Options
BSI Hebrew Bible with Modern Hebrew NT
  • Hebrew
  • BSI Hebrew Bible with Revised Modern Hebrew NT (2020)
  • BSI Hebrew Bible + Hebrew New Testament by Franz Delitzsch
  • Hebrew Old Testament with New Testament in Yiddish by Aaron Krelenbaum
  • Modern Hebrew Bible
  • 'The Testimony' Hebrew OT adaptation for youth & Modern Hebrew NT’
  • English
  • NASB New American Standard Bible
  • KJV King James Version
  • Arabic
  • Arabic New Van Dyck
  • Spanish
  • Reina-Valera (1909)
  • Russian
  • RUSV Russian Synodal

שמואל א כ

שמואל א פרק כ

אהבת דוד ויהונתן

1וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מנוות) מִנָּי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר ׀ לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֨יתִי֙ מֶֽה־עֲוֺנִ֤י וּמֶֽה־חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י א שמ"א כ 1: תהל' נד 5 מְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשִֽׁי׃
2וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לו־עשה) לֹֽא־יַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת־אָזְנִ֑יa1Sam.20.2וְלֹא... אָזְנִיבלי לספר לי וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאתb1Sam.20.2אֵין זֹאתזה לא כך׃
3א שמ"א כ 3: דבר' ו 13 וַיִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹד דָּוִ֗ד וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽי־מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַל־יֵֽדַע־זֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּן־יֵֽעָצֵ֑בa1Sam.20.3פֶּן־יֵעָצֵבכדי שלא יצטער, שלא יתעצב וְאוּלָ֗ם ב שמ"א כ 3: כה 26; שמ"ב טו 21; מל"ב ב 2, 4, 6; ד 30; ירמ' ד 2; לח 16; הושע ד 15 חַי־יְהוָה֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ כִּ֣י כְפֶ֔שַׂע בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הַמָּֽוֶתb1Sam.20.3כְפֶשַׂע... הַמָּוֶתרק צעד אחד מפריד ביני ובין המוות׃ 4וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶל־דָּוִ֑ד מַה־תֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ פ

5וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהוֹנָתָ֗ן א שמ"א כ 5: במד' י 10; כח 11 הִֽנֵּה־חֹ֨דֶשׁ֙a1Sam.20.5חֹדֶשׁראש חודש מָחָ֔ר וְאָנֹכִ֛י ב שמ"א כ 5: כ 24, 27 יָשֹׁב־אֵשֵׁ֥ב עִם־הַמֶּ֖לֶךְ לֶאֱכ֑וֹל וְשִׁלַּחְתַּ֨נִי֙ ג שמ"א כ 5: יט 2 וְנִסְתַּרְתִּ֣יb1Sam.20.5וְשִׁלַּחְתַּנִי וְנִסְתַּרְתִּיאבל תרשה לי ללכת ולהסתתר בַשָּׂדֶ֔ה עַ֖ד הָעֶ֥רֶב הַשְּׁלִשִֽׁית׃ 6אִם־פָּקֹ֥ד יִפְקְדֵ֖נִי אָבִ֑יךָa1Sam.20.6אִם... אָבִיךָאם אביך ישים לב שאני לא נמצא וְאָמַרְתָּ֗ נִשְׁאֹל֩ נִשְׁאַ֨ל מִמֶּ֤נִּי דָוִד֙ לָרוּץ֙ א שמ"א כ 6: ברא' לה 19‡ בֵּֽית־לֶ֣חֶם עִיר֔וֹ כִּ֣י ב שמ"א כ 6: ט 12 זֶ֧בַח הַיָּמִ֛יםb1Sam.20.6זֶבַח הַיָּמִיםהזבח השנתי שָׁ֖ם לְכָל־הַמִּשְׁפָּחָֽה׃ 7אִם־כֹּ֥ה יֹאמַ֛ר ט֖וֹב שָׁל֣וֹם לְעַבְדֶּ֑ךָa1Sam.20.7שָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָאין לי סיבה לפחוד וְאִם־חָרֹ֤ה יֶֽחֱרֶה֙ ל֔וֹb1Sam.20.7וְאִם... לוֹאבל אם הוא יכעס דַּ֕ע א שמ"א כ 7: כה 17 כִּֽי־כָלְתָ֥ה הָרָעָ֖ה מֵעִמּֽוֹc1Sam.20.7כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹהוא החליט להרוג אותי׃ 8וְעָשִׂ֤יתָ חֶ֨סֶד֙ עַל־עַבְדֶּ֔ךָ כִּ֚י א שמ"א כ 8: יח 3; כג 18 בִּבְרִ֣ית יְהוָ֔ה הֵבֵ֥אתָ אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ עִמָּ֑ךְ ב שמ"א כ 8: שמ"ב יד 32 וְאִם־יֶשׁ־בִּ֤י עָוֺן֙ ג שמ"א כ 8: משלי כז 6 הֲמִיתֵ֣נִי אַ֔תָּה וְעַד־אָבִ֖יךָ לָמָּה־זֶּ֥ה תְבִיאֵֽנִיa1Sam.20.8וְעַד... תְבִיאֵנִיולמה שתביא אותי אל אביך׃ פ

9וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן חָלִ֣ילָה לָּ֑ךְ כִּ֣י ׀ אִם־יָדֹ֣עַ אֵדַ֗ע כִּֽי־כָלְתָ֨ה הָרָעָ֜ה מֵעִ֤ם אָבִי֙a1Sam.20.9כִּי... אָבִישאבי החליט לפגוע בך לָב֣וֹא עָלֶ֔יךָ וְלֹ֥א אֹתָ֖הּ אַגִּ֥יד לָֽךְb1Sam.20.9וְלֹא... לָךְהלוא אגיד לך׃ ס 10וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־יְה֣וֹנָתָ֔ן מִ֖י יַגִּ֣יד לִ֑י א֛וֹ מַה־יַּעַנְךָ֥a1Sam.20.10אוֹ מַהאם אָבִ֖יךָ קָשָֽׁה׃ ס 11וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶל־דָּוִ֔ד לְכָ֖ה וְנֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֑ה וַיֵּצְא֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם הַשָּׂדֶֽה׃ ס 12וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־אֶחְקֹ֣רa1Sam.20.12אֶחְקֹראשאל אֶת־אָבִ֗י כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ הַשְּׁלִשִׁ֔יתb1Sam.20.12כָּעֵת מָחָר הַשְּׁלִשִׁיתבשעה הזאת מחרתיים‏; או, בשעה הזאת מחר או מחרתיים וְהִנֵּה־ט֖וֹב אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹֽא־אָז֙ אֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔יךָc1Sam.20.12וְלֹא... אֵלֶיךָהלוא אשלח אליך, ברור שאשלח אליך וְגָלִ֖יתִי אֶת־אָזְנֶֽךָd1Sam.20.12וְגָלִיתִי אֶת־אָזְנֶךָואגלה לך׃ 13א שמ"א כ 13: ב 17; שמ"ב ג 35; רות א 17 כֹּֽה־יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לִֽיהוֹנָתָ֜ן וְכֹ֣ה יֹסִ֗יף כִּֽי־יֵיטִ֨ב אֶל־אָבִ֤י אֶת־הָֽרָעָה֙ עָלֶ֔יךָ וְגָלִ֨יתִי֙ אֶת־אָזְנֶ֔ךָa1Sam.20.13וְגָלִיתִי אֶת־אָזְנֶךָאם לא אגלה לך וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם ב שמ"א כ 13: ברא' כו 3‡; שמות י 10; שמ"א יז 37; רות ב 4; דהי"א כב 11, 16 וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־אָבִֽי׃ 14וְלֹ֖אa1Sam.20.14NAטקסט קטוע. הכוונה היא, אם עודני חי, עשה עמדי חסד ה' ואל תמית אותי אִם־עוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹֽא־תַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י א שמ"א כ 14: שמ"ב ט 3 חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּת׃ 15א שמ"א כ 15: שמ"ב ט 1, 3 וְלֹֽא־תַכְרִ֧ת אֶֽת־חַסְדְּךָ֛ מֵעִ֥ם בֵּיתִ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְלֹ֗א בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙a1Sam.20.15וְלֹא בְּהַכְרִת יהוהאפילו אחרי שה' השמיד אֶת־אֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ 16וַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ןa1Sam.20.16וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָןויהונתן כרת ברית עִם־בֵּ֣ית דָּוִ֑ד א שמ"א כ 16: שמ"א כה 22 וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽדb1Sam.20.16וּבִקֵּשׁ... דָוִדדברי יהונתן, תפילה שה' יעניש את אויבי דוד׃ 17וַיּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙ לְהַשְׁבִּ֣יעַ אֶת־דָּוִ֔ד א שמ"א כ 17: יח 1; רומ' יב 10 בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹת֑וֹ כִּֽי־אַהֲבַ֥ת נַפְשׁ֖וֹ אֲהֵבֽוֹ׃ ס 18וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן א שמ"א כ 18: כ 5, 24 מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁa1Sam.20.18חֹדֶשׁחגיגת ראש חודש וְנִפְקַ֕דְתָּb1Sam.20.18נִפְקַדְתָּתעדר כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָc1Sam.20.18יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָמושבך יהיה פנוי׃ 19וְשִׁלַּשְׁתָּ֙a1Sam.20.19שִׁלַּשְׁתָּתסתתר שלושה ימים תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑הb1Sam.20.19בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂהביום שנשבע שאול שלא ימיתך‏; או, ביום חול (אחרי ראש חודש, שנחשב אז ליום חג) וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל׃ 20וַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣הa1Sam.20.20צִדָּהלצד האבן אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽח־לִ֖י לְמַטָּרָֽהb1Sam.20.20לְשַׁלַּח־לִי לְמַטָּרָהכאילו אני יורה לעבר מטרה׃ 21וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת־הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת־הַחִצִּ֑ים אִם־אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים ׀ מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּהa1Sam.20.21מִמְּךָ וָהֵנָּהבינך וביני קָחֶ֧נּוּb1Sam.20.21קָחֶנּוּהבא אותם ׀ וָבֹ֛אָה כִּֽי־שָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַי־יְהוָֽה׃ 22וְאִם־כֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם א שמ"א כ 22: כ 37 הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהוָֽה׃ 23א שמ"א כ 23: כ 15-14 וְהַ֨דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה הִנֵּ֧ה ב שמ"א כ 23: ברא' לא 49, 53; שמ"א כ 42 יְהוָ֛ה בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ ס 24וַיִּסָּתֵ֥רa1Sam.20.24וַיִּסָּתֵרוהסתתר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה א שמ"א כ 24: כ 5 וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁb1Sam.20.24הַחֹדֶשׁחגיגת ראש חודש וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(על) אֶל־הַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל׃
25וַיֵּ֣שֶׁב הַ֠מֶּלֶךְ עַל־מ֨וֹשָׁב֜וֹ כְּפַ֣עַם ׀ בְּפַ֗עַם אֶל־מוֹשַׁב֙ הַקִּ֔יר וַיָּ֨קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן וַיֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ר מִצַּ֣ד שָׁא֑וּל א שמ"א כ 25: כ 18 וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹם דָּוִֽדa1Sam.20.25וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִדומושב דוד היה פנוי׃ 26וְלֹֽא־דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא א שמ"א כ 26: ויק' ז 21-20; טו 5; שמ"א טז 5 בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽי־לֹ֥א טָהֽוֹרa1Sam.20.26בִּלְתִּי... טָהוֹרהוא לא טהור לחג ולא הספיק להיטהר׃ ס 27וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔יa1Sam.20.27הַשֵּׁנִיהיום השני של החודש וַיִּפָּקֵ֖דb1Sam.20.27וַיִּפָּקֵדוהיה שוב פנוי מְק֣וֹם דָּוִ֑ד ס וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא־בָ֧א בֶן־יִשַׁ֛י גַּם־תְּמ֥וֹל גַּם־הַיּ֖וֹם אֶל־הַלָּֽחֶם׃ 28וַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶת־שָׁא֑וּל א שמ"א כ 28: כ 6 נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַד־בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 29וַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽה־לִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִם־מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶת־אֶחָ֑י עַל־כֵּ֣ן לֹא־בָ֔א אֶל־שֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ׃ ס 