יחזקאל מג

יחזקאל פרק מג

כבוד ה' מלא את ההיכל

1וַיּוֹלִכֵ֖נִי ^א יחז' מג 1: מ 6‡ אֶל־הַשָּׁ֑עַר שַׁ֕עַר אֲשֶׁ֥ר פֹּנֶ֖ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים^aEzek.43.1דֶּרֶךְ הַקָּדִיםמזרחה׃ 2וְהִנֵּ֗ה ^א יחז' מג 2: ישע' ו 3; יחז' א 28‡ כְּבוֹד֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖א מִדֶּ֣רֶךְ ^ב יחז' מג 2: יא 23 הַקָּדִ֑ים ^ג יחז' מג 2: א 24; התג' א 15; יד 2; יט 6 וְקוֹל֗וֹ כְּקוֹל֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וְהָאָ֖רֶץ ^ד יחז' מג 2: י 4; התג' יח 1 הֵאִ֥ירָה מִכְּבֹדֽוֹ׃ 3וּכְמַרְאֵ֨ה הַמַּרְאֶ֜ה אֲשֶׁ֣ר רָאִ֗יתִי ^א יחז' מג 3: א 28-4 כַּמַּרְאֶ֤ה אֲשֶׁר־רָאִ֨יתִי֙ בְּבֹאִי֙ ^ב יחז' מג 3: ט 1, 5 לְשַׁחֵ֣ת אֶת־הָעִ֔יר^aEzek.43.3בְּבֹאִי... הָעִירכשבאתי להינבא על השחתת העיר; או, כשהוא בא להשחית את העיר וּמַרְא֕וֹת כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי ^ג יחז' מג 3: א 1‡ אֶל־נְהַר־כְּבָ֑ר ^ד יחז' מג 3: ברא' יז 3‡; יחז' א 28; ג 23 וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃ 4^א יחז' מג 4: י 19; יא 23 וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה בָּ֣א אֶל־הַבָּ֑יִת דֶּ֣רֶךְ שַׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים׃ 5^א יחז' מג 5: מל"א יח 12‡; יחז' ג 12, 14; ח 3; יא 1, 24; לז 1 וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וַתְּבִיאֵ֕נִי אֶל־הֶֽחָצֵ֖ר הַפְּנִימִ֑י וְהִנֵּ֛ה ^ב יחז' מג 5: שמות מ 34‡; יחז' י 4; מד 4 מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה הַבָּֽיִת׃ 6וָאֶשְׁמַ֛ע מִדַּבֵּ֥ר אֵלַ֖י מֵהַבָּ֑יִת ^א יחז' מג 6: א 26; מ 3 וְאִ֕ישׁ הָיָ֥ה עֹמֵ֖ד אֶצְלִֽי׃ 7וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְק֣וֹם ^א יחז' מג 7: ישע' ו 1; סו 1; ירמ' ג 17; יד 21; תהל' ט 5, 8; יא 4; מז 9; צג 2; צז 2; קג 19; איכה ה 19; דנ' ז 9; מתי ה 34; כג 22; מה"ש ז 49; עבר' א 8; ד 16; התג' ד 2, 10-9 כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקוֹם֙ כַּפּ֣וֹת רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר ^ב יחז' מג 7: שמות כה 8‡; יחז' לז 26, 28 אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּת֥וֹךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם ^ג יחז' מג 7: ויק' יח 21‡ וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ ע֣וֹד בֵּֽית־יִ֠שְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם ^ד יחז' מג 7: ו 5, 13 וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמוֹתָֽם^aEzek.43.7בְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם בָּמוֹתָםנראה שהיו מלכים שנקברו בסמוך לבית המקדש; "במותם" – הוראתה: כשמתו או בבמות שבנו להם׃ 8בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם^aEzek.43.8בְּתִתָּם... וּבֵינֵיהֶםהמלכים בנו את ביתם סמוך לבית המקדש ורק קיר דק הפריד ביניהם, ראה מל"ב יא 4‏-12 ^א יחז' מג 8: ויק' יח 21‡ וְטִמְּא֣וּ ׀ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֗י בְּתֽוֹעֲבוֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ וָאֲכַ֥ל^bEzek.43.8אֲכַלהשמדתי אֹתָ֖ם ^ב יחז' מג 8: דהי"ב כח 11‡ בְּאַפִּֽי׃ 9עַתָּ֞ה ^א יחז' מג 9: יח 31-30 יְרַחֲק֧וּ ^ב יחז' מג 9: ויק' כ 5‡ אֶת־זְנוּתָ֛ם וּפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם מִמֶּ֑נִּי ^ג יחז' מג 9: שמות כה 8‡; יחז' לז 26, 28 וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃ ס

חוקות המקדש והמזבח

10אַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם ^א יחז' מג 10: מ 4 הַגֵּ֤ד אֶת־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת ^ב יחז' מג 10: טז 61, 63 וְיִכָּלְמ֖וּ^aEzek.43.10וְיִכָּלְמוּשיתביישו מֵעֲוֺנֽוֹתֵיהֶ֑ם וּמָדְד֖וּ אֶת־תָּכְנִֽית׃ 11וְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכוּנָת֡וֹ ^א יחז' מג 11: מד 5 וּמוֹצָאָ֡יו וּמוֹבָאָ֣יו וְֽכָל־צֽוּרֹתָ֡ו וְאֵ֣ת כָּל־חֻקֹּתָיו֩ וְכָל־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (צורתי) צ֨וּרֹתָ֤יו וְכָל־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (תורתו) תּוֹרֹתָיו֙ הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם ^ב יחז' מג 11: חבק' ב 2‡ וּכְתֹ֖ב ^ג יחז' מג 11: יב 3 לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו ^ד יחז' מג 11: יא 20; לו 27 וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃ 12זֹ֖את תּוֹרַ֣ת הַבָּ֑יִת ^א יחז' מג 12: מ 2 עַל־רֹ֣אשׁ הָ֠הָר כָּל־גְּבֻל֞וֹ סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ קֹ֣דֶשׁ קָדָשִׁ֔ים הִנֵּה־זֹ֖את תּוֹרַ֥ת הַבָּֽיִת׃ 13וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת ^א יחז' מג 13: שמות כז 8-1; דהי"ב ד 1 הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בָּֽאַמּ֔וֹת ^ב יחז' מג 13: מ 5 אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח^aEzek.43.13אַמָּה אַמָּה וָטֹפַחראה פרק מ 5 וְחֵ֨יק^bEzek.43.13חֵיקיסוד המזבח הָאַמָּ֜ה^cEzek.43.13הָאַמָּהכחמישים ס"מ; לפי המסורת, מדובר כאן באמה רגילה בת חמישה טפחים וְאַמָּה־רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־שְׂפָתָ֤הּ סָבִיב֙^dEzek.43.13גְבוּלָהּ... סָבִיבהמסגרת מסביב ליסוד זֶ֣רֶת^eEzek.43.13זֶרֶתמידת אורך, חצי האמה, כ־25 ס"מ הָאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמִּזְבֵּֽחַ^fEzek.43.13וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַוזה גובהו של המזבח ...׃ 14וּמֵחֵ֨יק הָאָ֜רֶץ ^א יחז' מג 14: מג 17, 20; מה 19 עַד־הָעֲזָרָ֤ה^aEzek.43.14הָעֲזָרָההעזרות היו שתי בליטות סביב המזבח בין היסוד ובין עצם המזבח למעלה הַתַּחְתּוֹנָה֙ שְׁתַּ֣יִם אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּמֵהֳעֲזָרָ֨ה הַקְּטַנָּ֜ה עַד־הָעֲזָרָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ אַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב הָאַמָּֽה׃ 15וְהַֽהַרְאֵ֖ל^aEzek.43.15הַהַרְאֵלהשטח העליון של המזבח שעליו שרפו את הקרבנות אַרְבַּ֣ע אַמּ֑וֹת וּמֵהָאֲרִאֵ֣יל וּלְמַ֔עְלָה ^א יחז' מג 15: שמות כז 2‡ הַקְּרָנ֖וֹת אַרְבַּֽע׃ 16^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (והאראיל) וְהָאֲרִיאֵ֗ל שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙^aEzek.43.16שְׁתֵּים עֶשְׂרֵהשתים־עשרה אמה, כ־6 מטר אֹ֔רֶךְ בִּשְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה רֹ֑חַב ^א יחז' מג 16: שמות כז 1 רָב֕וּעַ אֶ֖ל אַרְבַּ֥עַת רְבָעָֽיו׃ 17וְהָעֲזָרָ֞ה אַרְבַּ֧ע עֶשְׂרֵ֣ה אֹ֗רֶךְ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ רֹ֔חַב אֶ֖ל אַרְבַּ֣עַת רְבָעֶ֑יהָ וְהַגְּבוּל סָבִ֨יב אוֹתָ֜הּ חֲצִ֣י הָאַמָּ֗ה וְהַֽחֵיק־לָ֤הּ אַמָּה֙ סָבִ֔יב ^א יחז' מג 17: שמות כ 26 וּמַעֲלֹתֵ֖הוּ^aEzek.43.17מַעֲלֹתֵהוּמדרגותיו ^ב יחז' מג 17: מ 6 פְּנ֥וֹת קָדִֽים׃ 18וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֵ֚לֶּה חֻקּ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הֵעָֽשׂוֹת֑וֹ לְהַעֲל֤וֹת עָלָיו֙ ^א יחז' מג 18: ברא' ח 20‡; שמות כט 42-38; מ 6‡; ויק' ו 13-2; במד' כח 10-3 עוֹלָ֔ה ^ב יחז' מג 18: שמות כט 20‡; ויק' א 5; עבר' ט 22-21; יב 24; כיפ"א א 2 וְלִזְרֹ֥ק עָלָ֖יו דָּֽם׃ 19וְנָתַתָּ֣ה אֶל־הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֡ם אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ מִזֶּ֨רַע ^א יחז' מג 19: מ 46‡; מד 15 צָד֜וֹק הַקְּרֹבִ֣ים^aEzek.43.19הַקְּרֹבִיםהמתקרבים אֵלַ֗י נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה לְשָֽׁרְתֵ֑נִי ^ב יחז' מג 19: ויק' ד 3, 14; טז 3; כג 18; יחז' מו 6 פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר ^ג יחז' מג 19: מה 19; עבר' ז 27 לְחַטָּֽאת׃ 20וְלָקַחְתָּ֣ מִדָּמ֗וֹ וְנָ֨תַתָּ֜ה עַל־אַרְבַּ֤ע ^א יחז' מג 20: שמות כז 2‡ קַרְנֹתָיו֙ ^ב יחז' מג 20: מה 19 וְאֶל־אַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת ^ג יחז' מג 20: מג 14, 17 הָעֲזָרָ֔ה וְאֶֽל־הַגְּב֖וּל סָבִ֑יב ^ד יחז' מג 20: ויק' ח 15; טז 19; יחז' מה 18 וְחִטֵּאתָ֥^aEzek.43.20חִטֵּאתָתטהר אוֹת֖וֹ ^ה יחז' מג 20: מג 26 וְכִפַּרְתָּֽהוּ׃ 21וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הַפָּ֣ר הַֽחַטָּ֑את ^א יחז' מג 21: שמות כט 14; ויק' ד 12; עבר' יג 11 וּשְׂרָפוֹ֙ בְּמִפְקַ֣ד הַבַּ֔יִת^aEzek.43.21בְּמִפְקַד הַבַּיִתבמקום המיועד לכך מִח֖וּץ לַמִּקְדָּֽשׁ׃ 22וּבַיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י תַּקְרִ֛יב שְׂעִיר־עִזִּ֥ים ^א יחז' מג 22: ויק' א 3‡ תָּמִ֖ים לְחַטָּ֑את ^ב יחז' מג 22: מה 18 וְחִטְּאוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ כַּאֲשֶׁ֥ר חִטְּא֖וּ בַּפָּֽר׃ 23בְּכַלּוֹתְךָ֖ מֵֽחַטֵּ֑א תַּקְרִיב֙ ^א יחז' מג 23: מג 19‡ פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֣ר תָּמִ֔ים ^ב יחז' מג 23: שמות כט 1 וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תָּמִֽים׃ 24וְהִקְרַבְתָּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהִשְׁלִ֨יכוּ הַכֹּהֲנִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ ^א יחז' מג 24: ויק' ב 13; במד' יח 19; מרק' ט 49; קול' ד 6 מֶ֔לַח וְהֶעֱל֥וּ אוֹתָ֛ם עֹלָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 25^א יחז' מג 25: שמות כט 37-35; ויק' ח 33, 35 שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׂעִיר־חַטָּ֖את לַיּ֑וֹם וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תְּמִימִ֥ים יַעֲשֽׂוּ׃ 26שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים ^א יחז' מג 26: ויק' טז 33; יחז' מג 20 יְכַפְּרוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ ^ב יחז' מג 26: מה 18 וְטִֽהֲר֖וּ אֹת֑וֹ וּמִלְא֖וּ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ידו) יָדָֽיו^aEzek.43.26מִלְאוּ יָדָיויקדישו אותו׃ 27וִֽיכַלּ֖וּ אֶת־הַיָּמִ֑ים ס וְהָיָה֩ ^א יחז' מג 27: ויק' ט 1 בַיּ֨וֹם הַשְּׁמִינִ֜י וָהָ֗לְאָה יַעֲשׂ֨וּ הַכֹּהֲנִ֤ים עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ אֶת־עוֹלֽוֹתֵיכֶם֙ ^ב יחז' מג 27: ויק' ג 1‡ וְאֶת־שַׁלְמֵיכֶ֔ם ^ג יחז' מג 27: כ 40 וְרָצִ֣אתִי אֶתְכֶ֔ם^aEzek.43.27רָצִאתִי אֶתְכֶםרציתי בכם, אקבל אתכם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃ ס