יחזקאל ח

יחזקאל פרק ח

חזון הנביא על תועבותיה של ירושלים

1וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֗ית בַּשִּׁשִּׁי֙^aEzek.8.1בַּשִּׁשִּׁיבחודש אלול בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ אֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בְּבֵיתִ֔י ^א יחז' ח 1: יד 1; כ 1; דהי"א טו 25‡ וְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה ^ב יחז' ח 1: לג 31 יוֹשְׁבִ֣ים לְפָנָ֑י ^ג יחז' ח 1: א 3‡ וַתִּפֹּ֤ל עָלַי֙ שָׁ֔ם יַ֖ד אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃ 2וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֤ה ^א יחז' ח 2: א 5, 26, 28 דְמוּת֙ ^ב יחז' ח 2: א 27 כְּמַרְאֵה־אֵ֔שׁ מִמַּרְאֵ֥ה מָתְנָ֛יו וּלְמַ֖טָּה אֵ֑שׁ וּמִמָּתְנָ֣יו וּלְמַ֔עְלָה כְּמַרְאֵה־זֹ֖הַר ^ג יחז' ח 2: א 4, 27 כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַֽלָה^aEzek.8.2כְּעֵין הַחַשְׁמַלָהראה פרק א 4׃ 3^א יחז' ח 3: ב 9 וַיִּשְׁלַח֙ תַּבְנִ֣ית יָ֔ד^aEzek.8.3תַּבְנִית יָדמשהו בצורת יד וַיִּקָּחֵ֖נִי בְּצִיצִ֣ת^bEzek.8.3בְּצִיצִתבשׂער רֹאשִׁ֑י ^ב יחז' ח 3: ג 12; יא 1, 24; לז 1; מג 5; מה"ש ח 39; קור"ב יב 2; התג' יז 3 וַתִּשָּׂ֣א אֹתִ֣י ר֣וּחַ ׀ בֵּֽין־הָאָ֣רֶץ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֡יִם וַתָּבֵא֩ אֹתִ֨י יְרוּשָׁלְַ֜מָה בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֗ים אֶל־פֶּ֜תַח שַׁ֤עַר ^ג יחז' ח 3: מל"א ו 36; ז 12; יחז' ח 16; י 3; מד 17; מה 19; מו 1 הַפְּנִימִית֙ הַפּוֹנֶ֣ה צָפ֔וֹנָה אֲשֶׁר־שָׁ֣ם מוֹשַׁ֔ב סֵ֖מֶל^cEzek.8.3סֵמֶלפסל הַקִּנְאָ֥ה ^ד יחז' ח 3: שמות כ 5-4; לד 14‡ הַמַּקְנֶֽה^dEzek.8.3הַמַּקְנֶההמעורר את קינתו של ה'׃ 4וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם ^א יחז' ח 4: א 28‡ כְּב֖וֹד אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי בַּבִּקְעָֽה׃ 5וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם ^א יחז' ח 5: זכר' ה 5 שָׂא־נָ֥א עֵינֶ֖יךָ דֶּ֣רֶךְ צָפ֑וֹנָה וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ דֶּ֣רֶךְ צָפ֔וֹנָה וְהִנֵּ֤ה ^ב יחז' ח 5: ירמ' ז 30‡ מִצָּפוֹן֙ לְשַׁ֣עַר הַמִּזְבֵּ֔חַ סֵ֛מֶל הַקִּנְאָ֥ה הַזֶּ֖ה בַּבִּאָֽה^aEzek.8.5בַּבִּאָהבפתח, בכניסה׃ 6וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם ^א יחז' ח 6: מז 6 הֲרֹאֶ֥ה אַתָּ֖ה ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (מהם) מָ֣ה הֵ֣ם עֹשִׂ֑ים ^ב יחז' ח 6: מל"ב כג 7-4; יחז' ה 11‡; ח 9, 17 תּוֹעֵב֨וֹת גְּדֹל֜וֹת אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ עֹשִׂ֣ים פֹּ֗ה לְרָֽחֳקָה֙ מֵעַ֣ל^aEzek.8.6לְרָחֳקָהלהרחיק אותי מִקְדָּשִׁ֔י ^ג יחז' ח 6: ח 13, 15 וְעוֹד֙ תָּשׁ֣וּב תִּרְאֶ֔ה תּוֹעֵב֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃ ס 7וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י אֶל־פֶּ֣תַח ^א יחז' ח 7: מ 14 הֶֽחָצֵ֑ר וָאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּ֥ה חֹר־אֶחָ֖ד בַּקִּֽיר׃ 8וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֖ם חֲתָר־נָ֣א בַקִּ֑יר וָאֶחְתֹּ֣ר בַּקִּ֔יר וְהִנֵּ֖ה פֶּ֥תַח אֶחָֽד׃ 9וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֹּ֤א וּרְאֵה֙ אֶת־הַתּוֹעֵב֣וֹת הָרָע֔וֹת אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם עֹשִׂ֖ים פֹּֽה׃ 10וָאָבוֹא֮ וָֽאֶרְאֶה֒ וְהִנֵּ֨ה ^א יחז' ח 10: כג 14 כָל־תַּבְנִ֜ית רֶ֤מֶשׂ^aEzek.8.10רֶמֶשׂזוחלים וּבְהֵמָה֙ שֶׁ֔קֶץ^bEzek.8.10שֶׁקֶץדבר תועבה, בעלי חיים טמאים וְכָל־גִּלּוּלֵ֖י^cEzek.8.10גִּלּוּלֵישם גנאי לפסילים בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מְחֻקֶּ֥ה^dEzek.8.10מְחֻקֶּהחקוק עַל־הַקִּ֖יר סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 11^א יחז' ח 11: במד' יא 16, 25 וְשִׁבְעִ֣ים אִ֣ישׁ ^ב יחז' ח 11: דהי"א טו 25‡ מִזִּקְנֵ֣י בֵֽית־יִ֠שְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָ֨הוּ בֶן־שָׁפָ֜ן עֹמֵ֤ד בְּתוֹכָם֙ עֹמְדִ֣ים לִפְנֵיהֶ֔ם וְאִ֥ישׁ ^ג יחז' ח 11: ויק' טז 12‡ מִקְטַרְתּ֖וֹ^aEzek.8.11מִקְטַרְתּוֹכלי קטורת בְּיָד֑וֹ וַעֲתַ֥ר^bEzek.8.11עֲתַרריח; או, ריבוי ^ד יחז' ח 11: שמות ל 35‡ עֲנַֽן־הַקְּטֹ֖רֶת עֹלֶֽה׃ 12וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ אֲשֶׁ֨ר זִקְנֵ֤י בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ עֹשִׂ֣ים ^א יחז' ח 12: ישע' כט 15; איוב כב 12; יוח' ג 19 בַּחֹ֔שֶׁךְ אִ֖ישׁ בְּחַדְרֵ֣י מַשְׂכִּית֑וֹ^aEzek.8.12מַשְׂכִּיתוֹציוריו, קישוטיו כִּ֣י אֹמְרִ֗ים ^ב יחז' ח 12: ט 9; צפנ' א 12; תהל' י 11; צד 7 אֵ֤ין יְהוָה֙ רֹאֶ֣ה אֹתָ֔נוּ ^ג יחז' ח 12: ישע' סב 4 עָזַ֥ב יְהוָ֖ה אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 13וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י ^א יחז' ח 13: ח 6, 15 ע֣וֹד תָּשׁ֥וּב תִּרְאֶ֛ה תּוֹעֵב֥וֹת גְּדֹל֖וֹת אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃ 14וַיָּבֵ֣א אֹתִ֗י אֶל־פֶּ֨תַח֙ ^א יחז' ח 14: מד 4 שַׁ֣עַר בֵּית־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר ^ב יחז' ח 14: מו 9 אֶל־הַצָּפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁם֙ הַנָּשִׁ֣ים יֹֽשְׁב֔וֹת מְבַכּ֖וֹת אֶת־הַתַּמּֽוּז^aEzek.8.14תַּמּוּזאליל שהיה אמור למות עם הצמחים בסוף האביב; נשים אמורות לבכות את מותו׃ ס 15וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָ֑ם ^א יחז' ח 15: ח 6, 13 ע֣וֹד תָּשׁ֥וּב תִּרְאֶ֛ה תּוֹעֵב֥וֹת גְּדֹל֖וֹת מֵאֵֽלֶּה׃ 16וַיָּבֵ֣א אֹתִ֗י אֶל־חֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָה֮ ^א יחז' ח 16: ח 3‡ הַפְּנִימִית֒ וְהִנֵּה־פֶ֜תַח הֵיכַ֣ל יְהוָ֗ה ^ב יחז' ח 16: יואל ב 17; דהי"ב ח 12; מתי כג 35; לוקס יא 51 בֵּ֤ין הָֽאוּלָם֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ כְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אִ֑ישׁ ^ג יחז' ח 16: ירמ' ב 27; לב 33; דהי"ב כט 6 אֲחֹ֨רֵיהֶ֜ם אֶל־הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וּפְנֵיהֶ֣ם קֵ֔דְמָה^aEzek.8.16קֵדְמָהלכיוון מזרח וְהֵ֛מָּה ^ד יחז' ח 16: דבר' יז 3‡ מִשְׁתַּחֲוִיתֶ֥ם קֵ֖דְמָה לַשָּֽׁמֶשׁ׃ 17וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ הֲנָקֵל֙^aEzek.8.17הֲנָקֵלהאם דבר קטן הוא לְבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה מֵעֲשׂ֕וֹת אֶת־הַתּוֹעֵב֖וֹת אֲשֶׁ֣ר עָֽשׂוּ־פֹ֑ה ^א יחז' ח 17: ז 11, 23; ט 9; מה 9; עמוס ג 10 כִּֽי־מָלְא֨וּ אֶת־הָאָ֜רֶץ חָמָ֗ס וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ ^ב יחז' ח 17: שפט' ב 12‡; יחז' טז 26 לְהַכְעִיסֵ֔נִי וְהִנָּ֛ם שֹׁלְחִ֥ים אֶת־הַזְּמוֹרָ֖ה^bEzek.8.17הַזְּמוֹרָההענף אֶל־אַפָּֽם^cEzek.8.17שֹׁלְחִים... אֶל־אַפָּםרמז למנהג עבודה זרה שהכעיס במיוחד את אלוהים; כיום אין לקבוע את מהותו׃ 18וְגַם־אֲנִי֙ אֶעֱשֶׂ֣ה בְחֵמָ֔ה^aEzek.8.18בְחֵמָהבזעם ^א יחז' ח 18: ה 11‡ לֹֽא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמֹ֑ל^bEzek.8.18לֹא־תָחוֹס... אֶחְמֹללא ארחם וְקָרְא֤וּ בְאָזְנַי֙ ק֣וֹל גָּד֔וֹל ^ב יחז' ח 18: ישע' א 15‡; ירמ' יא 11‡ וְלֹ֥א אֶשְׁמַ֖ע אוֹתָֽם׃