בראשית מג
בראשית פרק מג
אחי יוסף שבים מצרימה עם בנימין
1א
ברא' מג 1:
יב 10;
כו 1;
מב 5;
שמ"ב כא 1;
מל"ב ח 1;
תהל' קה 16;
רות א 1
וְהָרָעָ֖ב
כָּבֵ֥ד
בָּאָֽרֶץ׃
2וַיְהִ֗י
כַּאֲשֶׁ֤ר
כִּלּוּ֙aGen.43.2כִּלּוּסיימו
לֶאֱכֹ֣ל
אֶת־הַשֶּׁ֔בֶרbGen.43.2הַשֶּׁבֶרהמזון שנקנה
אֲשֶׁ֥ר
הֵבִ֖יאוּ
מִמִּצְרָ֑יִם
וַיֹּ֤אמֶר
אֲלֵיהֶם֙
אֲבִיהֶ֔ם
שֻׁ֖בוּ
שִׁבְרוּ־לָ֥נוּcGen.43.2שִׁבְרוּקנו
מְעַט־אֹֽכֶל׃
3וַיֹּ֧אמֶר
אֵלָ֛יו
יְהוּדָ֖ה
לֵאמֹ֑ר
א
ברא' מג 3:
מד 23
הָעֵ֣ד
הֵעִד֩
בָּ֨נוּaGen.43.3הָעֵד הֵעִד בָּנוּהזהיר אותנו
הָאִ֤ישׁ
לֵאמֹר֙
לֹֽא־תִרְא֣וּ
פָנַ֔י
בִּלְתִּ֖יbGen.43.3בִּלְתִּיבלי
אֲחִיכֶ֥ם
אִתְּכֶֽם׃
4אִם־יֶשְׁךָ֛aGen.43.4אִם־יֶשְׁךָאם אתה
מְשַׁלֵּ֥חַ
אֶת־אָחִ֖ינוּ
אִתָּ֑נוּ
נֵרְדָ֕ה
וְנִשְׁבְּרָ֥ה
לְךָ֖
אֹֽכֶל׃
5וְאִם־אֵינְךָ֥
מְשַׁלֵּ֖חַ
לֹ֣א
נֵרֵ֑ד
כִּֽי־הָאִ֞ישׁ
אָמַ֤ר
אֵלֵ֨ינוּ֙
לֹֽא־תִרְא֣וּ
פָנַ֔י
בִּלְתִּ֖י
אֲחִיכֶ֥ם
אִתְּכֶֽם׃
6וַיֹּ֨אמֶר֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
לָמָ֥ה
הֲרֵעֹתֶ֖ם
לִ֑יaGen.43.6הֲרֵעֹתֶם לִיעשיתם לי רע
לְהַגִּ֣יד
לָאִ֔ישׁ
הַע֥וֹד
לָכֶ֖םbGen.43.6הַעוֹד לָכֶםשיש לכם עוד
אָֽח׃
7וַיֹּאמְר֡וּ
שָׁא֣וֹל
שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ
לָ֣נוּ
וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ
לֵאמֹ֗ר
א
ברא' מג 7:
מב 13;
מג 27
הַע֨וֹד
אֲבִיכֶ֥ם
חַי֙
הֲיֵ֣שׁ
לָכֶ֣ם
אָ֔ח
וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹaGen.43.7נַגֶּדנגיד
עַל־פִּ֖י
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֑לֶּה
הֲיָד֣וֹעַ
נֵדַ֔עbGen.43.7הֲיָדוֹעַ נֵדַעהאם יכולנו לדעת
כִּ֣י
יֹאמַ֔ר
הוֹרִ֖ידוּ
אֶת־אֲחִיכֶֽם׃
8וַיֹּ֨אמֶר
יְהוּדָ֜ה
אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל
אָבִ֗יו
שִׁלְחָ֥ה
הַנַּ֛עַר
אִתִּ֖י
וְנָק֣וּמָה
וְנֵלֵ֑כָה
א
ברא' מג 8:
מב 2
וְנִֽחְיֶה֙
וְלֹ֣א
נָמ֔וּת
גַּם־אֲנַ֥חְנוּ
גַם־אַתָּ֖ה
גַּם־טַפֵּֽנוּaGen.43.8טַפֵּנוּילדינו הקטנים׃
9אָֽנֹכִי֙
א
ברא' מג 9:
מב 37;
מד 32
אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּaGen.43.9אֶעֶרְבֶנּוּאערוב לו
מִיָּדִ֖י
תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ
אִם־לֹ֨א
הֲבִיאֹתִ֤יו
אֵלֶ֨יךָ֙
וְהִצַּגְתִּ֣יו
לְפָנֶ֔יךָ
וְחָטָ֥אתִֽי
לְךָ֖
כָּל־הַיָּמִֽים׃
10כִּ֖י
לוּלֵ֣א
הִתְמַהְמָ֑הְנוּ
כִּֽי־עַתָּ֥ה
שַׁ֖בְנוּ
זֶ֥ה
פַעֲמָֽיִם׃
11וַיֹּ֨אמֶר
אֲלֵהֶ֜ם
יִשְׂרָאֵ֣ל
אֲבִיהֶ֗ם
אִם־כֵּ֣ן
׀
אֵפוֹא֮
