ישעיה כד

ישעיה פרק כד

משפט ה' על כל הארץ

1הִנֵּ֧ה ^א ישע' כד 1: ב 19; יג 13; כד 20-19 יְהוָ֛ה ^ב ישע' כד 1: נחום ב 3 בּוֹקֵ֥ק הָאָ֖רֶץ^aIsa.24.1בּוֹקֵק הָאָרֶץמרוקן את הארץ וּבֽוֹלְקָ֑הּ^bIsa.24.1וּבוֹלְקָהּמחריב אותה וְעִוָּ֣ה^cIsa.24.1וְעִוָּהיעקם, יעוות פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֖יץ^dIsa.24.1וְהֵפִיץיפזר יֹשְׁבֶֽיהָ׃ 2וְהָיָ֤ה ^א ישע' כד 2: הושע ד 9 כָעָם֙ כַּכֹּהֵ֔ן כַּעֶ֨בֶד֙ כַּֽאדֹנָ֔יו כַּשִּׁפְחָ֖ה כַּגְּבִרְתָּ֑הּ כַּקּוֹנֶה֙ כַּמּוֹכֵ֔ר כַּמַּלְוֶה֙ כַּלֹּוֶ֔ה ^ב ישע' כד 2: ויק' כה 37-36; דבר' כג 21-20 כַּנֹּשֶׁ֕ה^aIsa.24.2כַּנֹּשֶׁהמלווה הדורש את כספו חזרה כַּאֲשֶׁ֖ר נֹשֶׁ֥א בֽוֹ^cIsa.24.2וְהָיָה... בוֹיתבטלו המעמדות, גורל אחד מחכה לכולם^bIsa.24.2נֹשֶׁא בוֹלווה החייב להחזיר את ההלוואה שקיבל׃ 3הִבּ֧וֹק ׀ תִּבּ֛וֹק^aIsa.24.3הִבּוֹק תִּבּוֹקבוודאות תתרוקן הָאָ֖רֶץ וְהִבּ֣וֹז ׀ תִּבּ֑וֹז^bIsa.24.3וְהִבּוֹז תִּבּוֹזבוודאות תיבזז ותישדד כִּ֣י יְהוָ֔ה דִּבֶּ֖ר אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 4^א ישע' כד 4: לג 9; הושע ד 3‡ אָבְלָ֤ה נָֽבְלָה֙^aIsa.24.4אָבְלָה נָבְלָהשוממה וחרבה הָאָ֔רֶץ אֻמְלְלָ֥ה נָבְלָ֖ה^bIsa.24.4אֻמְלְלָה נָבְלָהקמלה ונבלה תֵּבֵ֑ל^cIsa.24.4תֵּבֵלהארץ הנושבת ^ב ישע' כד 4: ב 12; כד 21 אֻמְלָ֖לוּ מְר֥וֹם עַם־הָאָֽרֶץ^dIsa.24.4אֻמְלָלוּ... הָאָרֶץנבלו גם הנכבדים שבעם; או, נבלו השמים עִם הארץ׃ 5^א ישע' כד 5: ברא' ג 17; ה 29; ח 21; במד' לה 33; רומ' ח 22-20; עבר' ו 8 וְהָאָ֥רֶץ^aIsa.24.5וְהָאָרֶץמשום שהארץ חָנְפָ֖ה^bIsa.24.5חָנְפָהנטמאה תַּ֣חַת יֹשְׁבֶ֑יהָ^cIsa.24.5תַּחַת יֹשְׁבֶיהָבגלל מעשי תושביה כִּֽי־עָבְר֤וּ תוֹרֹת֙ חָ֣לְפוּ^dIsa.24.5חָלְפוּעברו על, לא קיימו חֹ֔ק ^ב ישע' כד 5: דבר' לא 16‡; ישע' לג 8; יחז' טז 59 הֵפֵ֖רוּ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ 6עַל־כֵּ֗ן ^א ישע' כד 6: ברא' ג 17; זכר' ה 4-3 אָלָה֙^aIsa.24.6אָלָהקללה המגיעה בעקבות הפרת הברית אָ֣כְלָה אֶ֔רֶץ^bIsa.24.6אָכְלָה אֶרֶץהחריבה את הארץ וַֽיֶּאְשְׁמ֖וּ^cIsa.24.6וַיֶּאְשְׁמוּמאחר שהיו אשמים; או, על פי מגילת ישעיה ממדבר יהודה, "וישמו" במשמעות נעשו שוממים יֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ עַל־כֵּ֗ן ^ב ישע' כד 6: א 31; ה 24; ט 19 חָרוּ֙^dIsa.24.6חָרוּיבשו, בערו, נשפך עליהם חרון יֹ֣שְׁבֵי אֶ֔רֶץ וְנִשְׁאַ֥ר אֱנ֖וֹשׁ מִזְעָֽר^eIsa.24.6מִזְעָרמעט׃ 7^א ישע' כד 7: טז 10; יואל א 10, 12 אָבַ֥ל תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלְלָה־גָ֑פֶן^aIsa.24.7אָבַל... גָפֶן"אבל" במשמעות הושחת או יבש – יבש התירוש ונמק הגפן נֶאֶנְח֖וּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵֽב׃ 8^א ישע' כד 8: ה 12; כו 13; ירמ' ז 34; הושע ב 13; איוב ל 30; איכה ה 14; התג' יח 22 שָׁבַת֙^aIsa.24.8שָׁבַתפסק, חדל מְשׂ֣וֹשׂ ^ב ישע' כד 8: שפט' יא 34‡ תֻּפִּ֔ים^bIsa.24.8מְשׂוֹשׂ תֻּפִּיםשמחה מלֻווה בקול תופים חָדַ֖ל שְׁא֣וֹן עַלִּיזִ֑ים^cIsa.24.8שְׁאוֹן עַלִּיזִיםרעש שמחים שָׁבַ֖ת מְשׂ֥וֹשׂ ^ג ישע' כד 8: שמ"א י 5‡ כִּנּֽוֹר׃ 9בַּשִּׁ֖יר לֹ֣א יִשְׁתּוּ־יָ֑יִן^aIsa.24.9בַּשִּׁיר... יָיִןאין עוד משתאות בליווי שיר ונגינה יֵמַ֥ר ^א ישע' כד 9: ה 11, 22 שֵׁכָ֖ר לְשֹׁתָֽיו^bIsa.24.9יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיוהיין יהיה מר בפה השותים אותו׃ 10נִשְׁבְּרָ֖ה ^א ישע' כד 10: לד 11 קִרְיַת־תֹּ֑הוּ^aIsa.24.10נִשְׁבְּרָה קִרְיַת־תֹּהוּנשברה, נחרבה העיר והפכה לשוממה; או, נשברה, נחרבה עיר של מעשי ההבל ^ב ישע' כד 10: כג 1 סֻגַּ֥ר כָּל־בַּ֖יִת מִבּֽוֹא^bIsa.24.10מִבּוֹאמלבוא לתוכו׃ 11^א ישע' כד 11: ירמ' יד 2; מו 12; תהל' קמד 14 צְוָחָ֥ה עַל־הַיַּ֖יִן בַּֽחוּצ֑וֹת^aIsa.24.11צְוָחָה... בַּחוּצוֹתהרגילים לשתות יין צועקים ברחובות בעת חיפוש אחר יין ^ב ישע' כד 11: טז 10; לב 13; ירמ' מח 33; יואל א 12 עָֽרְבָה֙^bIsa.24.11עָרְבָהחשכה, מלשון עֶרֶב כָּל־שִׂמְחָ֔ה גָּלָ֖ה מְשׂ֥וֹשׂ הָאָֽרֶץ^cIsa.24.11מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץשמחת הארץ׃ 12נִשְׁאַ֥ר בָּעִ֖יר שַׁמָּ֑ה^aIsa.24.12שַׁמָּהשממה ^א ישע' כד 12: ג 26; יד 31; מה 2 וּשְׁאִיָּ֖ה^bIsa.24.12וּשְׁאִיָּהחורבה יֻכַּת־שָֽׁעַר^cIsa.24.12וּשְׁאִיָּה יֻכַּת־שָׁעַרהשער המוכה חרב׃ 13כִּ֣י כֹ֥ה יִהְיֶ֛ה בְּקֶ֥רֶב הָאָ֖רֶץ בְּת֣וֹךְ הָֽעַמִּ֑ים^aIsa.24.13בְּקֶרֶב... הָעַמִּיםבין העמים החיים על פני כדור הארץ ^א ישע' כד 13: יז 6‡ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת^bIsa.24.13כְּנֹקֶף זַיִתכמו שעל עץ הזית נשארים זיתים מעטים לאחר קטיפת פרי העץ ^ב ישע' כד 13: מיכה ז 1 כְּעוֹלֵלֹ֖ת אִם־כָּלָ֥ה בָצִֽיר^cIsa.24.13כְּעוֹלֵלֹת... בָצִירכמו הענבים הנשארים על הגפן בסוף הבציר׃ 14הֵ֛מָּה^aIsa.24.14הֵמָּההמעטים הנשארים ^א ישע' כד 14: יב 6; מח 20; נב 8; נד 1 יִשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם יָרֹ֑נּוּ^bIsa.24.14יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּירימו את קולם בשמחה בִּגְא֣וֹן יְהוָ֔ה^cIsa.24.14בִּגְאוֹן יהוהלאור גדולת ה' צָהֲל֖וּ^dIsa.24.14צָהֲלוּיצהלו, ירימו קול שמחה מִיָּֽם^eIsa.24.14מִיָּםמכיוון מערב; או, מהים׃ 15עַל־כֵּ֥ן בָּאֻרִ֖ים^aIsa.24.15בָּאֻרִיםמארצות המזרח, אֻרִים במשמעות מקום ששם האור עולה ומאיר ^א ישע' כד 15: כה 3 כַּבְּד֣וּ יְהוָ֑ה ^ב ישע' כד 15: יא 11; מב 4, 10, 12; מט 1; נא 5; ס 9; סו 19 בְּאִיֵּ֣י הַיָּ֔ם^bIsa.24.15אִיֵּי הַיָּםארצות המערב ^ג ישע' כד 15: תסל"ב א 12 שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 16^א ישע' כד 16: יא 12; מב 10 מִכְּנַ֨ף הָאָ֜רֶץ^aIsa.24.16מִכְּנַף הָאָרֶץמקצה הארץ זְמִרֹ֤ת שָׁמַ֨עְנוּ֙ ^ב ישע' כד 16: יא 12; כח 5 צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק^bIsa.24.16צְבִי לַצַּדִּיקשבח ותפארת לאלוהים וָאֹמַ֛ר^cIsa.24.16וָאֹמַראבל אני הנביא אומר רָזִי־לִ֥י^dIsa.24.16רָזִי־לִיבא לי רזון; או, רואה אני רזון, דלדול בשר הגוף בעקבות צער רָֽזִי־לִ֖י א֣וֹי לִ֑י ^ג ישע' כד 16: מח 8‡ בֹּגְדִ֣ים בָּגָ֔דוּ^eIsa.24.16בֹּגְדִים בָּגָדוּהלא נאמנים לא נאמנים וּבֶ֥גֶד בּוֹגְדִ֖ים בָּגָֽדוּ^fIsa.24.16וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּחוסר הנאמנות של בלתי הנאמנים הוא מוחלט׃ 17^א ישע' כד 17: ירמ' מח 43; איכה ג 47 פַּ֥חַד וָפַ֖חַת^aIsa.24.17וָפַחַתבור עמוק המכוסה כדי ללכוד בעלי חיים וָפָ֑ח^bIsa.24.17וָפָחמלכודת שמניחים הציידים על האדמה עָלֶ֖יךָ יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ 18וְֽ֠הָיָה ^א ישע' כד 18: עמוס ה 19; ט 1; איוב כ 24 הַנָּ֞ס^aIsa.24.18הַנָּסהבורח מִקּ֤וֹל הַפַּ֨חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעוֹלֶה֙ מִתּ֣וֹךְ הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח ^ב ישע' כד 18: ברא' ז 11 כִּֽי־אֲרֻבּ֤וֹת מִמָּרוֹם֙ נִפְתָּ֔חוּ^bIsa.24.18כִּי־אֲרֻבּוֹת... נִפְתָּחוּכאילו חלונות השמים נפתחו להמטיר את כל הצרות על בני האדם בדומה לימי המבול כשנפתחו "ארבות השמים" למי המבול ^ג ישע' כד 18: ב 19, 21; יג 13; תהל' יח 8; מו 4-3 וַֽיִּרְעֲשׁ֖וּ^cIsa.24.18וַיִּרְעֲשׁוּיזדעזעו ^ד ישע' כד 18: מיכה ו 2‡ מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ^dIsa.24.18מוֹסְדֵי אָרֶץיסודות הארץ׃ 19^א ישע' כד 19: כד 1 רֹ֥עָה הִֽתְרֹעֲעָ֖ה הָאָ֑רֶץ^aIsa.24.19רֹעָה... הָאָרֶץנשברה הארץ לשברים ^ב ישע' כד 19: במד' טז 32-31; דבר' יא 6 פּ֤וֹר