30וַיִּֽחַר־אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן־נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּתa1Sam.20.30בֶּן־נַעֲוַת הַמַּרְדּוּתשאול מחרף את אמו של יהונתן ולכן את יהונתן עצמו. הוא טוען שהיא אישה נואפת ומורדת לבעלה. אפשר לפרש את דברי שאול כמכֻוונים אל יהונתן בלבד הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן־יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥תb1Sam.20.30בֹשֶׁת עֶרְוַתמילים נרדפות אִמֶּֽךָ׃ 31כִּ֣י כָל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן־יִשַׁי֙ חַ֣י עַל־הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י א שמ"א כ 31: שמ"ב יב 5 בֶן־מָ֖וֶת הֽוּא׃ ס 32וַיַּ֨עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת־שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו א שמ"א כ 32: ברא' לא 36; שמ"א יט 5; מתי כז 23 לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה׃ 33א שמ"א כ 33: יח 11; יט 10 וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּלa1Sam.20.33וַיָּטֶל שָׁאוּלושאול זרק אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ ב שמ"א כ 33: כ 7 וַיֵּ֨דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יוb1Sam.20.33כִּי... אָבִיושהחליט אביו סופית לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד׃ ס 34וַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִי־אָ֑ףa1Sam.20.34בָּחֳרִי־אָףמתוך כעס וְלֹא־אָכַ֞ל בְּיוֹם־הַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶל־דָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹb1Sam.20.34הִכְלִמוֹבייש אותו אָבִֽיו׃ ס 35וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹ׃ 36וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ א שמ"א כ 36: כ 21-20 רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת־הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהֽוּא־יָרָ֥ה הַחֵ֖צִיa1Sam.20.36הַחֵצִיאת החץ לְהַעֲבִרֽוֹb1Sam.20.36לְהַעֲבִרוֹמעבר לו׃ 37וַיָּבֹ֤א הַנַּ֨עַר֙ עַד־מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֨עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר א שמ"א כ 37: כ 22 הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה׃ 38וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל־תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞טa1Sam.20.38וַיְלַקֵּטואסף נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(החצי) הַ֣חִצִּ֔ים וַיָּבֹ֖א אֶל־אֲדֹנָֽיו׃
39וְהַנַּ֖עַר לֹֽא־יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת־הַדָּבָֽר׃ 40וַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־כֵּלָ֔יו אֶל־הַנַּ֖עַר אֲשֶׁר־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽיר׃ 41הַנַּעַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶבa1Sam.20.41מֵאֵצֶל הַנֶּגֶבמדרום לאבן וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה א שמ"א כ 41: ברא' מב 6 וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים ב שמ"א כ 41: שמ"ב יט 40‡ וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽילb1Sam.20.41עַד־דָּוִד הִגְדִּילודוד בכה יותר‏; או, עד שדוד התגבר על צערו׃ 42וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד א שמ"א כ 42: א 17‡ לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר ב שמ"א כ 42: רומ' טז 16‡ יְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣ה ׀ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ פ