יחזקאל כז

יחזקאל פרק כז

קינה על צור

1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל־צֹ֖ר ^א יחז' כז 2: יט 1‡ קִינָֽה׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר ^א יחז' כז 3: כו 17; כח 2 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (הישבתי) הַיֹּשֶׁ֨בֶת֙ עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם ^ב יחז' כז 3: ישע' כג 8, 18; יחז' כו 12; זכר' ט 3 רֹכֶ֨לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים^aEzek.27.3רֹכֶלֶת הָעַמִּיםסוחרת לעמים רבים ^ג יחז' כז 3: ישע' כד 15‡; יחז' כו 15, 18; כז 15, 35; לט 6 אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י ^ד יחז' כז 3: איכה ב 15 כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי^bEzek.27.3אֲנִי כְּלִילַת יֹפִיאני מעוטרת ביופי; או, כולי יפה׃ 4^א יחז' כז 4: כז 27-25; כח 2, 8 בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יָפְיֵֽךְ^aEzek.27.4כָּלְלוּ יָפְיֵךְבנו אותך ביופי מושלם׃ 5בְּרוֹשִׁ֤ים ^א יחז' כז 5: דבר' ג 9; שה"ש ד 8; דהי"א ה 23 מִשְּׂנִיר֙^aEzek.27.5שְּׂנִירהר חרמון בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כָּל־לֻֽחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃ 6^א יחז' כז 6: ישע' ב 13; זכר' יא 2 אַלּוֹנִים֙ מִבָּ֔שָׁן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ^aEzek.27.6קַרְשֵׁךְסיפונך עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים^bEzek.27.6בַּת־אֲשֻׁרִיםבתאשורים, בעץ מסוג תאשור מֵאִיֵּ֖י ^ב יחז' כז 6: ברא' י 4; במד' כד 24; ישע' כג 1, 12; ירמ' ב 10; דנ' יא 30 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (כתים) כִּתִּיִּֽים^cEzek.27.6מֵאִיֵּי כִּתִּיִּיםמקפריסין׃ 7שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה ^א יחז' כז 7: משלי ז 16 מִמִּצְרַ֨יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס ^ב יחז' כז 7: שמות כה 4; ירמ' י 9 תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן^aEzek.27.7אַרְגָּמָןבד צבוע בצבע אדום כהה או סגול מֵאִיֵּ֥י ^ג יחז' כז 7: ברא' י 4 אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ^bEzek.27.7מְכַסֵּךְאוהל על האנייה׃ 8יֹשְׁבֵ֤י ^א יחז' כז 8: יהושע יט 28‡ צִידוֹן֙ ^ב יחז' כז 8: ברא' י 18; דהי"א א 16 וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים^aEzek.27.8שָׁטִיםהאוחזים במשוטים לָ֑ךְ ^ג יחז' כז 8: מל"א ט 27 חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ^bEzek.27.8חֹבְלָיִךְהמלחים שלך׃ 9זִקְנֵ֨י ^א יחז' כז 9: יהושע יג 5; מל"א ה 32; תהל' פג 8 גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֨יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ^aEzek.27.9מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְהמתקנים פרצות באנייתך ^ב יחז' כז 9: תהל' קד 26 כָּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ^bEzek.27.9לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְלסחור בסחורתך׃ 10^א יחז' כז 10: ל 5; לח 5 פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ ^ב יחז' כז 10: שה"ש ד 4 מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ^aEzek.27.10תִּלּוּ־בָךְתָלוּ על חומותייך הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ^bEzek.27.10הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְוהם הוסיפו ליופייך׃ 11בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ^aEzek.27.11חֵילֵךְשומרים; או, שם של אזור בדרום־מזרח אנטוליה עַל־חוֹמוֹתַ֨יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים^bEzek.27.11גַמָּדִיםחיילים מעם שנקרא גמד בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם^cEzek.27.11שִׁלְטֵיהֶםמגניהם תִּלּ֤וּ עַל־חוֹמוֹתַ֨יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ׃ 12^א יחז' כז 12: ברא' י 4‡ תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן^aEzek.27.12מֵרֹב כָּל־הוֹןבגלל ההון הרב שבך בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 13^א יחז' כז 13: ברא' י 2‡ יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ ^ב יחז' כז 13: יואל ד 3, 6; התג' יח 13 בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ^aEzek.27.13סֹחַרְתֵּךְ, עִזְבוֹנָיִךְ, רֹכְלָיִךְ, מַעֲרָבֵךְלשון מסחר׃ 14^א יחז' כז 14: ברא' י 3; יחז' לח 6; דהי"א א 6 מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָֽרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 15בְּנֵ֤י ^א יחז' כז 15: ירמ' כה 23; יחז' כה 13 דְדָן֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ ^ב יחז' כז 15: מל"א י 22; התג' יח 12 קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (והובנים) וְהָבְנִ֔ים^aEzek.27.15הָבְנִיםעץ שחור ויקר הֵשִׁ֖יבוּ ^ג יחז' כז 15: תהל' עב 10 אֶשְׁכָּרֵֽךְ^bEzek.27.15אֶשְׁכָּרֵךְהביאו לך במתנה׃ 16^א יחז' כז 16: שפט' י 6; יחז' טז 57 אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ ^ב יחז' כז 16: כח 13 בְּ֠נֹפֶךְ^aEzek.27.16נֹפֶךְאבן יקרה, אולי טורקיז או ברקת אַרְגָּמָ֨ן ^ג יחז' כז 16: שפט' ה 30; יחז' טז 10, 13; כז 7, 24; דהי"א כט 2 וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙^bEzek.27.16בוּץפשתן ^ד יחז' כז 16: איוב כח 16 וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד^cEzek.27.16רָאמֹת וְכַדְכֹּדאבני חן שזיהוין לא ידוע נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 17יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י ^א יחז' כז 17: שפט' יא 33 מִ֠נִּית וּפַנַּ֨ג^aEzek.27.17פַנַּגשם של מקום; או, סוג של תבואה כמו תאנים או שעווה; או, מין מאפה; מילה יחידאית וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֨מֶן֙ וָצֹ֔רִי^bEzek.27.17צֹרִיבושם רפואי שנוטף מעצים נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃ 18^א יחז' כז 18: ישע' יז 1‡; יחז' מז 18-16; מח 1 דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר^aEzek.27.18צָחַרלבן; או, שם של עיר׃ 19וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל^bEzek.27.19וְדָן, יָוָן, אוּזָּליש הרואים במילים האלה שמות של מקומות לא מזוהים^aEzek.27.19מְאוּזָּלהולכים; או, מין אריג בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙^cEzek.27.19עָשׁוֹתחלק ומלוטש קִדָּ֣ה^dEzek.27.19קִדָּהקציעה, קליפת עץ הדומה לקינמון וְקָנֶ֔ה^eEzek.27.19קִדָּה וְקָנֶהסוגי בשמים בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃ 20^א יחז' כז 20: ירמ' כה 24-23; יחז' כז 15 דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ^aEzek.27.20בִגְדֵי־חֹפֶשׁבד ששימש כיסוי לאוכף; או, מדי שרד של שרים לְרִכְבָּֽה׃ 21^א יחז' כז 21: ישע' כז 13; ירמ' כה 24-23 עֲרַב֙ וְכָל־נְשִׂיאֵ֣י ^ב יחז' כז 21: ישע' כא 16‡ קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ ^ג יחז' כז 21: לט 18 בְּכָרִ֤ים^aEzek.27.21בְּכָרִיםכבשים מפוטמים וְאֵילִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים^bEzek.27.21עַתּוּדִיםתיישים, הזכרים שבעזים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃ 22רֹכְלֵ֤י ^א יחז' כז 22: ברא' י 7‡ שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ^aEzek.27.22בְּרֹאשׁהטובים ביותר ^ב יחז' כז 22: מל"א י 2, 10, 25 כָּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכָל־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 23^א יחז' כז 23: ברא' יא 31‡ חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ ^ב יחז' כז 23: מל"ב יט 12; ישע' לז 12; עמוס א 5 וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃ 24הֵ֤מָּה רֹכְלַ֨יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים^aEzek.27.24מַכְלֻלִיםבגדים מפוארים; או, בגדים בצבע תכלת בִּגְלוֹמֵי֙^bEzek.27.24גְלוֹמֵיגלימות תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים^cEzek.27.24גִנְזֵי בְּרֹמִיםארגזים מלאים בגדים יקרים וצבעוניים; או, ארגזים מלאים תכשיטי פאר בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים^dEzek.27.24חֲבֻשִׁיםקשורים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃ 25^א יחז' כז 25: מל"א י 22‡; ישע' ב 16; כג 1, 14; ס 9; תהל' מח 8 אֳנִיּ֣וֹת ^ב יחז' כז 25: ברא' י 4‡ תַּרְשִׁ֔ישׁ^aEzek.27.25אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁאניות ענקיות המפליגות למרחקים שָׁרוֹתַ֖יִךְ^bEzek.27.25שָׁרוֹתַיִךְשיירותייך מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד ^ג יחז' כז 25: כז 4; כח 2, 8 בְּלֵ֥ב־יַמִּֽים׃ 26בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִיא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ^א יחז' כז 26: ישע' כז 8‡; יחז' יז 10; יט 12 ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים^aEzek.27.26רוּחַ הַקָּדִיםרוח נושבת ממזרח שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃ 27הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ך וְֽעֹרְבֵ֣י מַ֠עֲרָבֵךְ^aEzek.27.27מַלָּחַיִךְ... בִדְקֵך וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְראה פס' 8‏-9 וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ׃ 28לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ ^א יחז' כז 28: כו 10, 15, 18 יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת^aEzek.27.28מִגְרֹשׁוֹתהמגרשים שביבשה, חופי הים׃ 29וְֽיָרְד֞וּ מֵאָנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט ^א יחז' כז 29: התג' יח 19-17 מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃ 30^א יחז' כז 30: ישע' כג 6-1; יחז' כו 17; התג' יח 9, 11 וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֨יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה^aEzek.27.30מָרָהבמרירות ^ב יחז' כז 30: יהושע ז 6‡ וְיַעֲל֤וּ עָֽפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם ^ג יחז' כז 30: ירמ' ו 26; כה 34; יונה ג 6; מיכה א 10 בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ^bEzek.27.30יִתְפַּלָּשׁוּיתכסו; או, יתגלגלו׃ 31^א יחז' כז 31: ישע' ג 24‡ וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֨יִךְ֙ קָרְחָ֔ה^aEzek.27.31הִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָהיגלחו או יתלשו שערות ראשם לאות אבל וְחָגְר֖וּ ^ב יחז' כז 31: ברא' לז 34‡; יחז' ז 18 שַׂקִּ֑ים ^ג יחז' כז 31: ישע' טז 9; התג' יח 15 וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃ 32וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙^aEzek.27.32בְּנִיהֶםבקינתם ^א יחז' כז 32: כו 17; כז 2; כח 12 קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה^bEzek.27.32כְּדֻמָהכדוממת, כשותקת בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ 33בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֨יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב ^א יחז' כז 33: כז 12, 18; כח 5-4 הוֹנַ֨יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ 34עֵ֛ת^aEzek.27.34עֵתעתה ^א יחז' כז 34: כו 12; כז 27-26 נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם ^ב יחז' כז 34: זכר' ט 4-3 מַעֲרָבֵ֥ךְ^bEzek.27.34מַעֲרָבֵךְסחורתך וְכָל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ׃ 35כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י ^א יחז' כז 35: ישע' כד 15‡ הָאִיִּ֔ים ^ב יחז' כז 35: כו 16; כח 19; לב 10 שָׁמְמ֖וּ^aEzek.27.35שָׁמְמוּמשתוממים עָלָ֑יִךְ ^ג יחז' כז 35: התג' יח 9 וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר^bEzek.27.35שָׂעֲרוּ שַׂעַרחרדים, מזדעזעים רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים^cEzek.27.35רָעֲמוּ פָּנִיםפניהם מראות סימני פחד וכעס׃ 36^א יחז' כז 36: התג' יח 15 סֹֽחֲרִים֙ בָּ֣עַמִּ֔ים ^ב יחז' כז 36: מל"א ט 8‡ שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ ^ג יחז' כז 36: כו 16-15; כח 19 בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית^aEzek.27.36בַּלָּהוֹת הָיִיתסופךְ יהיה נורא ואיום; או, את תהיי סמל לאימה ^ד יחז' כז 36: כו 21; תהל' לז 10, 36 וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם׃ ס