הִֽתְפּוֹרְרָה֙ אֶ֔רֶץ^bIsa.24.19פּוֹר... אֶרֶץהתפוררה הארץ לפירורים מ֥וֹט הִֽתְמוֹטְטָ֖ה אָֽרֶץ^cIsa.24.19מוֹט... אָרֶץהארץ מתמוטטת ולא מחזיקה מעמד׃ 20^א ישע' כד 20: יט 14; כד 1; כח 7 נ֣וֹעַ תָּנ֤וּעַ אֶ֨רֶץ֙^aIsa.24.20נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץהארץ התנועעה ^ב ישע' כד 20: תהל' קז 27; איוב יב 25 כַּשִּׁכּ֔וֹר וְהִֽתְנוֹדְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה^bIsa.24.20וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָההתנודדה כמו אוהל ברוח; מלונה היא סוכה או אוהל עראי של השומר בשדות וְכָבַ֤ד עָלֶ֨יהָ֙^cIsa.24.20עָלֶיהָעל הארץ ^ג ישע' כד 20: א 28; מג 27; סו 24 פִּשְׁעָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה ^ד ישע' כד 20: עמוס ח 14; דנ' יא 19 וְלֹא־תֹסִ֥יף קֽוּם^dIsa.24.20וְלֹא־תֹסִיף קוּםלא תוכל לקום׃ ס 21וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא ^א ישע' כד 21: י 12; יג 11 יִפְקֹ֧ד^aIsa.24.21יִפְקֹדיבקר, יזכור, יעניש יְהוָ֛ה ^ב ישע' כד 21: דנ' י 13 עַל־צְבָ֥א הַמָּר֖וֹם בַּמָּר֑וֹם^bIsa.24.21עַל... בַּמָּרוֹםאת צבא השמים בשמים ^ג ישע' כד 21: צפנ' א 8; תהל' עו 13 וְעַל־מַלְכֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה עַל־הָאֲדָמָֽה׃ 22וְאֻסְּפ֨וּ אֲסֵפָ֤ה ^א ישע' כד 22: י 4; מב 22; זכר' ט 11 אַסִּיר֙ עַל־בּ֔וֹר^aIsa.24.22וְאֻסְּפוּ... עַל־בּוֹריאספו כפי שאוספים אסירים אל בית הסוהר וְסֻגְּר֖וּ עַל־מַסְגֵּ֑ר^bIsa.24.22וְסֻגְּרוּ עַל־מַסְגֵּריאסרו במקום נעול ^ב ישע' כד 22: יחז' לח 8 וּמֵרֹ֥ב יָמִ֖ים^cIsa.24.22וּמֵרֹב יָמִיםלאחר ימים רבים ^ג ישע' כד 22: יחז' לח 8; זכר' ט 12-11 יִפָּקֵֽדוּ^dIsa.24.22יִפָּקֵדוּייזכרו לטובה וישוחררו; או, ייזכרו לרעה וייענשו׃ 23^א ישע' כד 23: יג 10; התג' כא 23; כב 5 וְחָֽפְרָה֙^aIsa.24.23וְחָפְרָהתיכלם, תתבייש הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁ֖ה הַֽחַמָּ֑ה^cIsa.24.23וּבוֹשָׁה הַחַמָּההשמש תתבייש^bIsa.24.23וְחָפְרָה... הַחַמָּהאולי במשמעות שאיבדו מעצְמת האור שלהם ^ב ישע' כד 23: במד' כג 21‡; ישע' ס 20-19; יחז' מח 35; מיכה ד 7 כִּֽי־מָלַ֞ךְ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת ^ג ישע' כד 23: ח 18‡; התג' כ 2 בְּהַ֤ר צִיּוֹן֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנֶ֥גֶד זְקֵנָ֖יו כָּבֽוֹד^dIsa.24.23וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹדכבוד אלוהים יהיה לעיני זקניו׃ פ