יחזקאל מה

יחזקאל פרק מה

חלוקת הארץ ומידות צדק

1^א יחז' מה 1: במד' לד 13; יהושע יג 7-6; יחז' מז 21; מח 29 וּבְהַפִּֽילְכֶ֨ם אֶת־הָאָ֜רֶץ^aEzek.45.1בְהַפִּילְכֶם אֶת־הָאָרֶץכשתחלקו את הארץ בהפלת גורלות בְּנַחֲלָ֗ה תָּרִימוּ֩ ^ב יחז' מה 1: מח 9-8 תְרוּמָ֨ה לַיהוָ֥ה ׀ ^ג יחז' מה 1: זכר' יד 21-20 קֹדֶשׁ֮ מִן־הָאָרֶץ֒ אֹ֗רֶךְ ^ד יחז' מה 1: מב 16 חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֨לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשָׂ֣רָה אָ֑לֶף^bEzek.45.1חֲמִשָּׁה... אָלֶףשטח של 25,000 אמה על 10,000 אמה, כ־5‏.12 ק"מ על 5 ק"מ קֹדֶשׁ־ה֥וּא בְכָל־גְּבוּלָ֖הּ סָבִֽיב׃ 2יִהְיֶ֤ה מִזֶּה֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ^aEzek.45.2אֶל־הַקֹּדֶשׁלבית המקדש ^א יחז' מה 2: מב 20 חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת בַּחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת מְרֻבָּ֣ע סָבִ֑יב וַחֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה מִגְרָ֥שׁ ל֖וֹ סָבִֽיב׃ 3וּמִן־הַמִּדָּ֤ה הַזֹּאת֙ תָּמ֔וֹד אֹ֗רֶךְ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (חמש) חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים וּבֽוֹ־יִהְיֶ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ ^א יחז' מה 3: מל"א ו 16‡ קֹ֥דֶשׁ קָדָשִֽׁים׃ 4קֹ֣דֶשׁ מִן־הָאָ֜רֶץ ה֗וּא ^א יחז' מה 4: מד 28; מח 11-10 לַכֹּ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתֵ֤י הַמִּקְדָּשׁ֙ יִֽהְיֶ֔ה ^ב יחז' מה 4: מ 46‡; מב 13; מג 19 הַקְּרֵבִ֖ים לְשָׁרֵ֣ת אֶת־יְהוָ֑ה וְהָיָ֨ה לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ לְבָ֣תִּ֔ים וּמִקְדָּ֖שׁ לַמִּקְדָּֽשׁ׃ 5^א יחז' מה 5: מח 13 וַחֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֨לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רֹ֑חַב ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (יהיה) וְֽהָיָ֡ה לַלְוִיִּם֩ מְשָׁרְתֵ֨י הַבַּ֧יִת לָהֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה עֶשְׂרִ֥ים לְשָׁכֹֽת^aEzek.45.5עֶשְׂרִים לְשָׁכֹתבתה"ש: ערים לשבת׃ 6וַאֲחֻזַּ֨ת ^א יחז' מה 6: מח 18-15, 35-30 הָעִ֜יר תִּתְּנ֗וּ חֲמֵ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ רֹ֔חַב וְאֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף לְעֻמַּ֖ת^aEzek.45.6לְעֻמַּתליד תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶֽה׃ 7^א יחז' מה 7: לד 24; לז 25; מד 3; מו 18-16; מח 