זֹ֣את
עֲשׂוּ֒
קְח֞וּ
מִזִּמְרַ֤ת
הָאָ֨רֶץ֙aGen.43.11מִזִּמְרַת הָאָרֶץמהמשובחים בפֵרות הארץ
בִּכְלֵיכֶ֔ם
וְהוֹרִ֥ידוּ
לָאִ֖ישׁ
א
ברא' מג 11:
לב 21;
מג 26-25;
מל"ב ח 8;
משלי יח 16;
יט 6
מִנְחָ֑הbGen.43.11מִנְחָהמתנה
מְעַ֤ט
ב
ברא' מג 11:
לז 25
צֳרִי֙cGen.43.11צֳרִיסוג של בושם
וּמְעַ֣ט
דְּבַ֔שׁ
נְכֹ֣את
וָלֹ֔טdGen.43.11נְכֹאת וָלֹטמיני בשמים
בָּטְנִ֖ים
וּשְׁקֵדִֽים׃
12וְכֶ֥סֶף
מִשְׁנֶ֖הaGen.43.12מִשְׁנֶהבסכום כפול
קְח֣וּ
בְיֶדְכֶ֑ם
א
ברא' מג 12:
מב 25,
35
וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף
הַמּוּשָׁ֨ב
בְּפִ֤י
אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙bGen.43.12בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶםבפתח שקיכם
תָּשִׁ֣יבוּ
בְיֶדְכֶ֔ם
אוּלַ֥י
מִשְׁגֶּ֖הcGen.43.12מִשְׁגֶּהטעות
הֽוּא׃
13וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם
קָ֑חוּ
וְק֖וּמוּ
שׁ֥וּבוּ
אֶל־הָאִֽישׁ׃
14א
ברא' מג 14:
כח 3‡
וְאֵ֣ל
שַׁדַּ֗יaGen.43.14אֵל שַׁדַּיאלוהי כל כוח וגבורה, "שַׁדָּי" עניינו "הרם ונִשׂא", "הכול־יכול", "הצוּר"
ב
ברא' מג 14:
תהל' קו 46;
נחמ' א 11
יִתֵּ֨ן
לָכֶ֤ם
רַחֲמִים֙
לִפְנֵ֣י
הָאִ֔ישׁ
ג
ברא' מג 14:
מב 24
וְשִׁלַּ֥ח
לָכֶ֛ם
אֶת־אֲחִיכֶ֥ם
אַחֵ֖רbGen.43.14אַחֵראת שמעון
וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין
וַאֲנִ֕י
כַּאֲשֶׁ֥ר
ד
ברא' מג 14:
מב 36
שָׁכֹ֖לְתִּי
שָׁכָֽלְתִּיcGen.43.14כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּיביטוי להבעת ייאוש: אם אאבד עוד בן, אז אאבד׃
15וַיִּקְח֤וּ
הָֽאֲנָשִׁים֙
אֶת־הַמִּנְחָ֣ה
הַזֹּ֔את
וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף
לָקְח֥וּ
בְיָדָ֖ם
וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן
וַיָּקֻ֨מוּ֙
וַיֵּרְד֣וּ
מִצְרַ֔יִם
וַיַּֽעַמְד֖וּ
לִפְנֵ֥י
יוֹסֵֽף׃
16וַיַּ֨רְא
יוֹסֵ֣ף
אִתָּם֮
אֶת־בִּנְיָמִין֒
וַיֹּ֨אמֶר֙
א
ברא' מג 16:
מד 1
לַֽאֲשֶׁ֣ר
עַל־בֵּית֔וֹaGen.43.16לַאֲשֶׁר עַל־בֵּיתוֹאל המשרת הבית שלו
הָבֵ֥א
אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים
הַבָּ֑יְתָה
וּטְבֹ֤חַ
טֶ֨בַח֙
וְהָכֵ֔ןbGen.43.16טְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵןתשחט חיה והכן ארוחה
כִּ֥י
אִתִּ֛י
יֹאכְל֥וּ
הָאֲנָשִׁ֖ים
בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃
17וַיַּ֣עַשׂ
הָאִ֔ישׁ
כַּֽאֲשֶׁ֖ר
אָמַ֣ר
יוֹסֵ֑ף
וַיָּבֵ֥א
הָאִ֛ישׁ
אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים
בֵּ֥יתָה
יוֹסֵֽף׃
18וַיִּֽירְא֣וּ
הָֽאֲנָשִׁ֗ים
כִּ֣י
הֽוּבְאוּ֮
בֵּ֣ית
יוֹסֵף֒
וַיֹּאמְר֗וּ
עַל־דְּבַ֤ר
הַכֶּ֨סֶף֙
הַשָּׁ֤ב
בְּאַמְתְּחֹתֵ֨ינוּ֙
בַּתְּחִלָּ֔הaGen.43.18בַּתְּחִלָּהבפעם הראשונה
אֲנַ֖חְנוּ
מֽוּבָאִ֑ים
לְהִתְגֹּלֵ֤ל
עָלֵ֨ינוּ֙bGen.43.18לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּלהפיל את האשמה עלינו
וּלְהִתְנַפֵּ֣ל
עָלֵ֔ינוּ
וְלָקַ֧חַת
אֹתָ֛נוּ
לַעֲבָדִ֖ים
וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃
19וַֽיִּגְּשׁוּ֙
אֶל־הָאִ֔ישׁ
אֲשֶׁ֖ר
עַל־בֵּ֣ית
יוֹסֵ֑ף
וַיְדַבְּר֥וּ
אֵלָ֖יו
פֶּ֥תַחaGen.43.19פֶּתַחבפתח
הַבָּֽיִת׃
20וַיֹּאמְר֖וּ
בִּ֣יaGen.43.20בִּילשון של בקשה
אֲדֹנִ֑י
יָרֹ֥ד
יָרַ֛דְנוּ
בַּתְּחִלָּ֖ה
לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃
21וַֽיְהִ֞י
כִּי־בָ֣אנוּ
אֶל־הַמָּל֗וֹןaGen.43.21מָּלוֹןמקום הלינה
וַֽנִּפְתְּחָה֙
אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ
וְהִנֵּ֤ה
א
ברא' מג 21:
מב 27,
35
כֶֽסֶף־אִישׁ֙
בְּפִ֣י
אַמְתַּחְתּ֔וֹ
כַּסְפֵּ֖נוּ
בְּמִשְׁקָל֑וֹ
וַנָּ֥שֶׁב
אֹת֖וֹ
בְּיָדֵֽנוּ׃
22וְכֶ֧סֶף
אַחֵ֛ר
הוֹרַ֥דְנוּ
בְיָדֵ֖נוּ
לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל
לֹ֣א
יָדַ֔עְנוּ
מִי־שָׂ֥ם
כַּסְפֵּ֖נוּ
בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃
23וַיֹּאמֶר֩
שָׁל֨וֹם
לָכֶ֜ם
אַל־תִּירָ֗אוּ
א
ברא' מג 23:
מב 28
אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם
וֵֽאלֹהֵ֤י
אֲבִיכֶם֙
נָתַ֨ן
לָכֶ֤ם
מַטְמוֹן֙aGen.43.23מַטְמוֹןאוצר טמון
בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם
כַּסְפְּכֶ֖ם
בָּ֣א
אֵלָ֑י
ב
ברא' מג 23:
מב 24
וַיּוֹצֵ֥א
אֲלֵהֶ֖ם
אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃
24וַיָּבֵ֥א
הָאִ֛ישׁ
אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים
בֵּ֣יתָה
יוֹסֵ֑ף
וַיִּתֶּן־מַ֨יִם֙
א
ברא' מג 24:
יח 4;
יט 2;
כד 32;
מג 24;
שפט' יט 21;
לוקס ז 44
וַיִּרְחֲצ֣וּ
רַגְלֵיהֶ֔ם
ב
ברא' מג 24:
כד 32;
שפט' יט 21
וַיִּתֵּ֥ן
מִסְפּ֖וֹאaGen.43.24מִסְפּוֹאאוכל לבהמות
לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃
25וַיָּכִ֨ינוּ֙
א
ברא' מג 25:
מג 11‡
אֶת־הַמִּנְחָ֔ה
עַד־בּ֥וֹא
יוֹסֵ֖ף
בַּֽצָּהֳרָ֑יִם
כִּ֣י
שָֽׁמְע֔וּ
כִּי־שָׁ֖ם
יֹ֥אכְלוּ
לָֽחֶם׃
26וַיָּבֹ֤א
יוֹסֵף֙
הַבַּ֔יְתָה
וַיָּבִ֥יאּוּ
ל֛וֹ
אֶת־הַמִּנְחָ֥ה
אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם
הַבָּ֑יְתָה
א
ברא' מג 26:
לז 7,
10
וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ
אָֽרְצָה׃
27וַיִּשְׁאַ֤ל
לָהֶם֙
לְשָׁל֔וֹם
וַיֹּ֗אמֶר
א
ברא' מג 27:
מב 13;
מג 7
הֲשָׁל֛וֹם
אֲבִיכֶ֥ם
הַזָּקֵ֖ן
אֲשֶׁ֣ר
אֲמַרְתֶּ֑ם
הַעוֹדֶ֖נּוּ
חָֽי׃
28וַיֹּאמְר֗וּ
שָׁל֛וֹם
לְעַבְדְּךָ֥
לְאָבִ֖ינוּ
עוֹדֶ֣נּוּ
חָ֑י
וַֽיִּקְּד֖וּ
א
ברא' מג 28:
לז 7,
10
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וישתחו)
וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃
29וַיִּשָּׂ֣א
עֵינָ֗יו
וַיַּ֞רְא
אֶת־בִּנְיָמִ֣ין
אָחִיו֮
בֶּן־אִמּוֹ֒
וַיֹּ֗אמֶר
הֲזֶה֙
אֲחִיכֶ֣ם
הַקָּטֹ֔ן
אֲשֶׁ֥ר
א
ברא' מג 29:
מב 13
אֲמַרְתֶּ֖ם
אֵלָ֑י
וַיֹּאמַ֕ר
אֱלֹהִ֥ים
ב
ברא' מג 29:
במד' ו 25
יָחְנְךָ֖aGen.43.29יָחְנְךָייתן לך חן וחסד
בְּנִֽי׃
30וַיְמַהֵ֣ר
יוֹסֵ֗ף
א
ברא' מג 30:
מל"א ג 26;
הושע יא 8
כִּֽי־נִכְמְר֤וּ
רַחֲמָיו֙aGen.43.30נִכְמְרוּ רַחֲמָיוהתעוררו רחמיו
אֶל־אָחִ֔יו
וַיְבַקֵּ֖שׁ
לִבְכּ֑וֹת
וַיָּבֹ֥א
הַחַ֖דְרָהbGen.43.30הַחַדְרָהאל החדר הפנימי
ב
ברא' מג 30:
מב 24;
מה 2,
15-14;
מו 29
וַיֵּ֥בְךְּcGen.43.30יֵּבְךְּבכה
שָֽׁמָּה׃
31וַיִּרְחַ֥ץ
פָּנָ֖יו
וַיֵּצֵ֑א
א
ברא' מג 31:
מה 1
וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק
וַיֹּ֖אמֶר
שִׂ֥ימוּ
לָֽחֶםaGen.43.31שִׂימוּ לָחֶםהגישו את האוכל׃
32וַיָּשִׂ֥ימוּ
ל֛וֹ
לְבַדּ֖וֹ
וְלָהֶ֣ם
לְבַדָּ֑ם
וְלַמִּצְרִ֞ים
הָאֹכְלִ֤ים
אִתּוֹ֙
לְבַדָּ֔ם
כִּי֩
לֹ֨א
יוּכְל֜וּן
הַמִּצְרִ֗ים
לֶאֱכֹ֤ל
אֶת־הָֽעִבְרִים֙
לֶ֔חֶם
א
ברא' מג 32:
מו 34;
שמות ח 22
כִּי־תוֹעֵבָ֥ה
הִ֖וא
לְמִצְרָֽיִםaGen.43.32תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִםדבר לא מקובל הוא למצרים׃
33וַיֵּשְׁב֣וּ
לְפָנָ֔יו
הַבְּכֹר֙
כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ
וְהַצָּעִ֖יר
כִּצְעִרָת֑וֹaGen.43.33הַבְּכֹר... כִּצְעִרָתוֹלפי סדר הגילים, מהמבוגר לצעיר
וַיִּתְמְה֥וּbGen.43.33יִּתְמְהוּהתפלאו
הָאֲנָשִׁ֖ים
אִ֥ישׁ
אֶל־רֵעֵֽהוּ׃
34וַיִּשָּׂ֨א
מַשְׂאֹ֜תaGen.43.34יִּשָּׂא מַשְׂאֹתנתן מתנות
מֵאֵ֣ת
פָּנָיו֮bGen.43.34מֵאֵת פָּנָיומאת יוסף
אֲלֵהֶם֒
וַתֵּ֜רֶבcGen.43.34תֵּרֶבהייתה רבה יותר
מַשְׂאַ֧ת
בִּנְיָמִ֛ן
מִמַּשְׂאֹ֥ת
כֻּלָּ֖ם
א
ברא' מג 34:
מה 22
חָמֵ֣שׁ
יָד֑וֹתdGen.43.34חָמֵשׁ יָדוֹתפי חמישה
וַיִּשְׁתּ֥וּ
וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ
עִמּֽוֹeGen.43.34יִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹהיו במצב רוח מרומם אתו׃