ישעיה כט

ישעיה פרק כט

אריאל ואויביו

1ה֚וֹי אֲרִיאֵ֣ל^aIsa.29.1אֲרִיאֵלכינוי של ירושלים אֲרִיאֵ֔ל קִרְיַ֖ת ^א ישע' כט 1: שמ"ב ה 9 חָנָ֣ה דָוִ֑ד^bIsa.29.1קִרְיַת חָנָה דָוִדבעיר שבה קבע דוד את מושבו סְפ֥וּ^cIsa.29.1סְפוּהוסיפו! שָׁנָ֛ה עַל־שָׁנָ֖ה^dIsa.29.1שָׁנָה עַל־שָׁנָהשנתיים; או, שנה אחרי שנה ^ב ישע' כט 1: א 14; ה 12 חַגִּ֥ים יִנְקֹֽפוּ^eIsa.29.1יִנְקֹפוּיעברו במחזורם; או, ישחטו, יכו את הקרבנות׃ 2וַהֲצִיק֖וֹתִי לַֽאֲרִיאֵ֑ל^aIsa.29.2וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵלאביא מצוקה על ירושלים וְהָיְתָ֤ה ^א ישע' כט 2: ג 26; איכה ב 5 תַֽאֲנִיָּה֙ וַֽאֲנִיָּ֔ה^bIsa.29.2תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּהקינה ויללה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽל^cIsa.29.2כַּאֲרִיאֵלכמו מזבח (ראה יחז' מג 15) שסביבו הרבה זבחי בהמות הרוגות, כך תהיה ירושלים מלאה חללים׃ 3^א ישע' כט 3: לוקס יט 44-43 וְחָנִ֥יתִי כַדּ֖וּר עָלָ֑יִךְ^aIsa.29.3וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְאקים מחנה עליך מסביב; כַדּוּר פירושו כמו דּוּר, כמו מעגל; או, שם מהשורש כד"ר וְצַרְתִּ֤י^bIsa.29.3וְצַרְתִּיהקפתי עָלַ֨יִךְ֙ מֻצָּ֔ב^cIsa.29.3מֻצָּבמגדלי תקיפה של אויב וַהֲקִֽימֹתִ֥י עָלַ֖יִךְ מְצֻרֹֽת^dIsa.29.3מְצֻרֹתכלי מצור, סוללות מכשול של האויב׃ 4וְשָׁפַלְתְּ֙^aIsa.29.4וְשָׁפַלְתְּתושפל גאוותך, כמו מי שכוחו הותש מֵאֶ֣רֶץ תְּדַבֵּ֔רִי^bIsa.29.4מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִיתדברי כמו אדם שפיו טמון בארץ וּמֵֽעָפָ֖ר תִּשַּׁ֣ח^cIsa.29.4וּמֵעָפָר תִּשַּׁחתדבר מתוך העפר; או, תדבר בקול נמוך כאילו עפר הארץ אתה אִמְרָתֵ֑ךְ וְֽ֠הָיָה ^א ישע' כט 4: ח 19 כְּא֤וֹב מֵאֶ֨רֶץ֙^dIsa.29.4כְּאוֹב מֵאֶרֶץכמו של רוח המת העולה מהארץ, קול דק וחלש קוֹלֵ֔ךְ וּמֵעָפָ֖ר אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף׃ 5וְהָיָ֛ה ^א ישע' כט 5: יז 13; מא 16-11 כְּאָבָ֥ק דַּ֖ק הֲמ֣וֹן זָרָ֑יִךְ^aIsa.29.5כְּאָבָק... זָרָיִךְההמון של האויבים שלך יהיה כמו חומר שנרמס עד שהפך לאבק דק המתפזר ברוח וּכְמֹ֤ץ עֹבֵר֙^bIsa.29.5וּכְמֹץ עֹבֵרכמו קליפות הגרגירים העוברות ונעלמות ברוח לאחר הַדַּיִשׁ הֲמ֣וֹן ^ב ישע' כט 5: יג 11‡ עָֽרִיצִ֔ים^cIsa.29.5הֲמוֹן עָרִיצִיםכך יהיה עם ההמון של הרשעים המציקים לך וְהָיָ֖ה ^ג ישע' כט 5: ל 13; מז 11; תסל"א ה 3 לְפֶ֥תַע פִּתְאֹֽם^dIsa.29.5לְפֶתַע פִּתְאֹםהאויב יושמד פתאום׃ 6מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ ^א ישע' כט 6: י 3; כו 14, 21 תִּפָּקֵ֔ד^aIsa.29.6תִּפָּקֵדתזכר לטובה ^ב ישע' כט 6: שמ"א ב 10 בְּרַ֥עַם ^ג ישע' כט 6: מל"א יט 11‡ וּבְרַ֖עַשׁ וְק֣וֹל גָּד֑וֹל ^ד ישע' כט 6: עמוס א 14; נחום א 3 סוּפָה֙ וּסְעָרָ֔ה וְלַ֖הַב אֵ֥שׁ אוֹכֵלָֽה׃ 7וְהָיָ֗ה ^א ישע' כט 7: תהל' עג 20; איוב כ 8 כַּֽחֲלוֹם֙ חֲז֣וֹן לַ֔יְלָה ^ב ישע' כט 7: מיכה ד 12-11; זכר' יב 9 הֲמוֹן֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים^aIsa.29.7הַצֹּבְאִיםהשמים מצור עַל־אֲרִיאֵ֑ל וְכָל־צֹבֶ֨יהָ֙ וּמְצֹ֣דָתָ֔הּ^bIsa.29.7וְכָל־צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּכל הצבאות הנלחמים בה בכלי המצור שלהם וְהַמְּצִיקִ֖ים לָֽהּ׃ 8וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ יַחֲלֹ֨ם הָרָעֵ֜ב וְהִנֵּ֣ה אוֹכֵ֗ל וְהֵקִיץ֮^aIsa.29.8הֵקִיץמתעורר וְרֵיקָ֣ה נַפְשׁוֹ֒^bIsa.29.8נַפְשׁוֹבִּטנו, תאוותו או בית הבליעה שלו וְכַאֲשֶׁ֨ר יַחֲלֹ֤ם הַצָּמֵא֙ וְהִנֵּ֣ה שֹׁתֶ֔ה וְהֵקִיץ֙ וְהִנֵּ֣ה עָיֵ֔ף^cIsa.29.8עָיֵףצמא וְנַפְשׁ֖וֹ שׁוֹקֵקָ֑ה^dIsa.29.8שׁוֹקֵקָהמשתוקקת, מתאווה לשתות ^א ישע' כט 8: נד 17 כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֗ה הֲמוֹן֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־הַ֥ר צִיּֽוֹן׃ ס

עוורונה של ישראל וצביעוּתה

9^א ישע' כט 9: חבק' א 5 הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ^aIsa.29.9הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּהֱיו אחוזי תימהון, כאנשים המתעכבים במקום כי הם לא יודעים לאן לפנות הִשְׁתַּֽעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ^bIsa.29.9הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּהֱיו כמו העיוורים או אנשים המכסים עיניהם שלא יראו ^ב ישע' כט 9: נא 17, 22-21 שָֽׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן^cIsa.29.9שָׁכְרוּ וְלֹא־יַיִןאתם מתנהגים כמי שהשתכרו אבל לא מיין נָע֖וּ וְלֹ֥א ^ג ישע' כט 9: ה 11‡ שֵׁכָֽר^dIsa.29.9נָעוּ וְלֹא שֵׁכָראתם דומים לשיכורים הנעים בתנועות לא מכוונות, אבל שכרותם לא נובעת משתייה חריפה׃ 10כִּֽי־נָסַ֨ךְ^aIsa.29.10נָסַךְשפך עֲלֵיכֶ֤ם יְהוָה֙ ר֣וּחַ ^א ישע' כט 10: ברא' ב 21‡; איוב ד 13; לג 15 תַּרְדֵּמָ֔ה ^ב ישע' כט 10: ו 10-9; מד 18; מיכה ג 6; תהל' סט 24; רומ' יא 8 וַיְעַצֵּ֖ם^bIsa.29.10וַיְעַצֵּםסגר אֶת־עֵֽינֵיכֶ֑ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־רָאשֵׁיכֶ֥ם^cIsa.29.10רָאשֵׁיכֶםמנהיגיכם ^ג ישע' כט 10: מל"ב יז 13‡ הַחֹזִ֖ים כִּסָּֽה^dIsa.29.10כִּסָּהכדי למנוע מהם את היכולת לחזות את העתיד׃ 11וַתְּהִ֨י לָכֶ֜ם חָז֣וּת הַכֹּ֗ל^aIsa.29.11חָזוּת הַכֹּלכל מראה נבואי כְּדִבְרֵי֮ ^א ישע' כט 11: ח 16; דנ' יב 4, 9; התג' ה 1 הַסֵּ֣פֶר הֶֽחָתוּם֒^bIsa.29.11הַסֵּפֶר הֶחָתוּםמגילה גלולה וחתומה בחותם של שעווה או של טיט אֲשֶֽׁר־יִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ אֶל־יוֹדֵ֥עַ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (הספר) סֵ֛פֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַר֙ ^ב ישע' כט 11: מתי יג 11 לֹ֣א אוּכַ֔ל כִּ֥י חָת֖וּם הֽוּא׃ 12וְנִתַּ֣ן הַסֵּ֗פֶר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָדַ֥ע סֵ֛פֶר^aIsa.29.12לֹא־יָדַע סֵפֶרלא יודע לקרוא לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַ֕ר לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי סֵֽפֶר׃ ס 13וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י^aIsa.29.13יַעַן כִּימפני ש... ^א ישע' כט 13: יחז' לג 31; מתי טו 9-8; מרק' ז 7-6 נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה^bIsa.29.13נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה. הגיע העם אליי להתפלל או הגיע העם אל עבודת בית המקדש בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י ^ב ישע' כט 13: קול' ב 22 מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה^cIsa.29.13מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָהכל מעשיהם יהיו דרך הֶרְגֵּל ולא מתוך כוונה בלב; או, מצווה מלומדת של אנשים ולא של אלוהים׃ 14לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף ^א ישע' כט 14: כח 21; חבק' א 5 לְהַפְלִ֥יא^aIsa.29.14יוֹסִף לְהַפְלִיאמוסיף לעשות ניסים ונפלאות לרעתו אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא^bIsa.29.14הַפְלֵא וָפֶלֶאמעשים אשר יִפָּלְאוּ בעיני העם ולא יבינו ^ב ישע' כט 14: ו 10-9; מד 25; ירמ' ח 9; מט 7; עבד' 8; מתי יא 25; לוקס י 21; קור"א א 20-19 וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃ ס 15ה֛וֹי ^א ישע' כט 15: כח 15; הושע ה 2; תהל' י 14-11 הַמַּעֲמִיקִ֥ים מֵֽיהוָ֖ה ^ב ישע' כט 15: ברא' ג 8; ישע' ל 1 לַסְתִּ֣ר^aIsa.29.15לַסְתִּרלהסתיר עֵצָ֑ה^bIsa.29.15עֵצָהמחשבה ^ג ישע' כט 15: יחז' ח 12; איוב כב 13 וְהָיָ֤ה בְמַחְשָׁךְ֙^cIsa.29.15בְמַחְשָׁךְבחושך, בסתר מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ^ד ישע' כט 15: מז 10; מלא' ב 17; תהל' צד 7; קלט 12-11 מִ֥י רֹאֵ֖נוּ וּמִ֥י יוֹדְעֵֽנוּ׃ 16הַ֨פְכְּכֶ֔ם^aIsa.29.16הַפְכְּכֶםסילוף, נהפוך הוא; או, יהיה ההפך ממה שאתם חושבים ^א ישע' כט 16: מה 9; סד 7; ירמ' יח 6-1; רומ' ט 21-19 אִם־כְּחֹ֥מֶר הַיֹּצֵ֖ר יֵֽחָשֵׁ֑ב^bIsa.29.16אִם... יֵחָשֵׁבהאם היוצר ייחשב לחומר? כִּֽי־יֹאמַ֨ר^cIsa.29.16כִּיהאם מַעֲשֶׂ֤ה לְעֹשֵׂ֨הוּ֙ לֹ֣א עָשָׂ֔נִי^dIsa.29.16לֹא עָשָׂנִילא עשית אותי וְיֵ֛צֶר^eIsa.29.16וְיֵצֶרהמוצר אָמַ֥ר לְיוֹצְר֖וֹ לֹ֥א הֵבִֽין׃

גאולת ישראל

17^א ישע' כט 17: י 25; חגי ב 6 הֲלוֹא־עוֹד֙ מְעַ֣ט מִזְעָ֔ר^aIsa.29.17מְעַט מִזְעָרזמן קצר ^ב ישע' כט 17: לה 2 וְשָׁ֥ב^bIsa.29.17וְשָׁביהפוך לְבָנ֖וֹן^cIsa.29.17לְבָנוֹןמקום עצי סרק ^ג ישע' כט 17: לב 15; לה 1; תהל' קז 33 לַכַּרְמֶ֑ל^dIsa.29.17לַכַּרְמֶללמקום של עצי פרי ואדמה מעובדת וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב^eIsa.29.17וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁבמקום מעובד ייחשב ליער, כלומר יתהפכו סדרי הטבע המוכרים׃ 18^א ישע' כט 18: לה 5; מב 18; מתי יא 5; מרק' ז 37; לוקס ז 22 וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים ^ב ישע' כט 18: כט 11 דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר^aIsa.29.18דִּבְרֵי־סֵפֶרהספר החתום יהיה פתוח גם לחירשים וּמֵאֹ֣פֶל^bIsa.29.18וּמֵאֹפֶלמאפֵלה וּמֵחֹ֔שֶׁךְ ^ג ישע' כט 18: לב 3; תהל' קמו 8; מתי כ 34‡; מרק' ח 23; יוח' ט 19; מה"ש כו 18 עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃ 19וְיָסְפ֧וּ^aIsa.29.19וְיָסְפוּיוסיפו ^א ישע' כט 19: יא 4; סא 1; תהל' כה 9; לז 11; מתי ה 5; יעקב ב 5 עֲנָוִ֛ים^bIsa.29.19עֲנָוִיםהצדיקים, אנשים נמוכי רוח בַּֽיהוָ֖ה שִׂמְחָ֑ה ^ב ישע' כט 19: יד 30, 32; כה 4 וְאֶבְיוֹנֵ֣י אָדָ֔ם^cIsa.29.19וְאֶבְיוֹנֵי אָדָםכינוי לצדיקים, בדומה לענווים ^ג ישע' כט 19: מל"ב יט 22‡ בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל ^ד ישע' כט 19: מא 16‡ יָגִֽילוּ׃ 20^א ישע' כט 20: כט 5 כִּֽי־אָפֵ֥ס עָרִ֖יץ^aIsa.29.20אָפֵס עָרִיץנשמדו, חדלו המושלים האכזרים ^ב ישע' כט 20: כח 14‡ וְכָ֣לָה לֵ֑ץ^bIsa.29.20וְכָלָה לֵץכלו, נשמדו הלועגים ^ג ישע' כט 20: מיכה ב 1 וְנִכְרְת֖וּ^cIsa.29.20וְנִכְרְתוּנשמדו כָּל־שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶן^dIsa.29.20שֹׁקְדֵי אָוֶןהמתמידים והשוקדים לעשות את הרע׃ 21מַחֲטִיאֵ֤י אָדָם֙ בְּדָבָ֔ר^aIsa.29.21מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָרהמטעים והמסיתים את האנשים בדבריהם לחטוא ^א ישע' כט 21: עמוס ה 10 וְלַמּוֹכִ֥יחַ בַּשַּׁ֖עַר יְקֹשׁ֑וּן^bIsa.29.21וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּןהטומנים מוקש, מלכודת לנביא או לצדיק העומד בשער ומוכיח את מעשיהם הרעים ^ב ישע' כט 21: לב 7; עמוס ה 12 וַיַּטּ֥וּ בַתֹּ֖הוּ צַדִּֽיק^cIsa.29.21וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיקהמטים את הצדיק מהדרך הטובה אל דרך התוהו, הדרך הרעה; או, המטים את דין הצדיק במשפט בדברי הבל וכזבים׃ ס 22לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר ^א ישע' כט 22: מא 8; נא 2 פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם ^ב ישע' כט 22: מה 17; מט 23; נ 7; נד 4 לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה^aIsa.29.22לֹא־עַתָּה, וְלֹא עַתָּהלעולם לא; או, מעתה והלאה לא פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ^bIsa.29.22יֶחֱוָרוּילבינו מבושה׃ 23כִּ֣י בִ֠רְאֹתוֹ^aIsa.29.23בִרְאֹתוֹכאשר יראה ^א ישע' כט 23: מט 25-20 יְלָדָ֞יו ^ב ישע' כט 23: יט 25; מה 11; ס 21 מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ^bIsa.29.23בְּקִרְבּוֹבתוך עם ישראל יַקְדִּ֣ישֽׁוּ שְׁמִ֑י^cIsa.29.23יַקְדִּישׁוּ שְׁמִייקדשו את שמי ^ג ישע' כט 23: ה 16; ח 13 וְהִקְדִּ֨ישׁוּ֙ אֶת־קְד֣וֹשׁ יַֽעֲקֹ֔ב ^ד ישע' כט 23: תהל' פט 8-7 וְאֶת־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲרִֽיצוּ^dIsa.29.23יַעֲרִיצוּישבחו וייראו׃ 24^א ישע' כט 24: מא 20; ס 16 וְיָדְע֥וּ ^ב ישע' כט 24: מל"ב יט 22‡ תֹֽעֵי־ר֖וּחַ^aIsa.29.24תֹעֵי־רוּחַהתועים מדרך השכל בִּינָ֑ה^bIsa.29.24בִּינָהחכמה וְרוֹגְנִ֖ים^cIsa.29.24וְרוֹגְנִיםהמתלוננים יִלְמְדוּ־לֶֽקַח^dIsa.29.24לֶקַחדבר חכמה ומוסר׃