22-21 וְלַנָּשִׂ֡יא מִזֶּ֣ה וּמִזֶּה֩ לִתְרוּמַ֨ת הַקֹּ֜דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֗יר אֶל־פְּנֵ֤י תְרֽוּמַת־הַקֹּ֨דֶשׁ֙ וְאֶל־פְּנֵי֙ אֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר מִפְּאַת־יָ֣ם יָ֔מָּה^aEzek.45.7מִפְּאַת־יָם יָמָּהמערבה מהצד המערבי וּמִפְּאַת־קֵ֖דְמָה קָדִ֑ימָה^bEzek.45.7וּמִפְּאַת־קֵדְמָה קָדִימָהומזרחה מהצד המזרחי וְאֹ֗רֶךְ לְעֻמּוֹת֙ אַחַ֣ד הַחֲלָקִ֔ים^cEzek.45.7וְאֹרֶךְ... הַחֲלָקִיםואורכו כאורך חלקו של אחד השבטים מִגְּב֥וּל יָ֖ם אֶל־גְּב֥וּל קָדִֽימָה׃ 8לָאָ֛רֶץ יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ לַֽאֲחֻזָּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל ^א יחז' מה 8: ישע' יא 5-3; יחז' יח 7; מו 18 וְלֹא־יוֹנ֨וּ^aEzek.45.8לֹא־יוֹנוּלא יעשקו ע֤וֹד נְשִׂיאַי֙ אֶת־עַמִּ֔י וְהָאָ֛רֶץ יִתְּנ֥וּ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל ^ב יחז' מה 8: יהושע יא 23 לְשִׁבְטֵיהֶֽם׃ ס 9כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה ^א יחז' מה 9: מד 6 רַב־לָכֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ^ב יחז' מה 9: ירמ' ו 7; כ 8; יחז' ז 11, 23 חָמָ֤ס^aEzek.45.9חָמָסאלימות וָשֹׁד֙ הָסִ֔ירוּ ^ג יחז' מה 9: ירמ' כב 3; זכר' ח 16 וּמִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה עֲשׂ֑וּ הָרִ֤ימוּ ^ד יחז' מה 9: נחמ' ה 5-1 גְרֻשֹֽׁתֵיכֶם֙ מֵעַ֣ל עַמִּ֔י^bEzek.45.9הָרִימוּ... עַמִּיהפסיקו לגרש את עמי! נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 10^א יחז' מה 10: ויק' יט 36-35; דבר' כה 15; עמוס ח 6-4; מיכה ו 11-10; משלי יא 1; טז 11; איוב לא 6 מֹֽאזְנֵי־צֶ֧דֶק וְאֵֽיפַת־צֶ֛דֶק וּבַת־צֶ֖דֶק יְהִ֥י לָכֶֽם׃ 11הָאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר^aEzek.45.11מַעְשַׂרעשירית ^א יחז' מה 11: ישע' ה 10 הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֨מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ^bEzek.45.11אֶל... מַתְכֻּנְתּוֹמידת הבת והאיפה תהיה לפי מידת החומר׃ 12^א יחז' מה 12: שמות לח 24‡ וְהַשֶּׁ֖קֶל^aEzek.45.12הַשֶּׁקֶלמשקל השקל היה כ־11 גרם עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֲשָׂרָ֤ה וַחֲמִשָּׁה֙ שֶׁ֔קֶל הַמָּנֶ֖ה^bEzek.45.12עֶשְׂרִים... הַמָּנֶההמנה שווה 25 + 20 + 15 = 60 שקלים, כמעט שבע מאות גרם. משקל זה של מנה מיוחד ליחזקאל; במקומות אחרים שווה מנה לחמישים שקל יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

