזרח, הבריק עֲלֵיהֶֽם׃ 2^א ישע' ט 2: כו 15 הִרְבִּ֣יתָ הַגּ֔וֹי^aIsa.9.2הִרְבִּיתָ הַגּוֹיאתה ה' עשית את העם לעם גדול ^ב ישע' ט 2: לה 10; סה 14; סו 10 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (לא) ל֖וֹ הִגְדַּ֣לְתָּ הַשִּׂמְחָ֑ה^bIsa.9.2לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָהנתתָ לעם שמחה רבה שָׂמְח֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ ^ג ישע' ט 2: יוח' ד 36 כְּשִׂמְחַ֣ת בַּקָּצִ֔יר^cIsa.9.2כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִירכפי ששמחים בעת הקציר ^ד ישע' ט 2: שמ"א ל 16; תהל' קיט 162 כַּאֲשֶׁ֥ר יָגִ֖ילוּ בְּחַלְּקָ֥ם שָׁלָֽל^dIsa.9.2בְּחַלְּקָם שָׁלָלבעת חלוקת שלל׃ 3כִּ֣י ׀ ^א ישע' ט 3: י 27; יד 25; ירמ' ל 8 אֶת־עֹ֣ל סֻבֳּל֗וֹ^aIsa.9.3אֶת־עֹל סֻבֳּלוֹאת העול שהוא נושא וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמ֔וֹ^bIsa.9.3וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹהמקל שהיה מכה את גבו מתחת לעורף ^ב ישע' ט 3: יד 2, 4; נא 14-13; נג 7; נד 14; ס 17 שֵׁ֖בֶט^cIsa.9.3שֵׁבֶטמוט, מקל הַנֹּגֵ֣שׂ^dIsa.9.3הַנֹּגֵשׂמי שמשגיח על העבדים בּ֑וֹ הַחִתֹּ֖תָ^eIsa.9.3הַחִתֹּתָשברת ^ג ישע' ט 3: שפט' ז 25; ישע' י 26 כְּי֥וֹם מִדְיָֽן^fIsa.9.3כְּיוֹם מִדְיָןכמו ביום מפלת צבא מדיין על ידי גדעון וחייליו המעטים, ראה שפט' ו–ח׃ 4כִּ֤י כָל־סְאוֹן֙^aIsa.9.4כָל־סְאוֹןכל הסנדלים הכבדים, נעלי החיילים סֹאֵ֣ן^bIsa.9.4סֹאֵןצועד בְּרַ֔עַשׁ וְשִׂמְלָ֖ה מְגוֹלָלָ֣ה^cIsa.9.4וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָהבגד מלוכלך בְדָמִ֑ים וְהָיְתָ֥ה לִשְׂרֵפָ֖ה מַאֲכֹ֥לֶת אֵֽשׁ^dIsa.9.4וְהָיְתָה... אֵשׁיישרפו באש ויושמדו׃ 5^א ישע' ט 5: ז 14; יא 2-1; נג 2; לוקס ב 11; גלט' ד 4 כִּי־יֶ֣לֶד^aIsa.9.5NAפס' 5‏-6, נב"מ 57, 59, 5, 6, 7] יֻלַּד־לָ֗נוּ^bIsa.9.5יֻלַּד־לָנוּייוולד לנו ^ב ישע' ט 5: יוח' ג 17-16 בֵּ֚ן נִתַּן־לָ֔נוּ^cIsa.9.5נִתַּןיינתן ^ג ישע' ט 5: דנ' ז 14-13; מתי כח 18; קור"א טו 25 וַתְּהִ֥י הַמִּשְׂרָ֖ה ^ד ישע' ט 5: כב 22 עַל־שִׁכְמ֑וֹ^dIsa.9.5וַתְּהִי... שִׁכְמוֹהשלטון יהיה שלו וַיִּקְרָ֨א שְׁמ֜וֹ^eIsa.9.5וַיִּקְרָא שְׁמוֹשמו נקרא ^ה ישע' ט 5: כח 29 פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙^fIsa.9.5פֶּלֶא יוֹעֵץיועץ נפלא ^ו ישע' ט 5: דבר' י 17; ישע' י 21; תהל' מה 4; נחמ' ט 32 אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר^gIsa.9.5אֵל גִּבּוֹראל רב־עצמה ^ז ישע' ט 5: ברא' כא 33‡; ישע' סג 16; סד 7 אֲבִיעַ֖ד^hIsa.9.5אֲבִיעַדאב נצחי ^ח ישע' ט 5: מיכה ה 4-1; לוקס ב 14; יוח' יד 27; רומ' ה 1; אפס' ב 14 שַׂר־שָׁלֽוֹםⁱIsa.9.5שַׂר־שָׁלוֹםאדון השלום׃ 6^א ישע' ט 6: דנ' ב 44; ז 14; לוקס א 33-32 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (לםרבה) לְמַרְבֵּ֨ה ^ב ישע' ט 6: זכר' ט 10-9 הַמִּשְׂרָ֜ה^aIsa.9.6לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָהלגדולה ולהתפתחות שלטונו וּלְשָׁל֣וֹם ^ג ישע' ט 6: יוח' יב 34; עבר' ז 24 אֵֽין־קֵ֗ץ^bIsa.9.6קֵץסוף, גבול ^ד ישע' ט 6: שמ"ב ז 13; מל"א ב 4‡; ישע' טז 5; תהל' פט 5, 30‡; לוקס א 32, 70-69 עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתּ֔וֹ לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙^cIsa.9.6לְהָכִין אֹתָהּלייצב, לחזק אותה וּֽלְסַעֲדָ֔הּ^dIsa.9.6וּלְסַעֲדָהּלתמוך בה ולחזקהּ ^ה ישע' ט 6: יא 5-4; לב 1; מב 4-1 בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־עוֹלָ֔ם ^ו ישע' ט 6: לז 32 קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה^eIsa.9.6קִנְאַת יהוהאהבה נלהבת של ה' צְבָא֖וֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס 7דָּבָ֛ר^aIsa.9.7דָּבָרדבר ה'; נבואת פורענות שָׁלַ֥ח אֲדֹנָ֖י בְּיַעֲקֹ֑ב וְנָפַ֖ל^bIsa.9.7וְנָפַליתקיים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

כעס ה' על ישראל

8וְיָדְעוּ֙ הָעָ֣ם כֻּלּ֔וֹ ^א ישע' ט 8: ז 9-8; כח 4-1 אֶפְרַ֖יִם וְיוֹשֵׁ֣ב שֹׁמְר֑וֹן בְּגַאֲוָ֛ה ^ב ישע' ט 8: מו 12 וּבְגֹ֥דֶל לֵבָ֖ב^aIsa.9.8וּבְגֹדֶל לֵבָבבשחצנות לֵאמֹֽר׃ 9לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית ^א ישע' ט 9: מלא' א 4 נִבְנֶ֑ה^aIsa.9.9לְבֵנִים... נִבְנֶהבמקום בניין הלבֵנים שנהרס נבנה בניין חזק יותר מאבני גזית מסותתות שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַאֲרָזִ֖ים נַחֲלִֽיף^bIsa.9.9שִׁקְמִים... נַחֲלִיףנחליף את עצי השקמה שנגדעו וניטע במקומם עצי ארז׃ 10וַיְשַׂגֵּ֧ב^aIsa.9.10וַיְשַׂגֵּבחיזק יְהוָ֛ה אֶת־צָרֵ֥י^bIsa.9.10צָרֵיאויבי ^א ישע' ט 10: ז 1, 8 רְצִ֖ין עָלָ֑יו וְאֶת־אֹיְבָ֖יו יְסַכְסֵֽךְ^cIsa.9.10יְסַכְסֵךְיסית את צבא אשור נגד צבא ארם של רצין׃ 11אֲרָ֣ם מִקֶּ֗דֶם^aIsa.9.11מִקֶּדֶםמהמזרח ^א ישע' ט 11: יא 14 וּפְלִשְׁתִּים֙ מֵֽאָח֔וֹר^bIsa.9.11מֵאָחוֹרמהמערב ^ב ישע' ט 11: ירמ' י 25; תהל' עט 7-6 וַיֹּאכְל֥וּ^cIsa.9.11וַיֹּאכְלוּארם ופלישתים יבזזו אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־פֶּ֑ה^dIsa.9.11בְּכָל־פֶּהבפה מלא, כפי שזוללים אוכל בְּכָל־זֹאת֙^eIsa.9.11בְּכָל־זֹאתלמרות הפורענות ^ג ישע' ט 11: ה 25 לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ^fIsa.9.11לֹא־שָׁב אַפּוֹלא נרגע זעמו וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה^gIsa.9.11וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָהידו של ה' עדיין מתוחה מעל העם לקראת מכה נוספת׃ 12^א ישע' ט 12: ירמ' ה 3; הושע ז 10; עמוס ד 6 וְהָעָ֥ם לֹא־שָׁ֖ב^aIsa.9.12לֹא־שָׁבלא חזר ^ב ישע' ט 12: דבר' לב 39; הושע ו 1 עַד־הַמַּכֵּ֑הוּ^bIsa.9.12עַד־הַמַּכֵּהוּאל המכה אותו, אל אלוהים ^ג ישע' ט 12: לא 1; הושע ג 5; צפנ' א 6 וְאֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֹ֥א דָרָֽשׁוּ^cIsa.9.12לֹא דָרָשׁוּלא פנו לקבל את הדרכתו ועצתו׃ ס 13וַיַּכְרֵ֨ת^aIsa.9.13וַיַּכְרֵתהשמיד יְהוָ֜ה מִיִּשְׂרָאֵ֗ל ^א ישע' ט 13: יט 15 רֹ֧אשׁ וְזָנָ֛ב^bIsa.9.13רֹאשׁ וְזָנָבהנכבד והשפל שבעם כִּפָּ֥ה^cIsa.9.13כִּפָּהענף גבוה וחזק בצמרת הדקל וְאַגְמ֖וֹן^dIsa.9.13וְאַגְמוֹןקנה שהוא צמח קטן ורך הגדל ליד אגמים ונהרות ^ב ישע' ט 13: התג' יח 8 י֥וֹם אֶחָֽד^eIsa.9.13יוֹם אֶחָדביום אחד׃ 14^א ישע' ט 14: ג 3-2; איוב כב 8 זָקֵ֥ן וּנְשׂוּא־פָנִ֖ים^aIsa.9.14וּנְשׂוּא־פָנִיםבעלי מעמד רם ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ ^ב ישע' ט 14: ירמ' יד 14; כ 6; כג 14, 26-25; כז 14, 16; כח 15; יחז' יג 6; כב 28; מיכה ב 11; זכר' יג 3; מתי ז 15‡ וְנָבִ֥יא מֽוֹרֶה־שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃ 15וַיִּֽהְי֛וּ ^א ישע' ט 15: ג 12; מיכה ג 5; מתי טו 14; כג 16, 24 מְאַשְּׁרֵ֥י^aIsa.9.15מְאַשְּׁרֵימנהיגים המכוונים את העם הָֽעָם־הַזֶּ֖ה מַתְעִ֑ים וּמְאֻשָּׁרָ֖יו^bIsa.9.15וּמְאֻשָּׁרָיואלה שהמנהיגים מכוונים, המונהגים מְבֻלָּעִֽים^cIsa.9.15מְבֻלָּעִיםמבולבלים; או, מושמדים׃ 16עַל־כֵּ֨ן ^א ישע' ט 16: ירמ' יח 21; עמוס ד 10; ח 13 עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹֽא־יִשְׂמַ֣ח ׀ אֲדֹנָ֗י ^ב ישע' ט 16: דבר' טז 11‡; תהל' קט 12 וְאֶת־יְתֹמָ֤יו ^ג ישע' ט 16: שמות כב 21‡ וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו֙ ^ד ישע' ט 16: כז 11 לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלּוֹ֙ ^ה ישע' ט 16: י 6; לב 6; לג 14; ירמ' כג 11 חָנֵ֣ף ^ו ישע' ט 16: א 4; לא 2 וּמֵרַ֔ע^aIsa.9.16כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַעכל העם רשע, עושה רע ^ז ישע' ט 16: מתי יב 34 וְכָל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה^bIsa.9.16דֹּבֵר נְבָלָהמדבר בחוסר הגיון, בכסילות ^ח ישע' ט 16: ה 25 בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה^cIsa.9.16בְּכָל־זֹאת... נְטוּיָהעיין בפס' 11׃ 17כִּֽי־בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔ה^aIsa.9.17בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָההרשעות בוערת ומתפשטת בעם כמו אש שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑ל^bIsa.9.17שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵלתשרוף את הקוצים, את העם הפשוט וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַר^cIsa.9.17וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַרהאש עברה מהקוצים ונדלקה בענפים של העצים והשיחים המשולבים זה בזה וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁן^dIsa.9.17וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁןהתפתלו, התרוממו כמו עמודי עשן׃ 18^א ישע' ט 18: י 6; יג 9, 13; יחז' ז 19; צפנ' א 18; איכה ב 2; ג 1 בְּעֶבְרַ֛ת יְהוָ֥ה^aIsa.9.18בְּעֶבְרַת יהוהבזעמו של ה' צְבָא֖וֹת נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ^bIsa.9.18נֶעְתַּם אָרֶץנחרכה הארץ ^ב ישע' ט 18: א 31; כד 6 וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ^cIsa.9.18וַיְהִי... אֵשׁכל העם יישרף באש ^ג ישע' ט 18: מיכה ז 2, 6; מתי יב 25 אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ^dIsa.9.18אִישׁ... יַחְמֹלוּכל אחד דואג להציל רק את עצמו׃ 19וַיִּגְזֹ֤ר עַל־יָמִין֙ ^א ישע' ט 19: ח 21 וְרָעֵ֔ב^aIsa.9.19וַיִּגְזֹר... וְרָעֵבחותך, נושך מיד ימינו בשביל לאכול ונשאר רעב וַיֹּ֥אכַל עַל־שְׂמֹ֖אול^bIsa.9.19עַל־שְׂמֹאולמיד שמאל שלו ^ב ישע' ט 19: מיכה ו 14 וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ ^ג ישע' ט 19: מט 26 אִ֥ישׁ בְּשַׂר־זְרֹע֖וֹ יֹאכֵֽלוּ׃ 20מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֨יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה ^א ישע' ט 20: יא 13; דהי"ב כח 6, 8 יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה ^ב ישע' ט 20: ה 25 בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה^aIsa.9.20בְּכָל־זֹאת... נְטוּיָהעיין פס' 11׃ ס