יחזקאל מז
יחזקאל פרק מז
מֵי מַרפא נובעים מהמקדש
1וַיְשִׁבֵנִי֮
א
יחז' מז 1:
מא 2,
25-23
אֶל־פֶּ֣תַח
הַבַּיִת֒
ב
יחז' מז 1:
יואל ד 18;
זכר' יג 1;
יד 8;
התג' כב 2-1
וְהִנֵּה־מַ֣יִם
יֹצְאִ֗ים
מִתַּ֨חַת
מִפְתַּ֤ן
הַבַּ֨יִת֙
קָדִ֔ימָהaEzek.47.1קָדִימָהמזרחה
כִּֽי־פְנֵ֥י
הַבַּ֖יִת
קָדִ֑ים
וְהַמַּ֣יִם
יֹרְדִ֗ים
מִתַּ֜חַת
מִכֶּ֤תֶףbEzek.47.1כֶּתֶףצד
הַבַּ֨יִת֙
הַיְמָנִ֔יתcEzek.47.1הַיְמָנִיתהדרומית
ג
יחז' מז 1:
כא 3,
9;
מ 2
מִנֶּ֖גֶבdEzek.47.1מִנֶּגֶבדרומה
לַמִּזְבֵּֽחַ׃
2וַיּוֹצִאֵנִי֮
א
יחז' מז 2:
מ 35;
מד 4;
מו 9
דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר
צָפוֹנָה֒
וַיְסִבֵּ֨נִי֙aEzek.47.2יְסִבֵּנִיהביא אותי
דֶּ֣רֶךְ
ח֔וּץ
אֶל־שַׁ֣עַר
הַח֔וּץ
דֶּ֖רֶךְ
הַפּוֹנֶ֣ה
קָדִ֑ים
וְהִנֵּה־מַ֣יִם
מְפַכִּ֔יםbEzek.47.2מְפַכִּיםנובעים
מִן־הַכָּתֵ֖ף
הַיְמָנִֽית׃
3בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ
קָדִ֖ים
א
יחז' מז 3:
מ 3
וְקָ֣וaEzek.47.3קָוחבל מדידה
בְּיָד֑וֹ
וַיָּ֤מָד
אֶ֨לֶף֙
בָּֽאַמָּ֔הbEzek.47.3אֶלֶף בָּאַמָּהכחצי ק"מ
וַיַּעֲבִרֵ֥נִי
בַמַּ֖יִם
מֵ֥י
אָפְסָֽיִםcEzek.47.3אָפְסָיִםעומקם עד הקרסוליים׃
4וַיָּ֣מָד
אֶ֔לֶף
וַיַּעֲבִרֵ֥נִי
בַמַּ֖יִם
מַ֣יִם
בִּרְכָּ֑יִם
וַיָּ֣מָד
אֶ֔לֶף
וַיַּעֲבִרֵ֖נִי
מֵ֥י
מָתְנָֽיִם׃
5וַיָּ֣מָד
אֶ֔לֶף
נַ֕חַל
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־אוּכַ֖ל
לַעֲבֹ֑ר
כִּֽי־גָא֤וּaEzek.47.5גָאוּנהיו עמוקים
הַמַּ֨יִם֙
מֵ֣י
שָׂ֔חוּbEzek.47.5מֵי שָׂחוּמים שאפשר לעבור בשחייה בלבד
נַ֖חַל
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־יֵעָבֵֽר׃
6וַיֹּ֥אמֶר
אֵלַ֖י
א
יחז' מז 6:
ח 6,
12
הֲרָאִ֣יתָ
בֶן־אָדָ֑ם
וַיּוֹלִכֵ֥נִי
וַיְשִׁבֵ֖נִי
שְׂפַ֥ת
הַנָּֽחַל׃
7בְּשׁוּבֵ֕נִי
וְהִנֵּה֙
אֶל־שְׂפַ֣תaEzek.47.7אֶלעל
הַנַּ֔חַל
א
יחז' מז 7:
ישע' ס 13
עֵ֖ץ
רַ֣ב
מְאֹ֑ד
ב
יחז' מז 7:
התג' כב 2
מִזֶּ֖ה
וּמִזֶּֽה׃
8וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֗י
הַמַּ֤יִם
הָאֵ֨לֶּה֙
יוֹצְאִ֗ים
אֶל־הַגְּלִילָה֙
הַקַּדְמוֹנָ֔הaEzek.47.8הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָהחבל הארץ מזרחה לירושלים
וְיָרְד֖וּ
א
יחז' מז 8:
דבר' ג 17;
ישע' לה 7-6;
מא 19-17
עַל־הָֽעֲרָבָ֑ה
וּבָ֣אוּ
ב
יחז' מז 8:
יהושע ג 16
הַיָּ֔מָּהbEzek.47.8הַיָּמָּהאל ים המלח
אֶל־הַיָּ֥מָּה
הַמּֽוּצָאִ֖יםcEzek.47.8אֶל־הַיָּמָּה הַמּוּצָאִיםוכאשר זורמים לתוך הים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ונרפאו)
וְנִרְפּ֥וּdEzek.47.8נִרְפּוּממותקים
הַמָּֽיִם׃
9וְהָיָ֣ה
כָל־נֶ֣פֶשׁ
חַיָּ֣ה
׀
אֲֽשֶׁר־יִשְׁרֹ֡ץ
אֶ֣ל
כָּל־אֲשֶׁר֩
יָב֨וֹא
שָׁ֤ם
נַחֲלַ֨יִם֙aEzek.47.9נַחֲלַיִםהנחל, הנהר