קרבנות ומועדים

13זֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֤ית הָֽאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַֽחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙^aEzek.45.13שִׁשִּׁיתֶםתפרשו שישית הָֽאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים׃ 14וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן^aEzek.45.14חֹק הַשֶּׁמֶןדיני מעשר השמן, המכס על השמן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר^bEzek.45.14כֹּרמידת נפח שווה לחומר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר׃ 15וְשֶׂה־אַחַ֨ת מִן־הַצֹּ֤אן מִן־הַמָּאתַ֨יִם֙ מִמַּשְׁקֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל^aEzek.45.15מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵלממקומות המרעה הטובים בישראל לְמִנְחָ֖ה וּלְעוֹלָ֣ה וְלִשְׁלָמִ֑ים ^א יחז' מה 15: ויק' א 4; ו 23 לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 16כֹּ֚ל הָעָ֣ם הָאָ֔רֶץ יִהְי֖וּ אֶל־הַתְּרוּמָ֣ה הַזֹּ֑את^aEzek.45.16יִהְיוּ... הַזֹּאתישתתפו בתרומה הזאת ^א יחז' מה 16: ישע' טז 1 לַנָּשִׂ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 17^א יחז' מה 17: מו 12-4 וְעַֽל־הַנָּשִׂ֣יא יִהְיֶ֗ה ^ב יחז' מה 17: מל"א ח 64; דהי"א טז 2; דהי"ב לא 3 הָעוֹל֣וֹת וְהַמִּנְחָה֮ וְהַנֵּסֶךְ֒^aEzek.45.17נֵּסֶךְקרבן יין ^ג יחז' מה 17: ויק' כג 44-1; במד' כח – כט; ישע' א 14-13; הושע ב 13; עזרא ג 5; נחמ' י 34; דהי"א כג 31; דהי"ב ב 3; ח 13 בַּחַגִּ֤ים וּבֶחֳדָשִׁים֙^bEzek.45.17בֶחֳדָשִׁיםבראשי החודש וּבַשַּׁבָּת֔וֹת בְּכָֽל־מוֹעֲדֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֽוּא־יַעֲשֶׂ֞ה אֶת־הַחַטָּ֣את וְאֶת־הַמִּנְחָ֗ה וְאֶת־הָֽעוֹלָה֙ ^ד יחז' מה 17: מל"א ח 63; יחז' מג 27 וְאֶת־הַשְּׁלָמִ֔ים לְכַפֵּ֖ר בְּעַ֥ד בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 18כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בָּֽרִאשׁוֹן֙^aEzek.45.18בָּרִאשׁוֹןבחודש ניסן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ תִּקַּ֥ח פַּר־בֶּן־בָּקָ֖ר ^א יחז' מה 18: ויק' א 3‡ תָּמִ֑ים ^ב יחז' מה 18: מג 20, 22, 26 וְחִטֵּאתָ֖^bEzek.45.18חִטֵּאתָתטהר אֶת־הַמִּקְדָּֽשׁ׃ 19וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֣ם הַחַטָּ֗את וְנָתַן֙ אֶל־מְזוּזַ֣ת הַבַּ֔יִת ^א יחז' מה 19: ויק' טז 18; יחז' מג 20 וְאֶל־אַרְבַּ֛ע פִּנּ֥וֹת ^ב יחז' מה 19: מג 14, 17, 20 הָעֲזָרָ֖ה^aEzek.45.19הָעֲזָרָהראה פרק מג 14 וההערה שם לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעַ֨ל־מְזוּזַ֔ת שַׁ֖עַר הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃ 20וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בְּשִׁבְעָ֣ה בַחֹ֔דֶשׁ מֵאִ֥ישׁ ^א יחז' מה 20: ויק' ד 27; תהל' יט 13; קטז 6 שֹׁגֶ֖ה^aEzek.45.20שֹׁגֶהשטעה בשגגה ^ב יחז' מה 20: תהל' יט 8; משלי א 32; ט 4, 6, 16; כב 3 וּמִפֶּ֑תִי^bEzek.45.20פֶּתִישטעה מחוסר ידיעה ^ג יחז' מה 20: ויק' טז 20 וְכִפַּרְתֶּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת׃ 21^א יחז' מה 21: במד' כח 17-16 בָּ֠רִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֔דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם ^ב יחז' מה 21: במד' ט 2‡ הַפָּ֑סַח חָ֕ג שְׁבֻע֣וֹת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵאָכֵֽל׃ 22וְעָשָׂ֤ה הַנָּשִׂיא֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא בַּעֲד֕וֹ וּבְעַ֖ד כָּל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ ^א יחז' מה 22: ויק' ד 14; יחז' מג 19‡ פַּ֖ר חַטָּֽאת׃ 23^א יחז' מה 23: ויק' כג 8 וְשִׁבְעַ֨ת יְמֵֽי־הֶחָ֜ג יַעֲשֶׂ֧ה ^ב יחז' מה 23: במד' כח 25-16 עוֹלָ֣ה לַֽיהוָ֗ה ^ג יחז' מה 23: במד' כג 2-1; איוב מב 8 שִׁבְעַ֣ת פָּ֠רִים וְשִׁבְעַ֨ת אֵילִ֤ים תְּמִימִם֙ לַיּ֔וֹם שִׁבְעַ֖ת הַיָּמִ֑ים וְחַטָּ֕את שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים לַיּֽוֹם׃ 24^א יחז' מה 24: במד' כח 15-12; יחז' מו 7-5 וּמִנְחָ֗ה אֵיפָ֥ה לַפָּ֛ר וְאֵיפָ֥ה לָאַ֖יִל יַֽעֲשֶׂ֑ה וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין^aEzek.45.24הִיןמידת נפח נוזלים, 8‏.3 ליטרים לָאֵיפָֽה׃ 25^א יחז' מה 25: ויק' כג 34‡ בַּשְּׁבִיעִ֡י^aEzek.45.25בַּשְּׁבִיעִיבחודש תשרי בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֨דֶשׁ֙ בֶּחָ֔ג^bEzek.45.25בֶּחָגבחג הסוכות יַעֲשֶׂ֥ה כָאֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים כַּֽחַטָּאת֙ כָּעֹלָ֔ה וְכַמִּנְחָ֖ה וְכַשָּֽׁמֶן׃ ס