יִֽחְיֶ֔ה
וְהָיָ֥ה
הַדָּגָ֖ה
רַבָּ֣ה
מְאֹ֑ד
כִּי֩
בָ֨אוּ
שָׁ֜מָּה
הַמַּ֣יִם
הָאֵ֗לֶּה
וְיֵרָֽפְאוּ֙
א
יחז' מז 9:
ישע' יב 3;
יוח' ד 14-10;
ז 38-37
וָחָ֔י
כֹּ֛ל
אֲשֶׁר־יָ֥בוֹא
שָׁ֖מָּה
הַנָּֽחַל׃
10וְהָיָה֩
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יעמדו)
עָמְד֨וּ
עָלָ֜יו
א
יחז' מז 10:
מתי ד 19;
יג 47;
לוקס ה 10
דַּוָּגִ֗יםaEzek.47.10דַּוָּגִיםדייגים
ב
יחז' מז 10:
יהושע טו 62‡
מֵעֵ֥ין
גֶּ֨דִי֙
וְעַד־עֵ֣ין
עֶגְלַ֔יִם
ג
יחז' מז 10:
כו 5,
14
מִשְׁט֥וֹחַ
לַֽחֲרָמִ֖יםbEzek.47.10מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִיםמקום לשטוח רשתות דיג כדי לייבש אותן
יִהְי֑וּ
לְמִינָה֙
תִּהְיֶ֣ה
דְגָתָ֔ם
כִּדְגַ֛ת
ד
יחז' מז 10:
במד' לד 6‡
הַיָּ֥ם
הַגָּד֖וֹל
ה
יחז' מז 10:
לוקס ה 9-5;
יוח' כא 6
רַבָּ֥ה
מְאֹֽד׃
11*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בצאתו)
בִּצֹּאתָ֧יוaEzek.47.11בִּצֹּאתָיוביצותיו
וּגְבָאָ֛יוbEzek.47.11גְבָאָיוגביו
וְלֹ֥א
יֵרָפְא֖וּ
א
יחז' מז 11:
דבר' כט 22
לְמֶ֥לַח
נִתָּֽנוּcEzek.47.11לְמֶלַח נִתָּנוּהם יישארו מקור של מלח׃
12א
יחז' מז 12:
מז 7;
התג' כב 2
וְעַל־הַנַּ֣חַל
יַעֲלֶ֣ה
עַל־שְׂפָת֣וֹ
מִזֶּ֣ה
׀
וּמִזֶּ֣ה
׀
ב
יחז' מז 12:
ברא' ב 9
כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל
ג
יחז' מז 12:
ירמ' יז 8;
תהל' א 3
לֹא־יִבּ֨וֹל
עָלֵ֜הוּ
וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם
פִּרְי֗וֹaEzek.47.12לֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹיניב פרי תמיד
לָֽחֳדָשָׁיו֙
יְבַכֵּ֔רbEzek.47.12לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּרבכל חודש יניב ביכורים
כִּ֣י
מֵימָ֔יו
מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ
הֵ֣מָּה
יֽוֹצְאִ֑ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(והיו)
וְהָיָ֤ה
פִרְיוֹ֙
לְמַֽאֲכָ֔ל
וְעָלֵ֖הוּ
לִתְרוּפָֽה׃
ס
חלוקת הארץ בין השבטים
13כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה גֵּ֤הaEzek.47.13גֵּהזה א יחז' מז 13: במד' לד 12-2 גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ב יחז' מז 13: ברא' מח 5; יחז' מח 5-4 יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽיםbEzek.47.13יוֹסֵף חֲבָלִיםושני חלקים ליוסף׃ 14וּנְחַלְתֶּ֤ם אוֹתָהּ֙ אִ֣ישׁ כְּאָחִ֔יוaEzek.47.14אִישׁ כְּאָחִיובאופן שווה אֲשֶׁ֤ר א יחז' מז 14: ברא' יב 7‡; יחז' כ 28, 42 נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔יbEzek.47.14נָשָׂאתִי אֶת־יָדִינשבעתי לְתִתָּ֖הּ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְנָ֨פְלָ֜ה הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם בְּנַחֲלָֽה׃ 15וְזֶ֖ה גְּב֣וּל הָאָ֑רֶץ א יחז' מז 15: במד' לד 9-7 לִפְאַ֨ת צָפ֜וֹנָהaEzek.47.15לִפְאַת צָפוֹנָהבצד הצפוני מִן־הַיָּ֧ם הַגָּד֛וֹל הַדֶּ֥רֶךְ חֶתְלֹ֖ן לְב֥וֹא צְדָֽדָה׃ 16א יחז' מז 16: במד' לד 8‡ חֲמָ֤ת ׀ בֵּר֨וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל ב יחז' מז 16: ישע' יז 1‡ דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃ 17וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן ׀ צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹןaEzek.47.17וְאֵת פְּאַת צָפוֹןזה הקצה הצפוני׃ 18א יחז' מז 18: במד' לד 12-10 וּפְאַ֣ת קָדִ֡יםaEzek.47.18פְאַת קָדִיםהגבול המזרחי מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין ב יחז' מז 18: ירמ' כב 6‡ הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּbEzek.47.18תָּמֹדּוּבתה"ש ובתַרגום "תמר" כבפסוק הבא וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃ 19א יחז' מז 19: במד' לד 5-3 וּפְאַת֙ נֶ֣גֶבaEzek.47.19פְאַת נֶגֶבהגבול הדרומי ב יחז' מז 19: ירמ' מט 7‡ תֵּימָ֔נָהbEzek.47.19תֵּימָנָהדרומה ג יחז' מז 19: מח 28 מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ ד יחז' מז 19: במד' כז 14; דבר' לב 51 מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ ה יחז' מז 19: במד' לד 5; יהושע טו 4‡ נַחֲלָ֖ה ו יחז' מז 19: במד' לד 6‡ אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃ 20א יחז' מז 20: במד' לד 6‡ וּפְאַת־יָם֙aEzek.47.20פְאַת־יָםהגבול המערבי הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַחbEzek.47.20עַד־נֹכַחעד מקום מול ב יחז' מז 20: במד' לד 8‡; יחז' מח 1 לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃ 21וְחִלַּקְתֶּ֞ם אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם לְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 22וְהָיָ֗ה א יחז' מז 22: ויק' טז 8‡; במד' כו 56-55 תַּפִּ֣לוּaEzek.47.22תַּפִּלוּתנחילו אוֹתָהּ֮ בְּנַחֲלָה֒ לָכֶ֗ם ב יחז' מז 22: ישע' יד 1; נו 7-6 וּלְהַגֵּרִים֙ הַגָּרִ֣ים בְּתוֹכְכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹלִ֥דוּ בָנִ֖ים בְּתֽוֹכְכֶ֑ם וְהָי֣וּ לָכֶ֗ם כְּאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִתְּכֶם֙ ג יחז' מז 22: מה"ש יא 18; טו 9; אפס' ב 19-12; ג 6; קול' ג 11 יִפְּל֣וּbEzek.47.22יִפְּלוּיירשו, (לשון ירושה), יתחלקו בְנַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וְהָיָ֣ה בַשֵּׁ֔בֶט אֲשֶׁר־גָּ֥ר הַגֵּ֖ר אִתּ֑וֹ שָׁ֚ם תִּתְּנ֣וּ נַחֲלָת֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס